השקעה אחראית (SRI) - זה כדאי!

אני חייבת להודות שתחום הכלכלה והפיננסים הוא לא הצד החזק שלי – אני יודעת איך לנהל את הכסף שלי, אני מבינה איך עובדת הבורסה ובגדול איפה כדאי להשקיע אבל פחות או יותר זהו...

ובכל זאת אני רוצה לדבר על תחום בעולם ההשקעות שצובר תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם ומתקשר כמובן לשקיפות ואחריות תאגידית - תחום ה'השקעות האחראיות', השקעות הלוקחות בחשבון התנהלות חברות בתחומי חברה, סביבה וממשל תאגידי. (SRI- Socailly Responsible Investing).

נתחיל מעובדה היסטורית – השקעה אחראית היא לא תופעה חדשה מהשנים האחרונות, אלא קיימת כבר מאות שנים. בארה"ב, קהילת הקוויקרים למשל במאה ה-18 אסרו על חבריה לעסוק בסחר עובדים או לקשור קשרים עם אלה הקשורים לכך. באופן כללי, הטפה להשקעה אחראית בא באותה תקופה ממניעים דתיים שקראו למאמינים לא להיות מעורבים בעסקים שפוגעים ב"שכנים" או בעובדים.

בשנות ה- 60 בארה"ב חזר לתודעה תחום ההשקעה האחראית בעקבות פעילותו של מרטין לותר קינג, ומלחמת ויאטנם ששמה באור הזרקורים (השליליים) את חברות הנשק. בשנות ה- 70 הדגש היה על אנרגיה גרעינית ופליטות גז של מכוניות. במשך השנים השקעה אחראית הרתיעה אנשים רבים שראו את התחום כ"היפי" או כתחום שלא יכול להביא להחזר מספק על ההשקעה. היסטוריה מעניינת, שהביאנו עד הלום...אפשר לקרוא עוד כאן.

מחקרים בשנים האחרונות מראים כי הגישה הספקנית כלפי השקעות אחראיות, היא לא הגישה הנכונה – השקעות בעסקים אחראיים לא נופלות, ובמקרים רבים אף משיגות תשואה גבוהה יותר מהשקעות "רגילות". מחקר של ה- Social investment Forum מצא כי ב- 2009 65% מתוך 160 קרנות ה- SRI החברות בפורום הגיעו להישגים גבוהים יותר מהישגיהן בשנים קודמות וזאת למרות המשבר הכלכלי. כמו כן, רובן של קרנות ה- SRI הגדולות השיגו את תוצאות מדד ה- (Standard & Poor's) S&P ב- 10 השנים האחרונות.

אחד ההסברים לכך שהשקעה בחברות אחראיות זו השקעה טובה הוא שהן חברות שבד"כ יש בהן הנהלה וממשל תאגידי טוב יותר עם חשיבה חדשנית וארוכת טווח. אלו בד"כ חברות שמצליחות לאורך זמן ומספקות ROI גבוה למשקיעים.

השקעה אחראית היא כמובן דרך מצוינת להשקיע את הכסף בצורה חכמה, מבלי להתפשר על ערכים חשובים. אם עניינתי אתכם עם סקירת 'קצה המזלג' שלי, אפשר לקרוא עוד על SRI באתר של ה- Social investment Forum SIF - אתר אמריקאי, אמנם למשקיעים מקצועיים ולא פרטיים, אבל עם חומר נרחב בנושא. כמו כן, אפשר לקרוא בעברית ולראות מה קורה בארץ בתחום זה באתר מעלה.

השקיעו בתבונה

שיהיה לכולם רווח נעים...

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

נשים בהנהלה זה עסק טוב!

נציגות נשים בהנהלה בכירה ודירקטוריון זה נושא כאוב ובעייתי בכל העולם. אמנם בשנים האחרונות קידום נשים במקום העבודה נעשה טרנד רציני, ושלל אסטרטגיות, תכניות הדרכה, מצגות ומיליוני דולרים יכולים להעיד על כך, אבל נשים עדיין ברב המקרים נשארות מאחור – אולי בתפקידי ניהול, אבל לא בכירים.

בארץ למשל, מחקר של שדולת הנשים בישראל מצא כי בחברות הנסחרות במדד תא 100 (החברות המובילות במשק) יש 18% נשים בהנהלה ו- 15% בדירקטוריון. המצב בעולם דומה, וישראל אף נחשבת יחסית מובילה בעניין זה.

כמובן שהסיבות ל"תופעה" הזו הן מרתקות ועמוקות, ואפשר לדון עליהן ימים שלמים (ולכתוב אין ספור עבודות מחקר), אבל בפוסט הזה אני דווקא רוצה ללכת לכיוון אחר – למה כדאי לחברה לדאוג שיהיו נשים בדירקטוריון ובהנהלה הבכירה?

מחקרים שונים מהשנים האחרונות מצביעים שיש קשר ישיר בין יותר נשים בדירקטוריון לבין הצלחה פיננסית. במחקר של Catalyst למשל נמצא כי חברות בהן יש יותר נשים בדירקטוריון מראות תוצאות טובות יותר בכ- 16% בתשואה למכירות (ROS), מאשר חברות עם פחות נשים. כמו כן, חברות בהן יש יותר נשים בדירקטוריון מראות תוצאות טובות יותר בכ- 26% בתשואה להון מושקע (ROIC), מאשר חברות עם פחות נשים.

מחקר נוסף, של ,McKinsey מצא שבכל המגזרים שנבדקו החברות בהן בדירקטוריון יש את מספר הנשים הגבוה ביותר מראות תוצאות פיננסיות טובות יותר מאשר חברות ללא נשים בדירקטוריון: בכ- 41% בתשואה על הון (ROE), ובכ- 56% ברווחי התפעול. מחקר אחר מראה כי חברות עם יותר נשים בהנהלה הבכירה הראו חסינות רבה יותר למשבר הכלכלי.

כמו כן, נוכחות נשים בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון משפיעה לטובה על יוזמות האחריות התאגידית של החברה – הן מבחינת איכות היוזמות והתכניות, והן בגובה התרומות והמעורבות בפילנטרופיה בכלל.

חברות רק צריכות לקרוא את המחקרים כדי להבין שנשים בהנהלה זה עסק טוב, אבל למקרה שזה לא מספיק יש תמיד אפשרות לחקיקה – בנורווגיה וספרד כבר יש חקיקה למכסת נשים בהנהלה, בבריטניה דוח שיצא לאחרונה ממליץ להגדיל את ייצוג הנשים בדירקטוריון בחברות הנסחרות בבורסה לפחות ל- 25% עד 2015. גרמניה, בלגיה, הולנד וצרפת מתכננות גם הן צעדים לקראת רגולציה בנושא.

חבל שחברות רבות כל כך סגורות בסבך של חוסר פתיחות, מסורת, ערכים מיושנים וחוסר ראיה לטווח ארוך, מכדי להבין שהנהלה והון אנושי מגוונים ככל האפשר מובילים לחברה טובה וחזקה יותר, ולתוצאות טובות יותר.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

איך לפטר ולא לגדל קרניים?

בשבועות האחרונים דובר רבות על פיטורי מאות עובדי חברת פרטנר בעקבות המיזוג עם 012 וירידה בהכנסות החברה כתוצאה מרגולציות של משרד התקשורת וכהכנה לתחרות הקרובה עם חברות הסלולר החדשות שייכנסו לשוק ב- 2012.
גם סלקום ופלאפון עומדות לקצץ, אך לא מאות משרות. בכלל, יש כרגע בארץ גל פיטורים במגזרים שונים ומסיבות שונות...

האם כל הפיטורים האלו מוצדקים? האם זה באמת הכרחי?
כמובן שיש כאן פוטנציאל לפערים בגודל הגרנד קניון או לפחות מכתש רמון בתשובות שנקבל. החברות ובעלי המניות יגידו שכן – כי צריך לשמור על הרווח בצל שינויים במשק, והעובדים יגידו שלא – כי אם בעלי המניות רוצים לשמור על רווח אז שיקטינו את המשכורות להנהלה הבכירה... למשל...

הכרחי או לא – גל הפיטורים הזה כבר כאן.
אז לכבוד עונת הפיטורים הבאה עלינו לרעה, אני רוצה להקדיש פוסט זה לטובת מספר טיפים ל: "איך לפטר עובדים בצורה אחראית והוגנת".

הפוסט נכתב בהשראתה של איליין כהן שכתבה לפני מספר ימים בבלוג שלה את:
I am not a human resource: 10 tips for handling layoffs

• להודיע לעובדים מוקדם ככל האפשר על השינויים. אם אפשר, לפני שהתקשורת מודיעה להם...
  


• לערב ועדי עובדים אם יש, ולהגיע להסכמים שייטיבו עם העסק ועם העובדים.
  


• לראות את העובד כאינדיבידואל ולא כחלק מקבוצת מפוטרים – להתאים את חבילת הפיצויים, ההטבות והתמיכה למה שהעובד באמת צריך.
  


• מקום עבודה אחראי לא רק לעובד עצמו אלא לכל בני משפחתו, ולכן כשעובד מפוטר ייתכן שהמשפחה כולה תצטרך תמיכה והכוונה. זה אולי קצת מוגזם לדאוג ככה גם למשפחה, אבל מאוד אחראי...
  


• לוודא שעובדים מבינים את חבילת הפיטורים שמגיעה להם ואת המשמעויות של כל חלק בחבילה. הדבר נכון גם לגבי הזכויות הסוציאליות שלהם כמפוטרים ומחפשי עבודה.
  


• לתת תמיכה בהכנה לחזרה לשוק מחפשי העבודה – סדנאות, עזרה בכתיבת קו"ח, ייעוץ קריירה ועוד.
  


• לנסות ולאתר הזדמנויות למפוטרים בחברות אחרות או מגזרים אחרים שיכולים להשתמש בכישוריהם.
  


• לוודא שההנהלה נוהגת ברגישות כלפי העובדים, ומראה חזית אחידה.
  


• לנסות להציג לעובדים גם את הצדדים החיוביים של הפיטורים, כמו למשל הזדמנות למשהו חדש, לפיתוח הקריירה או לקידום.
  


• לשמור על תקשורת פתוחה עם העובדים, להמשיך ליידע אותם במתרחש ולענות על שאלות.
  

מה הסיכוי שאפילו 10% מהטיפים האלו באים לידי ביטוי בחברות בארץ? לצערנו כנראה שואף לאפס... אם ככה – באמת עדיף לא לעבוד בחברה כזו!
אמרנו לראות את הצדדים החיוביים של הפיטורים, לא?

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

ברבי מחבקת עצים

זוכרים את ברבי? הבובה המושלמת שמהצד גם ידועה בתור משמידה סדרתית של יערות גשם? (אפשר לקרוא על מעלליה בפוסט שכתבתי בנושא)
אני שמחה לספר שברבי תחזור בשנים הקרובות לעיסוקיה הרגילים - אתם יודעים - שיזוף, קניות, ספורט, נשפים, קן...

,Mattel החברה שמייצרת את ברבי, ושהיתה בחודשים האחרונים תחת התקפה מארגונים סביבתיים (ובראשם (Greenpeace בנוגע למקורות חומרי הגלם לאריזות המוצרים שלה, יצאה בשבועות האחרונים עם הצהרות ומדיניות חדשה למיקור חומרי הגלם שלה. המדיניות החדשה מתרכזת סביב שלוש פעילויות עיקריות: הגברת מחזור האריזות לאחר שימוש, הימנעות משימוש בחומרים ממקורות שנויים במחלוקת, והגדלת השימוש בחומרים שמקורם מאושר על ידי גורם שלישי.

כמו כן קבעה Mattel יעדים שאפתניים לנושא מיקור חומרי אריזה:

• עד סוף 2011, ב- 70% מאריזות המוצרים יהיה שימוש בחומרים ממוחזרים או חומרים ממקור "בר-קיימא" מוסמך.
• יעד זה יגדל ל- 85% עד לסוף שנת 2015
• החברה תיתן העדפה לשימוש בחומרים שהוסמכו על ידי ה- Forest Stewardship Council במידת האפשר

כמו כן, Mattel הורתה לספקיות שלה שלא ליצור קשרים עם חברות שנויות במחלוקת. Mattel אמנם לא הזכירה שמות של ספקיות "שנויות במחלקות", אך ברור שהאצבע מופנית כלפי Asia Pulp & Paper (APP), ש"מואשמת" בכריתת יערות גשם באינדונזיה בצורה לא חוקית, ושבגללה Mattel וחברות רבות אחרות מצאו את עצמן תחת ביקורת קשה מארגונים סביבתיים ומה שיותר כואב – מצרכנים.

Hasbro, יצרנית צעצועים נוספת (Transformers, GI Joe, Monopoly) שגם בה הוטחו האשמות לגבי קשריה עם APP ושימוש בחומרי גלם ממקורות לא ברי קיימא בעליל, יצאה גם היא עם מדיניות חדשה – אפילו שאפתנית ונוקשה יותר מזו של Mattel:

• עד סוף 2015, ב- 90% מאריזות המוצרים יהיה שימוש בחומרים ממוחזרים או חומרים ממקור "בר-קיימא" מוסמך (היעד של Mattel הוא 85%)

• דרישה מספקים לקבל אישור מגורם שלישי על כך שחומרי הגלם שלהם מגיעים ממקורות ברי קיימא

• הפסקת השימוש בסיבית בתוליים של תערובות עצים טרופיים – כך ימנע השימוש בחומרים ממקורות שהם לא ברי קיימא

מדיניות שאפתנית יותר או פחות... העיקר שיש מדיניות!

קמפיין ברבי ותוצאותיו רק מוכיח שחברות היום כבר לא יכולות להרשות לעצמם לזלזל בנושאים סביבתיים – אם השינוי לא מגיע מבפנים כי החברה באמת מאמינה בקיימות ואחריות לחברה ולסביבה, אז יהיו גופים שיגרמו להם לעשות את השינוי, וכמו שהזכרתי קודם, אחד הגורמים הללו הם הצרכנים שהיום מודעים יותר ויותר לנושאים אלו.

לקח חשוב נוסף הוא בתחום ה- B2B - ספקיות היום צריכות לעמוד ביותר תנאים מאשר מחיר ועמידה בזמנים. החברות הגדולות היום דורשות מהספקים שלהם לעמוד באותם סטנדרטים אתיים, סביבתיים וחברתיים שהן (ומחזיקי העניין שלהן) דורשות מעצמן.

חברת APP היא דוגמא מצוינת לכך – גם לאחר שבשנים האחרונות איבדה לקוחות רבים כולל Nestlé, Unilever Home Depot ועכשיו גם את Mattel ו- Hasbro, מנהיגיה עדיין לא מפנימים שחוסר אחריות תאגידית שווה הפסדים כספיים כבדים. השאלה היא לא אם אי פעם הם יפנימו את העניין, אלא מתי וכמה לקוחות עוד יפסידו עד שזה יקרה...

APPהיא לא היחידה שעדיין לא הפנימה שקורה כאן שינוי... אני יכולה לחשוב על עוד כמה חברות כאלה...

*** קרדיט לתמונה של environmentalist Barbie:

http://earthday.tumblr.com/post/372574081/barbie-r-going-green

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס