‏הצגת רשומות עם תוויות טימברלנד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טימברלנד. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 בדצמבר 2012

כנס מידות 2012 - או מה מידת ההשראה שלך?


http://www.midot.org.il/
ביום ראשון ה- 2.12 התקיים כנס מידות לאפקטיביות תחת הכותרת "להשיג הרבה עם מעט".
נושא הכנס נשמע מבטיח ומעניין וקיוויתי ללמוד ולהרחיב את אופקיי על המגזר השלישי מעבר למה שאני רואה בקמפיינים מזילי דמעות או קוראת בביקורות בעיתונים או ברשתות החברתיות.

 ציפיתי לשמוע איך עמותות "עושות את זה"(לפחות חלקן) – איך הן מתגברות על חוסר התקציבים, הציניות של החברה הישראלי, ועוד אתגרים רבים ושונים – ומצליחות להתנהל באפקטיביות ולייצר את כל הטוב שהן יכולות...

 לצערי, כל זה לא היה בכנס. במקום שנושא הכנס "להשיג הרבה עם מעט" יהווה פלטפורמה לדיון ולמידה על התנהלות עמותות, הקשר שלהם עם המגזר העסקי, ועל החברה הישראלית, הכנס עסק בנושא זה כהשראה, באמצעות "inspirational speakers".

הבוקר נראה מבטיח
 
הכנס החל בצורה מבטיחה, עם פאנל של חברי הועד המנהל של ארגון מידות -  טליה אהרוני (חברת הועד המנהל),  יעקב בורק (יו"ר מידות היוצא), אבנר סטפק (ממייסדי הארגון), אבינעם ערמוני (יו"ר מידות הנכנס).   בהנחיית  גלית חמי, עורכת "כלכליסט" ענו חברי הפאנל על שאלות מהותיות הנוגעות למדידת האפקטיביות והחשיבות בכך.

כמו כן כלל הדיון קווים לדמותו של התורם התאגידי היום שהפך מ"כספומט" שרק מספר כסף לארגון, ל"בנקאי אישי" שמעורב בתהליכים בארגון, דורש תוצאות ומשקיע בצורה אסטרטגית.

Inspirational spekaer no. 1 

לאחר הפאנל עלה לבמה ג'פרי שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ופילנטרופ ואקטיביסט חברתי ידוע, שהוא גם במקרה יהודי שמחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב.

כאן החל החלק "ההשראתי" של הכנס – במקום לדבר על נושאים מהותיים לארגונים ללא מטרות רווח, או על נושאים פילנטרופיים מהותיים לחברות גלובליות, ה- QA  הקצר בין אורלי וילנאי לשוורץ התמקד בסיסמאות על איך להביא לשינוי ... שוורץ זכה לאהדה רבה מהקהל שהתבטאה במחיאות כפיים סוערות בכל פעם שאמר משהו מצחיק על גבול הציני, או איזו הערה על המחאה החברתית.

שוורץ יכול היה לתרום כאן מנסיונו העשיר כמנכ"ל חברה גלובלית מחד, וכפילנטרופ מנגד ולשתף מחוויותיו, האסטרטגיה שלו כאדם ומנהל, ומההישגים שלו. ציפיתי ללמוד משהו חדש ולא רק לשמוע

את דעתו על התנהלות המחאה החברתית בישראל שכשלה כי המנהיגים שלה לא באמת ציינו בצורה ברורה מה הם רוצים להשיג ואיך, אלא התרכזו במה לא טוב כשהם משליכים אחריות הלאה.
ועל כך, כשנשאל מה אנשי המחאה היו צריכים לעשות, אמר את המשפט ההשראתי הבא:
"…Articulate the vision of a worthy Israel…"  

Inspirational spekaers no. 2- 7 

החלק הבא של הכנס היה סבב של דוברים שארך כשעה ובו כל דובר קיבל 6 דקות לספר את סיפורו, או לתת הרצאה קטנה כשהחוט המקשר בין כולם היה לעשות הרבה עם מעט.
הדוברים אכן היו מעוררי השראה וחלקם ריגשו והראו לכולנו שבאמת הכל אפשרי (גם עם מעט), אבל חלק זה של הכנס התאים יותר אולי לכנס השראה לחיים מאשר לכינוס שבו הקהל הוא נציגי עמותות והקהילה העסקית.

"Take responsibility for the change you demand"  (ג'פרי שוורץ)
 
לסיכום, הכנס היה אומנם יפה ומושקע (במיקומו במוזיאון תל אביב, בכיבוד והשתיה, באולם הגדול והיפה) אך התוכן לקה בחסר ולדעתי פספס הזדמנות פז, בו יושבים בחדר אחד קהילת המגזר השלישי ונציגים מקהילת העסקים, להעלות נושאים מהותיים לשני הצדדים שיכולים לעזור להביא  לשינוי קצת יותר מסיסמאות.
 
וברוח הדברים של ג'פרי שוורץ שאמר שכדי להביא לשינוי צריך להיות אקטיביים ובעלי חזון ולא רק לציין מה לא בסדר, אני מביאה כאן את חזוני עם כמה הצעות לנושאים שציפיתי שיוצגו בכנס כזה, ושהייתי רוצה ללמוד עליהם יותר:

v      הצגת הממצאים מדירוג מידות האחרון ככלי למידה ושיפור
v      דוגמאות להתנהלות אפקטיבית של ארגונים
v      דוגמאות לתכניות ושת"פים אפקטיביים של ארגונים ועסקים
v      דוגמאות מהעולם בנושא אפקטיביות של ארגונים
v      שיחה קצת שונה ממה שהיתה עם ג'פרי שוורץ הכוללת למשל יותר דוגמאות מדברים שעשה,  או סקירה על האסטרטגיה שלו כמנכ"ל-פילנטרופ.
v      הטמעת כלים לאפקטיביות

וזה, כמו שאומרים – from the top of my head...

 
איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שני, 22 באוגוסט 2011

אחריות תאגידית במדיה החברתית

רשתות חברתיות... מה עוד לא נאמר עליהם? שהן מנתקות אותנו מהעולם האמיתי, שהן פלטפורמה להתארגנויות (חיוביות ושליליות), שאנחנו חיים אותם במקום את המציאות... ועוד ועוד.
אבל אני לא אדבר כאן שוב על אותם נושאים שכולנו כבר מכירים אלא אתרכז בנושא אחד, שאני מבטיחה לכם שהוא לא "טחון" - בטח שלא בישראל - שימוש במדיות חברתיות לטובת אחריות תאגידית.


הרשתות החברתיות, ובארץ מדובר בעיקר על פייסבוק, הן ה מקום לדיונים של צרכנים ולפרסום מטרות שונות (ומשונות).
והיכן שיש מטרות שונות ומשונות גם נמצא שלל ארגונים - מוכרים יותר או פחות, אשר משמתמשים בגישה הישירה הזו לאלפי גולשים, ובדיונים החמים הצצים כאן, על מנת לקדם את המטרות שלהם ולצבור תומכים.
דוגמאות לכך יש לרוב - ראו קוטג', מאבק הדיור, עמותות לבעלי חיים, מהפכות ברחבי העולם...

ומה עוד נמצא ברשתות החברתיות?

כמובן שבמקום בו נמצאים הצרכנים נמצאות גם החברות... כאן יכולות החברות להיות עם היד על הדופק של הצרכנים, לתקשר איתם ישירות ואפילו לאסוף עליהם מידע (בהסכמת הצרכנים... אני מוסיפה לפרנואידים שבינינו...).

חברות משקיעות אם כן מאמצים רבים בקשר הזה עם צרכנים, ויש חברות שמשתמשות בתקשורת הזו גם באסטרטגיית האחריות התאגידית שלהן.
בעמוד הפייסבוק של קבוצת שטראוס למשל, יש תכנים רבים של אחריות תאגידית כמו גם קישור לדוח האחריות התאגידית של החברה, ואפשרות לגולשים להגיב ולהעיר.

חברות גלובליות עושות מאמצים להתחבר עם הצרכנים ומחזיקי העניין שלהם בדרכים שונות - לא רק פייסבוק ורשתות דומות, אלא ע"י פורטלים שונים, ערוצי YouTube, או אתרים שהוקמו במיוחד למטרת השיתוף.
דוגמא טובה היא Best Buy ששידרה סמינר בשידור חי, הדן על דוח האחריות התאגידית של החברה.
דרך נוספת להפגין שקיפות ולשתף את בעלי העניין היא בלוגים של חברות, שלעתים אף נכתבים ע"י המנכ"לים או בעלי תפקידים בכירים אחרים. כך למשל, הבלוג של חברת Timberland , בו כותב המנכ"ל ג'ף שוורץ, שגם פעיל מאוד בטוויטר.

לקשר הזה עם מחזיקי העניין דרך רשתות חברתיות שונות יש פוטנציאל עצום - מהיכולת לשמור ולשפר את חוזק המותג, דרך שימור עובדים ולקוחות ועד לשקיפות.
השאלה היא האם הפוטנציאל הזה מתגשם? האם חברות מצליחות להעביר את המסרים שלהם הלאה וליצור מעורבות וקשר עם מחזיקי העניין שלהן?
סקר שהחל לאחרונה מנסה לענות על שאלות אלו, ולהבין איך רואים מחזיקי העניין מאמצים אלו של החברות.
אפשר להשתתף בסקר כאן.

בכל מקרה, אם יש פוטנציאל או לא - מעט מאוד חברות פעילות בנושאי אחריות תאגידית במסגרת מדיות חברתיות, והשקיפות בנושא זה לא מתבטאת כמו באתרים שלהן ובדוחות אחריות תאגידית.
אני חושבת, שזו ה דרך ליצור אינטראקציה אמיתית עם מחזיקי העניין ועודד אותם למעורבות בנושאים שהם יכולים לתרום בהם ולהוביל שינוי - חברה וסביבה.
מה אתם חושבים?

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום רביעי, 25 במאי 2011

מחכים ל- Apple - חלק 2

לפני כמה שבועות כתבתי בפוסט מחכים ל - Apple , על אפל ועל חוסר האחריות התאגידית שלה. התייחסתי גם לנאמנות שלי למותג הזה, ולהערצה של כולנו למוצרים של החברה - מוצרים שהם הטכנולוגיה בהתגלמותה.

לפעמים בתור צרכנים אנחנו שוכחים להסתכל מעבר למה המוצר נותן לנו, אומר בשבילנו או עלינו, ורק מחפשים את "הדבר הבא" שישפר לנו את איכות החיים או פשוט יגרום לנו להרגיש יותר טוב...
על זה בדיוק מדבר ג'ף סוורץ, מנכ"ל טימברלנד בפוסט שכתב בבלוג החברה Morality Vs Techonlogy - Dont make me ditch my iPhone. סוורץ מוחה על כך שצרכנים, כולל הוא עצמו, שוכחים (או לא רוצים) להסתכל מעבר לטכנולוגיה הנוצצת של אפל - אם יסתכלו, יגלו שהם צריכים לבחור בין טכנולוגיה לבין צרכנות אחראית, או כמו שסוורץ קורא לזה "To iPad or not to iPad".

סוורץ מבקר את חוסר השקיפות של אפל בנוגע לשרשרת האספקה שלה, ואת הפעילות המאוד מצומצמת בכל הקשור לצמצום טביעת הפחמן של החברה. כמו כן, יש את העניין הידוע של אחריות כלפי עובדים במפעל בסין...

הוא מתייחס לתגובה של אפל ששקיפות תפגע ביתרון התחרותי שלה, ומזכיר כי חברות האפנה טענו את אותו הדבר בעשור הקודם, וכיום לחברות כמו נייקי ואדידס יש מדיניות מכובדת של שקיפות ואחריות תאגידית. דוגמת החברות המובילות הללו גם מראה שאפשר להיות Cool או היפסטר (בתור חברה או צרכן) וגם להיות "sustainable"...

לסיכום, קורא סוורץ לאפל להמשיך להיות חדשנית ולחשוב מחוץ לקופסא, ולהיות חברה מובילה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם באחריות תאגידית.

חוץ ממני, בלוגרים אחרים כתבו על הפוסט של סוורץ, ותגובות מתחילות לרוץ ברשת. אני מאמינה שאפל לא תוכל להתעלם מדו שיח ובאז כזה ברשת ותאלץ (נקווה שהיא לא תאלץ אלא תרצה) לבצע שינוי. אז קדימה - talkback...
אני הייתי שמחה אם נוכל לעזור לאפל לחזור ללבוש לבן...


Picture is from The Green Economy **

( March 2010 )

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס