יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

ועידת הקיימות לעסקים - הגיגים ורשמים

אתמול שמחתי להיות חלק מועידה ראשונה מסוגה בארץ – ועידת הקיימות לעסקים של כלכליסט...

אז נכון שבשנים האחרונות היו כנסים שונים הנוגעים בתחום בצורה ישירה או ישירה פחות, אבל עוד לא נכחתי בכנס גדול כמו זה, מאורגן למשעי (כן, בישראל) שקיבץ לא רק את בעלי הדעה (יועצים ואנשי אקדמיה ) אלא גם את בעלי המאה (מקבלי החלטות מהמגזר העסקי) – אלה שבסופו של דבר יכולים לעשות את השינוי.
האולם המלא (אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב)
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט
הועידה כללה רצף של נואמים, בכירים מהמגזר העסקי אשר נתנו סקירה על הגישה של הארגון שלהם לנושא הקיימות, ודוגמאות לפעילות וההישגים שלהם בתחום זה.

הנושאים שהוצגו במסגרת זו היו מגוונים וכללו פיתוח והשקעה בטכנולוגיות מקדמות קיימות והאתגרים בתחום רגיש זה,  צמצום השפעות סביבתיות בתוך הארגון ובשרשרת האספקה, קידום צרכנות מקיימת, בניית עסק בר-קיימא, אסטרטגיה שיווקית עסקית-חברתית, וסיכוני אחריות תאגידית.

הנאומים היו בדיוק מה שהם – סקירה כללית – רובם ללא תובנות מיוחדות או חידושים.. כמו כן, מההיכרות שלי עם רוב הארגונים האלה, דרך מחקרים, קריאת דוחות אחריות תאגידית ומהעיתונות, זיהיתי פערים בהצגת הדברים לעומת מה שקורה בשטח - אם בהיקף ההשפעה, היקף הדיווח, או הבאלאנס בין מה שכן עושים למה ש"מתעלמים" ממנו באלגנטיות...

בנוסף, הנאומים שילבו עובדות "יום הדין" וסרטוני "כדור הארץ לאן" שמעבר לכמה דמעות והתקפי חרדה (שלי לפחות), לא תרמו מידע חדש, לפחות לאלה מאתנו שמכירים טוב את התחום.
 

ענת גבריאל, מנכ"לית יונילוור ישראל
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט
הסקירה הכללית הזו כללה בד"כ את ההצלחות והדברים הטובים ללא כל נגיעה באתגרים העומדים בפני החברות בדרך להגשמת גישת הקיימות שלהן. היה יכול להיות שיעור טוב בקיימות אם היה ניתוח מעמיק יותר של האתגרים והפתרונות.

ולמרות כל זאת, כן הופתעתי לגלות שדברים קורים במדינה שלנו בתחום האחריות התאגידית והקיימות, אולי לא בקצב ובהיקף שהם קורים בחו"ל, אבל ישנה התרחשות מתחת לפני השטח, וכאן התפקיד שלנו היועצים – לתת לחברות את הכיוון, הכלים, והתמיכה המקצועית במסע שלהם להטמעת ערכי הקיימות בכל הפעילות שלהן.

בועידה התקיימו 2 פאנלים שבהם, סוף סוף היה דיון קצת יותר מעמיק בנושאי קיימות שונים:
"צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה", עסק בגישת העסקים לנושא הקיימות בעיקר בקונטקסט של חינוך הצרכן והשתתפותו במאמצי הקיימות שיוזמים המותגים אותם הוא צורך.
 
פאנל צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה.
משתתפים: מימין המנחה עמיר קורץ עם ענת גבריאל (מנכ"לית יונילוור), מוטי קרן (מנכ"ל מגה),
נחמה רונן (יו"ר תאגיד אל"ה), רמי רונן (מנכ"ל שטראוס מים), הראל ויזל (מנכ"ל פוקס). 
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט
הפאנל השני, "קיימות כמנוע עסקי לעירוניות מנצחת", עסק בהטמעת ערכי הקיימות במרחב העירוני וכלל דיון על התפקיד של מתכנני ערים, חברות הנדל"ן והבניה, תחבורה אלטרנטיבית (למכוניות), ובעלי התשתיות, בבניית וחידוש הערים בשנים הקרובות על מנת לאפשר ערים אשר מקיימות את תושביהן.

לסיכום, אני רואה בקיום הכנס הזה חשיבות רבה, שכן הוא בהחלט הצליח לייצר עניין לתחום הקיימות, תוך שהוא מביא בכירים מחברות מובילות במשק לשמש דוגמא והשראה לחברות אחרות ולעזור לחבר בצורה בהירה בין רווחיות וסיכונים עסקיים לנושא הקיימות.

אני השתכנעתי... עכשיו רק נותר לקוות שמנכ"לים של חברות שנכחו אתמול, שעדיין מדשדשים מאחור ולא מבינים על מה המהומה, השתכנעו גם.

וכביקורת בונה, רק כמה נקודות לכנס הבא:
  • פחות זה יותר: הייתי שמחה אם לכל נואם היה יותר זמן והצגת הנושאים היתה יותר מעמיקה.
  • Q&A1: אם היה יותר זמן לכל נואם, היה ניתן לפתוח דיון עם הקהל (וההוא שזרק הערות כל היום לא היה צריך לצעוק אותן בחוסר נימוס...)
  • Q&A2: ברצינות אבל... היה חסרQ&A  - אם לא לכל נואם, אז אפילו משהו מרוכז בסוף היום, או רק בפאנלים.
  • מישהו אמר רגולטור?: דיברו על רגולציה, אבל לא היה נציג של הרגולציה... היה יכול להיות מעניין לשמוע מה יש להם להגיד.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

 

יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

הנחיות ה- G4: תחילתה של ידידות מופלאה

שנת 2013 הולכת ומסתימת, וכך גם תקופת פרסום דוחות האחריות התאגידית המסכמות אותה ניתן כבר להרגיש בקצה האף את 2014 מתחילה ואת התכונה של תחילת העבודה על דוחות 2013: הפגישות, ההתייעצויות, ההחלטות הקשות, התקציב... (הו, התקציב)...

השנה נוספה התלבטות נוספת לחברות המדווחות – האם לאמץ את הנחיות הדיווח החדשות של ה- GRI, ה- G4? או להישאר עם המוכר וה (לא כ"כ) נוח, ה- G3? האם לזנוח את ההנחיות הללו ולדווח בצורה חופשיה ולא מחייבת ומחויבת?

על מנת לציין את תחילתה של תקופה מופלאה זו, ולעזור לכם להחליט, רציתי לחלוק אתכם תובנות והארות בנוגע ל- G4  שאספתי מהבלוג של איליין כהן, ומספרה החדש: Understanding G4.

זהו פוסט ראשון בנושא זה ומתחיל מהבסיס:

 אז קודם כל: למה בכלל כדאי לדווח G4?

·      קודם כל – זה העתיד. אז למה ללכת אחורה אם אפשר להיות מובילים?

·   לעומת ה- G3 וגישת ה'רשימת תיוג' שלו, עם מספר אינדיקטורים שאין להם שום תכלית לחברות רבות, דוח ה- G4 מתמקד בנושאים המהותיים לחברה ומאפשר לענות רק על אינדיקטורים רלוונטיים.
 
·      במקום לעשות תחרות למי יש  A יותר גדול (הכוונה היא כמובן לשיטת ה- A, B, C של ה- G3), ה- G4 מציע שתי רמות דיווח בלבד: Core או Comprehensive, כשהראשון דורש לענות על 34 (מתוך 58) גילויים כלליים, מענה על גילויי הנהלה רלוונטיים לנושאים המהותיים, ומענה על אינדיקטור אחד לכל נושא מהותי.  האפשרות השניה היא דוח מקיף ביותר הדורש מענה על כל הגילויים והאינדיקטורים, ומתאים רק לחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר מבחינת מוכנות הדיווח שלהן.
 
·      ההנחיות החדשות מיישרות קו עם דרישות דיווח אחרות, למשל הגלובל קומפקט של האו"ם.
 
·      ה- G4 מחייב לבחון לעומק את השפעת הנושאים המהותיים על מחזיקי העניין ולהגדירם.

 

לסיכום, ה- G4 מאפשר דיווח ממוקד, יותר חופש פעולה לחברה המדווחת, ועוזר לזהות ולמפות את השפעתה על מחזיקי העניין שלה עקב כך שהוא מחייב לבצע תהליכים כמו התייעצות עם מחזיקי עניין, הערכת נושאים מהותיים ואישורם בהנהלה.

כמובן שנקודות אלה הן כלליות בלבד, וכל חברה צריכה לעשות את הניתוח שלה ולהתאים את ההחלטה ליכולות ולמשאבים שלה.
ביונד ביזנס מציעה ללקוחותיה ניתוח מוכנות ל- G4 אשר ממפה את יכולות החברה לעמוד בדרישות, נשמח לבחון עם זכוכית מגדלת גם את הדיווח שלכם ולעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה עבור הארגון שלכם. לפרטים נוספים צרו איתנו קשר ב: irisr@b-yond.biz.

על מנת ללמוד עוד על ה- G4 בצורה עניינית וקצרה, ניתן לרכוש את הספר של איליין כאן.
אם תרצו להעמיק וללמוד על ה- G4  בדרך הפחות קצרה, ישנם חומרים רבים בחינם באתר ה- GRI.

בפוסט הבא: החלטתם לדווח G4? יופי! הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנווט...

 
איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס