יום ראשון, 26 ביוני 2011

המציאות נושכת


או - הפער בין המצופה והרצוי למצוי...


צרכנים היום מודעים יותר ויותר לנושא האחריות התאגידית והקיימות ומצפים מחברות להתנהג בהתאם. חברות מצידן, פועלות כדי לעמוד בציפיות הצרכנים, אך לעתים הפעילות מסתכמת בהרבה דיבורים ומעט מעשים...אז מה המרחק בין פעילות האחריות התאגידית האמיתית של החברה לבין איך שהציבור רואה אותה?

במחקר Susutainability Reserach Report:Perception Vs. Reality שנערך בארה"ב בהשתתפות 2400 מנהלי שרשרת אספקה, יועצי השקעות וסטודנטים לתואר שני, נבדקה תפיסתם לגבי פעילות האחריות התאגידית של מאה חברות בינלאומיות. את תשובות הנשאלים הישוו החוקרים עם מידע שנאסף בקרב החברות עפי" 180 מדדי ביצוע בנושאי אחריות תאגידיקישורת ואחרים.

עולה כי אין התאמה בין תפיסת הציבור לבין הפעילות האמיתית של חברות. פער זה מעמיד את המוניטין של חברות רבות בסכנה אם לא ישפרו את התקשורת שלהן עם מחזיקי העניין שלהן.

המחקר שנערך ע"י חברות הייעוץ Brandlogic ו- CRD Analytics העלה כי ב-66 מתוך מאה החברות הבינלאומיות שנסקרו, תפיסת הציבור את החברה לא עומדת בקנה אחד עם פעילות האחריות התאגידית שלה במציאות. תוצאות נוספות מראות כי 88% מהנשאלים תופסים את נושא האחריות התאגידית כנושא חשוב, וכן שנושאים חברתיים חשובים כפליים בהשוואה לנושאים סביבתיים ואחרים.


המחקר מדגיש שאפילו שהציבור היום ביקורתי יותר לגבי פעילות חברות גדולות בכלל, ולנושא הקיימות בפרט, הוא עדיין לא מודע ומעורב מספיק כדי להבחין בניואנסים הקטנים וב"אותיות הקטנות". וכך הפער בין מה שרואים מבחוץ למה שקורה בפנים עדיין גדול.


המחקר מהווה כלי ניהולי שמציג לחברות מידע אוביקטיבי, ומראה שיש כאן הזדמנות לשיפור ארגוני ועסקי ומצד שני ישנו סיכון ממשי למוניטין שלהן. כדי לצמצם את הפער כל מה שחברות צריכות לעשות זה: Less talking, More doing...



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום רביעי, 15 ביוני 2011

דוח אחריות תאגידית חדש לשטראוס

חברת שטראוס השיקה השבוע את דוח האחריות התאגידית שלה לשנת 2010. השקת כל דוח אחריות תאגידית הוא ארוע חשוב ומיוחד (ויוצא דופן...) בשוק הישראלי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדוח דיגיטלי ואינטראקטיבי כמו זה ששטראוס השיקה, שכולל דו שיח עם בעלי עניין ומאפשר נגישות רבה לפידבק מהם.


איליין כהן, המנכ"לית המשותפת של ביונד ביזנס השתתפה בארוע ההשקה שהתקיים ביום ראשון, ה-12 ליוני, וכלל דיונים במתכונת "שולחן עגול". למפגש הוזמנו מחזיקי עניין מרכזיים של החברה מקרב ארגונים חברתיים וסביבתיים, גופים ציבוריים, יועצים מקצועיים, אנשי תקשורת ואנשי אחריות תאגידית מחברות מובילות במשק. המוזמנים ישבו בקבוצות עפ"י תחומי ההתמחות שלהם וערכו דיונים על התכנים של הדוח ואוספים הערות שהגיע לאחר מכן להנהלה.


הארוע הועבר בשידור חי באתר החברה ובעמוד הפייסבוק שלה וכך איפשר גם לאלו שלא נכחו באירוע לשמוע את הדיונים ולהעביר הערות בהמשך דרך פלטפורמת הרשתות החברתיות.


פרסום הדוח במרחב הדיגיטלי מאפשר לשטראוס קשר ישיר ורציף עם הציבור הרחב ומחזיקי העניין שלה דרך הרשתות החברתיות. החברה אף הקימה אתר חדש המוקדש כולו לדוח ולאחריות תאגידית.


אין ספק שהשקיפות של שטראוס (שגם נמצאת בשלישייה הפותחת של במדד השקיפות שלנו זו השנה השלישית) היא יוצאת דופן בשוק הישראלי, אך בעודי גולשת בעמוד הפייסבוק שלהם היום בבוקר נתקלתי בתופעה קצת פחות שקופה - בשעות האחרונות העלו מספר גולשים פוסטים המתייחסים להעלאת מחירי הקוטג', ועדיין לא קיבלו כל תגובה... חלק מהשקיפות, האחריות התאגידית והשיח היא גם ההתמודדות עם צרכנים כועסים ועם ביקורת נוקבת שעלולה להיות נכונה...


אחריות תאגידית זה לא רק לקבל טפיחות על השכם - זה גם להתמודד עם ביקורת (ובישראל - גם הרבה ציניות) ולעבוד קשה כדי להביא לשינוי.



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


יום שני, 6 ביוני 2011

מדד מעלה 2011 - חלב ב': מדד מעלה ושקיפות...?

בתוצאות מדד השקיפות שלנו שפירסמנו לפני כחודש, מצאנו שאין קורלציה מלאה בין תוצאות מדד השקיפות לתוצאות מדד מעלה. מכיוון ששני המדדים בוחנים אספקטים של אחריות תאגידית של חברות, ניתן היה לחשוב שיהיה קשר בין התוצאות...

מה שמצאנו זה שחברות הפלטינה של מדד מעלה הן גם אלו המדורגות אצלנו גבוה אך לגבי חברות הזהב והכסף אין כזאת התאמה.



במדד מעלה אין דירוג בתוך כל קטגוריה ולכן אין דירוג מספרי של חברות, אז החלטתי לבדוק את העניין בעצמי ולברר - האם בקרב חברות הפלטינה ישנה קורלציה בין התוצאות של מדד מעלה לתוצאות מדד השקיפות?



אז התחלתי לספור ולחשב נקודות...


הממצא הכי משמעותי שמצאתי הוא שיש חפיפה קלה בין עשר החברות המובילות בשני המדדים - מתוך עשרת החברות המובילות במדד השקיפות, 7 חברות גם מובילות במדד מעלה, אבל כמו ביקום מקביל שבו הכל הפוך - בנק פועלים, שבמדד השקיפות נמצא במקום הראשון הוא בדיוק במקום העשירי במדד מעלה.


אחד ההבדלים הבולטים בין המדדים שגורמים לשינויים אלו בציונים של החברות הוא שבמדד השקיפות דוח אחריות תאגידית של חברה מקבל ניקוד נוסף ומאפשר לחברה להגיע לניקוד גבוה בהרבה יותר מזה של חברות שלא פרסמו דוח.

לעומת זאת, מדד מעלה שם פחות דגש על ניהול ודיווח, עובדה שמאפשרת לחברות לקבל ציון נמוך בקטגוריה זו ועדיין להוביל.

דוגמא טובה היא אסם עם נקודה אחת בלבד בקטגוריה זו, מה שלא מנע ממנה להיות "פלטינה", בעוד שבמדד השקיפות אסם נמצאת במקום ה- 30.

דוגמא נוספת היא סקיילקס, שנמצאת במקום ה- 87 במדד השקיפות, אך מתברגת כפלטינה במדד מעלה.





שקיפות היא חלק בלתי נפרד מאחריות תאגידית, וחברות בעולם היום מבינות שחלק מלהיות עסק אחראי ולהניע שינויים ברמת החברה, הארגון והתעשייה, זה גם לשקף את הפעילות שלהן כלפי חוץ.

ההשוואה הקצרה שעשיתי מראה שלשקיפות עדיין אין דגש רב מספיק בבחינה של מדד מעלה (היא מרכיב קטן בפרק הסביבה, ומוזכרת ביחס לאתיקה וממשל תאגידי).


מדד מעלה צריך עוד הרבה שינויים והתאמות כדי שניתן יהיה באמת להעריך בעזרתו את פעילות האחריות התאגידית של חברות במשק הישראלי, ובימים אלה הוא אכן עובר "מתיחת פנים" בעזרת הערות והארות מנציגי חברות ויועצים, כשנושא השקיפות הוא רק הערה אחת מיני רבות...



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום ראשון, 5 ביוני 2011

דירוג מעלה 2011 - חלק א

היום בבוקר (5 ביוני), בבורסה לניירות ערך בתל אביב התקיים אירוע חשיפת דירוג מעלה לשנת 2011. דירוג מעלה, כאמור, מדרג עסקים בישראל עפ"י רמת ניהול האחריות התאגידית בארגון. במדד משתתפות חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות עם מחזור שנתי של מעל 320 מליון ש"ח. המדד מחולק לשלוש קטגוריות המסמלות את דירוג החברה ביחס לחברות אחרות, כאשר כסף הוא הדירוג הנמוך, זהב הוא הבינוני ופלטינה הגבוה ביותר.

האירוע היום היה מורכב משני חלקים - חשיפת תוצאות הדירוג, ולאחר מכן דיון ציבורי על השינויים לשאלון מדד מעלה ל- 2012 בחלק הראשון שבו נחשפו תוצאות הדירוג, לא היו הפתעות גדולות... 12 חברות חדשות נכנסו לדירוג השנה, 18 חברות שיפרו ציון ב- 10% ויותר - סה"כ לא היו תנודות משמעותיות בין שלושת קבוצות הדירוג.
לדירוג במלואו...

החלק השני והמעניין יותר של הבוקר כלל דיון ציבורי בו נתנו נציגי ארגונים וחברות ויועצי אחריות תאגידית, שתי דקות מדעתם על מבנה שאלון מעלה ל-2012. בשאלון החדש הוטמעו מספר שינויים, ונוספו שאלות שמתמקדות בנושאים שלא הושם עליהן דגש בשנים קודמות. כמעט כל חלק בשאלון עבר שינוי, ריאורגניזציה או תוספת - את פירוט השינויים ניתן לראות במצגת זו של מעלה:



ההערות שהושמעו בדיון התייחסו לנושאים שונים בשאלון ובעיקר לסביבת העבודה, גיוון תעסוקתי, נגישות וסביבה.
הנה סיכום של כמה מההערות שעלו:



  • שירלי קנטור שני, יועצת לאחריות תאגידית מציעה להוסיף פרק שבוחן את השפעות החברה על השוק והחברה ובמיוחד על השפעת המוצרים והשירותים שלה על בריאות ורווחת הלקוחות שלה (כולל השפעתם על אוכלוסיות חלשות - בעיקר ילדים). על הדרך גם העבירה שירלי ביקורת על המשקל שניתן בדירוג לנושא המעורבות החברתית של חברות, והציעה להפחית בניקוד שלו לטובת הפרק על ההשפעה על השוק. שירלי העירה שחברות רבות נמצאות גבוה בדירוג בזכות המעורבות החברתית שלהן, אך ללא כל פרופורציה לפעילות (או יותר נכון חוסר הפעילות) שלהן בתחומים אחרים וחשובים.


  • נושא שני ששירלי מציעה לכלול בשאלון המדד הוא יחסן של חברות לספקים, ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. בנושא זה היא ממליצה להכניס נושאים "כאובים" כמו תנאי תשלום, התחייבויות ועוד.


  • יותם אביזוהר מנהל עמותת ישראל בשביל אפניים, הציע להוסיף שאלות למדד הבוחנות את מידת המחויבות של חברות לבריאות העובדים והחברה (למשל תזונה, עישון, כושר), ואת הפעולות שנוקטות החברות על מנת לעודד נושא זה (סבסוד, תכניות התערבות, תשתיות).


  • יעל לבנטל-לב-רן מהריבוע הכחול העלתה נקודה חשובה שגם אנחנו בתור יועצים נתקלים בה לעתים קרובות בעת כתיבת דוחות אחריות תאגידית - נתוני גיוון בתעסוקה. לחברות אין את הנתונים הנדרשים כדי לדווח כמה עובדים מאוכלוסיות חלשות נמצאים בחברה, מכיוון שלמעסיק אין את הזכות לשאול את העובדים על כך. על זה אני שואלת - למה לא להשתמש בשאלון וולונטרי כמו שעושים בארה"ב (שם האפליה נגד אוכלוסיות כמו אפרו-אמריקאים והיספנים היא נושא כאוב ביותר)?


  • ליעד אורתר, המנכ"ל המשותף שלנו כאן בביונד ביזנס, העלה כמה סוגיות. אחד השינויים בפרק הסביבה של השאלון החדש יגרום לכך שמספר רב של חברות יענו רק על שתי קטגוריות מתוך הפרק - ניהול אחריות סביבתית ושינויי אקלים ואוויר. ליעד העיר שגם חברות עם סיכון סביבתי נמוך יותר חשוב שידווחו על מים ושפכים ופסולת ומחזור, שכן אלו חלקים בלתי נפרדים מההשפעה הסביבתית של ארגון.


  • נושא נוסף שמבקש לחדד ליעד הוא את נושא הסיכונים - אותו יש למקד והלהביר שמדובר בסיכונים חברתיי-סביבתיים בניגוד לסיכונים פיננסיים ואחרים.


  • בשאלון החדש התווספה שאלת בונוס מבורכת לגבי אישורו לאחר שמולא ע"י החברה. ליעד מציע למקד את השאלה החדשה לביצוע בדיקה ע"י צד שלישי או חיצוני לעומת בקרה פנימית נוספת.


  • הנושא האחרון אותו העלה ליעד הוא מידת הדגש לשקיפות ודיווח. מדד מעלה כיום אינו שם דגש משמעותי לנושא זה מה שגורם לפערים גדולים בין מדדים שונים (כולל כמובן מדד השקיפות - בו גילינו שנמצא קשר בין מיקום חברות במדד מעלה למיקומן במדד השקיפות, רק כשזה נוגע לחברות ה "פלטינום" , שהן גם המובילות במדד השקיפות).

לסיכום, ההערות שעלו בדיון היו כולן מעניינות ונכונות, חלקן אף מתחו ביקורת קלה על מוסד מעלה תוך כדי הצעות ייעול... יישום כל ההערות הוא בטוח תהליך לא קל ונותר רק לראות מה ישתנה עוד בשאלון כתוצאה מהערות מחזיקי העניין.


איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס