בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לנושא הסביבתי בקרב חברות גדולות, ובעיקר לפליטות הפחמן ולזיהום.
חברות גלובליות רבות מודדות כבר מספר שנים את רמות פליטות הפחמן שלהן, ומדווחות על כך דרך דוחות סביבתיים, דוחות אחריות תאגידית או לארגונים שונים המאגדים נתונים אלה.
נתון נוסף שנמדד על ידי חברות גלובליות עם אחריות סביבתית ממוצעת ומעלה, הוא כמות פליטות הפחמן העקיפות שלהן כולל אלו של הספקים שלהן. בעקבות כך, יותר ויותר חברות דורשות מהספקים שלהן לדווח על פליטות הפחמן שלהם.
green supply chain
במחקר שנערך על ידי ה- Carbon Trust Advisory וכלל ראיונות טלפוניים עם נציגים מ- 100 חברות גלובליות עם לפחות 1,000 עובדים ברחבי העולם, נמצא שחצי מהחברות המשתתפות מתכוונות בעתיד לבחור את הספקים שלהם על פי המדרך הפחמני שלהם.
כמו כן, להלן מספר ממצאים עיקריים נוספים מהמחקר:
- 93% מהחברות במחקר מתייחסות ומטפלות במדרך הפחמני הישיר שלהן.
- 40% מהחברות מתייחסות למדרך הפחמני העקיף שלהן, כולל זה של הספקים.
- 58% מהחברות מוכנות לשלם בעתיד מחיר פרימיום לספקים עם מדרך פחמני נמוך, וכך להשפיע בצורה חיובית על המדרך שלהן.
- 29% מהספקים עלולים לאבד את מקומם ב"שרשראות האספקה הירוקות" שייוצרו אם לא ידווחו בצורה מסודרת על פליטות הפחמן שלהם.
למי שמעורב בעולם האחריות התאגידית, המחקר הזה הוא לא הפתעה גדולה. הצורך והרצון של חברות גלובליות לצמצם את טביעות הפחמן הישירות והעקיפות שלהן הוא ידוע, אך ההתנהלות סביב העניין היא לא פשוטה ודורשת אסטרטגית עבודה שמקורה בדירקטוריון, דרך ההנהלה הבכירה ושמתבטאת דרך הפעילות היומיומית של אחרון העובדים. בחברות עם 200,000 עובדים ויותר זה לא תמיד קל...
הדרישה לדיווח וצמצום המדרך הפחמני מספקים היא אתגר בפני עצמו מכיוון שהיא כוללת מצד אחד התחייבות טוטאלית של הארגון וההנהלה, וכמו כן יש לה השלכות מבחינה כלכלית,שיווקית ואטסטרטגית.
הדרך עדיין ארוכה ליום שבו שרשרת האספקה בעולם תהיה ירוקה... היום היא אפילו עדיין לא צהובה. אם כל החברות שמשתתפות במחקר הזה יעמדו בכוונות שלהן אז אולי עוד שנתיים תהיה לנו שרשרת ירקרקה...
ובנימה ישראלית...
חברות רבות בישראל מספקות מוצרים ושירותים לחברות בינלאומיות, שידועות בתור חברות עם פעילות אחריות תאגידית ענפה, כולל דיווחי מדרך פחמני ישיר ועקיף.
חברות בישראל, גם אלו שלגביהם מחקר כזה יכול להיות מאוד רלוונטי, לא נראה שמבינות מה מונח כאן על הכף. אולי זו החוצפה הישראלית, הבטחון שהכל יהיה בסדר, זה שאנחנו מרוחקים, או ש"בעברית לא מבינים מה אנחנו עושים או אומרים..." או אולי זה פשוט חוסר אכפתיות כלפי הכדור והדורות הבאים... תהיה הסיבה שלא תהיה, בישראל אנחנו מפגרים אחרי העולם בשקיפות ודיווחי אחריות תאגידית ומדרך פחמני.
כדאי לאותם חברות ספקיות לבחור בדרך המתגבשת של "שרשרת האספקה הירוקה" ולהתחיל לדווח ולצמצם את טביעות הפחמן שלהן, כדי שלא יאבדו את מקומן בשרשרת האספקה של חברות גלובליות מובילות, ויהפכו לחוליות מיותרות שאין להן מקום בשרשרת.
איריס רקוביצקי
ביונדביזנס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה