יום ראשון, 17 ביוני 2012

מי אמר שאין כסף באחריות תאגידית?

כל מי שקצת מתעניין ומתעדכן בעולם האחריות התאגידית יודע שאחת הדוגמאות להתנהלות אחראית, אסטרטגיה ברת קיימא והצלחה עסקית היא חברת Marks & Spencer הבריטית.
מאז 2007 עובדת החברה על פי החברה תכנית אחריות תאגידית מפורטת הנקראת Plan A, ושכוללת ניהול אחראי של כל פעילויות הארגון וספקיו.

בדוח האחריות התאגידית האחרון של החברה, אשר התפרסם ביוני,
How We Do Business Report 2012 , סוקרת החברה בשקיפות כמעט מלאה (רמהB  של ה- GRI) את פעילותיה והישגיה בתחום זה בחמש השנים האחרונות, מאז הושקה התכנית.

לפני שנראה מה אפשר להשיג אם באמת מנסים... הנה סקירה קצרה על Marks & Spencer לטובת מי שקצת פחות מכיר:
  • Marks & Spencer היא רשת חנויות המוכרת בגדים, מוצרים לבית ומזון איכות.
  • רווחי הקבוצה כולה ב- 2011:  9.9 מיליארד פאונד (15.5$ מיליארד).
  • 21 מיליון לקוחות מבקרים בחנויות החברה בכל שבוע
  • לחברה יותר מ- 2,000 ספקים ברחבי העולם
  • מעסיקה יותר מ-81,000 עובדים בבריטניה ובעולם.
ב- 2007, כשהושקה Plan A הציבה Marks & Spencer 100 יעדים בנושאי חברה, סביבה, התנהלות עם ספקים ועובדים ועוד. מאז, עובדת החברה בכל ממשקיה להטמעת ערכי הקיימות ולהשגת היעדים. כיום יש לחברה מערך אחריות תאגידית חזק ומוטמע היטב אשר כולל את כל עובדי החברה, מהמוכרים בחנויות, עובדי המחסן ועד להנהלה הבכירה.
כמו כן, החברה דואגת לערב את קהל לקוחותיה ולהטמיע גם בהם התנהגויות חדשות ואחראיות יותר. מעורבות ומחויבות כלל העובדים ועירוב הלקוחות בתהליך הן כנראה הסיבות העיקריות לכך שהחברה מצליחה להשיג את מירב היעדים.

אז איפה הם עומדים?
  • 138 מ- 180 היעדים שהוצבו החל מ- 2007, הושלמו. כולל מחזור הפסולת (100% מחזור בכל פעילות החברה) והסמכת החברה כמאוזנת פחמנית.
  • 30 יעדים נמצאים בתהליך
  •  אי עמידה בזמנים שנקבעו ב- 6 יעדים
  • 6 יעדים לא הושגו – אחד מהם הוא היעד להגיע לכך ש- 10% ממכירות הכותנה בחנויות יהיו מכותנת Fairtrade. הסיבה לכשל בהשגת יעד זה היא המורכבות שבשרשרת האספקה בתחום הכותנה.

ולשורה התחתונה...

מאמציה של Marks & Spencer השתלמו לא רק מבחינה עקרונית וערכית (שזה כמובן הכי חשוב), אל גם מבחינה כלכלית. החברה מחשבת את התועלת הכלכלית של תכנית Plan A כשוות ערך ל- 185 מיליון פאונד (290$ מיליון) מאז השקתה, זאת בעיקר בעקבות התייעלות שנובעת באופן ישיר ועקיף מהתנהלות תהליכים ברי קיימא במישורים שונים בחברה.
בשנה האחרונה בלבד התועלת שווה ל- 105 מיליון פאונד (165$ מיליון).

אמנם אני לא באה מתחום הכסף (כך מזכיר לי כל יום הבנקאי שלי...), אבל אי אפשר להתווכח עם תכנית אחריות תאגידית שתורמת כך לרווחי החברה. Marks & Spencer הצליחה למקסם את התועלות מ- Plan A כך שהיא חוסכת כסף בעקבות ההתנהלות האחראית והיעילה, ושומרת על תדמית חיובית ביותר של החברה והמותג בעיני הצרכן.

Marks & Spencer היא בהחלט דוגמא מצוינת לחברה שמצליחה לקיים בשלום ואחווה, זה לצד זו, אחריות תאגידית והצלחה עסקית.
עם קצת רצון, השקעה וחברת יעוץ טובה... גם החברה שלכם יכולה!


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שני, 4 ביוני 2012

כנס: הטמעת אחריות תאגידית בזירה רבת תמורות 3 ביוני 2012


... זה היה נושא המפגש שנכחתי בו אתמול ושנערך במסגרת שיתוף הפעולה של המרכז לאחריות תאגידית בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל וארגון מעלה.
מפגש זה היה סיכום השנה של סדרת הרצאות בנושאי צדק חברתי ואחריות תאגידית שנועדה להוות במה לרעיונות והחלפת דעות. המפגש כלל הרצאה של David Grayson, פרופסור לאחריות תאגידית, וראש המרכז לאחריות תאגידית Doughty  באוניברסיטת Cranfield  בבריטניה.

קצת רקע על "המרכז לאחריות חברתית תאגידית"
הרעיון לסדרת ההרצאות בנושאי אחריות תאגידית נולד בעקבות חזונו של פרופ' עדי ערמוני, דיקאן בית הספר למנהל עסקים, לפתח ולהוביל תחום זה בביה"ס למנהל עסקים של המכללה. זאת מתוך ההבנה כי נושא האחריות התאגידית הוא בימינו, בלתי נפרד ממנהל עסקים. במוסדות אקדמיים מובילים בעולם, נושא זה הוא חלק מתכנית הלימודים מזה מספר שנים וחשוב להטמיעו גם בישראל.
ביה"ס מציע מגוון קורסים כגון אתיקה, אחריות סביבתית, השקעות אתיות, קיימות וכדומה. לימודי האתיקה והאחריות החברתית אף הוכנסו ללימודי החובה לתואר ראשון ושני.

"המרכז לאחריות חברתית תאגידית" נוסד בבית הספר לפני כשנתיים, ובראשו עומדת היום תת אלוף (מיל.) ח"כ לשעבר, עמירה דותן.

אז מה היה במפגש המסכם?

הרצאה של David Grayson
הבוקר החל עם הרצאתו של David Grayson
 "Regaining Trust - Embedding Corporate Sustainability in a  Troubled  Reality"
ההרצאה נגעה באחריות ובאתגר של אנשי האחריות התאגידית בארגונים בניהול הנושא בתקופה זו של שינויים כלכליים וחברתיים. שינויים אלה מתבטאים בחוסר אמון ברמה הגלובלית של הציבור בחברות עסקיות ובקפיטליזם בכלל. Grayson נתן רקע רב על התקופה בה אנו נמצאים עכשיו ועל האתגרים העומדים בפני המין האנושי, כגון גידול האוכלוסייה, אורבניזציה ומעמד הביניים המתרחב. אלו מגמות שגורמות לדלדול המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, ובכך מהוות סיכון גם לחברות עסקיות.

נושא מרכזי נוסף בהרצאה היה אחריות תאגידית כהזדמנות לפיתוח עסקי, לתהליכים בתוך הארגון, לתקשורת עם מחזיקי העניין ולחדשנות.
דוגמא מעניינת שנתן Grayson היא של חברת הפרמצבטיקהGSK  אשר בכך שפתחה את החומר המדעי שברשותה לחוקרים ברחבי העולם (Open Innovation), שינתה את המודל העסקי שלה לזה שמתבסס היקפים גדולים יותר של ייצור ומכירה וכמו כן בזכות שיתוף הידע מורידה החברה עלויות וסיכונים.

לסיכום הדגיש Grayson את חשיבות השקיפות, לקיחת האחריות והתקשורת בעיקר בזמנים אלה של התערערות האמון בשיטה הקפיטליסטית והתעוררות הצרכנים. כמו כן הדגיש כי חשובה ביותר 'אותנטיות' בהנהגה, בעיקר היום – שלצרכנים יש אפס סבלנות להנהלה (ולהנהגה פוליטית) רומסת ומנצלת... (זו תוספת קטנה שלי – א.ר.)

חלק שני – דיון סוער על אחריות והחברה הישראלית
הנחו
מומו מהדב, מנכ"ל מעלה
טליה אהרוני, הקתדרה לאחריות תאגידית, המכללה למינהל
השתתפו
פרופ' עדי ערמוני - דיקאן בית הספר למינהל עסקים
ד"ר עידו באום – ראש התכניות המשולבות בבית הספר למשפטים
ד"ר אווה ברגר – דיקאן בית הספר תקשורת
ד"ר קרן פרידמן – מדעי ההתנהגות

מטרת הדיון על פי התכנייה היתה "לשרטט מתווה למאפייניו ועתידו של תחום האחריות התאגידית לאור המחאה החברתית, המשברים הכלכליים והתגברות הרגולציה." בפועל, הדיון הלך למקומות קצת אחרים ולא פחות מעניינים כשבמרכזו דיון על החברה הישראלית בכלל ולא רק בהקשר אחריות תאגידית.
תמה מרכזית בדיון, שהועלתה על ידי ד"ר אווה ברגר עסקה במשבר הנרטיבי שהחברה שלנו חווה היום. סיפורים נרטיבים שקשורים לאהבת המולדת, ישראליות, לאומיות, ויהדות הוחלפו בשנים האחרונות בנרטיבים קפיטליסטיים למשמעות החיים, למשל - "shop until you drop"...
אך לאחר כמה עשורים כאלה, החברה שלנו כבר לא מסתפקת בנרטיב הזה, וכך נוצר משבר נרטיבי.
נרטיב חדש וחובק עולם נמצא בקיימות, באחריות חברתית וסביבתית וברעיון של אחריות כלפי הדורות הבאים.

נושא נוסף שכיכב בדיון הוא נושא הרגולציה, ועד כמה היא באמת יכולה להביא לשינוי... אם חברות לא מעוניינות ברגולציה, הן ימצאו דרך למתן אותה ובמקומות שכבר יש רגולציה יש תמיד ניסיון מצד המגזר העסקי לשנות אותה.
כך שבעצם אנו אומרים שכדי שאחריות, אתיקה ושקיפות יהיו אפקטיביים הם צריכים לבוא ביוזמת העסקים עצמם, ולא רק מהרגולטור. מכאן שיש חשיבות עצומה לכך שחברות ינהגו כפי שהן מטיפות, כלומר– Walk the Talk, וכמו כן לכך שהאחריות תהיה חלק בלתי נפרד ממגמת ההנהלה.

כמה מילים אחרונות שתמיד טוב להזכיר...

הנושאים המרכזיים בכנס מזכירים לנו שוב שכדי שאחריות תאגידית תשגשג, כל מה שצריך זו קרקע פורייה – לחץ ציבורי וצרכני, חברה שדורשת שינוי (בעקבות משבר נרטיבי), לקיחת אחריות ושקיפות (אפילו לפני רגולציה), חדשנות, הנהלה מחויבת ו"אותנטית", מערך ארגוני מעורב לכל אורך הארגון...
ודבר אחרון, המלצה אישית שלי - גם חברת ייעוץ טובה לא תזיק...

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס