ארגון הגלובל קומפקט עושה "נקיון בית"

מאז צמיחת המושגים אחריות חברתית ואחריות סביבתית, דובר רבות על הקלות הבלתי נסבלת בה ארגונים מעידים על עצמם שהם מתנהלים בצורה אחראית כזו, ויותר מכך – הקלות בה ארגונים מקבלים הכרה על פעילויות אלה.

לעומת חברות רבות המתנהלות עם גישה אחריות תאגידית מלאה, ישנן רבות אחרות שמתנהלות כך כלפי חוץ בלבד, ושהגיעו עם יחסי הציבור שלהן בנושא זה לרמה של אמנות (סוריאליסטית משהו).

יש בעולם כיום ביקורות רבה על ארגונים שונים המקדמים אחריות תאגידית, ועל העלמת העין שלהם מחברות ש"עושות בכאילו". אחד הארגונים המובילים והחשובים שקיבל ביקורת כזו הוא לא אחר מאשר ארגון ה- Global Compact של האו"ם.

Georg Kell - Executive Director, Global Compact

ה- Global Compact היא אמנה המעגנת שותפות בין המגזר העסקי העולמי ובין האו"ם ומעודדת התנהלות אחראית חברתית וסביבתית של חברותיה. חברות בארגון מתחייבות להתנהל על פי עשר עקרונות בנושאי זכויות אדם, זכויות העובדים במקום העבודה, הגנה על הסביבה והימנעות מתופעות של שחיתות. בתמורה מקבלות החברות הכרה, יוקרה והזדמנויות עסקיות.

התייחסות לביקורות שמקבל הארגון בשנים האחרונות, מצאתי בצורת כתבה של Jo Confino ב- Guardian Sustainable business . על פי הכתבה שגם כוללת ראיון עם Georg Kell, יו"ר ה- Global compact, הארגון אמנם דואג "לסלק" חברות שלא עומדות בקריטריונים, וכך נעשה למעל ל- 3000 חברות בשנים האחרונות, אך עדיין ישנה בעיתיות במעקב וניטור התנהלותן האמיתית של החברות. חברות שלא עומדות בקריטריונים כוללות כאלה שהצטרפו רק על מנת לקבל את הסטמפה היוקרתית של הארגון, או אלה שלא מדווחות על פעילותן ולא עומדות בהתחייבויות שלהן כחברות בארגון.

אך חברות מסוג זה הן עדיין יוצאות דופן בקרב חברות ה- Global Compact. בארגון יש יותר כ- 5,000 חברות מיותר מ- 135 מדינות המחויבות לעקרונות המנחים ומתנהלות על פיהן. כמו כן, הארגון מגייס לאחרונה חברות חדשות בקצב של 100 חברות בחודש. ההתעניינות הפתאומית בארגון כנראה נובעת מהמשבר הכלכלי ומההבנה של חברות שאחריות תאגידית תסייע להן בטווח הארוך.

Georg Kell בהחלט נשמע מחויב לארגון ולמטרותיו ועובד על קידום האחריות התאגידית בקרב חברות בעולם, למרות שהשנתיים האחרונות גרמו להאטה בנושא. המטרה של הארגון היא להגיע למסה קריטית, כדי ליצור שינוי אמיתי בקהילה העסקית, ולשם כך עליהם לגייס לפחות 20,000 חברות.

חברות שמעוניינות להצטרף – זה באמת לא כל כך מסובך, והיתרונות לעסק שלכם הם רבים הן מבחינה עסקית והן מבחינת חברתית-תדמיתית. חברות ב- Global Compact משמעותה להיות חלק מליגת על של חברות גלובליות, מהן אפשר ללמוד גם מבחינה עסקית וגם מבחינת אחריות תאגידית.

חברות שכבר רשומות בארגון – כדאי לעמוד בתנאים וההתחייבויות! אתם לא רוצים למצוא את עצמכם ברשימה השחורה של אחד הארגונים המובילים בעולם...

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

כל מה שרציתם לדעת על תקן 10000 - ניהול אחריות חברתית

בין שלל התקנים של מכון התקנים הישראלי, ישנו תקן אחד ספציפי שמאפשר לחברות לקבל "סטמפה" על מערך האחריות החברתית שלהן – זהו תקן 10000. התקן מיישם גישה מערכתית לאחריות חברתית, ומספק לחברות הנחיה של צעד אחר צעד בתכנון ויישום מערך זה.

מי ולמה צריך את תקן 10000?

כבר דובר רבות על הקשר החיובי שבין הביצועים החברתיים של ארגון לבין הביצועים הפיננסיים שלו. המחקרים מורים על כך שאחריות חברתית של ארגון משפיעה לטובה על התדמית שלו בעיני העובדים, הלקוחות ומחזיקי עניין אחרים ולכן גם מסייעת להצלחתו הפיננסית. מעבר לכך, הטמעת מערך אחריות חברתית כחלק ממכלול האחריות התאגידית של הארגון תורמת רבות להתייעלות תהליכים בארגון, ובכך לביצועים פיננסיים טובים יותר.

תקן 10000 נועד לכל חברה או ארגון שהפנימו את הקשר הזה שבין אחריות חברתית להצלחה עסקית, ומעוניינים לקחת את הצעד הבא, וליצור "מערכת ניהול חברתי" אשר תסייע להביא לפועל אסטרטגיות ויוזמות בתחום זה בצורה היעילה ביותר, למקסם את ה- ROI של יוזמות אלה לארגון, ולהראות מחויבות ורצינות למחזיקי העניין.

לוגו של תקן 1000 - מכון התקנים הישראל

איך מקבלים את תקן 10000?

כמו כל מהלך עסקי, גם זה מתחיל במיפוי הנושאים הרלוונטיים, שכולל בתוכו זיהוי והערכה של פרקטיקות קיימות, ושל פערים, סיכונים והזדמנויות. לאחר המיפוי יש לפתח אסטרטגיה הכוללת גם כתיבת מדיניות אשר תבהיר את כוונות ההנהלה הבכירה ותנחה לגבי כיוונים ויעדים. כשיש אסטרטגיה ביד, כל שנותר הוא לקבוע מי עושה מה (חלוקת אחריות). כמובן שכל זה לא שווה כלום אם אין בקרה ודיווח על התהליך והתוצאות.

בתהליך המיפוי, בניית האסטרטגיה והבקרה התקן מבקש התייחסות למגוון רחב של נושאים חברתיים (ולא רק לרובד הראשון – תרומות והתנדבות בקהילה):

סביבת עבודה וזכויות עובדים, זכויות אדם ואזרח, איכות הסביבה, מעגל חיי המוצר, שיווק וצרכנות, אתיקה וניהול, ממשל תאגידי, שקיפות ודיווח, וקהילה כמובן. ובקיצור – כל נושאי האחריות התאגידית.

על מנת לעבור את תהליך ההנעה והיישום בצורה היעילה, החלקה והטובה ביותר, מומלץ להסתייע ביועצים חיצוניים אשר מתמחים בניהול מערכת אחריות חברתית.

ביונדביזנס מתמחה בליווי ארגונים בתהליכי בניית אסטרטגיה והטמעת אחריות תאגידית, ובתוך כך גם תקן 10000. אנו מציעים ללקוחותינו יעוץ והכוונה בכל הקשור לנושא זה ומחויבים לתמוך ולסייע לכל אורך הדרך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלינו למייל: info@b-yond.biz

ניתן לקרוא עוד על תקן 10000 באתר מכון התקנים הישראלי: http://www.sii.org.il/135-1549-he/SII.aspx

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

'הלורקס' של ד"ר סוס - על כלכלה וחיות אחרות

בשבוע שעבר יצא למסכים בארה"ב סרט המבוסס על סיפור של ד"ר סוס - The Lorax . הסרט נמצא במקום הראשון בקופות וגרף כ-$70.7 מיליון בסוף השבוע האחרון. כמו כל סרטי ד"ר סוס, הסרט מיועד לילדים אך יש בו תובנות וסבטקסט שמיועדים למבוגרים.

תשאלו למה אני כותבת פתאום על סרטים?

לא, עדיין לא מוניתי למבקרת קולנוע מטעם ביונד ביזנס... לסרט הלורקס (זהו שמו בישראל) יש ערך מוסף מעבר להיותו סיפור מקסים עם דמויות פרי דמיונו הפרוע של ד"ר סוס – לימודי קיימות ואחריות תאגידית. את נושא שימור הסביבה ניתן לזהות כמעט מיד – דמות חיצונית (ה'וואנסלר') מגיעה לעולם קסום ומתחילה לכרות עצים לטובת ייצור מוצר "שכולם צריכים". כריתת העצים לא מפסיקה עד שהם נגמרים והיצורים נאלצים לעזוב מפאת זיהום אויר והרס של עולמם הקסום.

אך נושא האחריות הסביבתית הוא רק השכבה הראשונה... המבוגרים שבינינו שקצת מחוברים לדרכי העולם הכלכלי כיום ישימו לב לעוד שכבה המביאה את המתח התמידי בין פעילות עסקית החותרת לרווחים מידיים, לבין זו השואפת לבניית ערך מוסף לטווח ארוך וקיימות.

הלורקס
http://www.traileraddict.com/trailer/the-lorax/trailer

לפני שעוזבים היצורים את עולמם, חורט הלורקס (הדמות המרכזית בסרט) על אבן את המילה Unless. רוב הפרשנויות למילה מדברות על כך שהיא מתייחסת לסביבה – "אם לא נפסיק להרוס את כדור הארץ, אז...", אבל בעקבות כתבה שמצאתי ב- Huffington Post אני רוצה להציע כמה פרשנויות נוספות, שקושרות את הסיפור ואת 'Unless' לכלכלה העולמית:

• אלא אם תאגידים יעמדו בפני הפיתוי של רווח קצר מועד, אנו מסתכנים בוויתור מוחלט על קיימות ויצירת ערך מוסף. כך בסרט ה'וואנסלר' בוחר למקסם את רווחיו המיידיים על ומתעלם מההשלכות ארוכות הטווח של פעילותו.

• אלא אם ארגון יאמץ ויטמיע בצורה מלאה את מערכת הערכים של אחריות תאגידית, הוא מסתכן בכך שיהפוך ללא רלוונטי, מיושן. נושא האחריות החברתית-סביבתית הפך למנדט בשנים האחרונות וחברות שלא לוקחות חלק בכך עלולות לאבד את אמונם ועסקיהם של לקוחות, צרכנים ומשקיעים. בסרט, אילו ה'וואנסלר' היה פועל באחריות, ולמשל נוטע עצים חדשים במקום אלה שכרת, יכול היה להמשיך ולהניב רווחים אל תוך העתיד.

• אלא אם ארגונים יאמצו ראייה רחבה יותר של תפקידן ומטרתן בחברה (מעבר לרווח למשקיעים), נגיע גם אנו לסופו של הלורקס. עלינו לזכור שמקסום אינסופי של רווחים הוא בחירה ולא חובת הארגון (מקסום הרווח הוא חובה חוקית של ארגון רק לפני מכירתו), ויותר מכך יכול לשים את הארגון בסיכון שכן הוא עלול לבוא על חשבון אינטרסים אחרים שלו, כמו למשל במקרה של הלורקס – הכחדת זן העצים לו היתה החברה זקוקה לצרכי ייצור...

הספר הלורקס, עליו מבוסס הסרט, פורסם לפני כ- 40 שנה... מעניין אם גם אז הבינו את הרובד הפנימי המבקר את הכלכלה העולמית, או שלא ראו בספר יותר מסיפור ילדים?

והיום שאנחנו מבינים – מה נעשה עם זה?

*** הלורקס מציג בימים אלה על המסכים בישראל גם בדיבוב לעברית.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

איך משיגים צריכה ברת קיימא?

בשנים האחרונות אנו מוצאים שלצרכנים יש יותר כוח ויותר הזדמנויות לשנות ולהשפיע על מוצרים ושירותים שהם צורכים, זאת לעומת מערכת היחסים הקודמת שבה הצרכן פשוט השלים עם כל מה שהציע לו היצרן. היום, לחברות כבר אין את הפריווילגיה להתחמק ולהתעלם מהצרכן ומרצונותיו, וזה כולל גם דרישות למוצרים ברי קיימא, התנהלות אחראית של הארגון, ושקיפות.

בארץ, כמו גם בעולם, צרכנים מודעים רוצים מוצרים במחירים שווים לכל נפש, שמיוצרים בצורה אחראית חברתית-סביבתית. לחברות מצידן, יש אינטרס כמובן לספק לצרכן את מבוקשו ולדאוג למערכת יחסים של אמון ונאמנות, אך מצד שני לעתים מתקשות במהלך זה.

כתבה שפורסמה ב- Sustainable Business Forum עוסקת במחקר שנעשה לאחרונה לגבי "צריכה ברת קיימא". המחקר סוקר לא רק את הצד של הצרכן בעניין זה, אלא גם מביא את האתגרים והפתרונות האפשריים מנקודת מבטו של הארגון והערך המוסף הפוטנציאלי.

המחקר, More with Less: Scaling Sustainable Consumption and Resource Efficiency מצא מספר מכשולים פנים וחוץ ארגוניים שמפריעים לקיומה של "צרכנות ברת קיימא":

• לצרכנים אין תמריץ מספק להתנהל ב"צרכנות ברת קיימא", כמו כן הם מבולבלים ממסרים לא עקביים. חברות לא מקלות על צרכנים בנושא זה – המידע שהן מספקות לגבי מוצרים לעתים לוקה בחסר או "משמיט" פרטים, ומוצרים ברי קיימא נחשבים ל"פרימיום" וכך גם המחיר שלהם.
• שרשרת אספקה מסורבלת ולא יעילה יוצרת עלויות מיותרות וכמו כן מקשה על המעקב אחר "התפתחות" חיי המוצר מבחינת ההשפעות החברתיות-סביבתיות שלו.
• טכנולוגיה יקרה ולא מנוצלת כראוי היא הסיבה לכך שמוצרים רבים אינם ממוחזרים. גם אלה שממחוזרים עוברים לעתים קרובות תהליך ארוך ויקר שבד"כ כולל שינוע ברחבי העולם, מה שמעיב על התועלת הסביבתית. כמובן שאתגר זה מוסיף להוצאות היצרן, מעלה את המחיר לצרכן ומונע ממנו צרכנות ברת קיימא אמיתית.
• תמריצים מסחריים לייצור מוצרים ברי קיימא הם כמעט לא קיימים (לא רק אצלנו...) ובכך מונעים גידול של כ- 7-13% בייצור מוצרים אלה.
• ראיה חסרת אופקים היא בעיה שקיימת בעולם כולו, אך הישראלים בהחלט מתמחים בה... רוב רובן של החברות בעולם מחפשות רווחים קצרי טווח כדי לשמור על בעלי המניות עשירים ומרוצים. המחקר מצא כי מתוך 100 חברות ה- FTSE (100 החברות הנסחרות ב- London Stock Exchange), 55% מציבות יעדי אחריות תאגידית שצריך להשיג תוך שנה-שנתיים, ורק 18% רואות קדימה ומציבות יעדים למילוי עד ל- 2018-2020.

המחקר מציע כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור לחברות להתגבר על אתגרים אלה:

source - WEP, 2012

ובעין מקומית...

אמנם צריכה ברת קיימא היא חשובה ונכונה, אך בישראל יש לחברות היצרניות והקמעונאיות עוד כמה שלבים לעבור לפני שיגיעו למוצרים ברי קיימא... הראשון שבהם הוא לתקן ולבסס מחדש את מערכת היחסים שלהם עם הצרכנים – שנפגעה קשות עקב האירועים של השנה האחרונה. תוך כך, הטמעה של מספר אלמנטים בסיסיים של אחריות תאגידית – אלה יכולים להביא לצמצום עלויות ולאחר מכן לייצור מוצרים ברי קיימא.

הדרך אמנם ארוכה אבל לא בלתי מושגת!

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס