היום בבוקר (5 ביוני), בבורסה לניירות ערך בתל אביב התקיים אירוע חשיפת דירוג מעלה לשנת 2011. דירוג מעלה, כאמור, מדרג עסקים בישראל עפ"י רמת ניהול האחריות התאגידית בארגון. במדד משתתפות חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות עם מחזור שנתי של מעל 320 מליון ש"ח. המדד מחולק לשלוש קטגוריות המסמלות את דירוג החברה ביחס לחברות אחרות, כאשר כסף הוא הדירוג הנמוך, זהב הוא הבינוני ופלטינה הגבוה ביותר.האירוע היום היה מורכב משני חלקים - חשיפת תוצאות הדירוג, ולאחר מכן דיון ציבורי על השינויים לשאלון מדד מעלה ל- 2012 בחלק הראשון שבו נחשפו תוצאות הדירוג, לא היו הפתעות גדולות... 12 חברות חדשות נכנסו לדירוג השנה, 18 חברות שיפרו ציון ב- 10% ויותר - סה"כ לא היו תנודות משמעותיות בין שלושת קבוצות הדירוג. לדירוג במלואו...
החלק השני והמעניין יותר של הבוקר כלל דיון ציבורי בו נתנו נציגי ארגונים וחברות ויועצי אחריות תאגידית, שתי דקות מדעתם על מבנה שאלון מעלה ל-2012. בשאלון החדש הוטמעו מספר שינויים, ונוספו שאלות שמתמקדות בנושאים שלא הושם עליהן דגש בשנים קודמות. כמעט כל חלק בשאלון עבר שינוי, ריאורגניזציה או תוספת - את פירוט השינויים ניתן לראות במצגת זו של מעלה:
ההערות שהושמעו בדיון התייחסו לנושאים שונים בשאלון ובעיקר לסביבת העבודה, גיוון תעסוקתי, נגישות וסביבה.
הנה סיכום של כמה מההערות שעלו:
- שירלי קנטור שני, יועצת לאחריות תאגידית מציעה להוסיף פרק שבוחן את השפעות החברה על השוק והחברה ובמיוחד על השפעת המוצרים והשירותים שלה על בריאות ורווחת הלקוחות שלה (כולל השפעתם על אוכלוסיות חלשות - בעיקר ילדים). על הדרך גם העבירה שירלי ביקורת על המשקל שניתן בדירוג לנושא המעורבות החברתית של חברות, והציעה להפחית בניקוד שלו לטובת הפרק על ההשפעה על השוק. שירלי העירה שחברות רבות נמצאות גבוה בדירוג בזכות המעורבות החברתית שלהן, אך ללא כל פרופורציה לפעילות (או יותר נכון חוסר הפעילות) שלהן בתחומים אחרים וחשובים.
- נושא שני ששירלי מציעה לכלול בשאלון המדד הוא יחסן של חברות לספקים, ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. בנושא זה היא ממליצה להכניס נושאים "כאובים" כמו תנאי תשלום, התחייבויות ועוד.
- יותם אביזוהר מנהל עמותת ישראל בשביל אפניים, הציע להוסיף שאלות למדד הבוחנות את מידת המחויבות של חברות לבריאות העובדים והחברה (למשל תזונה, עישון, כושר), ואת הפעולות שנוקטות החברות על מנת לעודד נושא זה (סבסוד, תכניות התערבות, תשתיות).
- יעל לבנטל-לב-רן מהריבוע הכחול העלתה נקודה חשובה שגם אנחנו בתור יועצים נתקלים בה לעתים קרובות בעת כתיבת דוחות אחריות תאגידית - נתוני גיוון בתעסוקה. לחברות אין את הנתונים הנדרשים כדי לדווח כמה עובדים מאוכלוסיות חלשות נמצאים בחברה, מכיוון שלמעסיק אין את הזכות לשאול את העובדים על כך. על זה אני שואלת - למה לא להשתמש בשאלון וולונטרי כמו שעושים בארה"ב (שם האפליה נגד אוכלוסיות כמו אפרו-אמריקאים והיספנים היא נושא כאוב ביותר)?
- ליעד אורתר, המנכ"ל המשותף שלנו כאן בביונד ביזנס, העלה כמה סוגיות. אחד השינויים בפרק הסביבה של השאלון החדש יגרום לכך שמספר רב של חברות יענו רק על שתי קטגוריות מתוך הפרק - ניהול אחריות סביבתית ושינויי אקלים ואוויר. ליעד העיר שגם חברות עם סיכון סביבתי נמוך יותר חשוב שידווחו על מים ושפכים ופסולת ומחזור, שכן אלו חלקים בלתי נפרדים מההשפעה הסביבתית של ארגון.
- נושא נוסף שמבקש לחדד ליעד הוא את נושא הסיכונים - אותו יש למקד והלהביר שמדובר בסיכונים חברתיי-סביבתיים בניגוד לסיכונים פיננסיים ואחרים.
- בשאלון החדש התווספה שאלת בונוס מבורכת לגבי אישורו לאחר שמולא ע"י החברה. ליעד מציע למקד את השאלה החדשה לביצוע בדיקה ע"י צד שלישי או חיצוני לעומת בקרה פנימית נוספת.
- הנושא האחרון אותו העלה ליעד הוא מידת הדגש לשקיפות ודיווח. מדד מעלה כיום אינו שם דגש משמעותי לנושא זה מה שגורם לפערים גדולים בין מדדים שונים (כולל כמובן מדד השקיפות - בו גילינו שנמצא קשר בין מיקום חברות במדד מעלה למיקומן במדד השקיפות, רק כשזה נוגע לחברות ה "פלטינום" , שהן גם המובילות במדד השקיפות).
לסיכום, ההערות שעלו בדיון היו כולן מעניינות ונכונות, חלקן אף מתחו ביקורת קלה על מוסד מעלה תוך כדי הצעות ייעול... יישום כל ההערות הוא בטוח תהליך לא קל ונותר רק לראות מה ישתנה עוד בשאלון כתוצאה מהערות מחזיקי העניין.
איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה