יום שני, 6 באוגוסט 2012

על מעורבות עובדים, ציניות, קשתות ודובים


בעולם האחריות התאגידית מדברים הרבה על מעורבות עובדים ועל החשיבות שברתימת העובדים להשגת מטרות הארגון בתחום זה. מעבר להשגת מטרות אלה, מעורבות עובדים תורמת לבניית וביסוס מערכת יחסים של אמינות ונאמנות בין העובד לארגון, וכתוצאה מכך – לשגשוגם של שני הצדדים.

עובדים בסה"כ מעריכים ונהנים לעבוד במקום עבודה שמטפח לא רק הישגים כלכליים, אלא גם ערכים של אחריות לחברה ולסביבה, אבל – הם גם מסוגלים לזהות בקלות כשפעילויות בתחום זה נעשות מתוך ניצול ציני, ושההנהלה לא מאמינה ולא מחויבת למטרות אלה.
מסיבות אלה, רתימת העובדים למאמצי הארגון בתחומים אלה הוא לעיתים אתגר רציני בפני עצמו. אז מה תעשה חברה שבאמת ובתמים רוצה להשקיע בחברה ובסביבה? איך תוכל לרתום את העובד העסוק, הציני, שהיה רוצה שהנהלת החברה שלו באמת תרצה לשנות את העולם, אבל חושב  שבסופו של דבר מה שחשוב להם זו (אך ורק) השורה התחתונה...?

יש מספר אלמנטים שכדאי לשים לב אליהם בתקשורת לעובדים בנושאי אחריות תאגידית. אספתי כאן כמה טיפים שמצאתי בפוסט ב- Sustainable Business Forum לתקשורת ויצירת מערכת יחסים נכונה, תורמת ורותמת:

נסו לא להביא את העובדים שלכם לסף דמעות...
עובדים נוטים למחוק ולהתעלם מהודעות ומסרים שמראים ילד קטן מקבל דובי כתרומה מתאגיד ענק המגלגל מיליונים... (הציניות גברה עלי...). זה לא כי לא אכפת להם מהילד הקטן, זה פשוט כי הם עסוקים בלעמוד ביעדים ואין להם זמן אליו או לדובי שלו...
כדי לרתום את תשומת הלב של העובדים, את הרצון שלהם להיות מעורבים וכדי לרכך את הציניות, חשוב שהמסר יהיה קצר וקולע, ומרגש אך לא "שמאלצי". רעיון טוב יהיה לחבר מסר לא פורמלי, אלא חברי ומזמין, ולעשות שימוש במדיה החברתית.

 גאוות יחידה
דוגמא לתרומה של עובדים שתשפר איכות חיים
עובדים רוצים להיות גאים במקום העבודה שלהם, וכשזה אכן המצב – הם חברת הפרסום והיח"צ הכי טובה שאפשר לבקש, הם שגרירי החברה שפזורים על פני טריטוריות שונות ומכסים אוכלוסיות שלמות של לקוחות פוטנציאליים.
כשהחברה מעורבת בפעילויות אחריות תאגידית, יש לעובדים סיבה טובה להיות גאים בה. חשוב לתקשר לעובדים מה נעשה בתחום, לדאוג שהם מעודכנים בתוצאות הפעילויות, ובהשפעה של החברה על הקהילה והסביבה – לא רק לזרוק מספרים של כמה כסף הם תרמו, אלא על כמה אנשים השפיעו, על מי ואיך.... חשוב גם להדגיש את התרומה של העובדים להישגים אלה ואת החשיבות שבמעורבותם.

גאוות יחידה 2
העובדים הם שגרירים לא רק בשוק הכלכלי, אלא גם בשוק העבודה. חברות כבר מזמן הבינו את הבונוס הגדול שבשיטת הגיוס "חבר מביא חבר", ודואגות ליידע את העובדים על משרות פתוחות ואף לתגמל אותם על גיוס מוצלח שהגיע דרכם. עובדים ממליצים לחבריהם להצטרף לחברה אם הם מרגישים שכדאי להם, ולכן חברה שיש לה מוניטין שהיא דואגת לעובדים שלה תרוויח הון אנושי איכותי שמאמין בחברה ומחויב לה.

תשתיות חזקות
לעובדים קל יותר להיות מעורבים כשיש להם תשתית מוכנה. חושב לייצר לעובדים הזדמנויות ופלטפורמות של אחריות חברתית בהן יוכלו להשתלב, לתרום מהכישורים שלהם ולהרגיש שהם משפיעים לטובה בתחום שמעניין אותם.
 
דוגמא ל"שמאלצ"...
לסיכום, חברות רבות מפרסמות סיפורים מרגשים על תרומתם לקהילה, תמונות של ילדים שמחים על רקע של קשת (בשמיים או מצוירת על הקיר של הבניין שהיה לפני שניה חורבה) ועוד אלמנטים מקדמי דמעות ומוניטין, אבל במקרים רבים בין המסרים והתמונות לבין ההתנהלות האמיתית של החברה בנושאי אחריות תאגידית, יש פער עצום שאולי לא נראה מחוץ לחברה – אך שהעובדים לא יכולים לפספס. ולכן, קודם כל, לפני שמנסים לרתום את העובדים, חברה צריכה לעמוד מאחורי ההצהרות שלה ולהפגין מחויבות שכוללת את ההנהלה כולה. 
כי כמו שהזכרתי קודם – העובדים יכולים להריח ציניות ו"מריחות" מקילומטרים וכדי שהם יאמינו שיש כאן כוונה אמיתית לשנות ולהשפיע, הנהלת החברה צריכה קודם כל להאמין בכך בעצמה.

ספרו לנו מה דעתכם
 מה יותר מאתגר – רתימת ההנהלה לאחריות תאגידית? או רתימת העובדים?

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס