על פליטות (גזי חממה), מיסים ופוליטיקה...

מאמר ב- NY Times שהתפרסם לאחרונה חושף כי תאגידי הענק של ארה"ב החלו לחשב בתכנונים הפיננסיים שלהן לשנים הקרובות, את המס הצפוי מפליטות גזי החממה שלהן.

זוהי אמנם לא חדשה מרעישה מבחינה סביבתית, אבל כן שינוי גישה של חברות ענק (לפחות 29 חברות)  כמו Google, Delta Air Lines, ExxonMobil, Walmart  ,Walt Disney  General Electric,  Microsoft  ועוד.

מגמה זו, כמו כן, מהווה התפתחות המסמלת קרע בין המפלגה הרפובליקנית לתאגידי הענק שתומכים בה (זה נושא לפוסט מעניין בפני עצמו... לא ניכנס לזה היום).

מקור:  econews.com.au

שינוי הגישה של החברות מראה שהן מבינות שנושא הפליטות והתחממות כדור הארץ הוא פה כדי להישאר, ושהיערכות לחוקים ולרגולציה בתחום זה היא הכרחית. חברות שמעוניינות להמשיך לשמור על הרווחים שלהן בעולם שבו ישנה הגבלה על פליטות הפחמן, כפי הנראה, יש סיכוי גבוה יותר שיתמכו במדיניות בתחום שינוי האקלים.

כיום עדיין אין מס בארה"ב על פליטות גזי חממה, וניסיונות שנעשו בעבר להכיל מס כזה נכשלו בעיקר בשל קמפיינים אגרסיביים שמומנו על ידי קבוצות עניין מתעשיית הנפט. כיום, כל ההערכות מצביעות על כך שהנשיא אובמה בהחלט מתקדם לכיוון, וזאת תוך כך שארה"ב התחייבה באו"ם להפחית את גזי החממה שלה ב- 17% עד 2020 (מבייסליין של 2005), וב- 80% עד 2050.

מקור: www.nap.edu 

על פי המאמר, ההיגיון שעומד מאחורי הטלת מס על פליטות פחמן  הוא שזה אחת הדרכים האפקטיביות להילחם בהתחממות כדוה"א. זאת משום שתעשיות הנפט והאנרגיה שיאלצו לשלם מס על הזיהום שלהן, יעבירו את העלות לצרכנים וגרמו לעליית מחירים של מוצרים הכרחיים כגון דלק וחשמל. כלכלנים מצפים כי מגמה זו תסיט את הצרכנים ואת השוק לכיוון של אנרגיה חלופית.

לגבי חברות ממגזרים אחרים (לא האנרגיה), האם מסים (אם הם מספיק גבוהים) לא יגרמו לחברות לרצות לבצע שינויים בפעילות שלהן על מנת להפחית פליטות פחמן?

אנו יודעים מדוחות האחריות התאגידית של חלק מהחברות שמוזכרות למעלה כי הן מבצעות פעילויות שונות על מנת להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, וזאת במקביל להיערכות הפיננסית שלהן בנוגע למיסים עתידיים על גזי חממה.

ומה אצלנו?

בישראל אין מס על פליטות גזי חממה, וכמו כן אין שום דיון, כיוון עתידי או כפי הנראה רצון להתקדם בנושא... לפחות כל עוד הממשלה מצליחה להסיט את הדיון לאיראן (כלומר הסטטוס לא ישתנה בזמן הקרובות).

דבר נוסף שלא ישתנה בזמן הקרוב היא היוזמה הממשלתית העיקרית שיש לנו בתחום זה:

התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה  שגובשה בעקבות ועידת קופנהגן ב- 2009, אושרה ב- 2010, ואשר שואפת להפחית את פליטות גזי החממה של ישראל ב- 20% עד 2020 ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל" (BAU).  כחלק מהקיצוצים בהוצאות הממשלה שמוביל משרד האוצר, הוקפא תקציב התכנית הלאומית להפחתת פליטות עד לשנת 2016.

יוזמה נוספת, של המשרד להגנת הסביבה היא המערך הוולונטרי לרישום גזי חממה. כיום אין חובה לארגונים לדווח על הפליטות שלהם ומערך זה מאפשר דיווח וולונטרי.

ארה"ב כבר מתקדמת לעבר היעד שלה, לפחות בכוונות הטובות... איך ישראל תגיע ליעד שלה ל- 2020? אולי אם נתפלל ממש חזק...

****************

פוסט זה מבוסס על הכתבה מה- NYTimes.com:

Large Companies Prepared to Pay Price on Carbon, By Coral Davenport

את הכתבה במלואה ניתן לקרוא כאן.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

ועידת הקיימות לעסקים - הגיגים ורשמים

אתמול שמחתי להיות חלק מועידה ראשונה מסוגה בארץ – ועידת הקיימות לעסקים של כלכליסט...

אז נכון שבשנים האחרונות היו כנסים שונים הנוגעים בתחום בצורה ישירה או ישירה פחות, אבל עוד לא נכחתי בכנס גדול כמו זה, מאורגן למשעי (כן, בישראל) שקיבץ לא רק את בעלי הדעה (יועצים ואנשי אקדמיה ) אלא גם את בעלי המאה (מקבלי החלטות מהמגזר העסקי) – אלה שבסופו של דבר יכולים לעשות את השינוי.

האולם המלא (אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב)
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הועידה כללה רצף של נואמים, בכירים מהמגזר העסקי אשר נתנו סקירה על הגישה של הארגון שלהם לנושא הקיימות, ודוגמאות לפעילות וההישגים שלהם בתחום זה.

הנושאים שהוצגו במסגרת זו היו מגוונים וכללו פיתוח והשקעה בטכנולוגיות מקדמות קיימות והאתגרים בתחום רגיש זה,  צמצום השפעות סביבתיות בתוך הארגון ובשרשרת האספקה, קידום צרכנות מקיימת, בניית עסק בר-קיימא, אסטרטגיה שיווקית עסקית-חברתית, וסיכוני אחריות תאגידית.

הנאומים היו בדיוק מה שהם – סקירה כללית – רובם ללא תובנות מיוחדות או חידושים.. כמו כן, מההיכרות שלי עם רוב הארגונים האלה, דרך מחקרים, קריאת דוחות אחריות תאגידית ומהעיתונות, זיהיתי פערים בהצגת הדברים לעומת מה שקורה בשטח - אם בהיקף ההשפעה, היקף הדיווח, או הבאלאנס בין מה שכן עושים למה ש"מתעלמים" ממנו באלגנטיות...



בנוסף, הנאומים שילבו עובדות "יום הדין" וסרטוני "כדור הארץ לאן" שמעבר לכמה דמעות והתקפי חרדה (שלי לפחות), לא תרמו מידע חדש, לפחות לאלה מאתנו שמכירים טוב את התחום.

 



ענת גבריאל, מנכ"לית יונילוור ישראל
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הסקירה הכללית הזו כללה בד"כ את ההצלחות והדברים הטובים ללא כל נגיעה באתגרים העומדים בפני החברות בדרך להגשמת גישת הקיימות שלהן. היה יכול להיות שיעור טוב בקיימות אם היה ניתוח מעמיק יותר של האתגרים והפתרונות.

ולמרות כל זאת, כן הופתעתי לגלות שדברים קורים במדינה שלנו בתחום האחריות התאגידית והקיימות, אולי לא בקצב ובהיקף שהם קורים בחו"ל, אבל ישנה התרחשות מתחת לפני השטח, וכאן התפקיד שלנו היועצים – לתת לחברות את הכיוון, הכלים, והתמיכה המקצועית במסע שלהם להטמעת ערכי הקיימות בכל הפעילות שלהן.


בועידה התקיימו 2 פאנלים שבהם, סוף סוף היה דיון קצת יותר מעמיק בנושאי קיימות שונים:

"צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה", עסק בגישת העסקים לנושא הקיימות בעיקר בקונטקסט של חינוך הצרכן והשתתפותו במאמצי הקיימות שיוזמים המותגים אותם הוא צורך.

 

פאנל צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה.
משתתפים: מימין המנחה עמיר קורץ עם ענת גבריאל (מנכ"לית יונילוור), מוטי קרן (מנכ"ל מגה),
נחמה רונן (יו"ר תאגיד אל"ה), רמי רונן (מנכ"ל שטראוס מים), הראל ויזל (מנכ"ל פוקס). 
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הפאנל השני, "קיימות כמנוע עסקי לעירוניות מנצחת", עסק בהטמעת ערכי הקיימות במרחב העירוני וכלל דיון על התפקיד של מתכנני ערים, חברות הנדל"ן והבניה, תחבורה אלטרנטיבית (למכוניות), ובעלי התשתיות, בבניית וחידוש הערים בשנים הקרובות על מנת לאפשר ערים אשר מקיימות את תושביהן.

לסיכום, אני רואה בקיום הכנס הזה חשיבות רבה, שכן הוא בהחלט הצליח לייצר עניין לתחום הקיימות, תוך שהוא מביא בכירים מחברות מובילות במשק לשמש דוגמא והשראה לחברות אחרות ולעזור לחבר בצורה בהירה בין רווחיות וסיכונים עסקיים לנושא הקיימות.

אני השתכנעתי... עכשיו רק נותר לקוות שמנכ"לים של חברות שנכחו אתמול, שעדיין מדשדשים מאחור ולא מבינים על מה המהומה, השתכנעו גם.

וכביקורת בונה, רק כמה נקודות לכנס הבא:

• פחות זה יותר: הייתי שמחה אם לכל נואם היה יותר זמן והצגת הנושאים היתה יותר מעמיקה.

• Q&A1: אם היה יותר זמן לכל נואם, היה ניתן לפתוח דיון עם הקהל (וההוא שזרק הערות כל היום לא היה צריך לצעוק אותן בחוסר נימוס...)

• Q&A2: ברצינות אבל... היה חסרQ&A  - אם לא לכל נואם, אז אפילו משהו מרוכז בסוף היום, או רק בפאנלים.

• מישהו אמר רגולטור?: דיברו על רגולציה, אבל לא היה נציג של הרגולציה... היה יכול להיות מעניין לשמוע מה יש להם להגיד.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

 

הנחיות ה- G4: תחילתה של ידידות מופלאה

שנת 2013 הולכת ומסתימת, וכך גם תקופת פרסום דוחות האחריות התאגידית המסכמות אותה ניתן כבר להרגיש בקצה האף את 2014 מתחילה ואת התכונה של תחילת העבודה על דוחות 2013: הפגישות, ההתייעצויות, ההחלטות הקשות, התקציב... (הו, התקציב)...

השנה נוספה התלבטות נוספת לחברות המדווחות – האם לאמץ את הנחיות הדיווח החדשות של ה- GRI, ה- G4? או להישאר עם המוכר וה (לא כ"כ) נוח, ה- G3? האם לזנוח את ההנחיות הללו ולדווח בצורה חופשיה ולא מחייבת ומחויבת?

על מנת לציין את תחילתה של תקופה מופלאה זו, ולעזור לכם להחליט, רציתי לחלוק אתכם תובנות והארות בנוגע ל- G4  שאספתי מהבלוג של איליין כהן, ומספרה החדש: Understanding G4.

זהו פוסט ראשון בנושא זה ומתחיל מהבסיס:

 אז קודם כל: למה בכלל כדאי לדווח G4?

·      קודם כל – זה העתיד. אז למה ללכת אחורה אם אפשר להיות מובילים?

·   לעומת ה- G3 וגישת ה'רשימת תיוג' שלו, עם מספר אינדיקטורים שאין להם שום תכלית לחברות רבות, דוח ה- G4 מתמקד בנושאים המהותיים לחברה ומאפשר לענות רק על אינדיקטורים רלוונטיים.
 

·      במקום לעשות תחרות למי יש  A יותר גדול (הכוונה היא כמובן לשיטת ה- A, B, C של ה- G3), ה- G4 מציע שתי רמות דיווח בלבד: Core או Comprehensive, כשהראשון דורש לענות על 34 (מתוך 58) גילויים כלליים, מענה על גילויי הנהלה רלוונטיים לנושאים המהותיים, ומענה על אינדיקטור אחד לכל נושא מהותי.  האפשרות השניה היא דוח מקיף ביותר הדורש מענה על כל הגילויים והאינדיקטורים, ומתאים רק לחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר מבחינת מוכנות הדיווח שלהן.
 

·      ההנחיות החדשות מיישרות קו עם דרישות דיווח אחרות, למשל הגלובל קומפקט של האו"ם.
 

·      ה- G4 מחייב לבחון לעומק את השפעת הנושאים המהותיים על מחזיקי העניין ולהגדירם.

 

לסיכום, ה- G4 מאפשר דיווח ממוקד, יותר חופש פעולה לחברה המדווחת, ועוזר לזהות ולמפות את השפעתה על מחזיקי העניין שלה עקב כך שהוא מחייב לבצע תהליכים כמו התייעצות עם מחזיקי עניין, הערכת נושאים מהותיים ואישורם בהנהלה.

כמובן שנקודות אלה הן כלליות בלבד, וכל חברה צריכה לעשות את הניתוח שלה ולהתאים את ההחלטה ליכולות ולמשאבים שלה.

ביונד ביזנס מציעה ללקוחותיה ניתוח מוכנות ל- G4 אשר ממפה את יכולות החברה לעמוד בדרישות, נשמח לבחון עם זכוכית מגדלת גם את הדיווח שלכם ולעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה עבור הארגון שלכם. לפרטים נוספים צרו איתנו קשר ב: irisr@b-yond.biz.

על מנת ללמוד עוד על ה- G4 בצורה עניינית וקצרה, ניתן לרכוש את הספר של איליין כאן.

אם תרצו להעמיק וללמוד על ה- G4  בדרך הפחות קצרה, ישנם חומרים רבים בחינם באתר ה- GRI.

בפוסט הבא: החלטתם לדווח G4? יופי! הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנווט...

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

הכלי הפיננסי העתיק ביותר בעולם – ערכי היהדות

עולם ההשקעות הוא מורכב ודורש ידע נרחב בפיננסים או איזה יד מכוונת טובה... אלה מאתנו שברי מזל מספיק כדי שיהיה להם משהו להשקיע, מחפשים להשקיע בחברות יציבות עם ביצועים טובים על מנת למקסם את ההשקעה ולקבל תשואה טובה. הכנסות החברה, תשואה על הון והערך שלה בהשוואה לחברות אחרות, הם כמה אספקטים עיקריים שבוחנים משקיעים כיום.

אולם בשנים האחרונות, נוסף לעקרונות אלה אספקט נוסף – מעורבות החברה בתחומי האחריות התאגידית. צרכנים ומשקיעים דורשים היום יותר שקיפות, אחריות ומעורבות ולכן זה לא מפתיע שמחקרים רבים מצאו שחברות אחראיות מצליחות יותר.

מקור: www.africaimpactgroup.com

טרנד זה אמנם עדיין לא מהווה נדבך עיקרי בהחלטת המשקיעים, אך הוא בהחלט תופס תאוצה בעולם וחברות ייעוץ פיננסי וקרנות רבות כבר "רוכבות" על הטרנד ומציעות שירותי ייעוץ להשקעות ממוקדות 'אחריות'.

חברת ייעוץ כזו היא JLens, חברה אמריקאית שמספקת שירותי ייעוץ פיננסי מבוסס על עקרונות ה'השקעה עם השפעה' (Impact Investing), ו...ערכי היהדות.

המשמעות של  Impact Investingהיא בחירה בהשקעות אשר נותנות תשואה פיננסית, יחד עם השפעה חיובית על החברה או הסביבה.

המושג הזה מוכר כיום בשווקים וכבר כולל לא רק משקיעים חדשים וקטנים בעלי מצפן מוסרי-חברתי גבוה במיוחד, אלא גם משקיעים ותיקים מה"מיינסטרים" שמבינים שצריכת המשאבים וההתנהלות הסביבתית של חברות כפי שהיא כיום משפיעות במידה רבה על הרווחיות העתידית ומכאן – שעל השקעותיהם.

בהמשך לזאת, נתונים מ- 2012 מצביעים כי 11% מההון המושקע בארה"ב ($3.74 טריליון) הוא ב'השקעות אחראיות' למיניהן. ברחבי העולם, יותר מ- 1,000 חברות השקעות המנהלות כ- $30 טריליון, (המהווה 20% מההון העולמי) חתמו על עקרונות ההשקעה האחראית של האו"ם (ה- PRI).

ערכי היהדות – מבוא לפיננסים

אסטרטגיות השקעה מבוססות דת הן גם טרנד קיים שתופס תאוצה, וביהדות הן עושות שימוש בעקרון 'תיקון עולם' – האחריות והמחויבות של העם היהודי לתקן את העולם, מה שבמקרה הוא גם עמוד התווך של ה- Impact Investment.

JLens היא מיסודה חברת ייעוץ פיננסית המנוהלת על ידי אנשים עם רקע פיננסי וחברתי-קהילתי אשר מחברים את העולם הפיננסי לעולם היהדות על ידי שיתוף פעולה עם רבנים ומובילי דעה אחרים בחברה היהודית.

כמובן שלישראל טרנד כזה של השקעה אחראית-יהודית הוא מבורך במיוחד שכן JLens שמים דגש על השוק הישראלי כהשקעה טובה גם מבחינה פיננסית וגם יהודית... כשרה...

כדאי לקרוא עוד על החברה המיוחדת הזאת, וללמוד מהם איפה כדאי לנו להשקיע את המיליונים שלנו ועדיין לשמור על מצפון נקי. אולי לא נצטרך לצום ביום כיפור...

 קראו עוד על השקעה אחראית בפוסט נוסף שפרסמנו כאן בנושא: השקעה אחראית - זה כדאי!

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

קואופרטיב עובדות הנקיון - comme il faut שוב סוחפת את כולנו לנתינה חברתית

חברת האפנה קום אילו פו ידועה באג'נדה החברתית הנרחבת שלה – עבודה עם פליטים, קידום השוויון המגדרי והעצמת נשים, תמיכה באוכלוסיות חלשות בכלל – כל אלו רק חלק קטן מהמעורבות של סיביל גולדפיינר, מנכ"לית Comme il faut, אשר סוחפת את החברה ועובדיה לעבודת קודש.

הפרויקט האחרון של Comme il faut הוא הקמת קואופרטיב עובדות הנקיון, שמגיע בעקבות מצבם התעסוקתי הקשה של עובדי/ות הנקיון המועסקות על ידי חברות קבלן.

זהו פרויקט "מימון המונים", אשר מטרתו לאסוף 110,000 ₪ לצרכי הקמת הקופוארטיב.

קצת עובדות

5-10%" מהעובדות והעובדים בישראל מועסקים דרך חברות קבלן, וזאת כאשר השיעור הממוצע במדינות המפותחות עומד על 1.5% בלבד. רוב העובדות והעובדים האלה הם נשים ובני מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות מראש, שהעובדה שאינם זוכים לתנאי העסקה בסיסיים, אינם מוגנים מפני פיטורים ובמקרים רבים אפילו לא זכאים לביטוח רפואי בסיסי והפרשות לקרן פנסיה - רק מחלישה אותן יותר, מנציחה ומעמיקה את הקיטוב המעמדי בחברה שלנו."   (מעמוד הפרויקט ב- headstart.co.il)

החזון

רעיון הקואופרטיב נועד לאפשר לעובדים אלו להשתחרר מהתלות ההרסנית בחברות הקבלן, לנצל את הכוח הטמון בקבוצה מאורגנת ולשפר את תנאי העסקתן/ם.

הכסף שמגייס הקמפיין ישמש לבניית תכניות הכשרה, ויאפשר להעניק לחברי הקואופרטיב כלים ניהוליים, שיווקיים ופיננסיים איתם הם יכולים לבנות ארגון חזק ויציב.

הקמפיין

הקמפיין החל בשיתוף פעולה עם האמנית מרים כבסה וברתימת לקוחות Comme il faut דרך פרויקט 'מעבירות'. במסגרת הפרויקט הביאו לקוחות סדינים וכלי מטה אחרים שהן לא צריכות בתמורה לשובר הנחה בחנות. סדינים אלו הפכו בידי האמן של מרים כבסה, למפות שולחן ייחודיות, שהן עבודות אמנות.

השלב השני של הקמפיין לטובת הקואופרטיב הוא רתימת הציבור לתרומות, כשתרומה מעל 950 ₪

מקבלת את אחת מ- 65 עבודות האמנות של מרים כבסה.

במסגרת קידום הקמפיין התראיינה סיביל גולדפיינר בתכנית של אורלי וגיא בערוץ 10, בו היא מסבירה את הרעיון של הקואופרטיב ומטרתו:

 

הצלחה מסחררת

נכון להיום, שלושה ימים לפני סוף הפרויקט, הוא השיג 103% מימון – 113,350 ₪!

444 תומכים תרמו כסף לפרויקט, ביניהם אנשים פרטיים וחברות (למשל שטראוס, עיתון הארץ, וגם – ביונד ביזנס).

אין ספק שהיוזמה הזו מבורכת ויכולה לעזור להעצים חברתית וכלכלית אוכלוסייה שכיום היא שקופה וחסרת אמצעים.

Comme il faut שוב הצליחה לרתום אנשים רבים לטובת מטרה חברתית חשובה...

מעניין מה יהיה הפרויקט הבא שלהם...

עוד על Comme il faut והאג'נדה החברתית, באתר החברה:   www.comme-il-faut.com

קבוצת שטראוס מחויבת לאחריות ומשיקה דוח קיימות לשנת 2012

השבוע פורסם דוח הקיימות של קבוצת שטראוס לשנת 2012.

הדוח נכתב על פי הנחיות ה- GRI  ברמה A ומקיף את פעילותה הגלובלית של הקבוצה ב- 2012.

דוח זה שונה במובנים רבים מקודמיו (זהו הדוח השישי של שטראוס, אשר מדווחת משנת 2007), ומצביע על תהליך "התבגרות" שעוברת החברה בתחום האחריות תאגידית, ועל הנכונות שלה לשפר את הדיווח והשקיפות.

אחד מהחידושים הבולטים בדוח הוא השפה. הדוח השנה כתוב בצורה של פניה אישית לכל אחד ואחת ממחזיקי העניין, ויוצר עניין ברמה האישית, המקומית והגלובלית תוך שהוא שם את הקורא במרכז. הדוח מעלה נושאים רגישים, אתגרים והישגים שהם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו ומעודד שיתוף ושיח באמצעות הרשתות החברתיות.

כולנו חוטאים לפעמים - קונים יותר מידי ואז זורקים... זו דוגמא מצוינת ליצירת מעורבות והזדהות אישית של הקורא, במקרה זה בנושא בזבוז מזון. (דוח קיימות שטראוס 2012, עמ' 42)

בהמשך לכך, החידוש הנוסף בדוח הוא המוטיבים ה"שיתופיים" שלו – הטוויטים, אשר מאפשרים לקוראים לשתף תכנים מהדוח בצורה מהירה וקלה על ידי "ציוצים" כתובים ומוכנים לשיתוף.

 

הדוח מציג, בחמישה חלקים עיקריים על פי הנושא "מחויבים לאחריות", תכנים מגוונים כולל סיפורים, נתונים ומידע אקטואלי, הנמצאים תחת מטריית הנושאים המהותיים לשטראוס כחברת מזון גלובלית:

אחריות בשטראוס

כאן מפורטת הפעילות העסקית של החברה ושרשרת הערך שלה כולל ההשפעות הכלכליות על מחזיקי העניין השונים.

אחריות בענף המזון
חלק זה מורכב מחמישה פרקים:

• פעילות הקבוצה וההשפעות שלה על צרכנים, כולל מענה לגישות וצרכים משתנים והיצע מוצרים אשר תומכים בקיום אורח חיים בריא יותר. 
• סקירת הפעילות של שטראוס מים בעולם. 
• הפחתת פסולת מזון על ידי ייצור יעיל, מחזור והנצלת מזון ותרומתו לאוכלוסיות נזקקות.
• שרשרת אספקה אחראית הכוללת שיתופי פעולה עם חקלאים וספקים ותמיכה לקידום יכולות ושיפור מתמיד.

אחריות בפעילות העסקית

חלק זה מורכב משישה פרקים הסוקרים את פעילות החברה לצמצום ההשפעות הסביבתיות שלה, חדשנות, מענה ללקוחות וצרכנים, השקעה בעובדים, יחסים עם ספקים, והשקעה בקהילה.

אחריות לניהול תקין

בחלק זה מתוארת הפעילות של שטראוס בתחומי הממשל התאגידי, ניהול סיכונים, ציות, אתיקה וניהול תחום הקיימות. 

 

אחריות לדיווח 

כאן נמצא המידע על היקף הדוח, מסגרת הדיווח ורמתו, ואינדקס ה- GRI. כמו כן, חלק חשוב ביותר שאין לפקפק בו הוא בקשת המשוב מהקוראים ופרטי הקשר של דניאלה פרוסקי-שיאון, מנהלת אחריות תאגידית בשטראוס.

* * * * * * * * * * * * *

הדוח התקבל בתשואות בכנס השקה נוצץ אשר נערך במשרדי שטראוס השבוע. האירוע בעיקרו היה פנים-ארגוני אך הוזמנו אליו מספר נציגים מקבוצות מחזיקי העניין של החברה, ומקהילת האחריות התאגידית בישראל.

הכנס, בו נכחו עפרה שטראוס וחברי ההנהלה הבכירה של שטראוס, ומנהלים ועובדים מהיחידות העסקיות, הוא דוגמא מצוינת לחשיבות ששטראוס רואה בתחום האחריות התאגידית ובדיווח בפרט – נושא חשוב מספיק בשביל להקדיש לו כמה שעות של למידה ותשומת לב.

 

סיכום וגילוי נאות...

כמי שהיו מעורבות בתהליך כתיבת הדוח (כאן הגילוי הנאות...) איליין כהן ואני יכולות להעיד על רמת המחויבות של החברה לנושא האחריות התאגידית והקיימות. זו מחויבות שמתחילה בהנהלה ומחלחלת דרך המנהלים גם לעובדים ומגיעה ממקום של איכפתיות, דאגה ורצון אמיתי לשנות ולהשפיע.

 

אני מברכת את קבוצת שטראוס על הדרך שכבר עשתה, ועל התהליך שהיא עוברת ומקווה שתהווה מקור השראה לחברות אחרות בארץ לאמץ את עקרונות השקיפות והדיווח. 

 

לפרטים נוספים ולקריאת הדוח אנא בקרו באתר אחריות תאגידית של קבוצת שטראוס

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס