יום שני, 17 באוקטובר 2011

ולחדשות הספורט...

ספורט רחוק ממני שנות אור, בעיקר כדורגל... אבל כשזה מתחבר עם אחריות תאגידית זה נהיה מעניין...
מסתבר שהפועל תל אביב היא מובילה עולמית בנושא אחריות חברתית, והפעילות שלה בלטה במיוחד בכנס Beyond Sport United של קבוצות וליגות הספורט הגדולות בעולם, שנערך לאחרונה בניו יורק ועסק באחריות חברתית.
בכנס הרצה ניר ענבר, מנכ"ל מועדון הפועל בפני נציגים ממנצ'סטר יונייטד, ניו יורק יאנקיז, ה- NFL , NBA ועוד רבים וידועים, על הפעילות של המועדון בקרב בני נוער משכבות חלשות.
הפעילות של הפועל נעשית על ידי מפעלות חינוך וחברה, ומובילים אותה בעלי הקבוצה לשעבר, משה תאומים וסמי סגול.
האחריות החברתית של הפועל נוגעת בכ- 30,000 ילדים, רובם בישראל אך גם ברשות, בירדן, האיטי, קמרון, רואנדה ובקרוב גם בהודו וארה"ב. הפעילות היא לא רק ספורטיבית, אלא בעיקרה חינוכית ומטרתה לסייע לילדים מאזורי עוני ומצוקה, כולל אלה עם מוגבלויות שונות.

יש דוגמאות רבות לספורטאים בקנה מידה עולמי, בארץ ובעולם שהגיעו משכבות חלשות, או מדינות עולם שלישי ולכן אפשר היה לחשוב שספורט ואחריות חברתית זה חיבור די טבעי. אז מסתבר שלא...
בארץ יש כמה דוגמאות יפות למעורבות חברתית ותמיכה במטרות שונות וחשובות (מכבי תל אביב, ההתאחדות לכדורגל), אך מספר הקבוצות שמעורבות בנושא באופן שוטף ורציני, הוא קטן.

לקבוצות הספורט יש אינטרס לקדם פעילות חברתית, גם בתור ראייה לעתיד - הצמחת שחקנים חדשים, וגם מתוך ראייה כלכלית - צרכנים מעדיפים חברות עם מוסר חברתי, וכך זה גם בספורט.

עם המעורבות הדלה של השוק הישראלי באחריות תאגידית, זו בהחלט הפתעה גדולה שדווקא קבוצה ישראלית נחשבת למובילה עולמית בתחום. מה שמפתיע זה לא שיש רצון לעזור ולקדם ילדים, אלא שהנהלת הקבוצה מעריכה את התרומה של הפעילות הזו לקבוצה עצמה, ולעסקים.
אם עוד כמה קבוצות יפעלו באחריות חברתית, אפשר יהיה לפתוח ליגת אחריות תאגידית, על משקל ה- Dow Jones Sustainability Index, או ברמה המקומי - מדד מעלה...

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום שני, 10 באוקטובר 2011

H&M הולכת על קו אחראי

חברת H&M השיקה ב- 2011 ליין חדש, שכל הפריטים הנכללים בו מוגדרים כברי קיימא - החל מהרכש של החומרים ועד נקודת המכירה. כאחת מחברות האפנה המובילות בתחום האחריות התאגידית, H&M לא רק מבצעת אלא גם שואפת לשמש דוגמא לחברות אחרות ולקדם את ערכי האחריות והשקיפות בתעשייה, שידועה לשמצה בתור אחת שמעסיקה מיליוני עובדים עלומי שם במדינות עולם שלישי - עובדים שאין להם את היכולת להגן על עצמם ועל זכויותיהם.
כמובן שאחריות באפנה לא מסתכמת בתנאי העסקה, והאתגרים בעולם הזה מתחילים מרכש, דרך הייצור, ועד להשלכות על הצרכנים (כמו הדוגמניות הרזות מדי והשפעתם על נערות ונשים "רגילות"...).

H&M כבר נמצאת בעסקי ה"אחריות" שנים רבות, וארכיון הדיווח שלה כולל דוחות אחריות תאגידית שנתיים החל מ- 2002.
הליין החדש נקרא Conscious Collection והוא כולל בגדי נשים, ילדים וגברים שעשויים מכותנה ובדים אורגנים וממוחזרים. בעזרת העיצובים הייחודיים והבדים האיכותיים, שואפת H&M להראות לעולם האפנה מה אפשר לעשות עם חומרים ברי קיימא. מעבר לזאת, הליין החדש נמכר ככל ליין אחר, באותו טווח מחירים נמוך ובר השגה למרבית הצרכנים.

הליין "האחראי" הוא כמובן חלק קטן מהפעילות של H&M בתחום האחריות התאגידית. החברה פועלת לשנות ולהשתפר בתחום זה על כל רבדיו - מאתיקה, הדרכות, שרשרת האספקה, ועד לפליטות פחמן, שימוש באנרגיה ומים וכו'.
חלק מהרעיון בקו "האחראי" הוא גם לפזר את האחריות אל מחוץ לחברה, לצרכנים - לגרום להיות להיות מעורבים על ידי כך שהם בוחרים בגד שעשוי מחומרים ברי קיימא ומיוצר בצורה שאחראית לעובדים ולסביבה. מעבר למעורבות של התרכנים והעלאת המודעות, הצרכן מרגיש בטוח שעשה את הבחירה האחראית.

למרות השקת הליין החדש, השנה האחרונה לא עברה ללא ביקורת על מנהגי הייצור של H&M, כמו גם של חברות אחרות (כמו Adidas, Puma, Calvin Klein, Converse ואחרים). Greenpeace פרסמה דוח שנקרא Dirty Laundry ובו היא חושפת השלכת חומרים מסוכנים וזיהום מקורות מים בסין על ידי תעשיית הטקסטיל.

תשובת חברות האפנה לדוח זה, ואיתם גם H&M היתה התחייבות לפעול להפסקת הזיהום.
אם כל האחריות והשקיפות, H&M לא היתה הראשונה שיצאה בהצהרות ונתנה ל- Nike, Adidas ו- Puma לגנוב לה את ההצגה. ההתחייבות הגיעה רק לאחר לחץ מ- Greenpeace ומחזיקי עניין אחרים.

מקרה זה רק מראה שלא משנה כמה חברה תנהג באחריות, תמיד יהיה משהו שבו היא טועה או במקרה הגרוע - מעלימה עין.
תשובה מהירה במקרה זה, כמו זו של החברות האחרות היתה נותנת חוסכת ל H&M כמה אי נעימויות עם ארגונים שהיום הקול שלה לא רק חזק אלא מכריע...
והחוק הראשון ביחסי ציבור הוא שגם אם (חברה או אדם פרטי) תעשה הרבה דברים טובים, תמיד זוכרים אותך בגלל הדברים הרעים.
ולכן, גם בסיפור הזה המסקנה העיקרית היא שתמיד, אבל תמיד כדאי יותר לחברה להיות שקופה...

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

בדרך לשרשרת אספקה ירוקה

בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לנושא הסביבתי בקרב חברות גדולות, ובעיקר לפליטות הפחמן ולזיהום.
חברות גלובליות רבות מודדות כבר מספר שנים את רמות פליטות הפחמן שלהן, ומדווחות על כך דרך דוחות סביבתיים, דוחות אחריות תאגידית או לארגונים שונים המאגדים נתונים אלה.
נתון נוסף שנמדד על ידי חברות גלובליות עם אחריות סביבתית ממוצעת ומעלה, הוא כמות פליטות הפחמן העקיפות שלהן כולל אלו של הספקים שלהן. בעקבות כך, יותר ויותר חברות דורשות מהספקים שלהן לדווח על פליטות הפחמן שלהם.


green supply chain
במחקר שנערך על ידי ה- Carbon Trust Advisory וכלל ראיונות טלפוניים עם נציגים מ- 100 חברות גלובליות עם לפחות 1,000 עובדים ברחבי העולם, נמצא שחצי מהחברות המשתתפות מתכוונות בעתיד לבחור את הספקים שלהם על פי המדרך הפחמני שלהם.
כמו כן, להלן מספר ממצאים עיקריים נוספים מהמחקר:
  • 93% מהחברות במחקר מתייחסות ומטפלות במדרך הפחמני הישיר שלהן.
  • 40% מהחברות מתייחסות למדרך הפחמני העקיף שלהן, כולל זה של הספקים.
  • 58% מהחברות מוכנות לשלם בעתיד מחיר פרימיום לספקים עם מדרך פחמני נמוך, וכך להשפיע בצורה חיובית על המדרך שלהן.
  • 29% מהספקים עלולים לאבד את מקומם ב"שרשראות האספקה הירוקות" שייוצרו אם לא ידווחו בצורה מסודרת על פליטות הפחמן שלהם.
המחקר גם מראה שאמנם יש התקדמות והרבה התעניינות בשנים האחרונות בעניין זה, אבל הדרך עדיין ארוכה ליצירת ה"שרשרת אספקה ירוקה" אמיתית. בקרב החברות שהחלו לטפל בנושא המדרך הפחמני של ספקים רק ל- 43% יש אסטרטגיה מסודרת ומובנית, ורק ל- 60% יש מטרות מוגדרות.

למי שמעורב בעולם האחריות התאגידית, המחקר הזה הוא לא הפתעה גדולה. הצורך והרצון של חברות גלובליות לצמצם את טביעות הפחמן הישירות והעקיפות שלהן הוא ידוע, אך ההתנהלות סביב העניין היא לא פשוטה ודורשת אסטרטגית עבודה שמקורה בדירקטוריון, דרך ההנהלה הבכירה ושמתבטאת דרך הפעילות היומיומית של אחרון העובדים. בחברות עם 200,000 עובדים ויותר זה לא תמיד קל...

הדרישה לדיווח וצמצום המדרך הפחמני מספקים היא אתגר בפני עצמו מכיוון שהיא כוללת מצד אחד התחייבות טוטאלית של הארגון וההנהלה, וכמו כן יש לה השלכות מבחינה כלכלית,שיווקית ואטסטרטגית.
הדרך עדיין ארוכה ליום שבו שרשרת האספקה בעולם תהיה ירוקה... היום היא אפילו עדיין לא צהובה. אם כל החברות שמשתתפות במחקר הזה יעמדו בכוונות שלהן אז אולי עוד שנתיים תהיה לנו שרשרת ירקרקה...

ובנימה ישראלית...
חברות רבות בישראל מספקות מוצרים ושירותים לחברות בינלאומיות, שידועות בתור חברות עם פעילות אחריות תאגידית ענפה, כולל דיווחי מדרך פחמני ישיר ועקיף.
חברות בישראל, גם אלו שלגביהם מחקר כזה יכול להיות מאוד רלוונטי, לא נראה שמבינות מה מונח כאן על הכף. אולי זו החוצפה הישראלית, הבטחון שהכל יהיה בסדר, זה שאנחנו מרוחקים, או ש"בעברית לא מבינים מה אנחנו עושים או אומרים..." או אולי זה פשוט חוסר אכפתיות כלפי הכדור והדורות הבאים... תהיה הסיבה שלא תהיה, בישראל אנחנו מפגרים אחרי העולם בשקיפות ודיווחי אחריות תאגידית ומדרך פחמני.

כדאי לאותם חברות ספקיות לבחור בדרך המתגבשת של "שרשרת האספקה הירוקה" ולהתחיל לדווח ולצמצם את טביעות הפחמן שלהן, כדי שלא יאבדו את מקומן בשרשרת האספקה של חברות גלובליות מובילות, ויהפכו לחוליות מיותרות שאין להן מקום בשרשרת.

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

ארגון מעלה מארח השבוע את Jeffrey Hollender, מייסד חברת מוצרי הנקיון וההגיינה הטבעיים והירוקים Seventh Generation, לסדרת הרצאות בפני קהילת האחריות התאגידית (הקטנטונת) בארצנו (הקטנטונת).
Hollender הקים את Seventh Generation בשנת 1988 וכיהן כמנכ"ל החברה עד שעזב ב- 2010. כאקטיביסט בתחום האחריות התאגידית הוא כתב 6 ספרים בנושא, יושב בראשם של ארגונים שונים לעידוד עסקים לקיימות, ובארגונים המקדמים מטרות סביבתיות שונות, כולל Greenpeace בו הוא מתפקד כיו"ר המטה האמריקאי.

ביום שלישי באתי גם אני לשמוע מה יש ל- Hollender בתור יזם-איש עסקים-יועץ-מוביל-אקטיביסט-סופר בתחום האחריות התאגידית, לומר לקהילה הטריה של ה- CSR בישראל...

Hollender מאמין גדול בשקיפות ובשיח כנה עם מחזיקי העניין. הוא מסביר שיותר חשוב שחברה תהיה שקופה מאשר "מושלמת" - אין חברה שמתנהלת בצורה מושלמת, ועדיף להודות בכך בפני מחזיקי העניין ולשאוף ולפעול לשיפור.
Hollender בעצמו בתור CEO חשף מספר פעמים בפני הציבור חולשות או אתגרים שהחברה עומדת בפניהם בשרשרת האספקה, הייצור או המוצרים עצמם. האסטרטגיה שלו אם כן, היא לשקף ולשתף ותוך כדי, לעבוד לטובת תיקון ושיפור.

דבר נוסף שמדגיש Hollender הוא החשיבות שבגישה פרואקטיבית של חברות. הציבור יעריך יותר חברה שיוזמת שינוי, מאשר חברה שיוצרת שינוי כתגובה על חוסר שביעות רצון או התקפה של קבוצה זו או אחרת.
כמובן שאין דוגמא טובה יותר לכך מהתנהלות יצרניות ורשתות המזון בתקופה האחרונה - שרובם פתחו את העיניים והגיבו רק לאחר התקפות וחרם מצד הצרכנים. זאת במקום להתנהל בצורה אחראית ללקוחות מלכתחילה (כמו למשל לזהות מבעוד מועד שהעלאת מחירי הקוטג' ליותר מ- 8 ש"ח לא הוגנת ללקוחות שלה ולדרוש מהיצרניות שינוי)...
דוגמא חיובית ניתן למצוא ב- Seventh Generation שלפני כמה שנים גילתה שגידול שמן הדקל בו השתמשה בא על חשבון יערות הגשם באינדונזיה. החברה דיווחה על כך לציבור בצורה שקופה לחלוטין והתחייבה לעשות את השינויים הדרושים. שוב - אף חברה אינה מושלמת, אבל תמיד רצוי לשקף ולשפר ולא להסתיר ולטייח.

מתוך ספרו האחרון The Responsibility Revolution, ציין Hollender מספר עקרונות מנחים לאסטרטגית CSR אמיתית ומוצלחת. דבר ראשון הוא שאחריות תאגידית היא גישה כוללת של הארגון שלוקחת בחשבון את התמונה כולה ואת ההשלכות של כל חוליה בשרשרת הפעילות של הארגון על החברה, הסביבה, הארגון עצמו ואנשיו.

דבר שני מתייחס לכך שאחריות תאגידית כנה מתרחשת כשהנהלת החברה נוקטת עמדה בנושא, ומכוונת את החברה לכיוון של תוצאות ארוכות טווח. כך למשל Paul Polman, מנכ"ל יוניליוור הודיע לאחרונה שהחברה התחייבה להפחית ב- 50% את ההשפעות הסביבתיות שלה עד שנת 2020. כשנשאל איך התחייבות שאפתנית כזו תשפיע על רווחי החברה בשנים הקרובות, המנכ"ל לא התבייש לענות שמי שחושב על הרווח שלו בשנים הקרובות אז עדיף שלא ישקיע בחברה... (אפשר לקרוא עוד על Polman כאן).
חברה שמאמצת אחריות תאגידית באופן מלא היא חברה שהעומדים בראשה לא מפחדים מלוותר על רווחים קצרי טווח כדי להשיג תוצאות חיוביות כספיות, ארגוניות, סביבתיות וחברתיות - לאורך זמן.

לסיום, וכחומר למחשבה לכל מנהלי האחריות התאגידית (בעיקר לאלה שאין להם מנכ"ל כמו Polman), מציע Hollender
לעבוד על לשנות את הדרך בה ההנהלה חושבת ולעשות זאת בצורה יצירתית...
למשל - לשכנע את ההנהלה למה אחריות תאגידית זה כדאי... מבחינה כלכלית, ואיך לפעול באחריות תאגידית זה הדבר הרווחי ביותר בשביל העסק. אחר כך אפשר לדבר על הרווח לחברה, לקהילה ולסביבה...

Hollender הוא בהחלט דמות כריזמתית בעולם האחריות התאגידית, ונראה שהוא לא רק מדבר אלא מאמין גדול באחריות תאגידית, רואה בה דרך חיים ופועל על פי עקרונותיה.
מעניין לשמוע איש עסקים, יזם ואקטיביסט כמוהו שמבין את החשיבות ויודע לאזן בין פעילות עסקית, פעילות אחראית ושקיפות.

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

מים מים בששון!

כבר מזה עשור שיותר ויותר חברות עושות מאמצים להתנהל בצורה ברת קיימא מבחינת צריכת משאבים.
דגש רב הושם על צריכת האנרגיה, אבל צריכת המים לא קיבלה את מלוא תשומת הלב עד ממש לאחרונה... בשנים האחרונות אנו רואים שחברות יצרניות שצריכת המים שלהם גבוהה, מחפשות פתרונות לנושא זה.

הצריכה הגבוהה ביותר של מים היא בתחום החקלאות - 70% מהמים בעולם, ולכן השינוי הגדול ביותר יכול להיות בסקטור זה, והוא יבוא מחברות גדולות, ממשלות וגופים אחרים שיכולים לעזור בהסברה ומימון פרויקטים לטובת חיסכון במים.
אז קמפיינים כמו ישראל מתייבשת וחבל על כל טיפה הם נהדרים ובהחלט משאירים את הבעיה בתודעת הציבור, אבל לא מכאן תבוא הישועה...

בישראל כבר עלינו על העניין בשנות ה- 60, והחקלאות כאן מיישמת שיטות השקייה וטכנולוגיות מובילות לחיסכון במים.
כמובן שמדובר על שיטת הטפטוף, שמעבר לחיסכון במים היא גם תורמת ליותר תפוקה ובאיכות טובה יותר.
שאר העולם קצת אחרינו בעניין זה ואל מול היותר מ- 80% שטח מושקה בטפטוף בישראל, השיטה הזו תפסה בינתיים רק 3% משטחי החקלאות ברחבי העולם.

פפסיקו היא אחת החברות המובילות ביישום שיטות השקייה מתקדמות. כן, פפסיקו של הצ'יפס...
החברה מגדלת ומשתמשת לייצור ביותר מארבעה מיליון טון תפו"א בשנה, 600,000 טון שיבולת שועל ו- 3 מיליון טון של תפוזים ופירות וירקות אחרים. זה הרבה מאוד מים!
לכן, החברה דורשת מחקלאים שמגדלים עבורה וכך היא גם עושה בשדות בבעלותה, להטמיע טכנולוגיות השקייה חסכוניות במים אשר גם תורמות לגידול בתפוקה... כמו למשל - השקייה בטפטוף.
לפפסיקו שדות רבים בסין, ובשבוע שעבר חתמה על הסכם עם ממשלת סין לגבי שיתוף פעולה בקידום חקלאות ברת קיימא.
אמנם הסכם זה הוא חדש, אך פפסיקו מעידה כי היא משקיעה בפיתוח החקלאות בסין כבר משנת 2008.

פפסיקו היא לא היחידה שפועלת בנושא צמצום צריכת המים בחקלאות, חברות גדולות נוספות לוקחות חלק בקידום הנושא כמו למשל קוקה קולה, ו- Unilever. נמשיך לעקוב אחרי חברות אלו ונקווה שהטרנד יוליד שותפויות ויוזמות חדשות.
ניתן לקרוא עוד על פפסיקו והמחויבות לחיסכון בצריכת המים באתר שלהם.

וגם... מעניין יהיה לעקוב ולגלות מי חברת ההשקייה שתספק לפפסיקו את כל הציוד והעבודה בסין... נחזיק אצבעות לנציגות הישראלית בעולם ההשקייה...

בינתיים,
שתהיה שנה נפלאה, אחראית וברת קיימא
עם הרבה הרבה מים!

שנה טובה!

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

הקשר (ההדוק!) בין בטיחות בדרכים לאחריות תאגידית

בפוסט שכתבה איליין כהן לפני מספר ימים היא מדברת על חשיבותן של תכניות 'בטיחות בדרכים' כחלק אינטגרלי מפעילות האחריות התאגידית של חברות. הפוסט נכתב במהלך סופ"ש קטלני במיוחד בדרכים שהחל בתאונה המחרידה בתל אביב בה נהרגה לי זיתוני - מוות מיותר וכואב...
31 הרוגים בחודש, זה ממוצע ההרוגים בתאונות דרכים בחמש השנים אחרונות. ישראל לא לבד עם הנגע הקטלני הזה, בעולם נהרגים 1,300,000 אנשים מדי שנה בתאונות דרכים - מספר שהוא גבוה בהרבה מכל ההרוגים בכל אסונות הטבע מהשנים האחרונות.

תאונות דרכים הן בהחלט אתגר גלובלי שיש למצוא לו פתרונות, וכאן יכולות להיכנס חברות קטנות וגדולות - זה אחד המקומות שעסקים יכולים להשפיע ולשנות. בבלוג שלה, איליין מביאה קטע מכתבה שכתבה עבור CSRwire.com ובה היא מציינת מספר סיבות לכך ש'זהירות בדרכים' זה נושא ששייך לאחריות תאגידית:
  • יש לחברה אחריות כלפי הבטיחות של העובדים שלה, אם הם נוסעים ברכב חברה או ברכבם הפרטי.
  • אחריות כלפי הקהילה - למעסיקים יש אחריות להבטיח שהעובדים שלהם לא יגרמו נזק לקהילה ע"י התנהגות פרועה או לא אחראית על הכביש.
  • מבחינה כלכלית - תאונות דרכים וכל מה שנובע מהן הוא נטל כלכלי אדיר על החברה. השקעה של זמן וכסף בתכניות חינוך ומניעת תאונות דרכים היא חסכון לטווח ארוך בכסף ובחיי אדם.
  • תאונות דרכים עלולות להוות מפגע סביבתי.
הסימולטור של אלביט (צילום: אלביט מערכות)

דוגמא לחברה שמחויבת לנושא כמו לכל נושא אחר של אחריות תאגידית, היא אלביט מערכות. אלביט מעורבת בתכניות ממשלתיות למניעת תאונות דרכים, מארגנת הדרכות לעובדיה ואף מאפשרת להם הדמיות נהיגה בסימולטור שרכשה.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים השיקה לפני כשנה את התכנית 'נוהגים אחרת בעסקים' אשר מקדמת בדיוק את הנושא הזה. מעל 30 ארגונים חברים כיום בתכנית.

אחריות מיוחדת...
כל חברה צריכה לשלב תכניות לחינוך נהגים ומניעת תאונות דרכים כחלק מהאחריות התאגידית שלה, אך ישנן חברות שהנושא קשור גם בליבה העסקית שלהן - למשל חברות רכב, ספקי רשת ויצרני סלולר, או יצרניות שתייה אלכוהולית. חברות אלה, מעבר לאחריות כלפי העובדים, צריכות לפעול בנושא הבטיחות בדרכים מתוך אחריות כלפי הלקוחות שלהן והקהילה. מספר חברות מסקטורים אלה בארץ ובעולם אכן מעורבות במידה מסוימת בנושא, ומנהלות תכניות שונות כולל קמפיינים לנסיעה בטוחה.

הקמפיין האחרון הוא של חברת אאודי שרכשה משבצת פרסום בזמן טקס פרסי האמי (רייטינג עצום!) ביום ראשון האחרון על מנת להזמין נהגים "להישבע לבטיחות" ולנהוג בצורה חכמה ואחראית על הכביש. הקמפייין מתקיים בארה"ב, אבל גם לנו כאן מעבר לים לא יזיק להצטרף לשבועה...

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס



קמפיין של AT&T נגד שימוש בסמס בזמן נהיגה

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

ביונדביזנס - חברה קטנה שמשפיעה בגדול

המוטו שלנו בביונדביזנס הוא עשייה - הימים שלנו בנויים מביצוע עבודה ללקוחות, מחקרים, כתיבת מאמרים, כתיבת בלוגים, קריאה של מאמרים וספרים ועוד ועוד... זה די מדהים מה אפשר להספיק כשאתה אוהב ומאמין במה שאתה עושה!
חלק בלתי נפרד מהלוז העסוק שלנו הוא יוזמות שונות שאנו מתכננים ומבצעים כדי לשנות ולהשפיע.

כל ההקדמה הזו היא כדי לספר לכם על שלוש יוזמות שלנו מהתקופה האחרונה - אמנם דברים קטנים, אבל שמשפיעים בגדול (כמו החברה שלנו). את היוזמות הללו תכננו וביצענו תוך, כדי ובין לבין שאר הפעילויות שלעולם לא פוסקות במשרד הקטן שלנו.

מחזור נייר בתובל 30
לפני כחודש גייסנו את כל המשרדים היושבים בבניין שלנו (11 משרדים) לטובת איסוף פסולת הנייר ומחזורו. לשם כך פנינו לחברת אמניר שהביאה לכל משרד פח מיוחד לאיסוף. אמניר מגיעה פעם בשבוע לאסוף את הנייר אותו היא לוקחת למתקניה וממחזרת אותו.
עלות היוזמה: כמה שיחות טלפונים וכיתותי רגליים בין המשרדים
התוצאה: מחזור הנייר ובתוך כך חיסכון במשאבים וצמצום פסולת!
פח לניירות
במשרד ביונדביזנס
מדד השקיפות דרום אפריקה
החלטנו לצאת עם מדד השקיפות אל מחוץ לגבולות מדינתו הקטנה, כדי ללמוד מה קורה בחוץ... לצורך העניין בחרנו להתחיל מדרום אפריקה. מצאנו עולם ומלואו של חברות שמתנהלות באחריות ושקיפות כמעט מלאה, שרק מדגיש שלשוק העסקים בישראל יש עוד הרבה מה ללמוד ולאן להתקדם בתחום האחריות התאגידית.
עלות היוזמה: כמה שעות של מיפוי, מחקר וכתיבת הדוח.
התוצאה: דוח שמראה לנו מה קורה בדרום אפריקה בתחום האחריות התאגידית, ומשווה בין חברות ישראליות לדרום אפריקאיות.



RESTART - מבצע איסוף פסולת אלקטרונית

היוזמה האחרונה שלנו, לקראת השנה החדשה, באה לפטור את כולנו מעונשם של המכשירים האלקטרוניים הישנים שמצטברים לנו בכל פינה עד ש"נחשוב מה לעשות איתם", או עד ש"מישהו אולי יצטרך אותם". גם ליוזמה זו כיתתה איילת שלנו את רגליה וגייסה משרדים נוספים מהבניין ומהרחוב כדי שיביאו את הפסולת האלקטרונית שלהם לטובת פרויקט האיסוף.

הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם אקולוגיה לקהילה מוגנת, מיזם העוסק במחזור של פסולת אלקטרונית על ידי אנשים בעלי צרכים מיוחדים. לאחר מספר ימים של איסוף הגיעו אנשי החברה ואספו את הפסולת.
עלות היוזמה: כמה טלפונים וכיתותי רגליים
התוצאה: המשרדים המשתתפים נפטרו מהערמות המציקות, אנשי אקולוגיה לקהילה מוגנת קיבלו
חומרים איתם יוכלו לספק עבודה לקהילה המיוחדת, ודור הארץ לא יצטרך לספוג את הפסולת שלעולם לא תתפרק והחומרים הרעילים שיבואו איתה...
כולם מרוצים!!
לפרטים נוספים על RESTART בקרו בעמוד הקמפיין באתר.

רכב של אקולוגיה לקהילה
מוגנת אוסף את הערמה שהכנו

כל חברה בכל גודל (וגם כל אדם פרטי) יכולה ליזום, להשפיע ולשנות!
כל מה שנחוץ זה קצת רצון, 2-3 אנשים שיעזרו והרבה מחויבות למטרה!

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום שני, 12 בספטמבר 2011

האם צרכנים ישלמו יותר עבור אפנה 'אחראית'?

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא שכן! אבל...

המחקר שנערך באוניברסיטת מיזורי בארה"ב מצא שצרכנים מוכנים לשלם בין 15 ל- 20 אחוז יותר על ביגוד שהם יודעים בודאות, שיוצר בצורה אחראית לסביבה ולחברה. שימו לב, שמילת המפתח היא - ודאות...
ממצא נוסף של המחקר הוא שצרכנים נוטים להיות סקפטים באשר להצהרותיהם של חברות בכל מה שנוגע לשקיפות ואחריות חברתית-סביבתית. אחרי שנים של פריחה בתחום הירוק בו הצרכנים פחות או יותר האמינו לכל הצהרה ירוקה של חברות, האמון התדרדר.


Greenwashing...
הצרכנים כבר לא לוקחים כמובן מאליו כל כתבה בעיתון על חברה שכל מה שהיא עושה זה לתקן את הסביבה... מה שנקרא - Greenwashing. הם רוצים לראות הסברים מפורטים על כל פריט שהם קונים בתגיות ובחנויות עצמן כדי שיוכלו ללמוד בעצמם על המוצר ולקנות רק כשהם בטוחים שהם מקבלים את הערך המלא עליו הם משלמים (כולל אחריות ושקיפות אמיתיים).

צרכנים היום מתחילים להיות יותר ויותר מודעים ומלומדים בנושא של קניה ושימוש במוצרים "אחראים", זה כולל מודעות לשרשרת האספקה על כל חלקיה - שימוש בחומרי גלם אחראים לסביבה ולחברה, תהליך ייצור שאינו מזיק לסביבה, אחריות כלפי עובדים, הפצה ושת"פ עם חנויות וחברות אחריאיות ועוד...
בתעשיית האפנה שרשרת זו קשה יותר לפיצוח ולאיסוף מידע ע"י הצרכן, זאת משום ששלבים שונים בייצור מתרחשים על פני מדינות רבות ולצרכן כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר כל החברות שלוקחות חלק בתהליך.
כדי לשמור על יחסי האמון עם הצרכנים, חברות היום חייבות להיות יותר שקופות לגבי תהליכים אלו ולספק את כל האינפורמציה לצרכן.

מחקר זה מחזק את מה שכבר נאמר כאן שוב ושוב - שקיפות היא עמוד תווך ביחסים שבין חברה לציבור או לצרכן.
נייקי ופומה לא היו צריכות לעבור משבר אמון כדי לכונן מדיניות ייצור חדשה. לאחר שבתחילת הקיץ Greenpeace, ביוזמה שנקראת DETOX, "אתגרו" חברות אפנה גדולות להפחית לאפס את פליטת החומרים המסוכנים בכל שרשרת האספקה שלהן, ולפני שהצרכנים הספיקו להגיד 'חרם', יצאו נייקי ופומה (ובעקבותיהן גם אדידס) עם התחייבויות לשפר את הייצור ושרשרת האספקה עפ"י דרישה זו ולפעול בצורה שקופה לאורך כל הדרך.



ניתן לקרוא עוד על נייקי ופומה כאן.

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

ישראל מפסידה לדרום אפריקה בשקיפות 43 : 73

מדד השקיפות של ביונד ביזנס שמוכר לכולנו מישראל, יוצא השנה אל מחוץ לגבולות המדינה הקטנה שלנו על מנת לבחון את רמת השקיפות החברתית סביבתית של חברות מובילות במדינות שונות בעולם, ועל הדרך - להשוות את רמת השקיפות בעולם הגדול לזו שקיימת בישראל... וזה לא מחמיא במיוחד לישראל...

בחודש אוגוסט ביצענו את מדד השקיפות בקרב 25 חברות מובילות בדרום אפריקה, ומצאנו רמת שקיפות של 73% (!) - רמה המשאירה את החברות הישראליות רחוק מאחור. המדד בישראל, שנערך בחודש מרץ מצא כי רמת השקיפות המשוקללת בין 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה בת"א (ת"א 100), היא 35% - ציון נכשל לשקיפות של העסקים המובילים בישראל. מתוך 100 החברות, 25 החברות הגדולות ביותר מפגינות 48% שקיפות.



לא רק בתוצאה הסופית יש הבדל משמעותי בין המדינות, אלא גם בפריסה של החברות על פני "מדרגות השקיפות". קו ה- 50%, אשר כמו בבי"ס, מהווה ציון "עובר" במדד מדגים טוב את הטרנד בשתי המדינות - בישראל, רק 36% מבין 25 החברות המובילות מפגינות מעל 50% שקיפות, ואילו בדרום אפריקה הרוב המוחלט (92%) מקבלות הרבה מעבר לציון עובר.

גורם התורם לאחוז השקיפות הגבוה של החברות הדרום אפריקאיות הוא דוח האחריות התאגידית.

במדד השקיפות הדרום אפריקאי מצאנו כי לכל החברות המשתתפות יש דוח אחריות תאגידית, בעוד שבישראל רק 52% מ- 25 החברות הגדולות (14% מתוך כל ה-100) מדווחות. חברות הנסחרות בבורסת יוהנסבורג מחויבות לדווח על נושאי אחריות תאגידית לצד הדיווח הפיננסי, ומכאן נובע אחוז הדיווח המושלם.

ברמת השקיפות על פי מגזרי עסקים ניתן לראות שוני רב גם כן בין ישראל לדרום אפריקה, שם המגזר המוביל הוא הכרייה. כל החברות במדד השייכות למגזר זה מדווחות ברמת השקיפות הגבוהה ביותר - GRI רמה A, ולכן מקבלות נקודות זכות שמעלות משמעותית את הדירוג שלהן במדד. בישראל המגזר המוביל הוא הבנקים, ואילו המגזר הכי קרוב לכרייה בארץ - קידוחי נפט וגז (שהוא גם בין השנויים במחלוקת) - דווקא מראה רמת שקיפות נמוכה של 4%.

איליין כהן, מנכ"לית ביונדביזנס: "מדד השקיפות הוא אחד הכלים היחידים למדידת אחריות תאגידית, שמאפשר להשוות חברות על פני סקטורים שונים ומדינות שונות. זאת מכיוון שלכל חברה, בכל מדינה ובכל סקטור, יש את הפרשות להפגין שקיפות. אנו רואים במדד השקיפות כלי גלובלי אשר יכול לעודד ולדחוף חברות לביצועי אחריות תאגידית טובים יותר." במסגרת זו של מדד השקיפות "going global" אומצה מתודולוגית מדד השקיפות על ידי ארגון אחריות תאגידית במזרח אירופה, אשר בוחן בימים אלו את רמת השקיפות של חברות מובילות ברומניה, אוקראינה ורוסיה. כמו כן, בחודשים הקרובים נערוך כאן בביונדביזנס, את מדד השקיפות במדינות נוספות בעולם.

ובנימה מקומית

תוצאות מדד השקיפות בישראל והפער הרב בין מצב השקיפות בישראל למדינות אחרות (דרום אפריקה במקרה זה)
אינם מפתיעים, בעיקר כשבוחנים מקרוב את אירועי החודשיים האחרונים שכללו חרם צרכנים ומטחי האשמות לעבר החברות המובילות (והשולטות) בשוק. אירועים אלה רק הדגישו את חוסר האחריות והשקיפות של חברות אלו כלפי הצרכנים אשר מממנים את פעילותן, ואשר מתבטאים בניתוק שלהן מהציבור.
נקווה שבעקבות המחאה החברתית, במדד השקיפות 2012 נמצא שיפור באחריות ובשקיפות של החברות המובילות המשפיעות כל כך על חיינו...


איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

RESTART - קמפיין לאיסוף פסולת אלקטרונית

לקראת השנה החדשה החלטנו, כאן בביונד ביזנס, שהגיע הזמן לעשות סדר בערמות המכשירים החשמליים שהצטברו לנו במשרד - טלפונים שכמעט עובדים, מדפסות שלפעמים עובדות ולפעמים לא ואף אחד לא יודע למה... (אלה הכי מרגיזות), ומכשירים שונים שלא עובדים בכלל.
מכיוון שאין ספק שפסולת אלקטרונית זו המכה ה- 11 שמשותפת לכולנו, פתחנו בקמפיין RESTART שמזמין משרדים נוספים להצטרף אלינו ביוזמה. האיסוף מתחיל בשבוע הבא ויימשך במשך שלושה ימים במהלכם ניתן יהיה להביא איש איש את הררי מכשיריו אלינו.
את המכשירים יאספו אנשי אקולוגיה לקהילה מוגנת - מיזם העוסק במיחזור של פסולת אלקטרונית ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים וכך יוצר מקורות תעסוקה ומימון לשיקום אוכלוסיה זו.
את הפסולת מביאים אנשי הארגון לעמותות שמעסיקות אנשים בעלי צרכים מיוחדים, מלמדים אותם לפרק את הציוד לרכיביו, שולחים למחזור כל רכיב לתחומו, ומתגמלים את האנשים על עבודתם.
אפשר לקרוא עוד על המיזם המבורך באתר אקולוגיה לקהילה מוגנת.

אז הביאו לנו את מקלדותיכם, עכבריכם, מדפסותיכם ואפילו את ערמות הכבלים שאנחנו יודעים שיש לכם במשרד או בבית ואף אחד לא יודע לאן הם שייכים...
אנחנו נדאג להעביר אותם הלאה ולהפוך את המטרד הזה למשהו טוב!

את הפסולת ניתן לשים בין התאריכים 11-13.9
בחנייה של בניין בית אור (תובל 30), קומה 2- חניית ביונדביזנס.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאיילת שקד בטלפון 03-5607030


איריס רקוביצקי
ביונדביזנס