‏הצגת רשומות עם תוויות CSR. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות CSR. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 20 בינואר 2013

איליין כהן – מובילת דעה עולמית (עם תעודות)!

אין ספק שאיליין כהן, המנכ"לית הנפלאה שלנו היא מומחית אחריות תאגידית בעלת שם מקומי ועולמי. עכשיו אנחנו גם יודעים שאיליין נחשבת למובילת דעה עולמית בתחום התנהלות אמינה ואחראית של עסקים.

רשימת מובילי הדעה להתנהלות אמינה ואחראית בעסקים מתפרסמת זו השנה השלישית. ב- 2011 הרשימה נערכה בקרב מובילי דעה באירופה ובמזרח התיכון, ב- 2012 התייחסה לצפון אמריקה בלבד, ואילו ב- 2013 נבחרו לאכלס את הרשימה מובילי דעה מהעולם כולו.


איליין הופיעה ברשימה הראשונה ב- 2011, והכבוד הוא כפול ומכופל שכן השנה זו לא רק הפעם השניה שהיא מככבת בה, אלא גם נבחרה אליה מקרב חבורה נכבדה מאוד של אנשים טובים מרחבי העולם.

הרשימה הורכבה ע"י Trust Across America (TAA)  תכנית הפועלת במסגרת חברת התקשורת Next Decade Inc. ומטרתה לקיים מסגרת עבודה לקידום התנהלות אחראית של עסקים.

איליין נכנסת כאן לרשימה מוכבדת של אישים מובילים מהקהילה העסקית, האקדמיה ומארגונים שונים כשלכולם מכנה משותף אחד - הם מובילים או עוזרים להוביל שינוי בחשיבה של הקהילה העסקית בכל מה שקשור לאחריות (עסקית, חברתית וסביבתית), והגינות בעסקים.

לרשימה המלאה (איליין מספר 12)


לנו לרגע לא היה ספק שהמנכ"לית שלנו מובילת דיעה בתחום האחריות התאגידית... עכשיו היא גם קיבלה אישור עולמי!







איריס רקוביצקי


ביונד ביזנס

יום שלישי, 17 באפריל 2012

טיפים למתחילים – אחריות תאגידית For Dummies

או
מה שטוב ל-
Apple ...

זה לא עוד פוסט על המותג האהוב עלי (ושמאכזב אותי ביותר בכל הנוגע לאחריות תאגידית), אלא על כדוגמא Apple או אם תרצו case study לחוסר אחריות תאגידית...

כמובן שכולנו יודעים ש- Appleהיא אחת החברות המצליחות בעולם. תחזית שהתפרסמה החודש לגבי המניה שלה מתייחסת לפוטנציאל שלה להגיע למחיר של 1,000$ למניה במידה ולא יתעוררו בעיות בחברה או בקיצור – במידה ולא יהיו פאדיחות...

אז כמובן שכחושבים על פאדיחות שיכולות להוריד את מחיר המניה של כל חברה, ישר עולות תמונות מאוד מסוימות בראש: מוצר לא מוצלח, לקוחות שנפגעו מהמוצר (כלכלית או פיזית), פעילות לא אתית או חוקית בתוך הארגון, התנהלות שערורייתית של יו"ר או מנכ"ל, ועוד.

משום מה, פאדיחות שקשורות לאחריות תאגידית לא מורידות כנראה מספיק את מחיר המניה – שכן אם זה היה המצב, אני בטוחה שלכל חברה בעולם כבר היה מערך אחריות תאגידית מהודר ומשופצר היטב... וכך – Apple אמנם החלה לאיטה לטפל בשרשרת האספקה הידועה לשמצה שלה, אבל לא בטוח שהיא באמת מודאגת מההשפעה של נושא זה על ערך המניה שלה. לפי מקרי העבר (Nike, BP למשל) – היא בהחלט צריכה להיות!

Kellie A. McElhaney, פרופסור לאחריות תאגידית מאוניברסיטת קליפורניה מציעה בבלוג ב- Businessweek.com כמה טיפים לגבי מה צריכה Apple לעשות כדי לתקן את המצב, למנוע את ההתדרדרות שלו ולעשות יותר טוב למען הסביבה והחברה.

לאחר כמה התאמות, הטיפים האלה טובים לכל חברה... אז הרי לכם טיפים לשילוב אחריות תאגידית בארגון - מתכון למניעת פאדיחות. השתמשו בו בחכמה:

  • כשנתקלים באתגרים שונים, הגישה צריכה להיות של מציאת פתרונות ארוכי טווח, זיהוי ההזדמנות העסקית בכל אתגר תוך קשירתו לערך הכלכלי. במציאת הפתרונות יש לשמור על היצירתיות, היסודיות והערך לצרכנים שיש בכל פיתוח של מוצר, שירות או קמפיין שיווקי.
  • גיוס מנהל/ת אחריות תאגידית בעל/ת מרפקים וללא פחד אשר יטיל טרור על חברי ההנהלה עד לאימוץ אג'נדות אחריות תאגידית נאותות.
  • בניית אסטרטגיה ותכנית עבודה בעזרת מנהל/ת האחריות התאגידית, שעושים שימוש בכל כוחה של החברה - בתחום ההתמחות, במיקום (מקומי/גלובלי), בלקוחות, בעובדים, בתדמית ועוד - על מנת להשפיע ולהשיג תוצאות בתחום האחריות התאגידית.
  • סודיות ותחרותיות זה חשוב, אבל לשקיפות יש ערך נפרד אותו מבינים כל מחזיקי העניין.
  • מותר להשקיע קצת כסף באחריות תאגידית ותרומות לקהילה – אז יהיה קצת פחות מזומן בחברה (במילא אתם מקבלים על זה הטבת מס... אז מה יש לכם להתקמצן?)
  • סביר להניח שרוב העובדים בחברה לא ממש יודעים מה זה אחריות תאגידית, אבל הם כן מבינים התנדבות, אחריות, איכות סביבה, העסקה הוגנת ועוד צדדים של אותו המטבע. אחריות תאגידית תורמת לקהילה מרוצה, פרודוקטיבית ומעורבת יותר של עובדים.
  • כנ"ל לגבי הלקוחות – אפשר וכדאי מאוד (מבחינה כלכלית ותדמיתית) לשלב אלמנטים של אחריות תאגידית במותג על ידי קמפיינים יעודיים או פיתוח או שדרוג מוצרים.
אלה היו רק כמה טיפים לדוגמא. אם מעניין אתכם לקרוא קצת מעבר ל"אחריות תאגידית For Dummies" ואתם רוצים עוד חומרי קריאה, רעיונות או ייעוץ לשילוב אחריות תאגידית אצלכם בחברה, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר כאן בביונד ביזנס.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

הקשר (ההדוק!) בין בטיחות בדרכים לאחריות תאגידית

בפוסט שכתבה איליין כהן לפני מספר ימים היא מדברת על חשיבותן של תכניות 'בטיחות בדרכים' כחלק אינטגרלי מפעילות האחריות התאגידית של חברות. הפוסט נכתב במהלך סופ"ש קטלני במיוחד בדרכים שהחל בתאונה המחרידה בתל אביב בה נהרגה לי זיתוני - מוות מיותר וכואב...
31 הרוגים בחודש, זה ממוצע ההרוגים בתאונות דרכים בחמש השנים אחרונות. ישראל לא לבד עם הנגע הקטלני הזה, בעולם נהרגים 1,300,000 אנשים מדי שנה בתאונות דרכים - מספר שהוא גבוה בהרבה מכל ההרוגים בכל אסונות הטבע מהשנים האחרונות.

תאונות דרכים הן בהחלט אתגר גלובלי שיש למצוא לו פתרונות, וכאן יכולות להיכנס חברות קטנות וגדולות - זה אחד המקומות שעסקים יכולים להשפיע ולשנות. בבלוג שלה, איליין מביאה קטע מכתבה שכתבה עבור CSRwire.com ובה היא מציינת מספר סיבות לכך ש'זהירות בדרכים' זה נושא ששייך לאחריות תאגידית:
  • יש לחברה אחריות כלפי הבטיחות של העובדים שלה, אם הם נוסעים ברכב חברה או ברכבם הפרטי.
  • אחריות כלפי הקהילה - למעסיקים יש אחריות להבטיח שהעובדים שלהם לא יגרמו נזק לקהילה ע"י התנהגות פרועה או לא אחראית על הכביש.
  • מבחינה כלכלית - תאונות דרכים וכל מה שנובע מהן הוא נטל כלכלי אדיר על החברה. השקעה של זמן וכסף בתכניות חינוך ומניעת תאונות דרכים היא חסכון לטווח ארוך בכסף ובחיי אדם.
  • תאונות דרכים עלולות להוות מפגע סביבתי.
הסימולטור של אלביט (צילום: אלביט מערכות)

דוגמא לחברה שמחויבת לנושא כמו לכל נושא אחר של אחריות תאגידית, היא אלביט מערכות. אלביט מעורבת בתכניות ממשלתיות למניעת תאונות דרכים, מארגנת הדרכות לעובדיה ואף מאפשרת להם הדמיות נהיגה בסימולטור שרכשה.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים השיקה לפני כשנה את התכנית 'נוהגים אחרת בעסקים' אשר מקדמת בדיוק את הנושא הזה. מעל 30 ארגונים חברים כיום בתכנית.

אחריות מיוחדת...
כל חברה צריכה לשלב תכניות לחינוך נהגים ומניעת תאונות דרכים כחלק מהאחריות התאגידית שלה, אך ישנן חברות שהנושא קשור גם בליבה העסקית שלהן - למשל חברות רכב, ספקי רשת ויצרני סלולר, או יצרניות שתייה אלכוהולית. חברות אלה, מעבר לאחריות כלפי העובדים, צריכות לפעול בנושא הבטיחות בדרכים מתוך אחריות כלפי הלקוחות שלהן והקהילה. מספר חברות מסקטורים אלה בארץ ובעולם אכן מעורבות במידה מסוימת בנושא, ומנהלות תכניות שונות כולל קמפיינים לנסיעה בטוחה.

הקמפיין האחרון הוא של חברת אאודי שרכשה משבצת פרסום בזמן טקס פרסי האמי (רייטינג עצום!) ביום ראשון האחרון על מנת להזמין נהגים "להישבע לבטיחות" ולנהוג בצורה חכמה ואחראית על הכביש. הקמפייין מתקיים בארה"ב, אבל גם לנו כאן מעבר לים לא יזיק להצטרף לשבועה...

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס



קמפיין של AT&T נגד שימוש בסמס בזמן נהיגה

יום שני, 18 ביולי 2011

10 סיבות לא לכתוב דוח אחריות תאגידית

איליין כהן, המנכ"לית שלנו כאן בביונד ביזנס, עובדת קשה ובמסירות על מנת לקדם את האחריות התאגידית בישראל ובפרט את נושא הדיווח. לכן הפוסט האחרון בבלוג שלה, שמונה 10 סיבות למה לא לדווח, קצת מפתיע...
הטרנד המבורך של דיווח אחריות תאגידית, שהולך וגדל בעולם, יוצר לחץ על חברות רבות לדווח אפילו שהן אולי לא מוכנות לצעד כזה. הסיבות שאיליין מזכירה בפוסט בעיקר מתייחסות לחברות שמערך האחריות התאגידית שלהן נמצא בחיתוליו והן צריכות לעבור תהליכים רבים לפני שיהיו מוכנות לדווח (ועדיין "להראות טוב").

ולסיבות...
  1. אם אין על מה לדווח... - אם לחברה אין ביצועים בתחום האחריות התאגידית עדיף שקודם תעבוד על זה במקום "למרוח" איזה מסמך שיווקי שאין לו ערך.
  2. אם יש ביצועים בתחום אחריות תאגידית, אבל הם ממש לא טובים... - כדאי קודם להנחיל כמה תהליכים לשיפור הביצועים ואז אולי יהיה על מה לדווח...
  3. אם אין בחברה מערך מובנה לאיסוף מידע על ביצועי אחריות תאגידית - כמות ואיכות המידע שצריך לאסוף כדי לכתוב דוח אחריות תאגידית היא לא עניין של מה בכך, ומנהל אחריות תאגידית שחושב שאפשר פשוט לגרד אותו בכח מבעלי התפקידים, טועה בגדול. לכן כדאי להשקיע בתשתית לאיסוף המידע הרלוונטי ורק אז לדווח.
  4. אם לא בטוח שהמידע מדויק... - אם המידע נאסף בצורה ידנית, בעשרות דוחות אקסל, ואין בחברה מערך מסודר של ביקורת פנים, עדיף לא לדווח מאשר לכלול מידע לא מדויק.
  5. אם העסק פועל פחות משנה - שנת פעילות אחת לא מספיקה כדי להפגין את היכולות בתחום האחריות התאגידית (או בכל תחום). כדאי לחכות לפחות שנתיים כדי לראות לאן העסק הולך...
  6. חוסר תקציב - כדי לכתוב דוח אחריות תאגידית ברמה גבוהה שמשקף היטב את החברה, כדאי לשכור חברה חיצונית לכתוב אותו (במקרה יש לי כאן פרטים של חברה מצוינת...). אם אין תקציב, עדיף לחכות...
  7. חוסר בזמן - תהליך הדיווח לוקח זמן. איסוף המידע, הכתיבה והביקורת אלו הם תהליכים של חודשים גם בחברות מדווחות ותיקות. אם אין את הזמן הדרוש לכל זה עדיף לחכות שנה.
  8. אם אין שיתוף פעולה מההנהלה - כתיבת דוח אחריות תאגידית דורשת שיתוף פעולה ותמיכה מכל גורמי ההנהנלה בארגון, אם זה לא קיים כדאי להמשיך ב"קמפיין" לטובת כתיבת הדוח עד שיש תמיכה כזו.
  9. אם החברה לא באמת מעוניינת להיות שקופה, אחראית וברת קיימא - לא הייתי ממליצה להודות בזה בקול רם אבל גם לא הייתי כותבת דוח אחריות תאגידית...
  10. איליין לא יכולה לדמיין כתיבת דוח אחריות תאגידית בלי שיש אספקה קבועה של גלידה... אני אישית לא הייתי יכולה להיכנס לתהליך ארוך ומחייב של כתיבת דוח בלי שוקולד. ובקיצור - אל תתחייבו לכתיבת דוח אחריות תאגידית אם אין לכם את ה"רעל" שלכם אתכם...כי זה לא ייגמר טוב.
עד כאן עשר סיבות מצוינות למה לא לכתוב דוח אחריות תאגידית.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום ראשון, 5 ביוני 2011

דירוג מעלה 2011 - חלק א

היום בבוקר (5 ביוני), בבורסה לניירות ערך בתל אביב התקיים אירוע חשיפת דירוג מעלה לשנת 2011. דירוג מעלה, כאמור, מדרג עסקים בישראל עפ"י רמת ניהול האחריות התאגידית בארגון. במדד משתתפות חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות עם מחזור שנתי של מעל 320 מליון ש"ח. המדד מחולק לשלוש קטגוריות המסמלות את דירוג החברה ביחס לחברות אחרות, כאשר כסף הוא הדירוג הנמוך, זהב הוא הבינוני ופלטינה הגבוה ביותר.

האירוע היום היה מורכב משני חלקים - חשיפת תוצאות הדירוג, ולאחר מכן דיון ציבורי על השינויים לשאלון מדד מעלה ל- 2012 בחלק הראשון שבו נחשפו תוצאות הדירוג, לא היו הפתעות גדולות... 12 חברות חדשות נכנסו לדירוג השנה, 18 חברות שיפרו ציון ב- 10% ויותר - סה"כ לא היו תנודות משמעותיות בין שלושת קבוצות הדירוג.
לדירוג במלואו...

החלק השני והמעניין יותר של הבוקר כלל דיון ציבורי בו נתנו נציגי ארגונים וחברות ויועצי אחריות תאגידית, שתי דקות מדעתם על מבנה שאלון מעלה ל-2012. בשאלון החדש הוטמעו מספר שינויים, ונוספו שאלות שמתמקדות בנושאים שלא הושם עליהן דגש בשנים קודמות. כמעט כל חלק בשאלון עבר שינוי, ריאורגניזציה או תוספת - את פירוט השינויים ניתן לראות במצגת זו של מעלה:



ההערות שהושמעו בדיון התייחסו לנושאים שונים בשאלון ובעיקר לסביבת העבודה, גיוון תעסוקתי, נגישות וסביבה.
הנה סיכום של כמה מההערות שעלו:



  • שירלי קנטור שני, יועצת לאחריות תאגידית מציעה להוסיף פרק שבוחן את השפעות החברה על השוק והחברה ובמיוחד על השפעת המוצרים והשירותים שלה על בריאות ורווחת הלקוחות שלה (כולל השפעתם על אוכלוסיות חלשות - בעיקר ילדים). על הדרך גם העבירה שירלי ביקורת על המשקל שניתן בדירוג לנושא המעורבות החברתית של חברות, והציעה להפחית בניקוד שלו לטובת הפרק על ההשפעה על השוק. שירלי העירה שחברות רבות נמצאות גבוה בדירוג בזכות המעורבות החברתית שלהן, אך ללא כל פרופורציה לפעילות (או יותר נכון חוסר הפעילות) שלהן בתחומים אחרים וחשובים.


  • נושא שני ששירלי מציעה לכלול בשאלון המדד הוא יחסן של חברות לספקים, ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. בנושא זה היא ממליצה להכניס נושאים "כאובים" כמו תנאי תשלום, התחייבויות ועוד.


  • יותם אביזוהר מנהל עמותת ישראל בשביל אפניים, הציע להוסיף שאלות למדד הבוחנות את מידת המחויבות של חברות לבריאות העובדים והחברה (למשל תזונה, עישון, כושר), ואת הפעולות שנוקטות החברות על מנת לעודד נושא זה (סבסוד, תכניות התערבות, תשתיות).


  • יעל לבנטל-לב-רן מהריבוע הכחול העלתה נקודה חשובה שגם אנחנו בתור יועצים נתקלים בה לעתים קרובות בעת כתיבת דוחות אחריות תאגידית - נתוני גיוון בתעסוקה. לחברות אין את הנתונים הנדרשים כדי לדווח כמה עובדים מאוכלוסיות חלשות נמצאים בחברה, מכיוון שלמעסיק אין את הזכות לשאול את העובדים על כך. על זה אני שואלת - למה לא להשתמש בשאלון וולונטרי כמו שעושים בארה"ב (שם האפליה נגד אוכלוסיות כמו אפרו-אמריקאים והיספנים היא נושא כאוב ביותר)?


  • ליעד אורתר, המנכ"ל המשותף שלנו כאן בביונד ביזנס, העלה כמה סוגיות. אחד השינויים בפרק הסביבה של השאלון החדש יגרום לכך שמספר רב של חברות יענו רק על שתי קטגוריות מתוך הפרק - ניהול אחריות סביבתית ושינויי אקלים ואוויר. ליעד העיר שגם חברות עם סיכון סביבתי נמוך יותר חשוב שידווחו על מים ושפכים ופסולת ומחזור, שכן אלו חלקים בלתי נפרדים מההשפעה הסביבתית של ארגון.


  • נושא נוסף שמבקש לחדד ליעד הוא את נושא הסיכונים - אותו יש למקד והלהביר שמדובר בסיכונים חברתיי-סביבתיים בניגוד לסיכונים פיננסיים ואחרים.


  • בשאלון החדש התווספה שאלת בונוס מבורכת לגבי אישורו לאחר שמולא ע"י החברה. ליעד מציע למקד את השאלה החדשה לביצוע בדיקה ע"י צד שלישי או חיצוני לעומת בקרה פנימית נוספת.


  • הנושא האחרון אותו העלה ליעד הוא מידת הדגש לשקיפות ודיווח. מדד מעלה כיום אינו שם דגש משמעותי לנושא זה מה שגורם לפערים גדולים בין מדדים שונים (כולל כמובן מדד השקיפות - בו גילינו שנמצא קשר בין מיקום חברות במדד מעלה למיקומן במדד השקיפות, רק כשזה נוגע לחברות ה "פלטינום" , שהן גם המובילות במדד השקיפות).

לסיכום, ההערות שעלו בדיון היו כולן מעניינות ונכונות, חלקן אף מתחו ביקורת קלה על מוסד מעלה תוך כדי הצעות ייעול... יישום כל ההערות הוא בטוח תהליך לא קל ונותר רק לראות מה ישתנה עוד בשאלון כתוצאה מהערות מחזיקי העניין.


איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס

יום שלישי, 31 במאי 2011

כמה שווה המשוב שלך?

משוב מקוראי דוחות אחריות תאגידית הוא עניין חשוב מאוד לחברות המדווחות. בשנים האחרונות, כמעט ולכל דוח יש אפשרות להשאיר משוב, אם בצורה של מכתב לחברה, מייל או בחברות שהתקדמו עם הזמן - משוב אינטראקטיבי...

משובים מקוראים מאפשרים לחברות המדווחות דו שיח פתוח עם בעלי עניין אשר מספק להם ביקורת על הנושאים שדווחו, ראייה של הנושאים "מבחוץ" ורעיונות לשיפור הדיווח לשנים הבאות.


חברות, אם כן, כל כך מעריכות פידבקים כאלו שהן מוכנות לשלם עליהם...

טוב, אז לא באמת לשלם - אבל לתת פרסים לנותני המשוב. כך למשל חברה גרמנית מציעה לתרום 5 אירו לארגון ללא מטרות רווח, על כל אחד מ- 200 המשובים הראשונים. חברה אחרת מציעה iPad... (אולי כדאי להיכנס לעסקי המשובים...).



הבעיה עם לתת משוב היא שלאחר השקעה במילוי שאלון, או בכתיבת המייל או המכתב - לרוב לא ניתן לדעת בודאות שמישהו אכן קורא ומתייחס לדברים שכתבת. רוב החברות לא דואגות לשלוח תגובה ואין לדעת אם המכתב בכלל הגיע ליעדו.


בדור הבא של הדוחות, דוחות אינראקטיבים, שרואים כיום יותר ויותר, ניתן לתת פידבק אונליין ולקבל תגובה מיידית. כך מקבלים הקוראים יחס אחר שממחיש להם את הערך של המשוב שנתנו לחברה המדווחת.


בסופו של דבר, לאלו מאיתנו שקוראים ומשאירים פידבק, אם זה לדוח אחריות תאגידית, כתבה או סיפור - מה שחשוב זה שיתנו איזשהוא יחס למה שכתבנו, סה"כ זו הדיעה שלנו שם על הנייר (או המסך) ולא סתם עשינו את המאמץ וכתבנו. אז תרומות, מתנות, פרסים - הכל כדי לעודד קוראים להשאיר פידבק... אבל מה אם פשוט לענות להם ולהגיד "קיבלנו. הפנמנו. תודה"?


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום רביעי, 25 במאי 2011

מחכים ל- Apple - חלק 2

לפני כמה שבועות כתבתי בפוסט מחכים ל - Apple , על אפל ועל חוסר האחריות התאגידית שלה. התייחסתי גם לנאמנות שלי למותג הזה, ולהערצה של כולנו למוצרים של החברה - מוצרים שהם הטכנולוגיה בהתגלמותה.

לפעמים בתור צרכנים אנחנו שוכחים להסתכל מעבר למה המוצר נותן לנו, אומר בשבילנו או עלינו, ורק מחפשים את "הדבר הבא" שישפר לנו את איכות החיים או פשוט יגרום לנו להרגיש יותר טוב...
על זה בדיוק מדבר ג'ף סוורץ, מנכ"ל טימברלנד בפוסט שכתב בבלוג החברה Morality Vs Techonlogy - Dont make me ditch my iPhone. סוורץ מוחה על כך שצרכנים, כולל הוא עצמו, שוכחים (או לא רוצים) להסתכל מעבר לטכנולוגיה הנוצצת של אפל - אם יסתכלו, יגלו שהם צריכים לבחור בין טכנולוגיה לבין צרכנות אחראית, או כמו שסוורץ קורא לזה "To iPad or not to iPad".

סוורץ מבקר את חוסר השקיפות של אפל בנוגע לשרשרת האספקה שלה, ואת הפעילות המאוד מצומצמת בכל הקשור לצמצום טביעת הפחמן של החברה. כמו כן, יש את העניין הידוע של אחריות כלפי עובדים במפעל בסין...

הוא מתייחס לתגובה של אפל ששקיפות תפגע ביתרון התחרותי שלה, ומזכיר כי חברות האפנה טענו את אותו הדבר בעשור הקודם, וכיום לחברות כמו נייקי ואדידס יש מדיניות מכובדת של שקיפות ואחריות תאגידית. דוגמת החברות המובילות הללו גם מראה שאפשר להיות Cool או היפסטר (בתור חברה או צרכן) וגם להיות "sustainable"...

לסיכום, קורא סוורץ לאפל להמשיך להיות חדשנית ולחשוב מחוץ לקופסא, ולהיות חברה מובילה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באחריות תאגידית.

חוץ ממני, בלוגרים אחרים כתבו על הפוסט של סוורץ, ותגובות מתחילות לרוץ ברשת. אני מאמינה שאפל לא תוכל להתעלם מדו שיח ובאז כזה ברשת ותאלץ (נקווה שהיא לא תאלץ אלא תרצה) לבצע שינוי. אז קדימה - talkback...
אני הייתי שמחה אם נוכל לעזור לאפל לחזור ללבוש לבן...


Picture is from The Green Economy **

( March 2010 )

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום רביעי, 13 באפריל 2011

שאלת השאלות - איך אחריות תאגידית משפיעה על הצרכנות?

למנהלי אחריות תאגידית, למנהלי שיווק, ולנו היועצים קשה לעתים לשים מספרים על הערך של אחריות תאגידית. מכיוון שזהו תחום צעיר יחסית אבל בעל יכולת השפעה גורלית (אם מדברים בפאתוסים) על החברה והסביבה, חסר לנו הנסיון שקיים בתחומים ותיקים (ראו את התפתחות עולם הפרסום למשל), ובכל זאת חשוב לנו להבין איך בדיוק הוא משפיע על הצרכנים ובסופו של דבר על השורה התחתונה של הארגון. דוח שהתפרסם לאחרונה מרכז את הממצאים של חמישה מחקרים מובילים בתחום האחריות התאגידית נותן הצצה לראיית העולם של הצרכנים כשזה מגיע לאחריות תאגידית. המחקרים נערכו ע"י חוקרים באוניברסיטאות שונות בארה"ב והתפרסמו בכתבי עת מובילים כמו Journal of Marketing ו- Journal of Consumer Reaserch הממצאים:

  1. צרכנים מוכנים לשלם פרימיום על מוצר "ירוק" אך רק אם הם בטוחים שהאיכות שלו לא נופלת מהמוצר ה"רגיל". על חברות מוטלת חובת ההוכחה לגבי איכות המוצר. אם המוצר הירוק פחות איכותי מהמוצר הרגיל, עדיף לחברה לשווקו תחת שם מותג שונה.

  2. מחקר אחר הוכיח שצרכנים רואים חשיבות רבה בגישה האתית של חברה, ויעדיפו מוצרים של חברה "אתית" כל עוד איכות המוצר ותפקודו אינו מושפע. עפ"י המחקר 3 מתוך 5 צרכנים ישלמו יותר עבור מוצרים "אתיים".

  3. לחברות חדשניות עם מדיניות אחריות תאגידית מפותחת יש יותר לקוחות מרוצים מאשר לחברות ללא מדיניות כזאת. לקוחות מרוצים יש ערך רב. המחקר שסוקר את התופעה הזאת מביא בתור דוגמא חברה שפיתוח מדיניות האחריות התאגידית שלה הגדיל את שווי השוק שלה ב- 17 מיליון דולר תוך שנה.

  4. צרכנים ותאורית העדר נכון גם למוצרים ירוקים ואחראים - כולנו מושפעים ממה שאנו רואים מסביבנו, אם זה התנהגויות או מוצרים...

  5. חברה עם מוניטין ואמינות יכולה לתמחר את המוצרים ה"אחראים" שלה גבוה יותר. במחקר שהוכיח זאת מצאו כי צרכנים מוכנים לשלם $4.67 יותר עבור מוצר "אחראי" של חברה אמינה (מאשר למוצר לא אחראי מאותה חברה), אולם על מוצרים אחראים של חברה עם מוניטין ירוד, היו מוכנים לשלם רק $1.46 יותר על אותו מוצר.

האם הממצאים האלו תופסים גם בארץ?

לאור העובדה שאנחנו משתרכים מאחורי הנעשה בעולם בכל הקשור לאחריות תאגידית, הייתי מנחשת שגם בצרכנות אנחנו בפיגור... בדומה לחוסר המודעות הכללי בישראל לנושא האחריות התאגידית ("במה את עובדת? אחריות תאגידית? מה זה?"...השאלה הקבועה שעולה כשאני מציגה את עצמי), גם בצרכנות הוא לא ממש ברשימת הקניות של הצרכן הממוצע.

אולי כשחברות ישראליות ישתפרו במידת השקיפות שלהן ובפעילויות שלהן בנושא אחריות תאגידית, גם המעורבות של הצרכן תשתפר...


* Photo - from Celsias.


איריס רקוביצקי


ביונד ביזנס

יום חמישי, 10 במרץ 2011

על נשים, קריירה ו- Mad Men

הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.
נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.

מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.



ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?






מנהלי משאבי אנוש בשנות ה- 60 לא היו מודעים לאחריות תאגידית או לזכויות נשים במקומות עבודה, אבל היום המצב כבר צריך להיות שונה. הנשים יכולות להתקדם בעצמם - תראו את פגי אולסון, אבל זו אחריותם של אנשי משאבי אנוש ליצור ולפתח תרבות ארגונית שפותחת להן את הדלת לרווחה.

איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס