יום רביעי, 18 במאי 2011

כנס ביונד ביזנס (17.5.2011)

כנס ביונד ביזנס, שהוא לא פחות מארוע השנה של מושבעי תחום האחריות התאגידית בארץ, התקיים אתמול בהרצליה באולם הכנסים היפהפה של חברת מיקרוסופט. הכנס התקיים זו השנה החמישית והתמקד בנושא הדיווח של אחריות תאגידית. בארוע השתתפו אנשי אחריות תאגידית מחברות שונות כולל בנק הפועלים, דיסקונט, מיקרוסופט ו- IQC. כמו כן שמחנו לראות נציגים מארגוני סביבה שונים, וארגונים אחרים שעוסקים באחריות חברתית ותאגידית.

התכנים בכנס היו מעניינים וסיפקו סקירה, ומקור להשוואה ולהפקת לקחים לקהל שנראה שגמע כל פיסת מידע.

הבוקר התחיל עם סקירות קצרות על הנעשה בנושא האחריות התאגידית:
ח"כ דב חנין הציג בקצרה את המהלך לרגולציה של דיווחי אחריות תאגידית, בראשו הוא עומד. לאחר מכן, אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה דיברה על התקדמות נושא הדיווח הסביבתי בישראל. סגרה את הסקירה שי-לי שפיגלמן, סמנכ"לית השיווק במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל, והציגה בקצרה את פעילות הליבה של מיקרוסופט בנושאי אחריות חברתית.

ההרצאה הראשונה בכנס, של איליין כהן, מנכ"לית משותפת בביונד ביזנס, הציגה את הכיוונים הבולטים בעולם הדיווח שמשפיעים על התפתחותו ועל פעילות החברות בנושא זה. כיוונים אלו מצביעים על טרנד עיקרי אחד - חברות רבות כבר לא שואלות האם לדווח? אלא איך לדווח? איליין הרחיבה על אמצעים שונים שעומדים לטובת חברות ועוזרים להן לדווח בצורה המקיפה והטובה ביותר.

ההרצאה הבאה של הדובר המרכזי בכנס היתה מרתקת ומעוררת השראה. קווין מוס, מנהל אחריות תאגידית של British Telecom סיפק חומר למחשבה עבור נציגי החברות שישבו בקהל. פעילות האחריות התאגידית של ענק התקשורת העולמי BT היא בהחלט מודל לחיקוי! עוד על ההרצאה של קווין בפוסט נפרד.

בהפסקה נהנו האורחים מהקייטרינג הנפלא וה"סביבתי" שהבאנו. הפעילות האחראית של חברת הקייטרינג הקטנה והמצוינת הזאת מתבטאת בשימוש בכלים חד פעמיים העשויים מחומרים מתכלים, ובהפרדה במקור של פסולת - פחים לחומר אורגני שישמש לקומפוסט, ופחים לחומרים אחרים ולמיחזור.

בחלק השני של הכנס נתתי אני סקירה על מדד השקיפות והענקנו תעודות לעשר החברות המובילות.
ההרצאה הבאה, של ד"ר דניאל פדרסן מ- IQC עסקה בניהול אסטרטגי של מדיניות סביבתית - זיהוי מגמות העלולות להשפיע על החברה וניהול נכון של סיכונים, ותקני ניהול (ISO9001, ISO14001, SA8000) שמסייעים לארגונים בעבודת ניהול האחריות התאגידית שלהם, ובדיווח.

ליעד אורתר, מנכ"ל משותף בביונד ביזנס חתם את היום עם סקירה על המדד המשולב לאחריות תאגידית, כתמונת מצב שמשלבת את הגישות, ההנחיות והתקנים השונים ליישום אחריות תאגידית - GRI, דירוג מעלה, מדד השקיפות, Global Compact, ISO26000 ועוד.

ולחלק המרגש של הכנס - דברי הפרידה של ליעד שעוזב אותנו לטובת ברלין בחודש הבא, והתגובות של שירלי קנטור-שני ואיליין כהן שהזכירו לו (למקרה שהוא לא היה בטוח) כמה הוא מוערך בקהילת האחריות התאגידית בישראל וכמה הוא יחסר.

ולסיכום, הכנס היה הצלחה גדולה! התכנים, הדוברים, הקהל, המיקום, האוכל, המארגנים - כולם תרמו להצלחת האירוע.
תודה למשתתפים ולקהל המתעניין והמעורב, ולמיקרוסופט שאירחו אותנו כ"כ יפה. נתראה בשנה הבאה!

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום ראשון, 15 במאי 2011

כנס ביונד ביזנס - הכנות אחרונות

כנס ביונד ביזנס קרב ובא - יומיים לפני הכנס ואנחנו בהכנות וסגירות אחרונות כדי להבטיח שהכנס יהיה מוצלח ומעניין!
כקודמיו, הכנס החמישי שלנו יעסוק באחריות תאגידית ובמיוחד בנושא הדיווח ויכלול הרצאות מגוונות מדוברים מהשוק הפרטי והממשלתי:


  • שי-לי שפיגלמן, סמנכ"ל שיווק במיקרוסופט תיתן לנו סקירה קלה של יישום מקומי של גישת האחריות התאגידית העולמית של מיקרוסופט.

  • איליין כהן מביונד ביזנס בע"מ תיתן לנו תמונת מצב על המתרחש בעולם בנושא הדיווח ומגמות עתידיות.

  • ח"כ ד"ר דב חנין ידבר על רגולציה על נושא הרגולציה של דיווחי אחריות תאגידית בישראל

  • אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה תתייחס לעליית המדרגה שקרתה בשנים האחרונות בנושא הדיווח הסביבתי בישראל.

  • קווין מוס, האורח שלנו מחו"ל הוא מנהל אחריות תאגידית ב- British Telecom וייתן לנו הצצה אל מערך האחריות התאגידית כפי שהיא מתנהלת בחברת טלקום גלובלית ומובילה בתחומה, כמו גם בתחום האחריות התאגידית.

  • ד"ר דניאל פדרסן, ראש תחום איכות הסביבה ב- IQC ידבר על עמידה בתקני איכות סביבה כמקפצה לאחריות תאגידית

  • ליעד אורתר מביונד ביזנס בע"מ ייתן לנו תמונת מצב של נושא האחריות הסביבתית בארץ ובעולם.

  • גם אני נמצאת ברשימת הדוברים בכנס עם סקירה של תוצאות מדד השקיפות.

אז נתראה ביום שלישי 17.5 ב- 8:30 אולם הכנסים של מרכז הפיתוח - מיקרוסופט ישראל
שנקר 13, הרצליה פיתוח


לפרטים נוספים, ולמי שעדיין לא נרשם - זה הזמן!

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום ראשון, 8 במאי 2011

החברות שהכי טוב לעבוד בהן

בשבוע שעבר פורסם דירוג 50 החברות בישראל שהכי טוב לעבוד בהן, של חברת BDICoface ומגזין TheMarker. הרשימה פורסמה בכנס שנערך ביום רביעי (4.5) בהרצליה בו הוצגו הפרמטרים לדירוג, המחקר שהוביל לתוצאות ומסקנותיו. עיקר הכנס עסק בשאלה מה מחפשים העובדים ובעיקר מה מחפש דור ה- Y, שמהווה בימינו 28% משוק העבודה, במקום העבודה ובקריירה שלו. בסרטון שהכינה חברת דינמיקס לכנס (חלק 1, חלק 2) ובו מרואיינים מועסקים נציגי דורות ה- Y, ה- X והבייבי בומרס ניתן לראות את ההבדלים ופערי הדורות בתפיסתם לגבי ניהול עצמי, ניהול הקריירה ומקום העבודה. לפערים אלו יש משמעויות נרחבות לאנשי משאבי אנוש מבחינת גיוס עובדים וניהולם.

המחקר שנערך לטובת הדירוג חושף שתנאי השכר הוא השיקול החשוב ביותר בבחירת מקום העבודה, ואחריו יחסי העבודה.

החברות המובילות את הדירוג 2011 - עשר החברות שהכי טוב לעבוד בהן:

(לרשימה המלאה לחץ כאן) לאחר חשיפת רשימת החברות שהכי טוב לעבוד בהן, דנו מנכ"לי החברות המובילות בנושא ניהול אחראי של עובדים כולל גיוס נכון, דרכים לשמור על עובד מרוצה ותפוקתי, איזון בין חיים פרטיים לעבודה וכיצד "לגדל" עובדים מצליחים ומאושרים. בפאנל השתתפו: יעקב גלברד - מנכ"ל פרטנר, דני ימין - מנכ"ל מיקרוסופט, יהושע בקולה - מנכ"ל HP, תמר יסעור - מנכ"ל לאומי קארד, ציון בלס - מנכ"ל שטראוס ישראל.

האם יש קשר בין החברות שהכי טוב לעבוד בהן לבין מדד השקיפות? נראה שכן...
במדד השקיפות שלנו בדקנו את רמת השקיפות בנושאים שונים של אחריות תאגידית ודירגנו את 100 החברות הנסחרות במדד ת"א100. כשמשווים בין עשרת הראשונים בשני הדירוגים קשה להתעלם מקווי הדמיון:


חברות שמככבות בשני הדירוגים כוללות את בנק הפועלים, בנק לאומי, שטראוס, פרטנר, סלקום וטבע. בנק דיסקונט, אצלנו במקום השישי, נמצא במקום ה-12 בדירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן, ומכתשים אגן (מקום 4 אצלנו) נמצאת במקום ה- 50חברת כימיקלים לישראל וגזית גלוב לא תואמות את המגמה ואינן נמצאות בין 50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן.


ההתאמה בין רמת השקיפות ומעורבות החברה בנושאי אחריות תאגידית, לדימוי החברה בעיני העובדים בהחלט יכול להצביע על לפחות תועלת אחת שארגון יכול להפיק מפעילות אחריות תאגידית. כמובן שיש עוד כמה...

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס




























































































































דירוג החברות ומדד השקיפות
















































יום רביעי, 4 במאי 2011

תוצאות מדד השקיפות 2011 - גם השנה ציון נכשל לחברות המובילות במשק

בשבוע שעבר פרסמנו את תוצאות מדד השקיפות של 2011 שמראה גם השנה לנו שהחברות המובילות במשק עדיין רחוקות מלהפנים (ובטח ובטח שליישם) את נושא השקיפות החברתית-סביבתית שלהן. אחוז השקיפות הכללי השנה עומד על 35% ומהווה עלייה של 2% בלבד מהשנה שעברה. כמו כן, רק 10% מהחברות מקבלות ציון "עובר" עם אחוזי שקיפות של מעל 50.

עשרת החברות הציבוריות השקופות ביותר בישראל הן:


חברות חדשות בעשיריה הראשונה הן מכתשים אגן, טבע, כימיקלים לישראל וגזית גלוב.
חברות שנפלו מהעשיריה הראשונה השנה הן אלון החזקות הרבוע הכחול, אלביט, בתי זיקוק ונס טכנולוג'יס.

כל עשרת החברות הראשונות פרסמו דוח אחריות תאגידית בשנים 2009-2010 מה שגם העלה את הניקוד שלהם. מדד השקיפות מעניק ניקוד אפשרי גבוה לנושא הדיווח משום שזוהי הדרך המתקדמת ביותר לשקף את הפעילות העסקית-חברתית-סביבתית של הארגון.
לעומת העשיריה הראשונה, רוב החברות שנסקרו כ-65%, מפגינות רמת שקיפות בין 10%-50%. 13% מפגינות רמת שקיפות של פחות מ-10% ול8% מהחברות אין שקיפות כלל.

השנה השווינו בין תוצאות מדד השקיפות לבין דירוג מעלה וגילינו שיש קשר והתאמה ביניהם רק בנוגע לחברות המובילות בשני המדדים. מתוך 13 החברות הנסחרות במדד תא100 שקיבלו דירוג פלטינה (הדירוג הגבוה ביותר במדד מעלה), 12 מתוכם מובילות את מדד השיקפות. החברה היחידה המדורגת נמוך היא אסם במקום ה- 30.
התאמה זו אינה חלה על חברות שקיבלו דירוג זהב וכסף במעלה - במדד השקיפות חברות אלה מראות נתון ממוצע זהה ונמוך העומד על 22% שקיפות.


ומה צופן לנו מדד השקיפות 2012?
בשלושת השנים שאנו עורכים את מדד השקיפות אנחנו רואים עלייה מינורית בשקיפות, אך כל עוד יש עלייה בשקיפות החברות, השוק הישראלי צועד לכיוון הנכון. אנחנו גם רואים שיותר חברות מתעניינות, מדווחות ועושות מאמצים להתקדם בתחום האחריות התאגידית ונשמח אם המגמה הזאת תהפוך ל"מדבקת". עד למדד השקיפות הבא נותר לנו רק להמשיך לשווק, למתג ליחצן ולמכור את חשיבות השקיפות והאחריות התאגידית והמשמעויות שלהן לעסקים.

בכנס ביונד ביזנס שייערך ב- 17.5.2011 נציג את תוצאות מדד השקיפות ונחלק תעודות הוקרה לנציגי עשר החברות המובילות.

מדד השקיפות כיכב ברשת בימים האחרונים ב- Ynet ו- Jersualem Post

איריס רקוביצקי


ביונד ביזנס





יום רביעי, 13 באפריל 2011

שאלת השאלות - איך אחריות תאגידית משפיעה על הצרכנות?

למנהלי אחריות תאגידית, למנהלי שיווק, ולנו היועצים קשה לעתים לשים מספרים על הערך של אחריות תאגידית. מכיוון שזהו תחום צעיר יחסית אבל בעל יכולת השפעה גורלית (אם מדברים בפאתוסים) על החברה והסביבה, חסר לנו הנסיון שקיים בתחומים ותיקים (ראו את התפתחות עולם הפרסום למשל), ובכל זאת חשוב לנו להבין איך בדיוק הוא משפיע על הצרכנים ובסופו של דבר על השורה התחתונה של הארגון. דוח שהתפרסם לאחרונה מרכז את הממצאים של חמישה מחקרים מובילים בתחום האחריות התאגידית נותן הצצה לראיית העולם של הצרכנים כשזה מגיע לאחריות תאגידית. המחקרים נערכו ע"י חוקרים באוניברסיטאות שונות בארה"ב והתפרסמו בכתבי עת מובילים כמו Journal of Marketing ו- Journal of Consumer Reaserch הממצאים:

  1. צרכנים מוכנים לשלם פרימיום על מוצר "ירוק" אך רק אם הם בטוחים שהאיכות שלו לא נופלת מהמוצר ה"רגיל". על חברות מוטלת חובת ההוכחה לגבי איכות המוצר. אם המוצר הירוק פחות איכותי מהמוצר הרגיל, עדיף לחברה לשווקו תחת שם מותג שונה.

  2. מחקר אחר הוכיח שצרכנים רואים חשיבות רבה בגישה האתית של חברה, ויעדיפו מוצרים של חברה "אתית" כל עוד איכות המוצר ותפקודו אינו מושפע. עפ"י המחקר 3 מתוך 5 צרכנים ישלמו יותר עבור מוצרים "אתיים".

  3. לחברות חדשניות עם מדיניות אחריות תאגידית מפותחת יש יותר לקוחות מרוצים מאשר לחברות ללא מדיניות כזאת. לקוחות מרוצים יש ערך רב. המחקר שסוקר את התופעה הזאת מביא בתור דוגמא חברה שפיתוח מדיניות האחריות התאגידית שלה הגדיל את שווי השוק שלה ב- 17 מיליון דולר תוך שנה.

  4. צרכנים ותאורית העדר נכון גם למוצרים ירוקים ואחראים - כולנו מושפעים ממה שאנו רואים מסביבנו, אם זה התנהגויות או מוצרים...

  5. חברה עם מוניטין ואמינות יכולה לתמחר את המוצרים ה"אחראים" שלה גבוה יותר. במחקר שהוכיח זאת מצאו כי צרכנים מוכנים לשלם $4.67 יותר עבור מוצר "אחראי" של חברה אמינה (מאשר למוצר לא אחראי מאותה חברה), אולם על מוצרים אחראים של חברה עם מוניטין ירוד, היו מוכנים לשלם רק $1.46 יותר על אותו מוצר.

האם הממצאים האלו תופסים גם בארץ?

לאור העובדה שאנחנו משתרכים מאחורי הנעשה בעולם בכל הקשור לאחריות תאגידית, הייתי מנחשת שגם בצרכנות אנחנו בפיגור... בדומה לחוסר המודעות הכללי בישראל לנושא האחריות התאגידית ("במה את עובדת? אחריות תאגידית? מה זה?"...השאלה הקבועה שעולה כשאני מציגה את עצמי), גם בצרכנות הוא לא ממש ברשימת הקניות של הצרכן הממוצע.

אולי כשחברות ישראליות ישתפרו במידת השקיפות שלהן ובפעילויות שלהן בנושא אחריות תאגידית, גם המעורבות של הצרכן תשתפר...


* Photo - from Celsias.


איריס רקוביצקי


ביונד ביזנס

יום שני, 11 באפריל 2011

מחכים ל- Apple

דוח שהכנו לאחרונה לאחד מלקוחותינו מתחום הטכנולוגיה, כולל סקירה של פעילויות אחריות תאגידית של מספר חברות טכנולוגיה גלובליות. מהדוח עלה, שמגזר הטכנולוגיה העולמי בהחלט פועל, מעורב ותורם בכל הקשור לאחריות תאגידית - מאחריות לעובדים וללקוחות ועד אחריות לסביבה ולקהילה. בעזרת המשאבים המיוחדים להם (תוכנה וחומרה, ידע טכנולוגי, משאב אנושי איכותי וכמובן כסף), מעורבות חברות טכנולוגיה רבות במיזמים שמטרתם לקדם חינוך ואוכלוסיות חלשות ע"מ לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.
לכל החברות שסקרנו בדוח היתה רמה מסוימת של פעילות בנושא אחריות תאגידית, אותה מפרסמות החברות בגאווה באתרי האינטרנט שלהן, לכולן חוץ מחברה אחת - חברת הטכנולוגיה האהובה עלי, לה אני שומרת אמונים - Apple.

בתור מעריצה של התפוח, והבעלים הגאה של מק, שני אייפודים ואייפון הייתי מאוכזבת מאוד מהממצאים, או יותר נכון החוסר בהם... באתר החברה אין שום אזכור לאחריות חברתית ולפעילות כלשהיא של החברה בקהילה. רק לשם השוואה, מיקרוסופט, המתחרה של Apple משכבר הימים, היא מהמובילות בסקטור בנושא אחריות תאגידית עם מערך Corporate Citizenship מפותח, מוטמע ומשומן היטב.

נראה ש Apple בכל זאת שמעה על אחריות תאגידית וה- GRI, כי יש כן התייחסות באתר החברה לשני אספקטים מתוך התחום הרחב הזה - אחריות לסביבה, והתנהלות אחראית מול ספקים. ההתייחסות לשני הנושאים הספציפיים הללו אינה מקרית, החברה ספגה ביקורת מדעת הקהל וארגונים עולמיים בנוגע לאורך החיים הקצר של המוצרים שלהם ותכיפות התחלופה שלהם, ותנאי העסקה של עובדים במפעל הייצור בסין.

Apple מציגה את המדיניות שלה לגבי שני נושאים אלו עפ"י מדדי ה- GRI הרלוונטים להם (EN, HR) וסוקרת את הפעילויות שביצעה ע"מ לשפר במהלך השנים האחרונות ואת המטרות לעתיד.

אז מה לגבי אחריות חברתית? תרומה לקהילה? איפה החדשנות המפורסמת שלהם כשזה מגיע לקידום מטרות חברתיות? שינוי יכול להגיע מכמה כיוונים שונים - מהצרכנים, ההנהלה או העובדים. ההנהלה כנראה לא בעניין, אבל מה עם הצרכנים? אולי אנחנו כ"כ מסונוורים מהתפוח שאנחנו מעלימים עין ונותנים לזה "להחליק"? ומה לגבי העובדים - האם יש להם את הכוח והעניין "לחנך" את ההנהלה?

קרב הטכנולוגיה של שתי מעצמות העולם - Apple ומיקרוסופט - תמיד צמוד ומותח, אבל לפחות במערכה של אחריות חברתית מיקרוסופט מנצחת בענק. אולי אם הם יצאו בקמפיין שמראה שבאחריות חברתית הם יותר טובים, ה- PC החנון והמעונב שלהם מהפרסומות יצא סוף סוף עם ידו על העליונה, ויפקח ל Apple את העיניים והארנק...

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


יום רביעי, 6 באפריל 2011

דוח אחריות תאגידית - הדור הבא

נושא הדיווח והשקיפות עדיין בחיתוליו בארצנו הקטנטונת, אבל בשאר העולם לא רק שיש יותר דוחות אחריות תאגידית אלא חלקם גם יותר מנצנצים, מבריקים ובאים עם כל מיני תחכומים. PDF זה כבר מה זה פסה...
כך למשל דוח האחריות התאגידית 2010 של חברת SAP - ראשי תיבות של:
Systems, Applications, and products in Data Processing

כיאה לחברת טכנולוגיה הדוח של SAP
"חי" ואינטקראטיבי ומזמין את הקורא כבר מהפריים הראשון לקרוא את הדוח בהתאמה אישית לנתונים שמעניינים אותו, לעשות share לדוח במדיה החברתית המועדפת עליו, ולהשאיר פידבק והערות לשיפור. כמו כן הדוח מספק לקורא מידע על איך הוא יכול להיות מעורב בעשייה חברתית או סביבתית.
כלומר, SAP רואה כל אחד ואחד מאיתנו כמחזיקי עניין לכל דבר ומעודדת מעורבות גבוהה בנושא.

הדוח, שנקרא Helping the World Run Better משקף את הדרך בה החברה עוזרת לעסקים אחרים לפעול בצורה טובה ויעילה יותר, וכך בעצם עוזרת לעולם לפעול טוב יותר. בדוח זה, בניגוד לדוח הקודם של החברה מ-2009, מקבלת ה"עזרה לעולם" תוקף כמותי, מה שנותן תמונה ברורה יותר לגבי הפעילות של החברה בנושא אחריות תאגידית.


מעבר לנראות של הדוח, גם התוכן שלו מבטיח בסה"כ -אם כי בשביל דוח GRI ברמה A לא היינו צריכים להיתקל אף לא במדד אחד שלוקה בחסר (כמו שנמצא ב- EN22). כמו כן, בשביל חברה שמצהירה על הרבה כוונות טובות בנושא קידום נשים, נראה שלא מספיק נעשה. מצב הנשים בהנהלה הבכירה נשאר כמעט ללא שינוי מ- 2006 ועומד על 11.5%.

אז אף דוח לא מושלם, אבל SAP מפגינים נכונות ורצינות כלפי הנושא של אחריות תאגידית, שמתבטאים בהיקף הדוח, ההפקה שלו (עם הרבה כפתורים ונצנצים) ובכך שהם מעודדים את הקורא להשאיר פידבק והערות. בניגוד להרבה גופים אחרים שניתן לשלוח להם הערות ומענות, SAP אפילו מתייחסת להערות הללו לכל דוח שנתי, ומיישמת בדוחות הבאים.

פוסט זה נכתב בהשראת SAP 2010 Sustainability Report מאת איליין כהן

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


יום רביעי, 30 במרץ 2011

אחרי טוניסיה, לוב ומצרים... מהפכת נגישות המידע מגיעה לאיכות הסביבה

בשבוע שעבר, בזמן שבישראל חגגו ברוב הדר את הענקת טקסי הגלובוס הירוק, התקיימה לה בברלין פסגה סביבתית בשם ecosummit. זו השנה השנייה שכנס זה מתקיים תוך שהוא שם דגש על האספקטים העסקיים בבניית כלכלה ירוקה ובחיבור שבין עולם המשקיעים לעולם הטכנולוגיות הירוקות. נכון הוא שבאירופה קוד הלבוש שונה מזה שבישראל אבל כמי שמבקר מכנסים סביבתיים לא מעטים, אני יכול להעיד שהפעם זה נראה ממש כמו כנס של בנקאים, כולם מעונבים ומחולפים. כנראה שאיכות הסביבה הפכה לעסק רציני של ממש...

אחד הנושאים המרכזיים אשר חזרו ועלו בכל מושבי הכנס הוא מהפכת נגישות המידע והרשתות החברתיות. אנחנו עוד לא מצליחים להבין עד כמה מהפכה זו עומדת לחולל שינוי בחיים של כולנו ולהפוך מודלים עסקיים ישנים לבלתי רלוונטיים. לא עוד מכירה של מוצרי קצה לשימוש של צרכן יחדני כי אם מעבר למכירה של שירותים במודלים מבוזרים, עם צרכני קצה רבים אשר רוכשים את השירות באופן ממוקד בהתאם לצורך האישי שלהם בנקודת זמן מסויות ובאזור גיאוגרפי רצוי. התחום בו השינוי הוא בולט מאוד הוא תחום הנגישות והתחבורה. בת"א הושקה לפי כמה שנים חברת car2go המציעה מודל של שכירת רכב לפי שעות. לפי שעוד הספקנו להתרגל לשירות חדש זה צצות להם בכל העולם חברות סטארט אפ חדשות המציעות מודלים משוכללים יותר לתחום הנגישות. כמה מחברות אלו הציגו את מרכולתן הרעננה בכנס. חברת flinc מבצעת קישור און לין בין נוסעים למסיעים. אתה נרשם לשירות החדש ומזין את נתוני הנסיעה שאתה זקוק לה, מנקודה אחת לשנייה ובתווכי הזמן הרצויים. מהצד השני נרשמים למערכת בעלי רכבים אשר מבצעים נסיעות ובאופן אוטומטי, ישירות לאייפון וליתר המכשירים, מבצעת המערכת שידוכים בין המסיעים לנוסעים. הנוסע משלם סכום יחסית נמוך, גם כאן הכל דרך הארנק האלקטרוני באייפון, והמסיע מקבל ישירות את הסכום מיד לאחר שהוא מביא את הנוסע ליעדו. הגישה של חברת flinc מתבססת על רשתות חברתיות וניתן להצטרף אליה רק אם אתה מוזמן ע"י אחד מהחברים. כך יותר שבעצם כולם מכירים את כולם.

חברה מעניינת נוספת היא חברת Tamyca (קיצור של Take my car). ב Tamyca הלכו על מודל פשוט יותר מזה של car2go ומתבססים על צי מכוניות שכבר קיים בשטח ושל בעלי מכוניות אשר מוכנים לחלוק את הרכב שלהם בשעות שאין לו שימוש עם נוסעים אחרים. האמת... זה נשמע מאוד הגיוני וגם משתלם. אם כבר יש לך מכוניות, והיא עומדת בחנייה 22 שעות מתוך 24 שעות ביממה, אז למה שאחרים לא יעשו בה שימוש ? והיא גם תייצר לך הכנסה. נכון שהנושא הביטוחי הוא מורכב אבל הם מצאו חברת ביטוח שבנתה להם מוצר ביטוחי מתאים והעסק עובד.. ונראה שעובד יפה כבר בכמה ערים בגרמניה.


תחום מרכזי נוסף אשר מתחיל להבין את המשמעות של מהפכת נגישות המידע הוא תחום ההתייעלות האנרגטית. מכל תחומי האנרגיה המתחדשת, תחום ההתייעלות האנרגטית הוא הגדול והמשמעותי ביותר והמון חברות מציעות פתרונות כאלו ואחרים. החברה המעניינת ביותר בהציגה בכנס הייתה חברת Joulex. חברה זו מציעה פתרונות לניהול אנרגטי של כל ציוד ה IP הקיים בחברה. הם פיתחו תוכנה אשר יודעת לזהות את רמות צריכת האנרגיה של כל המכשירים בחברה ולבצע אופטימיזציה די מרשימה של צריכות החשמל. מעבר לכך, פתחה Joulex מערכת היודעת לזהות מתי העובד מגיע לאזור העבודה שלו ואז להדליק את הציוד האלקטרוני השייך לו אישית. באותו האופן כאשר העובד עוזב את פינת העבודה או את המשרד, המערכת יודעת לזהות זאת באופן אוטומטי לכבות את המזגן, המחשב ושאר המכשירים האלקטרוניים. לדברי מנכ"ל החברה מדובר על חסכון של עשרות אחוזים בצריכת החשמל.


ליעד אורתר יועץ סביבתי / מנכ"ל משותף ביונדביזנס בע"מ - יועצים לאחריות חברתית-סביבתית ראש פורום חברות המיחזור www.recforum.org

יום חמישי, 10 במרץ 2011

על נשים, קריירה ו- Mad Men

הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.
נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.

מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.



ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?






מנהלי משאבי אנוש בשנות ה- 60 לא היו מודעים לאחריות תאגידית או לזכויות נשים במקומות עבודה, אבל היום המצב כבר צריך להיות שונה. הנשים יכולות להתקדם בעצמם - תראו את פגי אולסון, אבל זו אחריותם של אנשי משאבי אנוש ליצור ולפתח תרבות ארגונית שפותחת להן את הדלת לרווחה.

איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס

יום ראשון, 6 במרץ 2011

על דוחות אחריות תאגידית כמעט מדויקים...ואשפה...

דוחות אחריות תאגידית הם דרך טובה להשוות בין חברות מדווחות בנוגע לעשייה שלהן בנושאי אחריות תאגידית.
כך זה אמור להיות...
אך האמירה הזאת לא עומדת במבחן המציאות.


בעוד שניתן להשוות באופן כללי בין דוחות של חברות בעלות שקיפות גבוהה, כשבוחנים ומשווים אינדיקטורים באופן פרטני, מגלים פער גדול באיכות הדיווח וההשוואה הופכת להיות בלתי אפשרית.

אמנם כל דוח עובר בדיקה של ה- GRI שמאשרת את רמת הדיווח, אך בדיקה זו מבוצעת על מדגם של אינדיקטורים ולא על כל אחד ואחד מהם.


השוואה שערכה איליין כהן בבלוג CSR Reporting בין ארבע חברות מדווחות ממחישה את הפערים בין הדיווחים.

היא השוותה את אינדיקטור EN22 שמבקש לפרט את כמויות האשפה (בטונות) המסוכנת והלא מסוכנת של הארגון עפ"י חלוקה לצורת פינוי (שריפה, הטמנה, מחזור וכו') ומצאה ששלוש מהחברות לא שיקפו את המידע המלא, על אף הצהרה כי ענו על האינידקטור במלואו.
רק חברה אחת מתוך הארבע צלחה את המשימה ודיווחה בצורה נכונה, מדויקת וברורה על האשפה שהיא מייצרת.

לקריאת הפוסט המלא של איליין כולל משוואות מתמטיות מתקדמות לחישוב טונות אשפה... לחצו כאן.

השוואה כזו מראה שאמנם הנחיות ה- GRI טובות, נכונות והגיוניות, אך אם לא ממלאים אותן בצורה דקדקנית, אנחנו מפספסים כאן חלק גדול מהערך והתועלת של הדיווח. זה לא מספיק שלחברה יש מערך דיווח ומאמצים כנים ליישום אלמנטים של קיימות, צריך גם לדעת איך לדווח עליהם.

בביונד ביזנס אנחנו משתדלים ליישם מסקנות מתחקירים כאלו בכל דוח שאנו כותבים, ולשקף את הפעילות של הלקוחות שלנו בצורה הטובה והמדויקת ביותר.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס