מים מים בששון!

כבר מזה עשור שיותר ויותר חברות עושות מאמצים להתנהל בצורה ברת קיימא מבחינת צריכת משאבים.

דגש רב הושם על צריכת האנרגיה, אבל צריכת המים לא קיבלה את מלוא תשומת הלב עד ממש לאחרונה... בשנים האחרונות אנו רואים שחברות יצרניות שצריכת המים שלהם גבוהה, מחפשות פתרונות לנושא זה.

הצריכה הגבוהה ביותר של מים היא בתחום החקלאות - 70% מהמים בעולם, ולכן השינוי הגדול ביותר יכול להיות בסקטור זה, והוא יבוא מחברות גדולות, ממשלות וגופים אחרים שיכולים לעזור בהסברה ומימון פרויקטים לטובת חיסכון במים.

אז קמפיינים כמו ישראל מתייבשת וחבל על כל טיפה הם נהדרים ובהחלט משאירים את הבעיה בתודעת הציבור, אבל לא מכאן תבוא הישועה...

בישראל כבר עלינו על העניין בשנות ה- 60, והחקלאות כאן מיישמת שיטות השקייה וטכנולוגיות מובילות לחיסכון במים.

כמובן שמדובר על שיטת הטפטוף, שמעבר לחיסכון במים היא גם תורמת ליותר תפוקה ובאיכות טובה יותר.

שאר העולם קצת אחרינו בעניין זה ואל מול היותר מ- 80% שטח מושקה בטפטוף בישראל, השיטה הזו תפסה בינתיים רק 3% משטחי החקלאות ברחבי העולם.

פפסיקו היא אחת החברות המובילות ביישום שיטות השקייה מתקדמות. כן, פפסיקו של הצ'יפס...

החברה מגדלת ומשתמשת לייצור ביותר מארבעה מיליון טון תפו"א בשנה, 600,000 טון שיבולת שועל ו- 3 מיליון טון של תפוזים ופירות וירקות אחרים. זה הרבה מאוד מים!

לכן, החברה דורשת מחקלאים שמגדלים עבורה וכך היא גם עושה בשדות בבעלותה, להטמיע טכנולוגיות השקייה חסכוניות במים אשר גם תורמות לגידול בתפוקה... כמו למשל - השקייה בטפטוף.

לפפסיקו שדות רבים בסין, ובשבוע שעבר חתמה על הסכם עם ממשלת סין לגבי שיתוף פעולה בקידום חקלאות ברת קיימא.

אמנם הסכם זה הוא חדש, אך פפסיקו מעידה כי היא משקיעה בפיתוח החקלאות בסין כבר משנת 2008.

פפסיקו היא לא היחידה שפועלת בנושא צמצום צריכת המים בחקלאות, חברות גדולות נוספות לוקחות חלק בקידום הנושא כמו למשל קוקה קולה, ו- Unilever. נמשיך לעקוב אחרי חברות אלו ונקווה שהטרנד יוליד שותפויות ויוזמות חדשות.

ניתן לקרוא עוד על פפסיקו והמחויבות לחיסכון בצריכת המים באתר שלהם.

וגם... מעניין יהיה לעקוב ולגלות מי חברת ההשקייה שתספק לפפסיקו את כל הציוד והעבודה בסין... נחזיק אצבעות לנציגות הישראלית בעולם ההשקייה...

בינתיים,

שתהיה שנה נפלאה, אחראית וברת קיימא

עם הרבה הרבה מים!

שנה טובה!

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

הקשר (ההדוק!) בין בטיחות בדרכים לאחריות תאגידית

בפוסט שכתבה איליין כהן לפני מספר ימים היא מדברת על חשיבותן של תכניות 'בטיחות בדרכים' כחלק אינטגרלי מפעילות האחריות התאגידית של חברות. הפוסט נכתב במהלך סופ"ש קטלני במיוחד בדרכים שהחל בתאונה המחרידה בתל אביב בה נהרגה לי זיתוני - מוות מיותר וכואב...

31 הרוגים בחודש, זה ממוצע ההרוגים בתאונות דרכים בחמש השנים אחרונות. ישראל לא לבד עם הנגע הקטלני הזה, בעולם נהרגים 1,300,000 אנשים מדי שנה בתאונות דרכים - מספר שהוא גבוה בהרבה מכל ההרוגים בכל אסונות הטבע מהשנים האחרונות.

תאונות דרכים הן בהחלט אתגר גלובלי שיש למצוא לו פתרונות, וכאן יכולות להיכנס חברות קטנות וגדולות - זה אחד המקומות שעסקים יכולים להשפיע ולשנות. בבלוג שלה, איליין מביאה קטע מכתבה שכתבה עבור CSRwire.com ובה היא מציינת מספר סיבות לכך ש'זהירות בדרכים' זה נושא ששייך לאחריות תאגידית:

• יש לחברה אחריות כלפי הבטיחות של העובדים שלה, אם הם נוסעים ברכב חברה או ברכבם הפרטי.
• אחריות כלפי הקהילה - למעסיקים יש אחריות להבטיח שהעובדים שלהם לא יגרמו נזק לקהילה ע"י התנהגות פרועה או לא אחראית על הכביש.
• מבחינה כלכלית - תאונות דרכים וכל מה שנובע מהן הוא נטל כלכלי אדיר על החברה. השקעה של זמן וכסף בתכניות חינוך ומניעת תאונות דרכים היא חסכון לטווח ארוך בכסף ובחיי אדם.
  
• תאונות דרכים עלולות להוות מפגע סביבתי.

הסימולטור של אלביט (צילום: אלביט מערכות)

דוגמא לחברה שמחויבת לנושא כמו לכל נושא אחר של אחריות תאגידית, היא אלביט מערכות. אלביט מעורבת בתכניות ממשלתיות למניעת תאונות דרכים, מארגנת הדרכות לעובדיה ואף מאפשרת להם הדמיות נהיגה בסימולטור שרכשה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים השיקה לפני כשנה את התכנית 'נוהגים אחרת בעסקים' אשר מקדמת בדיוק את הנושא הזה. מעל 30 ארגונים חברים כיום בתכנית.

אחריות מיוחדת...

כל חברה צריכה לשלב תכניות לחינוך נהגים ומניעת תאונות דרכים כחלק מהאחריות התאגידית שלה, אך ישנן חברות שהנושא קשור גם בליבה העסקית שלהן - למשל חברות רכב, ספקי רשת ויצרני סלולר, או יצרניות שתייה אלכוהולית. חברות אלה, מעבר לאחריות כלפי העובדים, צריכות לפעול בנושא הבטיחות בדרכים מתוך אחריות כלפי הלקוחות שלהן והקהילה. מספר חברות מסקטורים אלה בארץ ובעולם אכן מעורבות במידה מסוימת בנושא, ומנהלות תכניות שונות כולל קמפיינים לנסיעה בטוחה.

הקמפיין האחרון הוא של חברת אאודי שרכשה משבצת פרסום בזמן טקס פרסי האמי (רייטינג עצום!) ביום ראשון האחרון על מנת להזמין נהגים "להישבע לבטיחות" ולנהוג בצורה חכמה ואחראית על הכביש. הקמפייין מתקיים בארה"ב, אבל גם לנו כאן מעבר לים לא יזיק להצטרף לשבועה...

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

קמפיין של AT&T נגד שימוש בסמס בזמן נהיגה

ביונדביזנס - חברה קטנה שמשפיעה בגדול

המוטו שלנו בביונדביזנס הוא עשייה - הימים שלנו בנויים מביצוע עבודה ללקוחות, מחקרים, כתיבת מאמרים, כתיבת בלוגים, קריאה של מאמרים וספרים ועוד ועוד... זה די מדהים מה אפשר להספיק כשאתה אוהב ומאמין במה שאתה עושה!

חלק בלתי נפרד מהלוז העסוק שלנו הוא יוזמות שונות שאנו מתכננים ומבצעים כדי לשנות ולהשפיע.

כל ההקדמה הזו היא כדי לספר לכם על שלוש יוזמות שלנו מהתקופה האחרונה - אמנם דברים קטנים, אבל שמשפיעים בגדול (כמו החברה שלנו). את היוזמות הללו תכננו וביצענו תוך, כדי ובין לבין שאר הפעילויות שלעולם לא פוסקות במשרד הקטן שלנו.

מחזור נייר בתובל 30

לפני כחודש גייסנו את כל המשרדים היושבים בבניין שלנו (11 משרדים) לטובת איסוף פסולת הנייר ומחזורו. לשם כך פנינו לחברת אמניר שהביאה לכל משרד פח מיוחד לאיסוף. אמניר מגיעה פעם בשבוע לאסוף את הנייר אותו היא לוקחת למתקניה וממחזרת אותו.

עלות היוזמה: כמה שיחות טלפונים וכיתותי רגליים בין המשרדים

התוצאה: מחזור הנייר ובתוך כך חיסכון במשאבים וצמצום פסולת!

פח לניירות

במשרד ביונדביזנס

מדד השקיפות דרום אפריקה

החלטנו לצאת עם מדד השקיפות אל מחוץ לגבולות מדינתו הקטנה, כדי ללמוד מה קורה בחוץ... לצורך העניין בחרנו להתחיל מדרום אפריקה. מצאנו עולם ומלואו של חברות שמתנהלות באחריות ושקיפות כמעט מלאה, שרק מדגיש שלשוק העסקים בישראל יש עוד הרבה מה ללמוד ולאן להתקדם בתחום האחריות התאגידית.

עלות היוזמה: כמה שעות של מיפוי, מחקר וכתיבת הדוח.

התוצאה: דוח שמראה לנו מה קורה בדרום אפריקה בתחום האחריות התאגידית, ומשווה בין חברות ישראליות לדרום אפריקאיות.

לקריאת תקציר דוח מדד השקיפות דרום אפריקה בעברית

להורדת הדוח המלא באנגלית

לפוסט על תוצאות המדד

RESTART - מבצע איסוף פסולת אלקטרונית

היוזמה האחרונה שלנו, לקראת השנה החדשה, באה לפטור את כולנו מעונשם של המכשירים האלקטרוניים הישנים שמצטברים לנו בכל פינה עד ש"נחשוב מה לעשות איתם", או עד ש"מישהו אולי יצטרך אותם". גם ליוזמה זו כיתתה איילת שלנו את רגליה וגייסה משרדים נוספים מהבניין ומהרחוב כדי שיביאו את הפסולת האלקטרונית שלהם לטובת פרויקט האיסוף.

הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם אקולוגיה לקהילה מוגנת, מיזם העוסק במחזור של פסולת אלקטרונית על ידי אנשים בעלי צרכים מיוחדים. לאחר מספר ימים של איסוף הגיעו אנשי החברה ואספו את הפסולת.

עלות היוזמה: כמה טלפונים וכיתותי רגליים

התוצאה: המשרדים המשתתפים נפטרו מהערמות המציקות, אנשי אקולוגיה לקהילה מוגנת קיבלו

חומרים איתם יוכלו לספק עבודה לקהילה המיוחדת, ודור הארץ לא יצטרך לספוג את הפסולת שלעולם לא תתפרק והחומרים הרעילים שיבואו איתה...

כולם מרוצים!!

לפרטים נוספים על RESTART בקרו בעמוד הקמפיין באתר.

רכב של אקולוגיה לקהילה

מוגנת אוסף את הערמה שהכנו

כל חברה בכל גודל (וגם כל אדם פרטי) יכולה ליזום, להשפיע ולשנות!

כל מה שנחוץ זה קצת רצון, 2-3 אנשים שיעזרו והרבה מחויבות למטרה!

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

האם צרכנים ישלמו יותר עבור אפנה 'אחראית'?

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא שכן! אבל...

המחקר שנערך באוניברסיטת מיזורי בארה"ב מצא שצרכנים מוכנים לשלם בין 15 ל- 20 אחוז יותר על ביגוד שהם יודעים בודאות, שיוצר בצורה אחראית לסביבה ולחברה. שימו לב, שמילת המפתח היא - ודאות...

ממצא נוסף של המחקר הוא שצרכנים נוטים להיות סקפטים באשר להצהרותיהם של חברות בכל מה שנוגע לשקיפות ואחריות חברתית-סביבתית. אחרי שנים של פריחה בתחום הירוק בו הצרכנים פחות או יותר האמינו לכל הצהרה ירוקה של חברות, האמון התדרדר.

Greenwashing...

הצרכנים כבר לא לוקחים כמובן מאליו כל כתבה בעיתון על חברה שכל מה שהיא עושה זה לתקן את הסביבה... מה שנקרא - Greenwashing. הם רוצים לראות הסברים מפורטים על כל פריט שהם קונים בתגיות ובחנויות עצמן כדי שיוכלו ללמוד בעצמם על המוצר ולקנות רק כשהם בטוחים שהם מקבלים את הערך המלא עליו הם משלמים (כולל אחריות ושקיפות אמיתיים).

צרכנים היום מתחילים להיות יותר ויותר מודעים ומלומדים בנושא של קניה ושימוש במוצרים "אחראים", זה כולל מודעות לשרשרת האספקה על כל חלקיה - שימוש בחומרי גלם אחראים לסביבה ולחברה, תהליך ייצור שאינו מזיק לסביבה, אחריות כלפי עובדים, הפצה ושת"פ עם חנויות וחברות אחריאיות ועוד...

בתעשיית האפנה שרשרת זו קשה יותר לפיצוח ולאיסוף מידע ע"י הצרכן, זאת משום ששלבים שונים בייצור מתרחשים על פני מדינות רבות ולצרכן כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר כל החברות שלוקחות חלק בתהליך.

כדי לשמור על יחסי האמון עם הצרכנים, חברות היום חייבות להיות יותר שקופות לגבי תהליכים אלו ולספק את כל האינפורמציה לצרכן.

מחקר זה מחזק את מה שכבר נאמר כאן שוב ושוב - שקיפות היא עמוד תווך ביחסים שבין חברה לציבור או לצרכן.

נייקי ופומה לא היו צריכות לעבור משבר אמון כדי לכונן מדיניות ייצור חדשה. לאחר שבתחילת הקיץ Greenpeace, ביוזמה שנקראת DETOX, "אתגרו" חברות אפנה גדולות להפחית לאפס את פליטת החומרים המסוכנים בכל שרשרת האספקה שלהן, ולפני שהצרכנים הספיקו להגיד 'חרם', יצאו נייקי ופומה (ובעקבותיהן גם אדידס) עם התחייבויות לשפר את הייצור ושרשרת האספקה עפ"י דרישה זו ולפעול בצורה שקופה לאורך כל הדרך.

ניתן לקרוא עוד על נייקי ופומה כאן.

על המחקר וקישור להורדת המחקר המלא.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

ישראל מפסידה לדרום אפריקה בשקיפות 43 : 73

מדד השקיפות של ביונד ביזנס שמוכר לכולנו מישראל, יוצא השנה אל מחוץ לגבולות המדינה הקטנה שלנו על מנת לבחון את רמת השקיפות החברתית סביבתית של חברות מובילות במדינות שונות בעולם, ועל הדרך - להשוות את רמת השקיפות בעולם הגדול לזו שקיימת בישראל... וזה לא מחמיא במיוחד לישראל...

בחודש אוגוסט ביצענו את מדד השקיפות בקרב 25 חברות מובילות בדרום אפריקה, ומצאנו רמת שקיפות של 73% (!) - רמה המשאירה את החברות הישראליות רחוק מאחור. המדד בישראל, שנערך בחודש מרץ מצא כי רמת השקיפות המשוקללת בין 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בת"א (ת"א 100), היא 35% - ציון נכשל לשקיפות של העסקים המובילים בישראל. מתוך 100 החברות, 25 החברות הגדולות ביותר מפגינות 48% שקיפות.

לא רק בתוצאה הסופית יש הבדל משמעותי בין המדינות, אלא גם בפריסה של החברות על פני "מדרגות השקיפות". קו ה- 50%, אשר כמו בבי"ס, מהווה ציון "עובר" במדד מדגים טוב את הטרנד בשתי המדינות - בישראל, רק 36% מבין 25 החברות המובילות מפגינות מעל 50% שקיפות, ואילו בדרום אפריקה הרוב המוחלט (92%) מקבלות הרבה מעבר לציון עובר.

גורם התורם לאחוז השקיפות הגבוה של החברות הדרום אפריקאיות הוא דוח האחריות התאגידית.

במדד השקיפות הדרום אפריקאי מצאנו כי לכל החברות המשתתפות יש דוח אחריות תאגידית, בעוד שבישראל רק 52% מ- 25 החברות הגדולות (14% מתוך כל ה-100) מדווחות. חברות הנסחרות בבורסת יוהנסבורג מחויבות לדווח על נושאי אחריות תאגידית לצד הדיווח הפיננסי, ומכאן נובע אחוז הדיווח המושלם.

ברמת השקיפות על פי מגזרי עסקים ניתן לראות שוני רב גם כן בין ישראל לדרום אפריקה, שם המגזר המוביל הוא הכרייה. כל החברות במדד השייכות למגזר זה מדווחות ברמת השקיפות הגבוהה ביותר - GRI רמה A, ולכן מקבלות נקודות זכות שמעלות משמעותית את הדירוג שלהן במדד. בישראל המגזר המוביל הוא הבנקים, ואילו המגזר הכי קרוב לכרייה בארץ - קידוחי נפט וגז (שהוא גם בין השנויים במחלוקת) - דווקא מראה רמת שקיפות נמוכה של 4%.

איליין כהן, מנכ"לית ביונדביזנס: "מדד השקיפות הוא אחד הכלים היחידים למדידת אחריות תאגידית, שמאפשר להשוות חברות על פני סקטורים שונים ומדינות שונות. זאת מכיוון שלכל חברה, בכל מדינה ובכל סקטור, יש את הפרשות להפגין שקיפות. אנו רואים במדד השקיפות כלי גלובלי אשר יכול לעודד ולדחוף חברות לביצועי אחריות תאגידית טובים יותר." במסגרת זו של מדד השקיפות "going global" אומצה מתודולוגית מדד השקיפות על ידי ארגון אחריות תאגידית במזרח אירופה, אשר בוחן בימים אלו את רמת השקיפות של חברות מובילות ברומניה, אוקראינה ורוסיה. כמו כן, בחודשים הקרובים נערוך כאן בביונדביזנס, את מדד השקיפות במדינות נוספות בעולם.

ובנימה מקומית

תוצאות מדד השקיפות בישראל והפער הרב בין מצב השקיפות בישראל למדינות אחרות (דרום אפריקה במקרה זה)

אינם מפתיעים, בעיקר כשבוחנים מקרוב את אירועי החודשיים האחרונים שכללו חרם צרכנים ומטחי האשמות לעבר החברות המובילות (והשולטות) בשוק. אירועים אלה רק הדגישו את חוסר האחריות והשקיפות של חברות אלו כלפי הצרכנים אשר מממנים את פעילותן, ואשר מתבטאים בניתוק שלהן מהציבור.

נקווה שבעקבות המחאה החברתית, במדד השקיפות 2012 נמצא שיפור באחריות ובשקיפות של החברות המובילות המשפיעות כל כך על חיינו...

לקריאת תקציר דוח מדד השקיפות דרום אפריקה בעברית.

להורדת הדוח המלא באנגלית.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

RESTART - קמפיין לאיסוף פסולת אלקטרונית

לקראת השנה החדשה החלטנו, כאן בביונד ביזנס, שהגיע הזמן לעשות סדר בערמות המכשירים החשמליים שהצטברו לנו במשרד - טלפונים שכמעט עובדים, מדפסות שלפעמים עובדות ולפעמים לא ואף אחד לא יודע למה... (אלה הכי מרגיזות), ומכשירים שונים שלא עובדים בכלל.

מכיוון שאין ספק שפסולת אלקטרונית זו המכה ה- 11 שמשותפת לכולנו, פתחנו בקמפיין RESTART שמזמין משרדים נוספים להצטרף אלינו ביוזמה. האיסוף מתחיל בשבוע הבא ויימשך במשך שלושה ימים במהלכם ניתן יהיה להביא איש איש את הררי מכשיריו אלינו.

את המכשירים יאספו אנשי אקולוגיה לקהילה מוגנת - מיזם העוסק במיחזור של פסולת אלקטרונית ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים וכך יוצר מקורות תעסוקה ומימון לשיקום אוכלוסיה זו.

את הפסולת מביאים אנשי הארגון לעמותות שמעסיקות אנשים בעלי צרכים מיוחדים, מלמדים אותם לפרק את הציוד לרכיביו, שולחים למחזור כל רכיב לתחומו, ומתגמלים את האנשים על עבודתם.

אפשר לקרוא עוד על המיזם המבורך באתר אקולוגיה לקהילה מוגנת.

אז הביאו לנו את מקלדותיכם, עכבריכם, מדפסותיכם ואפילו את ערמות הכבלים שאנחנו יודעים שיש לכם במשרד או בבית ואף אחד לא יודע לאן הם שייכים...

אנחנו נדאג להעביר אותם הלאה ולהפוך את המטרד הזה למשהו טוב!

את הפסולת ניתן לשים בין התאריכים 11-13.9

בחנייה של בניין בית אור (תובל 30), קומה 2- חניית ביונדביזנס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאיילת שקד בטלפון 03-5607030

לעמוד הקמפיין באתר ביונדביזנס

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

האויבת מספר אחת של יערות הגשם באינדונזיה - ברבי !?

מי לא אוהב את ברבי?

הבובה המושלמת הזאת עם הגוף הבלתי אפשרי, תמיד בסטייל, שזופה, עם בית יפה ומכונית מדליקה והכי חשוב... חבר חתיך - קן קרסון...

מסתבר שברבי מסתירה סוד גדול שכבר עלה לה בפופולריות שלה, ממנה היא נהנית כבר מעל ל- 50 שנה, ובמערכת היחסים שלה עם החתיכי שלה - היא הורסת יערות גשם באינדונזיה, והפעם המראה שלה לא יציל אותה!

גרינפיס פתחה ביולי בקמפיין מסיבי נגד חברות הצעצועים הגדולות Mattel, Disney, Hasbro ו- Lego בטענה שחומרי הגלם לאריזות המוצרים שלהם מגיעים מיערות גשם נכחדים באינדונזיה, חומרים שמספקת להם החברה השנויה במחלוקת Asia Pulp&Paper.

גרינפיס יצאה עם הקמפיין ברשתות החברתיות, והצלחתו מוכיחה שוב את הכח של שימוש בפלטפורמה זו בקמפיינים בנושאים אתיים, חברתיים וסביבתיים (ראה קמפיין נסטלה). גרינפיס הפנתה את הזרקור בעיקר על Mattel ולכן השתמשה בחבר של ברבי, קן, בתור הדובר של הקמפיין, שעוזב אותה לאחר שמגלה שהיא "into deforestation". הקמפיין עודד גולשים להתערב ולהתעמת עם החבר בעמוד הפיסבוק של ברבי וכן לשלוח מכתבים ישירות למנכ"ל החברה.

התוצאות

תוך מספר ימים נשלחו לחברה 200,000 מיילים בנושא, מאות סטטוסים ותגובות בעמוד של ברבי שנמחקו על ידי החברה, 900,000 לייקים לעמוד הקמפיין בעמוד של גרינפיס, ובסופו של דבר - הצלחה (מסוימת)!

חברת Lego יצאה בפרסום מוקדם עם תכנית שכבר היתה בפיתוח להפחתה משמעותית של השפעת אריזות החברה על יערות הגשם, ושכוללת שרשרת אספקה אחראית יותר והפסקת העבודה עם APP.

כמו כן בתכנית זו, הפחתה כללית באריזות, שימוש בחומרים ממחוזרים ושימוש בחומרי גלם ממקורות מאושרים בלבד.

לאחר התעלמות נחרצת בכל הערוצים, Mattel בסופו של דבר נכנעה ללחצים והצהירה כילא תעבוד יותר עם APP, כמו כן התחייבה לפתח מדיניות אשר דורשת מספקיה להתחייב לניהול אחראי של חומרי הגלם שהיא מספקת.

החברה רק לא ציינה מתי כל זה יקרה... מה שגורם לנו לתהות עד כמה זה רציני...

Hasbro הצהירה גם היא שלא תעבוד יותר עם APP, ואילו Disney התייחסו לאתגרים שבשרשרת האספקה של החברה ועל כך שהם מודעים לבעיית כריתת היערות באינזונזיה, אבל לא התחייבו לנקוט בשום צעדים.

הקמפיין הזה מהווה עוד דוגמא לכח שיש לרשתות החברתיות לרתום קהלים שלמים למטרה אחת ולגרום לשינוי.

חברות היום כבר לא יכולות להרשות לעצמן להסתיר, לתמרן, לא להקשיב לציבור ולפעול כאוות נפשם - יש תמיד מי שיתפוס אותן בסיבוב.

כאן באה חשיבות השקיפות, לא רק למחזיקי העניין, אלא גם לחברות עצמן.

חברה שפורסת בפני הציבור את הפעילות שלה ומשקפת את הדברים הטובים והפחות טובים מגנה על עצמה מפני התקפות מוצדקות דוגמת ברבי, נסטלה ושמן דקל, קוטג' ועוד, ויכולה להתמודד עם האתגרים בתנאים שלה וללא לחצים, ותוך כדי כך להפוך את האתגרים הללו להזדמנויות.

*** קרדיט לתמונה של ברבי "הרוצחת הסדרתית": http://i.huffpost.com/gen/288324/thumbs/r-BARBIE-SERIAL-KILLER-large570.jpg

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

מגדלים את הדור הבא של אנשי אחריות תאגידית

בארה"ב נראה בשנתיים האחרונות טרנד חדש - יותר ויותר תכניות MBA מוסיפות קורסים מעולם האחריות התאגידית. קורסים על חישובי פליטות פחמן, ייעול שרשרת האספקה לחיסכון באנרגיה וצמצום פסולת, ונושאים שונים הקשורים לארחיות תאגידית זוכים לפופולריות בקרב סטודנטים ל- MBA.

פיתוח תכניות אלו נובע מדרישת השוק וכן מדרישות הסטודנטים.

אדם זק, "צייד כשרונות" מעריך כי הדרישה לעובדים ומנהלים בעלי יכולות הקשורות לאחריות תאגידית, עלתה בשנה האחרונה בכ-40% בארה"ב. כנראה שחברות חוזרות (לאחר משבר 2008), או מתחילות לשים דגש על אחריות תאגידית והתנהלות ברת-קיימא.

בני הדור הצעיר, לאחר שחוו תהפוכות בעצמם בשוק העבודה בשלוש השנים האחרונות, נראה שעושים איזה חשבון נפש לגבי הקריירה שלהם. חלקם רוצים לשלב בקריירה שלהם את הרצון והשאיפה לשינוי, ורואים בתכניות MBA אלה את הדרך לעשות זאת.

בישראל ישנן מספר תכניות מצומצם מאוד שכוללות קורסים על אחריות תאגידית, בעיקר בנושאי סביבה.

בארץ אמנם לא היה משבר כלכלי שערער דור שלם, כמו בארה"ב, אך כאן אנו בהחלט עוברים בימים אלו טלטלה חברתית, שכולנו תקווה שתביא לשינוי חברתי וכלכלי. השאלה הנשאלת היא - האם המחאה הזו, כמו המשבר הכלכלי בארה"ב, תגרום לשינוי גם במה שכל אחד מאיתנו שואף להשיג לעצמו? לטובת החברה?

אם אכן תהיה כאן דרישה וליותר צעירים תהיה גישה למידע, תיאוריות ומחקרים בנושאי אחריות תאגידית, אולי, כמו בארה"ב, הם ירצו לשלב את העולם הזה בקריירה שלהם. ואז אולי, יצמח לנו פה דור חדש של מנהיגים ובעלי עסקים שמבינים אחריות מהי.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

אחריות תאגידית במדיה החברתית

רשתות חברתיות... מה עוד לא נאמר עליהם? שהן מנתקות אותנו מהעולם האמיתי, שהן פלטפורמה להתארגנויות (חיוביות ושליליות), שאנחנו חיים אותם במקום את המציאות... ועוד ועוד.

אבל אני לא אדבר כאן שוב על אותם נושאים שכולנו כבר מכירים אלא אתרכז בנושא אחד, שאני מבטיחה לכם שהוא לא "טחון" - בטח שלא בישראל - שימוש במדיות חברתיות לטובת אחריות תאגידית.

הרשתות החברתיות, ובארץ מדובר בעיקר על פייסבוק, הן ה מקום לדיונים של צרכנים ולפרסום מטרות שונות (ומשונות).

והיכן שיש מטרות שונות ומשונות גם נמצא שלל ארגונים - מוכרים יותר או פחות, אשר משמתמשים בגישה הישירה הזו לאלפי גולשים, ובדיונים החמים הצצים כאן, על מנת לקדם את המטרות שלהם ולצבור תומכים.

דוגמאות לכך יש לרוב - ראו קוטג', מאבק הדיור, עמותות לבעלי חיים, מהפכות ברחבי העולם...

ומה עוד נמצא ברשתות החברתיות?

כמובן שבמקום בו נמצאים הצרכנים נמצאות גם החברות... כאן יכולות החברות להיות עם היד על הדופק של הצרכנים, לתקשר איתם ישירות ואפילו לאסוף עליהם מידע (בהסכמת הצרכנים... אני מוסיפה לפרנואידים שבינינו...).

חברות משקיעות אם כן מאמצים רבים בקשר הזה עם צרכנים, ויש חברות שמשתמשות בתקשורת הזו גם באסטרטגיית האחריות התאגידית שלהן.

בעמוד הפייסבוק של קבוצת שטראוס למשל, יש תכנים רבים של אחריות תאגידית כמו גם קישור לדוח האחריות התאגידית של החברה, ואפשרות לגולשים להגיב ולהעיר.

חברות גלובליות עושות מאמצים להתחבר עם הצרכנים ומחזיקי העניין שלהם בדרכים שונות - לא רק פייסבוק ורשתות דומות, אלא ע"י פורטלים שונים, ערוצי YouTube, או אתרים שהוקמו במיוחד למטרת השיתוף.

דוגמא טובה היא Best Buy ששידרה סמינר בשידור חי, הדן על דוח האחריות התאגידית של החברה.

דרך נוספת להפגין שקיפות ולשתף את בעלי העניין היא בלוגים של חברות, שלעתים אף נכתבים ע"י המנכ"לים או בעלי תפקידים בכירים אחרים. כך למשל, הבלוג של חברת Timberland , בו כותב המנכ"ל ג'ף שוורץ, שגם פעיל מאוד בטוויטר.

לקשר הזה עם מחזיקי העניין דרך רשתות חברתיות שונות יש פוטנציאל עצום - מהיכולת לשמור ולשפר את חוזק המותג, דרך שימור עובדים ולקוחות ועד לשקיפות.

השאלה היא האם הפוטנציאל הזה מתגשם? האם חברות מצליחות להעביר את המסרים שלהם הלאה וליצור מעורבות וקשר עם מחזיקי העניין שלהן?

סקר שהחל לאחרונה מנסה לענות על שאלות אלו, ולהבין איך רואים מחזיקי העניין מאמצים אלו של החברות.

אפשר להשתתף בסקר כאן.

בכל מקרה, אם יש פוטנציאל או לא - מעט מאוד חברות פעילות בנושאי אחריות תאגידית במסגרת מדיות חברתיות, והשקיפות בנושא זה לא מתבטאת כמו באתרים שלהן ובדוחות אחריות תאגידית.

אני חושבת, שזו ה דרך ליצור אינטראקציה אמיתית עם מחזיקי העניין ועודד אותם למעורבות בנושאים שהם יכולים לתרום בהם ולהוביל שינוי - חברה וסביבה.

מה אתם חושבים?

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

פרסום אחראי - האתגר הבא?

עולם הפרסום היה מאז ומתמיד שנוי במחלוקת. החל ממסרים תת הכרתיים, דרך מסרים שקריים ועד תכנים שנויים במחלוקת - משנות ה- 50, אז החל עולם הפרסום לצמוח בארה"ב, ועד היום שמענו כבר על הכל...

אחד הנושאים שעדיין לא נפתר בתחום הפרסום הוא היחס לנשים - אם על ידי שימוש בדוגמניות עם מראה לא מציאותי (אין ספק שהדוגמניות מושלמות יותר מאז המצאת הפוטושופ), או חשופות מדי, או על ידי תכנים שמתייחסים לנשים בצורה לא שוויונית. בפרסומות רבות האישה מוצגת כדמות המבולבלת יותר, זו שצריכה את הגבר או המוצר כדי "להציל" אותה. דוגמא נוספת אלו פרסומות שפונות לגברים ומציגות נשים כסמל מין (המייצג את המותג), או כיצורים רגשיים שניתן לשלוט בהם רק ע"י המוצר.

דוגמא טובה לקמפיין שנוי במחלוקת כזה היא של מועצת החלב האמריקנית (הידועה מכרזות הסלבריטאים עם "שפם חלב"). הקמפיין מדבר אל גברים שבת הזוג שלהם סובלת מתסמונת קדם מחזור, ואיך לשפר את המצב ע"י ... חלב...? הקמפיין ירד לאחר ביקורות קשות, אך ניתן לראות במה מדובר כאן (שווה בדיקה).

אז אמנם חלק גדול מהפרסומות האלו מצחיקות, שנונות וסוחפות, ועל המבוגר האחראי שכבר מעוגן בדעותיו הם לא ישפיעו לכאן או לכאן, אבל על הדור הצעיר יותר הם כן עלולות להשפיע ולהנחיל סטראוטיפים (לא רק על נשים, גם על ערכי משפחה, בעלי מקצוע, נטייה מינית, מוצא אתני ועוד), שכמה שאנו חברה מתקדמת נראה שלעולם לא ניפתר מהם.

כתבו עליו בעיתון והוא בכלל לא ידע שהוא כזה...

דבר נוסף הוא, שנשים מהוות 85% מהצרכנים וכנראה שאנחנו כל כך רגילות שכך מייצגים אותנו בפרסומות שאנחנו כבר לא שמות לב... לכן, אלא אם כן הפרסומת בוטה בצורה מיוחדת, נשים בעצמן לא יהיו רגישות לייצוג המוטעה שלהן ולא יפעלו לשינויו.

אחריות תאגידית?

לחלק גדול מהחברות המפרסמות יש אסטרטגיית אחריות תאגידית נרחבת, אך כשזה מגיע לפרסום רוב החברות נותנות למשרדי הפרסום שלהם יד חופשית. האחריות בפרסום היא חלק בלתי נפרד מאחריות חברתית של תאגיד, שכן היא משפיעה, בדיוק כמו טביעות הפחמן, על הלקוחות שלה והציבור בכלל.

מעבר לזה (ובנימה אישית, מנסיון), משרד פרסום הוא ספק, ועל כן אמור לעמוד בדרישות שחברות אחראיות מציבות לספקים שלהן ובכלל זה - חוקי עבודה. לכן זה מוזר שהעובדים במשרדי פרסום לעתים עובדים 12-14 שעות ביום במשכורת שמסתכמת בפחות משכר המינימום (לאחר חישוב השעות)... לכאן תאגידים רבים עדיין לא הגיעו.

ונסיים עם שאלה - האם תאגידים יכולים לדרוש ממשרדי הפרסום שלהם לעמוד בסטנדרטים אלו? או השאלה היותר חשובה - האם התאגידים עצמם יכולים לדרוש מעצמם לנהוג באחריות כשזה מגיע לפרסום ושיווק המותג שלהם? או שמיצוב ושם המותג הוא מעל הכל?

בבקשה כמה דוגמאות שמראות שזה אפשרי...

http://www.girleffect.org/ (של נייקי)

http://www.dove.co.uk/campaign-for-real-beauty.html

ועוד אחת מנייקי:

http://laflaneur.com/2011/04/08/nike-ads-empower-women/

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס