יום רביעי, 30 במרץ 2011

אחרי טוניסיה, לוב ומצרים... מהפכת נגישות המידע מגיעה לאיכות הסביבה

בשבוע שעבר, בזמן שבישראל חגגו ברוב הדר את הענקת טקסי הגלובוס הירוק, התקיימה לה בברלין פסגה סביבתית בשם ecosummit. זו השנה השנייה שכנס זה מתקיים תוך שהוא שם דגש על האספקטים העסקיים בבניית כלכלה ירוקה ובחיבור שבין עולם המשקיעים לעולם הטכנולוגיות הירוקות. נכון הוא שבאירופה קוד הלבוש שונה מזה שבישראל אבל כמי שמבקר מכנסים סביבתיים לא מעטים, אני יכול להעיד שהפעם זה נראה ממש כמו כנס של בנקאים, כולם מעונבים ומחולפים. כנראה שאיכות הסביבה הפכה לעסק רציני של ממש...

אחד הנושאים המרכזיים אשר חזרו ועלו בכל מושבי הכנס הוא מהפכת נגישות המידע והרשתות החברתיות. אנחנו עוד לא מצליחים להבין עד כמה מהפכה זו עומדת לחולל שינוי בחיים של כולנו ולהפוך מודלים עסקיים ישנים לבלתי רלוונטיים. לא עוד מכירה של מוצרי קצה לשימוש של צרכן יחדני כי אם מעבר למכירה של שירותים במודלים מבוזרים, עם צרכני קצה רבים אשר רוכשים את השירות באופן ממוקד בהתאם לצורך האישי שלהם בנקודת זמן מסויות ובאזור גיאוגרפי רצוי. התחום בו השינוי הוא בולט מאוד הוא תחום הנגישות והתחבורה. בת"א הושקה לפי כמה שנים חברת car2go המציעה מודל של שכירת רכב לפי שעות. לפי שעוד הספקנו להתרגל לשירות חדש זה צצות להם בכל העולם חברות סטארט אפ חדשות המציעות מודלים משוכללים יותר לתחום הנגישות. כמה מחברות אלו הציגו את מרכולתן הרעננה בכנס. חברת flinc מבצעת קישור און לין בין נוסעים למסיעים. אתה נרשם לשירות החדש ומזין את נתוני הנסיעה שאתה זקוק לה, מנקודה אחת לשנייה ובתווכי הזמן הרצויים. מהצד השני נרשמים למערכת בעלי רכבים אשר מבצעים נסיעות ובאופן אוטומטי, ישירות לאייפון וליתר המכשירים, מבצעת המערכת שידוכים בין המסיעים לנוסעים. הנוסע משלם סכום יחסית נמוך, גם כאן הכל דרך הארנק האלקטרוני באייפון, והמסיע מקבל ישירות את הסכום מיד לאחר שהוא מביא את הנוסע ליעדו. הגישה של חברת flinc מתבססת על רשתות חברתיות וניתן להצטרף אליה רק אם אתה מוזמן ע"י אחד מהחברים. כך יותר שבעצם כולם מכירים את כולם.

חברה מעניינת נוספת היא חברת Tamyca (קיצור של Take my car). ב Tamyca הלכו על מודל פשוט יותר מזה של car2go ומתבססים על צי מכוניות שכבר קיים בשטח ושל בעלי מכוניות אשר מוכנים לחלוק את הרכב שלהם בשעות שאין לו שימוש עם נוסעים אחרים. האמת... זה נשמע מאוד הגיוני וגם משתלם. אם כבר יש לך מכוניות, והיא עומדת בחנייה 22 שעות מתוך 24 שעות ביממה, אז למה שאחרים לא יעשו בה שימוש ? והיא גם תייצר לך הכנסה. נכון שהנושא הביטוחי הוא מורכב אבל הם מצאו חברת ביטוח שבנתה להם מוצר ביטוחי מתאים והעסק עובד.. ונראה שעובד יפה כבר בכמה ערים בגרמניה.


תחום מרכזי נוסף אשר מתחיל להבין את המשמעות של מהפכת נגישות המידע הוא תחום ההתייעלות האנרגטית. מכל תחומי האנרגיה המתחדשת, תחום ההתייעלות האנרגטית הוא הגדול והמשמעותי ביותר והמון חברות מציעות פתרונות כאלו ואחרים. החברה המעניינת ביותר בהציגה בכנס הייתה חברת Joulex. חברה זו מציעה פתרונות לניהול אנרגטי של כל ציוד ה IP הקיים בחברה. הם פיתחו תוכנה אשר יודעת לזהות את רמות צריכת האנרגיה של כל המכשירים בחברה ולבצע אופטימיזציה די מרשימה של צריכות החשמל. מעבר לכך, פתחה Joulex מערכת היודעת לזהות מתי העובד מגיע לאזור העבודה שלו ואז להדליק את הציוד האלקטרוני השייך לו אישית. באותו האופן כאשר העובד עוזב את פינת העבודה או את המשרד, המערכת יודעת לזהות זאת באופן אוטומטי לכבות את המזגן, המחשב ושאר המכשירים האלקטרוניים. לדברי מנכ"ל החברה מדובר על חסכון של עשרות אחוזים בצריכת החשמל.


ליעד אורתר יועץ סביבתי / מנכ"ל משותף ביונדביזנס בע"מ - יועצים לאחריות חברתית-סביבתית ראש פורום חברות המיחזור www.recforum.org

יום חמישי, 10 במרץ 2011

על נשים, קריירה ו- Mad Men

הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.
נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.

מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.



ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?






מנהלי משאבי אנוש בשנות ה- 60 לא היו מודעים לאחריות תאגידית או לזכויות נשים במקומות עבודה, אבל היום המצב כבר צריך להיות שונה. הנשים יכולות להתקדם בעצמם - תראו את פגי אולסון, אבל זו אחריותם של אנשי משאבי אנוש ליצור ולפתח תרבות ארגונית שפותחת להן את הדלת לרווחה.

איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס

יום ראשון, 6 במרץ 2011

על דוחות אחריות תאגידית כמעט מדויקים...ואשפה...

דוחות אחריות תאגידית הם דרך טובה להשוות בין חברות מדווחות בנוגע לעשייה שלהן בנושאי אחריות תאגידית.
כך זה אמור להיות...
אך האמירה הזאת לא עומדת במבחן המציאות.


בעוד שניתן להשוות באופן כללי בין דוחות של חברות בעלות שקיפות גבוהה, כשבוחנים ומשווים אינדיקטורים באופן פרטני, מגלים פער גדול באיכות הדיווח וההשוואה הופכת להיות בלתי אפשרית.

אמנם כל דוח עובר בדיקה של ה- GRI שמאשרת את רמת הדיווח, אך בדיקה זו מבוצעת על מדגם של אינדיקטורים ולא על כל אחד ואחד מהם.


השוואה שערכה איליין כהן בבלוג CSR Reporting בין ארבע חברות מדווחות ממחישה את הפערים בין הדיווחים.

היא השוותה את אינדיקטור EN22 שמבקש לפרט את כמויות האשפה (בטונות) המסוכנת והלא מסוכנת של הארגון עפ"י חלוקה לצורת פינוי (שריפה, הטמנה, מחזור וכו') ומצאה ששלוש מהחברות לא שיקפו את המידע המלא, על אף הצהרה כי ענו על האינידקטור במלואו.
רק חברה אחת מתוך הארבע צלחה את המשימה ודיווחה בצורה נכונה, מדויקת וברורה על האשפה שהיא מייצרת.

לקריאת הפוסט המלא של איליין כולל משוואות מתמטיות מתקדמות לחישוב טונות אשפה... לחצו כאן.

השוואה כזו מראה שאמנם הנחיות ה- GRI טובות, נכונות והגיוניות, אך אם לא ממלאים אותן בצורה דקדקנית, אנחנו מפספסים כאן חלק גדול מהערך והתועלת של הדיווח. זה לא מספיק שלחברה יש מערך דיווח ומאמצים כנים ליישום אלמנטים של קיימות, צריך גם לדעת איך לדווח עליהם.

בביונד ביזנס אנחנו משתדלים ליישם מסקנות מתחקירים כאלו בכל דוח שאנו כותבים, ולשקף את הפעילות של הלקוחות שלנו בצורה הטובה והמדויקת ביותר.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס