יום רביעי, 27 ביולי 2011

מחאת הנייר המיותר

לרשימת התלונות של הצרכנים נגד חברות הסלולר מצטרפת תלונה נוספת שאני חושבת שהיא ראויה למאבק ולמחאה בפני עצמה... מחאת הנייר המיותר (אפילו יש כבר סיסמא למאבק)...

איליין כהן התייחסה בבלוג שלה לנושא הכאוב של דואר מיותר שהיא מקבלת מחברת הסלולר שלה, פלאפון, ששולחת לה כל חודש שבע מעטפות עם חשבוניות לשלושה טלפונים, מודם אחד ומיקרו סים - כולם רשומים על שמה.
כולנו מכירים את הערמות של הניירת שפעם היינו שומרים "למקרה ש" (עשו לנו טעות ונצטרך לריב איתם), אבל היום הכל שמור אונליין, חודשים ושנים אחורה. אז למה חברות מתעקשות לשלוח לנו את כל הניירת הזאת, כשאפשר לחסוך את הכסף על ההדפסה, המעטפות, הבולים והמשלוח ולהעביר את החיסכון הזה לצרכן?

איליין לא הסתפקה בלשאול שאלות רטוריות, ושלחה מייל לשירות לקוחות כדי לקבל תשובות אמיתיות ולנסות להציל איזה יער גשם שפלאפון ברגעים אלו צורכת. מענה אוטומטי הבטיח לה התייחסות תוך 7 ימי עבודה, ועל זה נשאל - למה 7 ימי עבודה?
מדובר כאן על email לא על snail mail... למרות שזה לא יפליא אם איליין תקבל תשובה לשאלה שלה על חיסכון בניירת בדואר, בדואר...

לפלאפון אין אסטרטגית אחריות תאגידית כמו לסלקום ואורנג', שגם מדווחות על הפעילות שלהם בנושא.
אבל בשביל לנהוג באחריות סביבתית ועם קצת הגיון בריא לא צריך אסטרטגיית אחריות תאגידית...

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום חמישי, 21 ביולי 2011

הצרכנים (לא) מלקקים את האצבעות

מחאות וחרם על מוצרי מזון הם לא משהו שאנחנו המצאנו... היום הצרכנים דורשים מהשוק יותר - אם זה מחירים תחרותיים, מזון בריא יותר או במקרה שנדבר עליו כאן - התנהלות אחראית של חברות. צרכנים ברחבי העולם משמיעים את קולם ומצביעים בארנקים וב...טלפונים שלהם.

חברת השוקולד האמריקנית Hershey נמצאת בימים אלה על הכוונת של ארגוני זכויות אדם שמאשימים את ענק השוקולד בהעסקת ילדים וניצול עובדים במדינות החלשות מהן מגיעה אספקת הקקאו של החברה.
הפעילים מפזרים הודעות על מוצרי החברה בסופרמרקטים ברחבי ארה"ב, הקוראים לקונים לא לקנות את המוצרים. בנוסף, יש בהודעה ברקוד שניתן לסרוק ע"י טלפון נייד, ובאמצעותו יכולים צרכנים "לחתום" על עצומה נגד Hershey.



יוזמה זו היא אחת מיני רבות שמתרחשות כיום בעולם נגד חברות שונות ומוצריהם ה"לא אחראים", ורק מראה שחברות היום כבר לא יכולות להתנהל במנותק מהצרכנים (כן, תנובה ושטראוס - למדתם את זה בדרך הקשה...), ושאם האחריות והשקיפות לא תבוא מבפנים היא תבוא מבחוץ... וזה פחות נעים לחברה...

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שני, 18 ביולי 2011

10 סיבות לא לכתוב דוח אחריות תאגידית

איליין כהן, המנכ"לית שלנו כאן בביונד ביזנס, עובדת קשה ובמסירות על מנת לקדם את האחריות התאגידית בישראל ובפרט את נושא הדיווח. לכן הפוסט האחרון בבלוג שלה, שמונה 10 סיבות למה לא לדווח, קצת מפתיע...
הטרנד המבורך של דיווח אחריות תאגידית, שהולך וגדל בעולם, יוצר לחץ על חברות רבות לדווח אפילו שהן אולי לא מוכנות לצעד כזה. הסיבות שאיליין מזכירה בפוסט בעיקר מתייחסות לחברות שמערך האחריות התאגידית שלהן נמצא בחיתוליו והן צריכות לעבור תהליכים רבים לפני שיהיו מוכנות לדווח (ועדיין "להראות טוב").

ולסיבות...
  1. אם אין על מה לדווח... - אם לחברה אין ביצועים בתחום האחריות התאגידית עדיף שקודם תעבוד על זה במקום "למרוח" איזה מסמך שיווקי שאין לו ערך.
  2. אם יש ביצועים בתחום אחריות תאגידית, אבל הם ממש לא טובים... - כדאי קודם להנחיל כמה תהליכים לשיפור הביצועים ואז אולי יהיה על מה לדווח...
  3. אם אין בחברה מערך מובנה לאיסוף מידע על ביצועי אחריות תאגידית - כמות ואיכות המידע שצריך לאסוף כדי לכתוב דוח אחריות תאגידית היא לא עניין של מה בכך, ומנהל אחריות תאגידית שחושב שאפשר פשוט לגרד אותו בכח מבעלי התפקידים, טועה בגדול. לכן כדאי להשקיע בתשתית לאיסוף המידע הרלוונטי ורק אז לדווח.
  4. אם לא בטוח שהמידע מדויק... - אם המידע נאסף בצורה ידנית, בעשרות דוחות אקסל, ואין בחברה מערך מסודר של ביקורת פנים, עדיף לא לדווח מאשר לכלול מידע לא מדויק.
  5. אם העסק פועל פחות משנה - שנת פעילות אחת לא מספיקה כדי להפגין את היכולות בתחום האחריות התאגידית (או בכל תחום). כדאי לחכות לפחות שנתיים כדי לראות לאן העסק הולך...
  6. חוסר תקציב - כדי לכתוב דוח אחריות תאגידית ברמה גבוהה שמשקף היטב את החברה, כדאי לשכור חברה חיצונית לכתוב אותו (במקרה יש לי כאן פרטים של חברה מצוינת...). אם אין תקציב, עדיף לחכות...
  7. חוסר בזמן - תהליך הדיווח לוקח זמן. איסוף המידע, הכתיבה והביקורת אלו הם תהליכים של חודשים גם בחברות מדווחות ותיקות. אם אין את הזמן הדרוש לכל זה עדיף לחכות שנה.
  8. אם אין שיתוף פעולה מההנהלה - כתיבת דוח אחריות תאגידית דורשת שיתוף פעולה ותמיכה מכל גורמי ההנהנלה בארגון, אם זה לא קיים כדאי להמשיך ב"קמפיין" לטובת כתיבת הדוח עד שיש תמיכה כזו.
  9. אם החברה לא באמת מעוניינת להיות שקופה, אחראית וברת קיימא - לא הייתי ממליצה להודות בזה בקול רם אבל גם לא הייתי כותבת דוח אחריות תאגידית...
  10. איליין לא יכולה לדמיין כתיבת דוח אחריות תאגידית בלי שיש אספקה קבועה של גלידה... אני אישית לא הייתי יכולה להיכנס לתהליך ארוך ומחייב של כתיבת דוח בלי שוקולד. ובקיצור - אל תתחייבו לכתיבת דוח אחריות תאגידית אם אין לכם את ה"רעל" שלכם אתכם...כי זה לא ייגמר טוב.
עד כאן עשר סיבות מצוינות למה לא לכתוב דוח אחריות תאגידית.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום חמישי, 14 ביולי 2011

Dave Matthews Band - להקת רוק אחראית

אחריות תאגידית היא כבר עניין שבשגרה כשמדובר על תאגידים גלובליים, אך אחריות חברתית וסביבתית של להקות רוק (??) זה כבר משהו חדש...
להקת Dave Matthews Band (למי שלא מכיר - להקת רוק אמריקנית ידועה מאוד) בשיתוף פעולה עם UPS הכריזה על קיזוז פחמני של מסע ההופעות שלה הקיץ. הלהקה פעילה בתחום האחריות הסביבתית כבר קרוב ל-20 שנה, ושואפת לשפר את מסעי ההופעות שלה כך שמשנה לשנה יהיו יותר ברי-קיימא.



קיזוז פחמני (carbon offsetting) הוא פיצוי על פליטות פחמן דו חמצני או גזי חממה ע"י תמיכה כספית או פיתוח של פרויקטים שיפחיתו גזי חממה בטווח הקצר או הארוך (כמו פרויקטי ייעור, אנרגיה מתחדשת ועוד).
למידע נוסף על קיזוז פחמני בקרו כאן.

שיתוף הפעולה עם UPS, שדואגת למעברים במסע ההופעות של הלהקה, כולל תכנון מדוקדק של ההעברות כך שיהיו יעילות ומהירות, מדידת הטביעה הפחמנית של ההעברות וקיזוז הפחמן.
UPS היא אחת מחברות הלוגיסטיקה המובילות בתחום האחריות התאגידית, ובנוסף לפעולות רבות אחרות שהיא מבצעת למען הסביבה, היא מציעה שירותי קיזוז פחמני לא רק לכוכבי רוק אלא לכלל הלקוחות שלה.
כדי ללמוד עוד על יוזמות האחריות התאגידית של UPS לחצו כאן.

לא רחוק היום שבו גם להקות ואמנים גדולים שיש להם השפעה על אנשים רבים בכל העולם, יפרסמו דוחות אחריות תאגידית...

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום חמישי, 7 ביולי 2011

המדריך ליצירת ערך בר-קיימא

דוח שנכתב בשיתוף עם מנכ"לים של מספר חברות גלובליות מובילות מציע דרכי פעולה לחברות המעונינות לשמור על הצלחה עסקית, שגשוג כלכלי ורוח חדשנות, וגם להתקדם בעולם האחריות התאגידית, ולסגור את הפער בין חזון הקיימות לבין המציאות.

הדוח נכתב ע"י the Committee Encouraging Corporate Philantropy - CECP, פורום בינלאומי של מנכ"לים הפועל למען קידום המעורבות החברתית של תאגידים, וחברת התכנה הבינלאומית Accenture .

הדוח שנקרא Business at its Best: Driving Sustainable Value Creation משלב עצות והערות ממנכ"לים של חברות מובילות ובעלות נסיון רב בתחום האחריות התאגידית כגון Verizon ,GE, PepsiCo, Novartis .

הדוח מתמקד במתן פתרונות לחברות שנתקלו בפער בין אסטרטגית האחריות התאגידית והחזון של החברה, לבין ההוצאה לפועל של הדברים. כמו כן מבקש הדוח להסביר את הפוטנציאל הגלום באסטרטגיה של יצירת ערך בר-קיימא (Sustainable Value Creation). אסטרטגיה עסקית זו שהפכה לפופולרית מאוד בשנים האחרונות מתמקדת במתן מענה לאתגרים חברתיים תוך זיהוי יתרונות תחרותיים אשר יכולים להפיק רווח ותועלת לחברה כמו גם לקהילה.

העיקרון של האסטרטגיה הוא פשוט, אך ההוצאה לפועל שלה מורכבת. כותבי הדוח, בעזרת המנכ"לים המשתתפים, כוללים בדוח עצות לתכנון, ניהול, הטמעה ומדידה של אסטרגיה ליצירת ערך בר קיימא:
  1. זיהוי ההזדמנות - ניתוח של הגורמים הבסיסיים לאתגרים עסקיים קיימים על מנת לחשוף בעיות חברתיות שקשורות אליהם, ואשר טיפול בהם יכול להוביל ליתרון תחרותי.

  2. זיהוי מקומה של החברה בפתרון לבעיות חברתיות.

  3. ניהול יוזמות ליצירת ערך בר-קיימא בדומה לכל פרויקט אחר, כולל עבודה דקדנית על הפיתוח והפקת לקחים.

  4. הטמעת שינויים בארגון שיכולים להכיל את האסטרטגיה החדשה והפעילות שתבוא בעקבותיה

  5. הכל בא מלמעלה - מנכ"לים חייבים לקחת את המושכות במקרה הזה ולהבטיח שהחברה כולה ומחזיקי העניין שלה נרתמים למשימה. לשם כך צריך המנכ"ל לנהל שיחות ולהיות בקשר מתמיד עם העובדים, הצרכנים, המשקיעים והשותפים השונים.

אז זהו -

אסטרטגיה - יש!

הסבר - יש!

מתודולוגיה - יש!

שפני נסיונות - יש!

מנכ"לים אחרים שעומדים מהצד ומעודדים - יש!

כל מה שנשאר זה לצאת לדרך. אז קדימה - להתחיל ליצור ערך בר קיימא, ורק לא לשכוח לשקף את זה בדוח אחריות תאגידית...


website for the image: google.brand.edgar-online.com

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום ראשון, 3 ביולי 2011

100 מובילי דיעה ... ומי ביניהם?

איליין כהן!



המנכ"לית שלנו כאן בביונד ביזנס היא חלק מרשימה מכובדת מאוד של 100 מובילי דיעה בתחום האמינות בעסקים באירופה ובמזרח התיכון. הרשימה הורכבה ע"י (Trust Across America (TAA , ו- ( The Center for Sustainability&Excellence (CSE , ארגונים שמייעצים ועובדים לקידום התחום של קיימות והגינות בעסקים.



איליין נכנסת כאן לרשימה מוכבדת של אישים מובילים מהקהילה העסקית, האקדמיה ומארגונים שונים כשלכולם מכנה משותף אחד - הם מובילים או עוזרים להוביל שינוי בחשיבה של הקהילה העסקית בכל מה שקשור לאחריות (עסקית, חברתית וסביבתית), והגינות בעסקים.


אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט של איליין בו היא מספרת את הצד שלה ל"אירוע" המשמח - הכבוד, התודות והברכות שקיבלה...
לנו לרגע לא היה ספק שהמנכ"לית שלנו מובילת דיעה בתחום האחריות התאגידית... עכשיו היא גם קיבלה אישור עולמי!



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום ראשון, 26 ביוני 2011

המציאות נושכת


או - הפער בין המצופה והרצוי למצוי...


צרכנים היום מודעים יותר ויותר לנושא האחריות התאגידית והקיימות ומצפים מחברות להתנהג בהתאם. חברות מצידן, פועלות כדי לעמוד בציפיות הצרכנים, אך לעתים הפעילות מסתכמת בהרבה דיבורים ומעט מעשים...אז מה המרחק בין פעילות האחריות התאגידית האמיתית של החברה לבין איך שהציבור רואה אותה?

במחקר Susutainability Reserach Report:Perception Vs. Reality שנערך בארה"ב בהשתתפות 2400 מנהלי שרשרת אספקה, יועצי השקעות וסטודנטים לתואר שני, נבדקה תפיסתם לגבי פעילות האחריות התאגידית של מאה חברות בינלאומיות. את תשובות הנשאלים הישוו החוקרים עם מידע שנאסף בקרב החברות עפי" 180 מדדי ביצוע בנושאי אחריות תאגידיקישורת ואחרים.

עולה כי אין התאמה בין תפיסת הציבור לבין הפעילות האמיתית של חברות. פער זה מעמיד את המוניטין של חברות רבות בסכנה אם לא ישפרו את התקשורת שלהן עם מחזיקי העניין שלהן.

המחקר שנערך ע"י חברות הייעוץ Brandlogic ו- CRD Analytics העלה כי ב-66 מתוך מאה החברות הבינלאומיות שנסקרו, תפיסת הציבור את החברה לא עומדת בקנה אחד עם פעילות האחריות התאגידית שלה במציאות. תוצאות נוספות מראות כי 88% מהנשאלים תופסים את נושא האחריות התאגידית כנושא חשוב, וכן שנושאים חברתיים חשובים כפליים בהשוואה לנושאים סביבתיים ואחרים.


המחקר מדגיש שאפילו שהציבור היום ביקורתי יותר לגבי פעילות חברות גדולות בכלל, ולנושא הקיימות בפרט, הוא עדיין לא מודע ומעורב מספיק כדי להבחין בניואנסים הקטנים וב"אותיות הקטנות". וכך הפער בין מה שרואים מבחוץ למה שקורה בפנים עדיין גדול.


המחקר מהווה כלי ניהולי שמציג לחברות מידע אוביקטיבי, ומראה שיש כאן הזדמנות לשיפור ארגוני ועסקי ומצד שני ישנו סיכון ממשי למוניטין שלהן. כדי לצמצם את הפער כל מה שחברות צריכות לעשות זה: Less talking, More doing...



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום רביעי, 15 ביוני 2011

דוח אחריות תאגידית חדש לשטראוס

חברת שטראוס השיקה השבוע את דוח האחריות התאגידית שלה לשנת 2010. השקת כל דוח אחריות תאגידית הוא ארוע חשוב ומיוחד (ויוצא דופן...) בשוק הישראלי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדוח דיגיטלי ואינטראקטיבי כמו זה ששטראוס השיקה, שכולל דו שיח עם בעלי עניין ומאפשר נגישות רבה לפידבק מהם.


איליין כהן, המנכ"לית המשותפת של ביונד ביזנס השתתפה בארוע ההשקה שהתקיים ביום ראשון, ה-12 ליוני, וכלל דיונים במתכונת "שולחן עגול". למפגש הוזמנו מחזיקי עניין מרכזיים של החברה מקרב ארגונים חברתיים וסביבתיים, גופים ציבוריים, יועצים מקצועיים, אנשי תקשורת ואנשי אחריות תאגידית מחברות מובילות במשק. המוזמנים ישבו בקבוצות עפ"י תחומי ההתמחות שלהם וערכו דיונים על התכנים של הדוח ואוספים הערות שהגיע לאחר מכן להנהלה.


הארוע הועבר בשידור חי באתר החברה ובעמוד הפייסבוק שלה וכך איפשר גם לאלו שלא נכחו באירוע לשמוע את הדיונים ולהעביר הערות בהמשך דרך פלטפורמת הרשתות החברתיות.


פרסום הדוח במרחב הדיגיטלי מאפשר לשטראוס קשר ישיר ורציף עם הציבור הרחב ומחזיקי העניין שלה דרך הרשתות החברתיות. החברה אף הקימה אתר חדש המוקדש כולו לדוח ולאחריות תאגידית.


אין ספק שהשקיפות של שטראוס (שגם נמצאת בשלישייה הפותחת של במדד השקיפות שלנו זו השנה השלישית) היא יוצאת דופן בשוק הישראלי, אך בעודי גולשת בעמוד הפייסבוק שלהם היום בבוקר נתקלתי בתופעה קצת פחות שקופה - בשעות האחרונות העלו מספר גולשים פוסטים המתייחסים להעלאת מחירי הקוטג', ועדיין לא קיבלו כל תגובה... חלק מהשקיפות, האחריות התאגידית והשיח היא גם ההתמודדות עם צרכנים כועסים ועם ביקורת נוקבת שעלולה להיות נכונה...


אחריות תאגידית זה לא רק לקבל טפיחות על השכם - זה גם להתמודד עם ביקורת (ובישראל - גם הרבה ציניות) ולעבוד קשה כדי להביא לשינוי.



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


יום שני, 6 ביוני 2011

מדד מעלה 2011 - חלב ב': מדד מעלה ושקיפות...?

בתוצאות מדד השקיפות שלנו שפירסמנו לפני כחודש, מצאנו שאין קורלציה מלאה בין תוצאות מדד השקיפות לתוצאות מדד מעלה. מכיוון ששני המדדים בוחנים אספקטים של אחריות תאגידית של חברות, ניתן היה לחשוב שיהיה קשר בין התוצאות...

מה שמצאנו זה שחברות הפלטינה של מדד מעלה הן גם אלו המדורגות אצלנו גבוה אך לגבי חברות הזהב והכסף אין כזאת התאמה.



במדד מעלה אין דירוג בתוך כל קטגוריה ולכן אין דירוג מספרי של חברות, אז החלטתי לבדוק את העניין בעצמי ולברר - האם בקרב חברות הפלטינה ישנה קורלציה בין התוצאות של מדד מעלה לתוצאות מדד השקיפות?



אז התחלתי לספור ולחשב נקודות...


הממצא הכי משמעותי שמצאתי הוא שיש חפיפה קלה בין עשר החברות המובילות בשני המדדים - מתוך עשרת החברות המובילות במדד השקיפות, 7 חברות גם מובילות במדד מעלה, אבל כמו ביקום מקביל שבו הכל הפוך - בנק פועלים, שבמדד השקיפות נמצא במקום הראשון הוא בדיוק במקום העשירי במדד מעלה.


אחד ההבדלים הבולטים בין המדדים שגורמים לשינויים אלו בציונים של החברות הוא שבמדד השקיפות דוח אחריות תאגידית של חברה מקבל ניקוד נוסף ומאפשר לחברה להגיע לניקוד גבוה בהרבה יותר מזה של חברות שלא פרסמו דוח.

לעומת זאת, מדד מעלה שם פחות דגש על ניהול ודיווח, עובדה שמאפשרת לחברות לקבל ציון נמוך בקטגוריה זו ועדיין להוביל.

דוגמא טובה היא אסם עם נקודה אחת בלבד בקטגוריה זו, מה שלא מנע ממנה להיות "פלטינה", בעוד שבמדד השקיפות אסם נמצאת במקום ה- 30.

דוגמא נוספת היא סקיילקס, שנמצאת במקום ה- 87 במדד השקיפות, אך מתברגת כפלטינה במדד מעלה.





שקיפות היא חלק בלתי נפרד מאחריות תאגידית, וחברות בעולם היום מבינות שחלק מלהיות עסק אחראי ולהניע שינויים ברמת החברה, הארגון והתעשייה, זה גם לשקף את הפעילות שלהן כלפי חוץ.

ההשוואה הקצרה שעשיתי מראה שלשקיפות עדיין אין דגש רב מספיק בבחינה של מדד מעלה (היא מרכיב קטן בפרק הסביבה, ומוזכרת ביחס לאתיקה וממשל תאגידי).


מדד מעלה צריך עוד הרבה שינויים והתאמות כדי שניתן יהיה באמת להעריך בעזרתו את פעילות האחריות התאגידית של חברות במשק הישראלי, ובימים אלה הוא אכן עובר "מתיחת פנים" בעזרת הערות והארות מנציגי חברות ויועצים, כשנושא השקיפות הוא רק הערה אחת מיני רבות...



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום ראשון, 5 ביוני 2011

דירוג מעלה 2011 - חלק א

היום בבוקר (5 ביוני), בבורסה לניירות ערך בתל אביב התקיים אירוע חשיפת דירוג מעלה לשנת 2011. דירוג מעלה, כאמור, מדרג עסקים בישראל עפ"י רמת ניהול האחריות התאגידית בארגון. במדד משתתפות חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות עם מחזור שנתי של מעל 320 מליון ש"ח. המדד מחולק לשלוש קטגוריות המסמלות את דירוג החברה ביחס לחברות אחרות, כאשר כסף הוא הדירוג הנמוך, זהב הוא הבינוני ופלטינה הגבוה ביותר.

האירוע היום היה מורכב משני חלקים - חשיפת תוצאות הדירוג, ולאחר מכן דיון ציבורי על השינויים לשאלון מדד מעלה ל- 2012 בחלק הראשון שבו נחשפו תוצאות הדירוג, לא היו הפתעות גדולות... 12 חברות חדשות נכנסו לדירוג השנה, 18 חברות שיפרו ציון ב- 10% ויותר - סה"כ לא היו תנודות משמעותיות בין שלושת קבוצות הדירוג.
לדירוג במלואו...

החלק השני והמעניין יותר של הבוקר כלל דיון ציבורי בו נתנו נציגי ארגונים וחברות ויועצי אחריות תאגידית, שתי דקות מדעתם על מבנה שאלון מעלה ל-2012. בשאלון החדש הוטמעו מספר שינויים, ונוספו שאלות שמתמקדות בנושאים שלא הושם עליהן דגש בשנים קודמות. כמעט כל חלק בשאלון עבר שינוי, ריאורגניזציה או תוספת - את פירוט השינויים ניתן לראות במצגת זו של מעלה:



ההערות שהושמעו בדיון התייחסו לנושאים שונים בשאלון ובעיקר לסביבת העבודה, גיוון תעסוקתי, נגישות וסביבה.
הנה סיכום של כמה מההערות שעלו:



  • שירלי קנטור שני, יועצת לאחריות תאגידית מציעה להוסיף פרק שבוחן את השפעות החברה על השוק והחברה ובמיוחד על השפעת המוצרים והשירותים שלה על בריאות ורווחת הלקוחות שלה (כולל השפעתם על אוכלוסיות חלשות - בעיקר ילדים). על הדרך גם העבירה שירלי ביקורת על המשקל שניתן בדירוג לנושא המעורבות החברתית של חברות, והציעה להפחית בניקוד שלו לטובת הפרק על ההשפעה על השוק. שירלי העירה שחברות רבות נמצאות גבוה בדירוג בזכות המעורבות החברתית שלהן, אך ללא כל פרופורציה לפעילות (או יותר נכון חוסר הפעילות) שלהן בתחומים אחרים וחשובים.


  • נושא שני ששירלי מציעה לכלול בשאלון המדד הוא יחסן של חברות לספקים, ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. בנושא זה היא ממליצה להכניס נושאים "כאובים" כמו תנאי תשלום, התחייבויות ועוד.


  • יותם אביזוהר מנהל עמותת ישראל בשביל אפניים, הציע להוסיף שאלות למדד הבוחנות את מידת המחויבות של חברות לבריאות העובדים והחברה (למשל תזונה, עישון, כושר), ואת הפעולות שנוקטות החברות על מנת לעודד נושא זה (סבסוד, תכניות התערבות, תשתיות).


  • יעל לבנטל-לב-רן מהריבוע הכחול העלתה נקודה חשובה שגם אנחנו בתור יועצים נתקלים בה לעתים קרובות בעת כתיבת דוחות אחריות תאגידית - נתוני גיוון בתעסוקה. לחברות אין את הנתונים הנדרשים כדי לדווח כמה עובדים מאוכלוסיות חלשות נמצאים בחברה, מכיוון שלמעסיק אין את הזכות לשאול את העובדים על כך. על זה אני שואלת - למה לא להשתמש בשאלון וולונטרי כמו שעושים בארה"ב (שם האפליה נגד אוכלוסיות כמו אפרו-אמריקאים והיספנים היא נושא כאוב ביותר)?


  • ליעד אורתר, המנכ"ל המשותף שלנו כאן בביונד ביזנס, העלה כמה סוגיות. אחד השינויים בפרק הסביבה של השאלון החדש יגרום לכך שמספר רב של חברות יענו רק על שתי קטגוריות מתוך הפרק - ניהול אחריות סביבתית ושינויי אקלים ואוויר. ליעד העיר שגם חברות עם סיכון סביבתי נמוך יותר חשוב שידווחו על מים ושפכים ופסולת ומחזור, שכן אלו חלקים בלתי נפרדים מההשפעה הסביבתית של ארגון.


  • נושא נוסף שמבקש לחדד ליעד הוא את נושא הסיכונים - אותו יש למקד והלהביר שמדובר בסיכונים חברתיי-סביבתיים בניגוד לסיכונים פיננסיים ואחרים.


  • בשאלון החדש התווספה שאלת בונוס מבורכת לגבי אישורו לאחר שמולא ע"י החברה. ליעד מציע למקד את השאלה החדשה לביצוע בדיקה ע"י צד שלישי או חיצוני לעומת בקרה פנימית נוספת.


  • הנושא האחרון אותו העלה ליעד הוא מידת הדגש לשקיפות ודיווח. מדד מעלה כיום אינו שם דגש משמעותי לנושא זה מה שגורם לפערים גדולים בין מדדים שונים (כולל כמובן מדד השקיפות - בו גילינו שנמצא קשר בין מיקום חברות במדד מעלה למיקומן במדד השקיפות, רק כשזה נוגע לחברות ה "פלטינום" , שהן גם המובילות במדד השקיפות).

לסיכום, ההערות שעלו בדיון היו כולן מעניינות ונכונות, חלקן אף מתחו ביקורת קלה על מוסד מעלה תוך כדי הצעות ייעול... יישום כל ההערות הוא בטוח תהליך לא קל ונותר רק לראות מה ישתנה עוד בשאלון כתוצאה מהערות מחזיקי העניין.


איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס