דוח האחריות התאגידית הראשון לשנת 2011 - הדוח של ביונד ביזנס!

דוח האחריות התאגידית הראשון שלנו מתפרסם בימים אלו ומראה לעולם איך חברה קטנה יכולה להשפיע בענק!

הדוח סוקר את החברה ופעילויותיה עם דגש על ההשפעה שלה בנושא האחריות התאגידית בארץ ובעולם, ומראה איך לחברה הקטנה שלנו יש זרועות ארוכות שמגיעות רחוק, ולכל פינה בתחום האחריות התאגידית - אם זה במדיה החברתית, או בעולם ה"אמיתי".

חוץ מלהשפיע במגזר העסקי, ביונד ביזנס משפיעה גם בקהילה עם איליין וליעד שמתנדבים בעמותות למטרות שונות, וע"י יצירת שת"פים בין עמותות לבין חברות - כך כולם מרוויחים!

אחד הדובדבנים בדוח הוא האיזון הפחמני שלנו. לאחר שכיבינו, נמנענו, לא נסענו, ומחזרנו כמה שיותר כדי לחסוך בטביעת הרגל הפחמנית שלנו, עוד נטענו עצים כדי להיות באופן רשמי חברה מאוזנת פחמנית.... איזו גאווה!

הדוח נותן הצצה לעולם של ביונד ביזנס, שלפי כמות העשיה שלה, אפשר להתבלבל ולחשוב שזו חברה של לפחות 15 עובדים.... כשהם בעצם ארבעה...

אז אתם מוזמנים לקרוא את הדוח שלנו - כאן באנגלית, וכאן לתקציר בעברית.

קריאה מהנה!

איריס
ביונד ביזנס

סקר - "הדיווח לאן"?

אז למה חברות משקיעות בדוח אחריות תאגידית? מה זה נותן להם?

סקר שנערך בחסות ארגון ה- GRI בא לברר ולתת מענה לשאלות אלו. בסקר השתתפו כ- 5,000 קוראים וכותבים של דוחות אחריות תאגידית, מה שמאפשר השוואה ו"יישור קו" בין הציפיות וההעדפות של קהל הקוראים לזה של הכותבים.

מסקנות הדוח כוללות את המוטיבציה שעומדת מאחורי הדיווח, איך נבנה האמון, והשפעת הדיווח על שינויי התנהגות. מסקנות אלו נאספו בתום הסקר לסדרה של המלצות לכותבי הדוחות, ע"מ לשפר ולקדם את נושא הדיווח:

1. אפילו ה"כפר הגלובלי" כבר הולך וקטן, ולמדינות שהיו לפני כמה שנים זניחות, יש היום השפעה גדולה יותר. עתיד הדיווח נמצא בידי כותבים שאימצו את נושא הגיוון העולמי-חברתי
2. מטרת הדיווח היא שיפור הביצועים והתהליכים הפנים ארגוניים, ולקיחת אחריות בנושא הקיימות.
3. רוב הכותבים סבורים שאחת מסיבות כתיבת הדוח היא ע"מ לערב את מחזיקי העניין. מצד הקוראים, רק מיעוטם רואה את הדוח כדרך לקבוע את מידת ודרך מעורבותם בארגון. מסקנה זו מעלה את האפשרות שאסטרטגיות הדיווח ומעורבות מחזיקי עניין צריכה לעבור שינוי.
4. באופן כללי, קוראים מאמינים לתוכן המסוקר בדוחות, אך רק 10% מהם חושבים שהדוח מספק את התמונה המלאה כלומר - שקיפות מוחלטת).
5. דיווח מאפשר השוואה בין דוחות (כלומר, ביצועים של חברות), ושקיפות.
6. רוב הקוראים נותנים חשיבות לכלים שונים שמעניקים תוקף לדוח - כשהחשוב ביותר לדעתם הוא האישור צד שלישי, ופרסים בחשיבות נמוכה.
7. קוראים משתפים אחרים את שהם קוראים בדוחות, ומשפיעים אחד על השני. כלומר, החשיפה של דוחות היא גדולה יותר מסך הקוראים.
8. דוחות משפיעים על קוראים בהשקעות שהם עושים, חיפושי עבודה וקניית מוצרים. שליש מהקוראים מקבלים השראה מהדוחות לפעולה בתחום הקיימות.

הסקר לא נותן תשובות לגבי עתיד הדיווח, אך מה שברור הוא שלכותבי הדוחות יש את הכוח להשפיע עליו ולקבוע את הרף בו כותבים בעתיד יצטרכו לעמוד (או לעבור). לעומת זאת, הסקר מאפשר דיאלוג בין הקוראים לכותבים, מה שמעודד את המשך צמיחתו של נושא הדיווח ותורם לשיפורו.

לפוסט של איליין כהן על הסקר The GRI Report Survey Report

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

על מכוניות, נשים ואחריות תאגידית

הסרט 'איזה מין שייויון' (Made in Dagenham) שיצא לפני כחודשיים הוא ממש סרט חינוכי וחובה למנהלים של חברות גדולות. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בשנת 1968 במפעל פורד בדגנהם, אנגליה. הנהלת פורד שינתה את הגדרת המקצוע של 187 עובדות המפעל ובכך "תירצה" הרעה בשכרן. כמחאה, פצחו הנשים בשביתה והביאו לעצירה מוחלטת של הייצור במפעל. הנשים דרשו לא רק הגדרה מחודשת של תפקידן, אלא גם שכר שווה לזה של הגברים.

במאבקן, הגיעו העובדות עד לשרת העבודה הבריטית, שפתרה את הסכסוך והביאה לחקיקת חוק שכר שווה לנשים וגברים. החוק הבריטי היווה בסיס לחקיקה דומה במדינות אחרות באירופה. בכך, תרמו עובדות פורד בדגנהם לקידום שוויון נשים במקום העבודה - הן מבחינת שכר והן מבחינת שוויון הזדמנויות.

זה היה בשנות ה- 60 ... ומה היום?
נשים בשוק העבודה עדיין לא תמיד מקבלות שוויון בשכר ובהזדמנויות. בישראל, שכר הנשים שווה ל- 64% משכר הגברים. נתון זה אמנם נמוך יותר מהפער הקיים ברוב המדינות המפותחות, אך לא מתקרב לפער בשבדיה, למשל, שעומד על 83% ולשם עלינו לשאוף.

יוזמה כמו זו של נשות פורד, שפגעה בחברה וברווחיה רלוונטית גם היום, שכן היא מוכיחה שעובדים מרוצים, וניהול החברה עפ"י ערכים של אחריות חברתית זה רווחי יותר (אם כי יש חברות שעדיין לא הפנימו).

התנהלות נכונה מול עובדים כוללת לא רק תנאים טובים, אלא גם תקשורת טובה - פנימית וחיצונית. שקיפות החברה לגבי מדיניות, פעילות וביצועים חשובה לשמירת הקשר עם עובדיה ומחזיקי עניין אחרים.
חברה שמשקפת את הנושאים שדורשים שיפור, כבר נמצאת בדרך לשינוי...

לאתר הרשמי של 'איזה מין שוויון' (Made in Dagenham)
לפוסט של איליין כהן Women teach Ford a lesson on CSR

איריס רקוביצקי ביונד ביזנס

זה לא האוטו שלי

סקר שהתפרסם בארה"ב מצביע על מגמה מעניינת בקרב דור Y (אלו שנולדו אחרי 1978) - הם לא חולי הגה כמו אחיהם הגדולים. אולי זה המשבר הכלכלי, אולי זה הפקקים, אולי זה כי כשלא נוהגים בבוקר אפשר לישון, לקרוא או לשחק בנינטנדו - אבל העובדה היא זו - צעירים אמריקאיים בגילאי 18-34 קונים פחות ופחות מכוניות.

הכתבה, שפורסמה במדור הפיננסי של FOX Business , מתייחסת בעיקר לנושא הפיננסי של התופעה ולהשלכותיה על תעשיית הרכב.
חוסר העניין של הדור הצעיר ברכבים פרטיים משמעותו שתעשיות הרכב יאלצו להתאים את המודל העסקי שלהם לעולם חדש בו שולט דור Y .

מכייון שמדובר בכתבה שהתפרסמה באחת מסוכניות החדשות השמרניות והימניות ביותר בארה"ב, ועוד במדור הכלכלי שלה, הטרנד הזה הוצג כמשהו שלילי שפוגע בתעשיות הרכב (אוי אוי אוי). מה שלא הוזכר כלל זה הצד החיובי של הסיפור - ההשלכות החיוביות על הסביבה וזיהום האויר!

אז אולי שמירה על הסביבה זה לא אחד השיקולים שלהם - אז מה? זה עדיין פועל יוצא מכך שאנשי דור Y לא רוצים לנהוג ומעדיפים לשחק ב- iPad באוטובוס או במושב האחורי בנסיעה משותפת.

ומה בישראל?

אמנם הישראלים אוהבים את המכוניות שלהם, אבל עם הוצאות רכב הולכות ותופחות, בעיות חניה בערים הגדולות ופקקים בשעות השיא - זו רק שאלה של זמן עד שתופעה כזו תגיע גם לישראל. או שאולי היא כבר כאן?

ולסיום -
אם נמצא שכבר יש רצון לצאת מהאוטו, ורק צריך איזה רכבת נוספת או אוטובוס קרוב, אולי קצת השקעה בתשתית התחבורה הציבורית בארץ תיתן פוש לטרנד כזה אצלנו.
מסתבר שתחבורה ציבורית זה הדבר החם הבא...

לקריאת הכתבה באתר של FOX

איריס רקוביצקי ביונד ביזנס

מרק גונתר - בלוגר טוב באחריות

בחיפושים אחר חומר קריאה מעניין (וכיף לקריאה) בנושא אחריות תאגידית, נתקלתי בבלוג של מרק גונתר. הייתי רוצה להכיר לכם אותו...
מרק גונתר הוא עיתונאי, מרצה, סופר ויועץ שמתמחה בתחום האחריות התאגידית.
גונתר סוקר בבלוג נושאים שונים תחת מטריית האחריות התאגידית –מזכויות אדם דרך ממשל תאגידי, ועד לאנרגיה וסביבה.
כעיתונאי בעברו, גונתר כותב את הפוסטים בבלוג כמיני-כתבות, כשהוא מצטט, משווה וחוקר כל נושא לגופו. אך מעבר לעובדות, הכתיבה של גונתר היא אישית – ממנו אל הקוראים, ומעבירה את העניין והמחויבות שלו לנושא האחריות התאגידית.

קריאת הבלוג שלו היא בהחלט למידה מהנה לכל מי שמתעניין בנושא. הסיפורים שהוא מביא מרכיבים את נושא ה"אחריות" בעולם כמו פאזל - שזורים יחדיו כדי ליצור תמונה כוללת.

אני ממליצה בחום על הבלוג – הוא כתוב בצורה קלילה, בשפה (אנגלית) פשוטה ומשלב עובדות עם מעורבות ואחריות אישית.

לקריאת הבלוג של מרק גונתר
תהנו ותחכימו!

איריס רקוביצקי ביונד ביזנס

צרכנות מודעת (מאוד)

Citizen Market הוא ארגון אמריקני ללא מטרות רווח שיצר שידוך בין מדיה חברתית, צרכנות ואחריות תאגידית. אתר החברה פועל תחת המותג Fosfo ונותן במה לצרכנים לשיתוף מידע ודעות לגבי אחריות חברתית של חברות.
משימתו של הארגון היא לאפשר לצרכנים לקנות בצורה מודעת ועפ"י הערכים שחשובים להם כצרכנים, ובכך להגביר את קולם ולאפשר להם לדרוש שינוי מהחברות.

המטרה היא, שחוות הדעת ותגובות הגולשים, וכן תוכן מקצועי מפי המפעילים לגבי חברות שונות ופעילותן, יהיה בעתיד נגיש לצרכנים באופן מיידי בזמן הקניה ע"י סריקת הברקוד של המוצר עם הטלפון הסלולרי או מכשיר קורא אחר.

לשם הערכת הפעילות החברתית של חברות ודירוגן באתר, משתמש ארגון Citizens Market באינדיקטורים של ארגון ה- GRI Global reporting Initiative שמהווים אבני יסוד לדו"חות אחריות חברתית-סביבתית של חברות ונותנים קו מנחה לגבי הסטנדרטים בהם חברות צריכות לעמוד בימינו בתחום זה.

הרעיון שעומד מאחורי השירות הוא לעודד צרכנים להתייחס למרכיב החברתי במדיניות החברות שאת מוצריהן הם רוכשים, ולתת להם קול להשפיע על מדיניותן.

יהיה מעניין לראות האם האתר יתפוס תאוצה ויהיה מקור השפעה על שקולי הקניה של צרכנים, או אולי ישמש מודל לחיקוי וידרבן אתרים נוספים לקדם צרכנות "אחראית". ובישראל - האם אתר כזה יכול לחנך צרכנים וחברות בנושא אחריות תאגידית, ולעורר אותנו כחברה לדרוש קיימות בזירת העסקים הישראלית?

מבוסס על כתבה של אמול מהרה שהתפרסמה בבלוג CSR של פורבס בסוף נובמבר.
לחץ כאן לקריאת הכתבה במלואה

איריס רקוביצקי חברת ביונד ביזנס

מודל חדש ליישום אחריות תאגידית

ביונדביזנס משיקה מדד משולב חדש ליישום אחריות תאגידית בישראל

עם תחילת השנה החדשה השקנו מדד משולב חדש המציג בגרף מכ"ם את ביצועי המשק הישראלי עפ"י

ארבעה מדדי אחריות תאגידית מרכזיים: דירוג מעלה, מדד השקיפות, הצטרפות לגלובל קומפקט והיקפי הדיווח.

מסיכום הנתונים עולה כי בשנת 2010 הייתה עלייה בשלושה מדדים: הכפלה בכמות החברות שהצטרפו ליוזמת

הגלובל  קומפקט של האו"ם, עליה של כ 20% בחברות בדירוג מעלה ועלייה של 3% ברמת השקיפות של

חברות בתא 100 .

במדד אחד חלה ירידה.כמות דוחות האחריות התאגידית שפורסמה בישראל ב 2010 ירדה ב 34% אל מול

השנה הקודמת ועמדה על 12 בלבד .

להודעה לעיתונות, להקליק כאן