ארגון מעלה מארח השבוע את Jeffrey Hollender, מייסד חברת מוצרי הנקיון וההגיינה הטבעיים והירוקים Seventh Generation, לסדרת הרצאות בפני קהילת האחריות התאגידית (הקטנטונת) בארצנו (הקטנטונת).

Hollender הקים את Seventh Generation בשנת 1988 וכיהן כמנכ"ל החברה עד שעזב ב- 2010. כאקטיביסט בתחום האחריות התאגידית הוא כתב 6 ספרים בנושא, יושב בראשם של ארגונים שונים לעידוד עסקים לקיימות, ובארגונים המקדמים מטרות סביבתיות שונות, כולל Greenpeace בו הוא מתפקד כיו"ר המטה האמריקאי.

ביום שלישי באתי גם אני לשמוע מה יש ל- Hollender בתור יזם-איש עסקים-יועץ-מוביל-אקטיביסט-סופר בתחום האחריות התאגידית, לומר לקהילה הטריה של ה- CSR בישראל...

Hollender מאמין גדול בשקיפות ובשיח כנה עם מחזיקי העניין. הוא מסביר שיותר חשוב שחברה תהיה שקופה מאשר "מושלמת" - אין חברה שמתנהלת בצורה מושלמת, ועדיף להודות בכך בפני מחזיקי העניין ולשאוף ולפעול לשיפור.

Hollender בעצמו בתור CEO חשף מספר פעמים בפני הציבור חולשות או אתגרים שהחברה עומדת בפניהם בשרשרת האספקה, הייצור או המוצרים עצמם. האסטרטגיה שלו אם כן, היא לשקף ולשתף ותוך כדי, לעבוד לטובת תיקון ושיפור.

דבר נוסף שמדגיש Hollender הוא החשיבות שבגישה פרואקטיבית של חברות. הציבור יעריך יותר חברה שיוזמת שינוי, מאשר חברה שיוצרת שינוי כתגובה על חוסר שביעות רצון או התקפה של קבוצה זו או אחרת.

כמובן שאין דוגמא טובה יותר לכך מהתנהלות יצרניות ורשתות המזון בתקופה האחרונה - שרובם פתחו את העיניים והגיבו רק לאחר התקפות וחרם מצד הצרכנים. זאת במקום להתנהל בצורה אחראית ללקוחות מלכתחילה (כמו למשל לזהות מבעוד מועד שהעלאת מחירי הקוטג' ליותר מ- 8 ש"ח לא הוגנת ללקוחות שלה ולדרוש מהיצרניות שינוי)...

דוגמא חיובית ניתן למצוא ב- Seventh Generation שלפני כמה שנים גילתה שגידול שמן הדקל בו השתמשה בא על חשבון יערות הגשם באינדונזיה. החברה דיווחה על כך לציבור בצורה שקופה לחלוטין והתחייבה לעשות את השינויים הדרושים. שוב - אף חברה אינה מושלמת, אבל תמיד רצוי לשקף ולשפר ולא להסתיר ולטייח.

מתוך ספרו האחרון The Responsibility Revolution, ציין Hollender מספר עקרונות מנחים לאסטרטגית CSR אמיתית ומוצלחת. דבר ראשון הוא שאחריות תאגידית היא גישה כוללת של הארגון שלוקחת בחשבון את התמונה כולה ואת ההשלכות של כל חוליה בשרשרת הפעילות של הארגון על החברה, הסביבה, הארגון עצמו ואנשיו.

דבר שני מתייחס לכך שאחריות תאגידית כנה מתרחשת כשהנהלת החברה נוקטת עמדה בנושא, ומכוונת את החברה לכיוון של תוצאות ארוכות טווח. כך למשל Paul Polman, מנכ"ל יוניליוור הודיע לאחרונה שהחברה התחייבה להפחית ב- 50% את ההשפעות הסביבתיות שלה עד שנת 2020. כשנשאל איך התחייבות שאפתנית כזו תשפיע על רווחי החברה בשנים הקרובות, המנכ"ל לא התבייש לענות שמי שחושב על הרווח שלו בשנים הקרובות אז עדיף שלא ישקיע בחברה... (אפשר לקרוא עוד על Polman כאן).

חברה שמאמצת אחריות תאגידית באופן מלא היא חברה שהעומדים בראשה לא מפחדים מלוותר על רווחים קצרי טווח כדי להשיג תוצאות חיוביות כספיות, ארגוניות, סביבתיות וחברתיות - לאורך זמן.

לסיום, וכחומר למחשבה לכל מנהלי האחריות התאגידית (בעיקר לאלה שאין להם מנכ"ל כמו Polman), מציע Hollender

לעבוד על לשנות את הדרך בה ההנהלה חושבת ולעשות זאת בצורה יצירתית...

למשל - לשכנע את ההנהלה למה אחריות תאגידית זה כדאי... מבחינה כלכלית, ואיך לפעול באחריות תאגידית זה הדבר הרווחי ביותר בשביל העסק. אחר כך אפשר לדבר על הרווח לחברה, לקהילה ולסביבה...

Hollender הוא בהחלט דמות כריזמתית בעולם האחריות התאגידית, ונראה שהוא לא רק מדבר אלא מאמין גדול באחריות תאגידית, רואה בה דרך חיים ופועל על פי עקרונותיה.

מעניין לשמוע איש עסקים, יזם ואקטיביסט כמוהו שמבין את החשיבות ויודע לאזן בין פעילות עסקית, פעילות אחראית ושקיפות.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס