‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

פרסום אחראי - האתגר הבא?

עולם הפרסום היה מאז ומתמיד שנוי במחלוקת. החל ממסרים תת הכרתיים, דרך מסרים שקריים ועד תכנים שנויים במחלוקת - משנות ה- 50, אז החל עולם הפרסום לצמוח בארה"ב, ועד היום שמענו כבר על הכל...

אחד הנושאים שעדיין לא נפתר בתחום הפרסום הוא היחס לנשים - אם על ידי שימוש בדוגמניות עם מראה לא מציאותי (אין ספק שהדוגמניות מושלמות יותר מאז המצאת הפוטושופ), או חשופות מדי, או על ידי תכנים שמתייחסים לנשים בצורה לא שוויונית. בפרסומות רבות האישה מוצגת כדמות המבולבלת יותר, זו שצריכה את הגבר או המוצר כדי "להציל" אותה. דוגמא נוספת אלו פרסומות שפונות לגברים ומציגות נשים כסמל מין (המייצג את המותג), או כיצורים רגשיים שניתן לשלוט בהם רק ע"י המוצר.

דוגמא טובה לקמפיין שנוי במחלוקת כזה היא של מועצת החלב האמריקנית (הידועה מכרזות הסלבריטאים עם "שפם חלב"). הקמפיין מדבר אל גברים שבת הזוג שלהם סובלת מתסמונת קדם מחזור, ואיך לשפר את המצב ע"י ... חלב...? הקמפיין ירד לאחר ביקורות קשות, אך ניתן לראות במה מדובר כאן (שווה בדיקה).

אז אמנם חלק גדול מהפרסומות האלו מצחיקות, שנונות וסוחפות, ועל המבוגר האחראי שכבר מעוגן בדעותיו הם לא ישפיעו לכאן או לכאן, אבל על הדור הצעיר יותר הם כן עלולות להשפיע ולהנחיל סטראוטיפים (לא רק על נשים, גם על ערכי משפחה, בעלי מקצוע, נטייה מינית, מוצא אתני ועוד), שכמה שאנו חברה מתקדמת נראה שלעולם לא ניפתר מהם.

כתבו עליו בעיתון והוא בכלל לא ידע שהוא כזה...
דבר נוסף הוא, שנשים מהוות 85% מהצרכנים וכנראה שאנחנו כל כך רגילות שכך מייצגים אותנו בפרסומות שאנחנו כבר לא שמות לב... לכן, אלא אם כן הפרסומת בוטה בצורה מיוחדת, נשים בעצמן לא יהיו רגישות לייצוג המוטעה שלהן ולא יפעלו לשינויו.

אחריות תאגידית?
לחלק גדול מהחברות המפרסמות יש אסטרטגיית אחריות תאגידית נרחבת, אך כשזה מגיע לפרסום רוב החברות נותנות למשרדי הפרסום שלהם יד חופשית. האחריות בפרסום היא חלק בלתי נפרד מאחריות חברתית של תאגיד, שכן היא משפיעה, בדיוק כמו טביעות הפחמן, על הלקוחות שלה והציבור בכלל.

מעבר לזה (ובנימה אישית, מנסיון), משרד פרסום הוא ספק, ועל כן אמור לעמוד בדרישות שחברות אחראיות מציבות לספקים שלהן ובכלל זה - חוקי עבודה. לכן זה מוזר שהעובדים במשרדי פרסום לעתים עובדים 12-14 שעות ביום במשכורת שמסתכמת בפחות משכר המינימום (לאחר חישוב השעות)... לכאן תאגידים רבים עדיין לא הגיעו.

ונסיים עם שאלה - האם תאגידים יכולים לדרוש ממשרדי הפרסום שלהם לעמוד בסטנדרטים אלו? או השאלה היותר חשובה - האם התאגידים עצמם יכולים לדרוש מעצמם לנהוג באחריות כשזה מגיע לפרסום ושיווק המותג שלהם? או שמיצוב ושם המותג הוא מעל הכל?

בבקשה כמה דוגמאות שמראות שזה אפשרי...
http://www.girleffect.org/ (של נייקי)


ועוד אחת מנייקי:



איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום חמישי, 10 במרץ 2011

על נשים, קריירה ו- Mad Men

הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.
נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.

מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.



ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?






מנהלי משאבי אנוש בשנות ה- 60 לא היו מודעים לאחריות תאגידית או לזכויות נשים במקומות עבודה, אבל היום המצב כבר צריך להיות שונה. הנשים יכולות להתקדם בעצמם - תראו את פגי אולסון, אבל זו אחריותם של אנשי משאבי אנוש ליצור ולפתח תרבות ארגונית שפותחת להן את הדלת לרווחה.

איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס