הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.
מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.
ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?
איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה