יום שני, 14 במאי 2012

איליין כהן על דוחות טובים, רעים ואחרים...


השכר של איליין... בשבילכם זה בחינם 

מנכ"לית ביונד ביזנס, איליין כהן, מקבלת על בסיס קבוע פניות מאקדמאים ואנשי מקצוע מכל העולם, להתייעצות בנושאי אחריות תאגידית. לאחרונה התבקשה על ידי חבר לתחום מספרד לתת את דעתה לגבי מה הופך דוח אחריות תאגידית לטוב, או רע?

כמובן שכמיטב המסורת, איליין לא נותנת את שירותיה בחינם והתשובות נשלחו רק לאחר שנחתם חוזה מדוקדק בו מבטיח החבר הספרדי להזמין את איליין לגלידה בברצלונה... אבל באופן מיוחד, לקוראי הבלוג, הסכימה איליין לחלוק את התשובות ללא כל עלות.

אז – מה הופך דוח אחריות תאגידית לדוח טוב?
בשורה התחתונה, דוח טוב נמדד בערך שהוא מוסיף לעסק (ומכאן גם הערך שלו למחזיקי העניין של העסק). ערך זה יכול להיות פנימי או חיצוני, אך חברות רבות לא משכילות למדוד את הערך ולכן אין עד היום תוצאות מובהקות לגבי הערך האמיתי של דוח אחריות תאגידית לחברה.

בהנחה שדוח אחריות תאגידית אכן מוסיף ערך לחברה, הקביעה אם דוח הוא טוב או רע היא בעיני הקורא ותלוי-אג'נדות. כלומר, אפילו שדוחות אחריות תאגידית נכתבים עבור קבוצות שונות של מחזיקי עניין, יכול להיות מצב שהדוח לא יספק קבוצה אחת לפחות כי הוא לא נותן תשובות נאותות לנושאים המהותיים הספציפיים לה.
קבוצה ביקורתית נוספת שקוראת דוחות ועלולה (או יותר נכון רב הסיכויים ש...) לא להתרשם יותר מדי מדוח, אלה המדקדקים ומוצאים כל פגם, כל חוסר בדוח, וכל אי התאמה - המדווחים המקצועיים.
בתור מדווחת מקצועית מדופלמת ומדוקדקת, איליין סוקרת כאן כמה נושאים מרכזיים שהיא מחפשת בדוח, ומתמקדת בהם כקוראת:

תפקיד העסק בחברה: דוח אחריות תאגידית צריך קודם כל להראות לקורא איך העסק רואה את תפקידו בחברה, ואיך הוא מגדיר את התרומה שלו לחברה. דוח טוב נותן קודם כל מסגרת זו, לפני שנכנס לפרטים, לסיפורים ולנתונים.

נושאים מהותיים: הצגת הנושאים המהותיים הספציפיים לחברה בצורה של מטריקס, ממחישה בצורה טובה את הנושאים עליהם מתמקדת החברה באסטרטגיית האחריות התאגידית שלה ועוזרת לקורא להבין אותם וכך את כל קונטקסט הדוח. דוגמא טובה למטריקס אינטראקטיבי: BASF.

תוצאות: חשובה מאוד היא הצגת התוצאות והאימפקט של הפעילות בתחום האחריות התאגידית. כלומר, על כל השקעה או פעילות שנעשו יש להראות איך הן תרמו או השפיעו.

מסגרת דיווח ואינדקס: מסגרת דיווח מאפשרת 'לעשות סדר בדברים' כך שקיים בדוח מידע ותשובות על שאלות ספציפיות שיש לנו כמחזיקי עניין. אינדקס חשוב ביותר גם כן כי הוא מאפשר לנו למצוא בצורה קלה כל אינפורמציה שקיימת בדוח על פי נושאים.

סגנון כתיבה: אותנטיות, בהירות ויצירתיות בכתיבה הם חיוניים לדוח אחריות תאגידית טוב!

נתונים מדויקים וברורים: חשוב להסביר איך מחשובים הנתונים המוצגים בדוח ומה הם כוללים, בעיקר אם החברה רוצה להציג שקיפות ומהימנות... נתונים מבולבלים הם הדבר הראשון שמדווחים מקצועיים יתפסו...

מטרות עתידיות והדרך אליהן: חשוב לכלול בדוח מטרות עתידיות, אך לא מספיק לרשום אותם כרשימת מכולת. ההסבר שמאחורי המטרות - למה אנחנו רוצים להשיג אותן ואיך אנו מתכוונים לעשות זאת – הוא הסיפור האמיתי.

קולות מחזיקי העניין: דוח אחריות תאגידית צריך להיות מעניין ותכליתי, אבל הוא אפילו יכול להיות סוחף ומרגש אם עושים אותו כמו שצריך. שילוב סיפורים אנושיים של אלו השייכים לקבוצות מחזיקי העניין (לקוחות, עובדים, קהילה) יכולים להוסיף חיים ואמינות לדוח. דוגמא יפה לכך יש בדוח של חברת Impahla Clothing.

ניהול אחריות תאגידית: יש חשיבות רבה לצורה שבה מתנהל נושא האחריות התאגידית בחברה, ולצורה שבה מדווחים עליו. מנהל אחד שמרכז את הנושא ומדווח למנכ"ל שהוא לא עסוק, זה שונה לגמרי ממערך מתואם ומשומן היטב שמתחיל בוועדת דירקטוריון מיוחדת ומסתיים בעובד או מנהל שמחובר לנושא בכל מחלקה... אנו נרצה לראות, ונעריך הרבה יותר, את הדוגמא השניה כמובן.

נגישות: חשוב שהדוח יהיה קל לקריאה מבחינה טכנית – קובץ שאפשר להוריד בקלות, תוכן עניינים עם לינקים ישירים על פי נושאים, אתר אינטרנט שמציג את הדוח בצורה נוחה וברורה ועוד. חוברות אלקטרוניות עם דפים זה יפה ומרשים אולי אבל מאוד לא נוח... שלא תגידו שלא אמרנו... קבלו כמה דוגמאות מצוינות: Cisco, Timberland, SAP

הקשר בין פעילות האחריות התאגידית של החברה לבין הצלחתה: רב החברות לא יודעות איך להעביר את הקשר הזה ולכן נושא זה נחשב לבונוס...
הנה אחת שיודעת: דוח אחריות תאגידית של BT.

בחינת נאותות של דוח: גם את זה אנחנו מחפשים אבל לא כ"כ מוצאים. לא הרבה חברות מעבירות את הדוחות שלהן בדיקה על ידי גורם חיצוני. וגם אם כן -  רוב בדיקות הנאותות שנערכות אינן מקיפות, עמוקות וביקורתיות מספיק. גם בדיקת נאותות טובה היא בונוס מבחינתנו בקריאת דוח. הנה דוגמא בחינה נאותות רצינית של דוח אחריות תאגידית של Nestle 2011.

מה הופך דוח אחריות תאגידית לדוח רע?
מעבר ל'ההיפך מכל מה שדיברנו עליו עכשיו'... דוח רע הוא גיבוב של חומרים שיווקיים וסלקטיביים שמציגים רק את הדברים הטובים. דוח רע לא משקף את פעילות החברה בצורה מלאה, אלא דואג להראות למחזיקי העניין רק את הצדדים הטובים של הארגון.

מה הופך דוח אחריות תאגידית לדוח ממש טוב?
פידבק!
דוח אחריות תאגידית שלא מקבל פידבק כנראה לא הצליח לייצר מספיק עניין.

עד כאן על דוחות אחריות תאגידית טובים, רעים ואלה שבאמצע...
את הפוסט המקורי של איליין באנגלית אפשר לקרוא בבלוג שלה  CSR Reporting


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום חמישי, 3 במאי 2012

'מוארת' - לוחמת לאחריות תאגידית


אחריות תאגידית הוא לא תחום מובן מאליו כמעט בשום חברה. מעטות החברות שלוקחות את העניין ברצינות תהומית ומשקיעות משאבים כלכליים ואנושיים רציניים בנושא. לכן ברוב החברות, אם יש מנהל אחריות תאגידית (וגם זה נדיר...) חלק ניכר מעיסוקו הוא לוחמה פיזית ופסיכולוגית נגד טחנות רוח (ההנהלה), ועבודת שטח (שכנוע מנהלים ועובדים להיות מעורבים).

לאחרונה נתקלתי בסדרת טלוויזיה חדשה מבית HBO האמריקאית אשר בין שאר הנושאים בהם היא עוסקת, גם נוגעת בעניין זה. הסדרה   Enlightened ('מוארת' בישראל, משודרת ב- YES) סובבת סביבי איימי, בחורה שעברה התמוטטות עצבים בעבודה ועקב כך עוברת טיפול שעוזר לה ללמוד להתמודד עם חיי היום יום הקשים והופך אותה ל'מוארת'. איימי נחושה בדעתה לשמור על אוח החיים המואר גם כשהיא חוזרת לעבוד בחברה אותה עזבה לצרכי הטיפול – תאגיד ענק שכשמו כן הוא – Abaddon, אשר מיתרגם בעברית ובמיתולוגיה היוונית ל – אבדון... 

מהרגע שחוזרת איימי לחברה אנו נתקלים בסדרה של מצבים בעיתיים, מבחינת אחריות תאגידית, איתם היא מתמודדת (לפעמים בטעות...) כמו למשל פיטורים לא מוצדקים, הטרדה מינית, אווירת עבודה לא מקצועית וספקים לא אחראיים או אתיים בעליל.

איימי מנסה להפעיל אנשי מפתח בחברה לפעול בצורה אחראית. היא אוספת חומרים לגבי ספקי החברה, התנהלותה הסביבתית הקלוקלת ועוד ומנסה בדרכים שונות לגרום להם להקשיב, רק בשביל בסופו של דבר להיות מושא לגלוג וצחוק של ההנהלה ועמיתיה לעבודה.

העונה הראשונה הסתיימה בכך שאיימי, נחושה בדעתה לעשות שינוי ולהפיל את "ציר הרשע" בחברה, פורצת למיילים של מספר עובדים בכירים על מנת לחשוף שחיתויות בצמרת, שמתוקף תפקידה הקודם (ומערכת יחסים אינטימית עם מנהל בכיר) היא מודעת לקיומם.

נותר רק לחכות לעונה השניה ולראות מה תצליח להשיג... אני מאחלת לה בהצלחה!

הסדרה בהחלט שווה צפייה, ונותנת הצצה לתסכול שמרגיש אדם אחד בודד שמנסה לעשות שינוי. איימי מנסה להשפיע ולשנות לא רק בחברה בה היא עובדת אלא גם את האנשים בחייה תוך שהיא מבינה שלהיות 'מוארת' זו עבודה במשרה מלאה. למרות הקשיים שהיא עוברת והיחס המשפיל לעיתים שהיא מקבלת מהסובבים אותה, היא לא מוותרת ונחושה לפעול למען 'הארתם'.
אז אמנם אחריות תאגידית זה לא כ"כ דרמטי... אך אפשר ללמוד הרבה מהנחישות והקבלה של דמותה של איימי.  אני כמובן לא ממליצה לאף מנהל אחריות תאגידית כאן לפרוץ למיילים של ההנהלה, אבל גם לא לוותר על מה שחשוב ונכון. בסוף הם יראו את זה... אם לא בעונה הראשונה אז בעונה השניה...


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שני, 30 באפריל 2012

על כלבים ואנשים... ומתנדבים...

חברות רבות היום מעודדות את עובדיהן להתנדב במסגרות שונות, ומפעילות תכניות שונות ומגוונות על מנת לאפשר לעובדים כל אחד לתרום את חלקו בדרך המועדפת עליו.
גם אצלנו, בביונד ביזנס, ההתנדבות היא חלק מהחברה וכל אחד מהעובדים מוצא את הזמן בין העבודה, המשפחה ושאר המחויבויות, לעשות קצת טוב.

החוויה שלי היא קצת שונה ונולדה לאחר חיפושים רבים של מסגרת התנדבות שתתאים לי, או יותר נכון - מסגרת שתתאים לכלב שלי...ברונו.

מהרגע שאימצתי את ברונו לפני כשנה ידעתי שהוא כלב מיוחד (אני יודעת – כולם אומרים את זה על הילדים שלהם..). יש לו את היכולת להעלות חיוך על פניהם של אנשים, אפילו אלה שלא כל כך אוהבים כלבים. כשראיתי את סבתא שלי בת ה- 89, שמעולם לא התקרבה לכלבים, מחייכת צוחקת ואפילו מלטפת את ברונו, הבנתי שיש כאן משהו מיוחד.

ואז החלו החיפושים – מסגרת שבה אוכל להשתמש בכישורים של ברונו  לשמח אנשים. אמנם יש היום מסגרות רבות של טיפול בכלבים ובעלי חיים אחרים, אך אלו בד"כ מסגרות מקצועיות שדורשות הכשרה ולא מתאימות לכל אחד או לכל כלב.
כשכבר כמעט התייאשתי, מצאתי את מה שחיפשתי בעקבות פוסט רנדומלי בפייסבוק (מדיה חברתית – זה עובד!) של בחורה שמתנדבת עם הכלב שלה בבית אבות.

תוך מספר שעות ברונו נעשה מתנדב גאה של פרויקט 'כלבי ליטוף' שפועל במסגרת אגודת אשל של הג'וינט. האגודה מפעילה כלבים-מתנדבים בכל רחבי הארץ, אשר מבקרים בבתי אבות ומעלים חיוך על פניהם של הקשישים.

מחקרים רבים מוכיחים שלחיות מחמד יש איכויות התורמות לבריאות הפיזית והנפשית של בני אדם.
בעולם ישנן תכניות רבות המשתמשות באיכויות אלה על מנת לשפר את חייהם ובריאותם של ילדים ומבוגרים חולים, וקשישים. תכניות אלו מוכיחות את עצמן בכל פעם שחיוך עולה על פניו של המטופל...


ברונו ואני מתנדבים בבית אבות 'ויצו' בתל אביב מזה מספר חודשים. פגשנו שם כמה חברים חדשים שמקבלים את ברונו באהבה גדולה כל פעם מחדש, מלטפים אותו ונהנים ממנו. ברונו, מצידו נהנה מתשומת הלב ומהעוגיות הרבות שמאכילים אותו החברים בבית אבות.

אני ממליצה לכל מי שיש לו כלב להצטרף לתכנית המקסימה הזאת שגורמת אושר לכל הצדדים – לקשישים, לכלב ולמתנדב...

לפרטים נוספים על כלבי ליטוף:



איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שלישי, 24 באפריל 2012

מי הן 100 החברות האחראיות בעולם?


שם דבר בעולם התקשורת של אחריות תאגידית הוא ה-  CR Magazine, שמהווה מקור חדשותי מצוין לכל מה שקורה בתחום זה בעולם. אחד מהאירועים הגדולים של השנה בעולם האחריות התאגידית הוא דירוג ה-  CR Magazine Best Corporate Citizens שמתפרסם כל שנה באפריל.

החברות שנכנסות לדירוג ה- 100 הן חברות אמריקאיות הנסחרות בבורסה, ושייכות ל- Russel 1000 Index. מדד זה כולל את 1000 החברות הגדולות הנסחרות ב- Russel 3000 Index  המכסה 98% משווי שוק המניות שניתן להשקיע בו בארה"ב. שווי השוק הממוצע של חברה הנכללת במדד ה- Russel 1000 הוא 14.1 מיליארד דולר.

מטרת הדירוג היא ליצור אקלים של לקיחת אחריות ושקיפות כך שמידע על החברה יהיה נגיש לכל מחזיקי העניין של החברה כולל משקיעים, רגולטורים, לקוחות, עובדים ועוד ומאפשר להם לבצע החלטות נכונות לגבי אותן חברות, אם בתור השקעה, מקום עבודה או שותף עסקי או אחר.

 מתודולוגיית המחקר
המידע על החברות שעוזר בסופו של דבר לדרג אותן הוא מידע ציבורי שניתן למצוא במדיות השונות. איסוף המידע נעשה בשבע קטגוריות שונות: שינויי אקלים, עובדים, סביבה, כלכלי, ממשל תאגידי, זכויות אדם ופילנתרופיה. בכל קטגוריה צריך המידע למלא שלוש קטגוריות משנה – שקיפות המידע, מדיניות וביצועים.
אפשר לקרוא עוד על המתודולוגיה כאן.

בין 20 החברות המובילות את הדירוג ניתן למצוא חברות שנמצאות באופן קבוע ב"כותרות" האחריות התאגידית אם כי הן סופגות ביקורת על התנהלותן (אך דואגות לתקן) כמו Mattel או חברות שידועות בעולם כולו כאלו שאחריות תאגידית הן חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית שלהן כמו IBM, Microsoft, Nike, Campbell Soup ועוד.
את הרשימה המלאה ניתן לראות כאן.

 10 החברות המובילות

דירוג ה-  CR Magazine Best Corporate Citizensהוא אחד הדירוגים המרכזיים בעולם האחריות התאגידית ומשמעותו היא קידום נושא השקיפות והאחריות, וכוח לבעלי העניין באשר הם לדרוש התנהלות אחראית מכל חברה. הדירוג מוכיח כי חברות לא יכולות להתעלם מהקשר שבין אחריות להצלחה עסקית.


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס



יום שלישי, 17 באפריל 2012

טיפים למתחילים – אחריות תאגידית For Dummies

או
מה שטוב ל-
Apple ...

זה לא עוד פוסט על המותג האהוב עלי (ושמאכזב אותי ביותר בכל הנוגע לאחריות תאגידית), אלא על כדוגמא Apple או אם תרצו case study לחוסר אחריות תאגידית...

כמובן שכולנו יודעים ש- Appleהיא אחת החברות המצליחות בעולם. תחזית שהתפרסמה החודש לגבי המניה שלה מתייחסת לפוטנציאל שלה להגיע למחיר של 1,000$ למניה במידה ולא יתעוררו בעיות בחברה או בקיצור – במידה ולא יהיו פאדיחות...

אז כמובן שכחושבים על פאדיחות שיכולות להוריד את מחיר המניה של כל חברה, ישר עולות תמונות מאוד מסוימות בראש: מוצר לא מוצלח, לקוחות שנפגעו מהמוצר (כלכלית או פיזית), פעילות לא אתית או חוקית בתוך הארגון, התנהלות שערורייתית של יו"ר או מנכ"ל, ועוד.

משום מה, פאדיחות שקשורות לאחריות תאגידית לא מורידות כנראה מספיק את מחיר המניה – שכן אם זה היה המצב, אני בטוחה שלכל חברה בעולם כבר היה מערך אחריות תאגידית מהודר ומשופצר היטב... וכך – Apple אמנם החלה לאיטה לטפל בשרשרת האספקה הידועה לשמצה שלה, אבל לא בטוח שהיא באמת מודאגת מההשפעה של נושא זה על ערך המניה שלה. לפי מקרי העבר (Nike, BP למשל) – היא בהחלט צריכה להיות!

Kellie A. McElhaney, פרופסור לאחריות תאגידית מאוניברסיטת קליפורניה מציעה בבלוג ב- Businessweek.com כמה טיפים לגבי מה צריכה Apple לעשות כדי לתקן את המצב, למנוע את ההתדרדרות שלו ולעשות יותר טוב למען הסביבה והחברה.

לאחר כמה התאמות, הטיפים האלה טובים לכל חברה... אז הרי לכם טיפים לשילוב אחריות תאגידית בארגון - מתכון למניעת פאדיחות. השתמשו בו בחכמה:

  • כשנתקלים באתגרים שונים, הגישה צריכה להיות של מציאת פתרונות ארוכי טווח, זיהוי ההזדמנות העסקית בכל אתגר תוך קשירתו לערך הכלכלי. במציאת הפתרונות יש לשמור על היצירתיות, היסודיות והערך לצרכנים שיש בכל פיתוח של מוצר, שירות או קמפיין שיווקי.
  • גיוס מנהל/ת אחריות תאגידית בעל/ת מרפקים וללא פחד אשר יטיל טרור על חברי ההנהלה עד לאימוץ אג'נדות אחריות תאגידית נאותות.
  • בניית אסטרטגיה ותכנית עבודה בעזרת מנהל/ת האחריות התאגידית, שעושים שימוש בכל כוחה של החברה - בתחום ההתמחות, במיקום (מקומי/גלובלי), בלקוחות, בעובדים, בתדמית ועוד - על מנת להשפיע ולהשיג תוצאות בתחום האחריות התאגידית.
  • סודיות ותחרותיות זה חשוב, אבל לשקיפות יש ערך נפרד אותו מבינים כל מחזיקי העניין.
  • מותר להשקיע קצת כסף באחריות תאגידית ותרומות לקהילה – אז יהיה קצת פחות מזומן בחברה (במילא אתם מקבלים על זה הטבת מס... אז מה יש לכם להתקמצן?)
  • סביר להניח שרוב העובדים בחברה לא ממש יודעים מה זה אחריות תאגידית, אבל הם כן מבינים התנדבות, אחריות, איכות סביבה, העסקה הוגנת ועוד צדדים של אותו המטבע. אחריות תאגידית תורמת לקהילה מרוצה, פרודוקטיבית ומעורבת יותר של עובדים.
  • כנ"ל לגבי הלקוחות – אפשר וכדאי מאוד (מבחינה כלכלית ותדמיתית) לשלב אלמנטים של אחריות תאגידית במותג על ידי קמפיינים יעודיים או פיתוח או שדרוג מוצרים.
אלה היו רק כמה טיפים לדוגמא. אם מעניין אתכם לקרוא קצת מעבר ל"אחריות תאגידית For Dummies" ואתם רוצים עוד חומרי קריאה, רעיונות או ייעוץ לשילוב אחריות תאגידית אצלכם בחברה, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר כאן בביונד ביזנס.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום רביעי, 4 באפריל 2012

מיהו הצרכן האחראי?

עם הגידול במודעות סביבתית וחברתית שאנו רואים בשנים האחרונות, התפתחה לה גם מגמת צריכה אחראית, שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. יותר מכך, במעגלים חברתיים מסוימים צריכה אחראית הפכה מ"נישה" ל-mainstream, לסוג של לייף סטייל ואפילו הצהרה אפנתית...

אז מי אלו הצרכנים הללו? וכמה כאלה באמת יש בעולם?

לפני מספר שבועות דיברנו כאן על המכשולים שעומדים בפני הצרכנים בדרכם לצריכה אחראית. מכשולים אלה כוללים תמחור גבוה יותר של מוצרים אלה, חוסר מוטיבציה מספקת "להשקיע" בהם וקושי מצד הצרכן באמת לעקוב אחר חיי המוצר ולהבטיח שהוא אכן בר-קיימא.

למרות זאת, סקר שערכה לאחרונה חברת Nielsen בקרב 28,000 צרכנים ב- 56 מדינות ביבשות שונות, מצא כי 46% מהצרכנים בעולם מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים ושירותים מחברות שמחויבות לאחריות תאגידית ופועלות על פי עקרונותיה.
בנוסף, מתוך קבוצה זו של צרכנים - 62% מעדיפים לעבוד בחברה אחראית, ולהשקיע בחברה כזו (59%).

הסקר עוזר להרכיב את הפרופיל של הצרכן האחראי הגלובלי - מידע רב ערך לאנשי שיווק שמכוון אותם בתכנון מהלכים אפקטיביים, כולל בחירת המטרות החברתיות/סביבתיות איתן הצרכנים שלהם מזוהים ביותר ובחירת המדיה לתקשורת איתם.

הצרכן האחראי, אם כן, הוא צעיר - 63% מהצרכנים האחראים הם בני פחות מ- 40. כיאה לבני גילם, צרכנים אלה מבצעים את חקר השוק שלהם לפני רכישה, ברשת, על ידי קריאת המלצות וחוות דעת של גולים אחרים (76%) וכמו כן סומכים על המלצות מחברים ומכרים (95%).

דבר נוסף שעולה מהסקר הוא עם אילו מטרות מזדהים ביותר הצרכנים האחראיים, מידע שכאמור יכול להשפיע על אסטרטגיית השיווק והאחריות החברתית של החברה. נמצא כי 66% מהם מזדהים עם מטרות סביבתיות, 56% עם מטרות שקשורות לחינוך ופיתוח, ו- 53% עם אלו העוסקות בעוני ורעב.

קבוצת הצרכנים האחראיים הופכת, אם כן, מקבוצת נישה לקבוצה בעלת כח קניה אדיר המחוזרת על ידי המשווקים. חברות שידן על הדופק של השוק דואגות להתנהל ולפעול כמו שהצרכנים מצפים מהם - באחריות. הדרישה הזו להתנהלות אחראית מגיעה היום כבר מכמה כיוונים, מעבר לצרכנים ויותר ויותר חברות מבינות שעליהן להתאים את עצמן לשוק.
תהיה הסיבה אשר תהיה לכך שחברה מתנהלת באחריות תאגידית - העיקר שזה קורה, וכולנו מרוויחים מכך בדרך!

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום חמישי, 29 במרץ 2012

ארגון הגלובל קומפקט עושה "נקיון בית"

מאז צמיחת המושגים אחריות חברתית ואחריות סביבתית, דובר רבות על הקלות הבלתי נסבלת בה ארגונים מעידים על עצמם שהם מתנהלים בצורה אחראית כזו, ויותר מכך – הקלות בה ארגונים מקבלים הכרה על פעילויות אלה.

לעומת חברות רבות המתנהלות עם גישה אחריות תאגידית מלאה, ישנן רבות אחרות שמתנהלות כך כלפי חוץ בלבד, ושהגיעו עם יחסי הציבור שלהן בנושא זה לרמה של אמנות (סוריאליסטית משהו).

יש בעולם כיום ביקורות רבה על ארגונים שונים המקדמים אחריות תאגידית, ועל העלמת העין שלהם מחברות ש"עושות בכאילו". אחד הארגונים המובילים והחשובים שקיבל ביקורת כזו הוא לא אחר מאשר ארגון ה- Global Compact של האו"ם.


Georg Kell - Executive Director, Global Compact

ה- Global Compact היא אמנה המעגנת שותפות בין המגזר העסקי העולמי ובין האו"ם ומעודדת התנהלות אחראית חברתית וסביבתית של חברותיה. חברות בארגון מתחייבות להתנהל על פי עשר עקרונות בנושאי זכויות אדם, זכויות העובדים במקום העבודה, הגנה על הסביבה והימנעות מתופעות של שחיתות. בתמורה מקבלות החברות הכרה, יוקרה והזדמנויות עסקיות.

התייחסות לביקורות שמקבל הארגון בשנים האחרונות, מצאתי בצורת כתבה של Jo Confino ב- Guardian Sustainable business . על פי הכתבה שגם כוללת ראיון עם Georg Kell, יו"ר ה- Global compact, הארגון אמנם דואג "לסלק" חברות שלא עומדות בקריטריונים, וכך נעשה למעל ל- 3000 חברות בשנים האחרונות, אך עדיין ישנה בעיתיות במעקב וניטור התנהלותן האמיתית של החברות. חברות שלא עומדות בקריטריונים כוללות כאלה שהצטרפו רק על מנת לקבל את הסטמפה היוקרתית של הארגון, או אלה שלא מדווחות על פעילותן ולא עומדות בהתחייבויות שלהן כחברות בארגון.

אך חברות מסוג זה הן עדיין יוצאות דופן בקרב חברות ה- Global Compact. בארגון יש יותר כ- 5,000 חברות מיותר מ- 135 מדינות המחויבות לעקרונות המנחים ומתנהלות על פיהן. כמו כן, הארגון מגייס לאחרונה חברות חדשות בקצב של 100 חברות בחודש. ההתעניינות הפתאומית בארגון כנראה נובעת מהמשבר הכלכלי ומההבנה של חברות שאחריות תאגידית תסייע להן בטווח הארוך.

Georg Kell בהחלט נשמע מחויב לארגון ולמטרותיו ועובד על קידום האחריות התאגידית בקרב חברות בעולם, למרות שהשנתיים האחרונות גרמו להאטה בנושא. המטרה של הארגון היא להגיע למסה קריטית, כדי ליצור שינוי אמיתי בקהילה העסקית, ולשם כך עליהם לגייס לפחות 20,000 חברות.

חברות שמעוניינות להצטרף – זה באמת לא כל כך מסובך, והיתרונות לעסק שלכם הם רבים הן מבחינה עסקית והן מבחינת חברתית-תדמיתית. חברות ב- Global Compact משמעותה להיות חלק מליגת על של חברות גלובליות, מהן אפשר ללמוד גם מבחינה עסקית וגם מבחינת אחריות תאגידית.

חברות שכבר רשומות בארגון – כדאי לעמוד בתנאים וההתחייבויות! אתם לא רוצים למצוא את עצמכם ברשימה השחורה של אחד הארגונים המובילים בעולם...


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס