אחריות תאגידית - הכל או כלום

זו תקופה קשה לאחריות תאגידית - המשבר הכלכלי, חוסר הוודאות לגבי העתיד ולחץ מפני בעלי המניות דוחפים את הנושא הצידה.

ממחקר שנעשה לאחרונה על ידי Sloan Management Review בקרב מנהלים בחברות שונות ברחבי העולם, נראה שאחריות תאגידית היא לא בעדיפות גבוהה אצל רב החברות, וגם לא תהיה בזמן הקרוב.

על פי תוצאות הסקר, פחות מחצי המנהלים שהשתתפו טוענים שהחברה שלהם עוברת תהליכי שינוי על מנת להכיל ערכי קיימות ואחריות תאגידית. לעומת זאת, רב המנהלים טוענים כי אחריות תאגידית היא לא אלמנט אסטרטגי עיקרי כרגע, אך מכיוון שהפכה לאלמנט שמהווה יתרון תחרותי הציבה לעצמה החברה מטרות לשילוב פעילות אחריות תאגידית.

הטרנד העולמי - מייצג את הכלכלה, אחריות תאגידית, התמיכה בביבי,המכירות של תנובה ועוד ועוד

מה שהסקר לא שואל, זה אם היו שינויים ארגוניים או שינויים בקרב ההנהלה על מנת להטמיע את נושא האחריות התאגידית בחברה. על פי תוצאות הסקר, ניתן להבין שלא.

החברות הללו, שהמנהלים שלהם השתתפו בסקר זה, בטח עשו את מה שעושים בארץ – אחריות תאגידית שטחית, לא פעולות חוצות ארגון והנהלה, לא שינוי מהותי החל מראשון הדירקטורים ועד לאחרון העובדים... הם בטח עשו הרבה ישיבות ושמו המון יעדים ושינו קצת מדיניות... אבל זה לא מספיק.

הסקר הזה מראה שמצב האחריות התאגידית בארץ לא שונה בהרבה ממה שקורה אצל רב החברות בעולם (חוץ מזה שבישיבות שלהם אוכלים donuts ובישיבות בארץ יש בורקס).

על מנת שחברה תצליח להפיק תוצאות טובות ב- "Triple Bottom Line" של רווחיות, קיימות והשפעה חברתית, יש לבצע 'אתחול' של ההנהלה על מנת שתהיה מסוגלת לייצר אסטרטגיה שמיועדת להביא תוצאות חיוביות בכל שלושת הנושאים.

פיתוח אסטרטגיה כזו יכול לקרות אך ורק אם הנהלת החברה מאמינה ומבינה שפעילות אחריות תאגידית היא קריטית להצלחת החברה ושהיא יכולה להצליח רק אם ההנהלה כולה מחויבת לכך.

עם הזירה העסקית השברירית בימים אלו, קשה להאמין שחברות יבצעו שינויים חוצי ארגון כמו אלה הנדרשים לטובת שילוב אחריות תאגידית. כמו כן, לא סביר שבזמן הקרוב תהיינה איזו שהן רגולציות אשר יחייבו ארגונים לבצע שינויים אלו ולכלול פעילות אחריות תאגידית,

לכן נראה שבעתיד הקרוב, נושא האחריות התאגידית אמנם יקבל את הפוקוס שהוא מקבל היום מחברות, אך לא יותר מזה.

נותר להישען על חברות אלו שהמנהיגים שלהן מאמינים שאחריות תאגידית וקיימות זה פשוט הדבר הנכון לעשות, ולקוות שחברות אחרות יקבלו השראה וילמדו מהן...

הגיג קטן לסיום...

אחרי הכל, צריך לזכור - לטובת הציבור עדיף שחברה תעשה קצת מבכלל לא, אז אולי לחברה זה לא ממש מועיל כמו שיועילו תהליכים חוצי ארגון, אבל לקהילה ולסביבה גם אחריות תאגידית "שטחית" היא בסדר גמור.

הפוסט היום מבוסס על כתבה שהתפרסמה ב- Forbes.com

ניתן לקרוא את הכתבה במלואה באנגלית כאן.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

תחרות דוחות אחריות תאגידית - מי שמצביע משפיע!

אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת הבחירות... של דוחות האחריות התאגידית הטובים בעולם!

ה- Corporate Register עורך את תחרות הדוחות The CRRA - The CR Reporting Awards זו השנה החמישית, וכמו בכל שנה התחרות כוללת דוחות מכל העולם ומסוגים שונים של ארגונים - מתאגידי ענק ועד ארגונים ללא מטרות רווח.

מילה על ה- Corporate Register

זהו האתר המקיף ביותר בנושא דוחות אחריות תאגידית וכולל מאגר של יותר מ- 36,000 דוחות של יותר מ- 8,400 ארגונים מכל העולם.

מילה גם על ה- CRRA של שנת 2011

בתחרות השנה משתתפים 93 דוחות מ- 29 מדינות שונות, אשר התפרסמו בשנה שעד אוקטובר 2011.

השנה כל חברה גם התבקשה לכתוב בקצרה סיכום של הדברים העיקריים בדוח, כך שמצביעים יכולים להתרשם מהדוח גם בלי לקרוא את כולו.

בתחרות תשע קטגוריות, וכל דוח יכול להתחרות בכמה קטגוריות כל עוד הן רלוונטיות לדוח ולארגון. הקטגוריות הן:

- הדוח הטוב ביותר - Best report

- הדוח הראשון הטוב ביותר - Best 1st time report

- הדוח הטוב ביותר לחברה קטנה-בינונית - Best SME report

- הדוח המשולב הטוב ביותר (דוח פיננסי ודוח אחריות תאגידית באותו מסמך) - Best integrated report

- חשיפת הטביעה הפחמנית הטובה ביותר - Best carbon disclosure

- יצירתיות בתקשורת - Creativity in communications

- רלוונטיות ונושאים מהותיים - Relevance & materiality

- פתיחות והגינות - Openness & honesty

- אמינות דרך הבטחת איכות - Credibility through assurance

השנה ביונדביזנס היא "מחזיקת עניין" בשני דוחות שנמצאים בתחרות - דוח אחריות תאגידית של ביונדביזנס לשנת 2010, ודוח אחריות תאגידית של קבוצת ברן לשנת 2010.

הדוח של ביונדביזנס מתחרה בארבע קטגוריות - הדוח הטוב ביותר, הדוח הראשון הטוב ביותר, יצירתיות בתקשורת והדוח הטוב ביותר לחברה קטנה-בינונית.

הדוח של קבוצת ברן מתחרה בשתי קטגוריות - רלוונטיות ונושאים מהותיים, ופתיחות והגינות.

נשמח לקבל את הקולות שלכם לשני דוחות אלה!

כל מה שצריך זה להירשם באתר, וניתן להצביע עד ה- 27 בינואר 2012.

ניתן להצביע לעד חמש דוחות בכל קטגוריה, ובין המצביעים שיבחרו לפחות דוח אחד בכל קטגוריה תערך הגרלה לפרס כספי... אז רוצו לקלפיות! זה משתלם!

יש לשים לב, שעובדים של חברות מתחרות לא יכולים לבחור בדוח של החברה שלהם.

לאחר ההרשמה באתר, ההצבעה נערכת כאן: www.corporateregister.com/crra

נמשיך לעדכן מזירת התחרות בשבועות הקרובים.

ובינתיים, שיהיה בהצלחה לכל המתמודדים!

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

אחריות ממשלתית?

כן! אחריות ממשלתית.

אולי זו התשובה להתדרדרות המצב הכלכלי והחברתי, לא רק בארץ, אלא במדינות מערביות נוספות.

תנועת Occupy Wall Street שתופסת בחודש האחרון תאוצה בארה"ב ובעולם כולו, מוחה כנגד התנהלותם של חברותגדולות וגופים פיננסיים שמניעים את הכלכלה אשר יוצרים מצב שבו העושר וההכנסות לא מתחלקים בצורה הגיונית. מחאה זו נולדה בעקבות המשבר הכלכלי אותו גרמו אותן חברות - משבר שממנו החברות הללו יצאו כמעט בלא נזק, ואילו האזרח הקטן הוא הנושא בנטל.

נשמע לכם מוכר? לפחות בארה"ב קוטג' לא עולה 8 שקלים...

בתרגום חופשי: הון, שלטון, עולם תחתון

חברות גדולות בארה"ב מתנהלות במידה זו או אחרת באחריות תאגידית כבר מספר שנים, כולל פרסום דוחות. אבל התנהלות אחראית ועל פי החוק לא שווה כלום אם החוקים והסטנדרטים לא אחראיים... כך קרה שחברות אמריקאיות הפילו את כלכלת העולם תוך שהן פועלות "במסגרת החוק והרגולציות". אחריות ממשלתית - זה מה שהיה חסר במקרה הזה.

בארץ רוב החברות לא מתנהלות באחריות תאגידית, וגם הממשלה לא - מכאן המחאה החברתית... בניגוד לארה"ב שחלק מהחברות לוקחות על עצמן מידה מסוימת של אחריות ואפילו מצליחות לזכות באמון הציבור, בישראל גם זה לא ממש קיים ולציבור כרגע אין הרבה אמון לא בחברות הגדולות ולא בממשלה.

שאלת הביצה או התרנגולת...

האם מחויבות לאחריות תאגידית צריכה לבוא קודם כל מהממשלה ולטפטף אל המשק בעזרת רגולציות ותגמולים? או שאולי, כדי לרצות את קהל הצרכנים, אחריות תאגידית תמיד תגיע קודם מחברות, כי בעצם לממשלה אין אינטרס להתנהל באחריות לאחר שנבחרה...?

הפוסט נכתב בהשראת מאמר ב-CsrWire.com שמעלה את נושא מידת האחריות הממשלתית אל מול מידת האחריות התאגידית באקלים הכלכלה הנוכחי בארה"ב.

* * * * *

ניתן לקרוא את הכתבה כאן: http://www.csrwire.com/blog/posts/179-for-responsibility-occupy-government-as-well-as-wall-street

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

ולחדשות הספורט...

ספורט רחוק ממני שנות אור, בעיקר כדורגל... אבל כשזה מתחבר עם אחריות תאגידית זה נהיה מעניין...

מסתבר שהפועל תל אביב היא מובילה עולמית בנושא אחריות חברתית, והפעילות שלה בלטה במיוחד בכנס Beyond Sport United של קבוצות וליגות הספורט הגדולות בעולם, שנערך לאחרונה בניו יורק ועסק באחריות חברתית.

בכנס הרצה ניר ענבר, מנכ"ל מועדון הפועל בפני נציגים ממנצ'סטר יונייטד, ניו יורק יאנקיז, ה- NFL , NBA ועוד רבים וידועים, על הפעילות של המועדון בקרב בני נוער משכבות חלשות.

הפעילות של הפועל נעשית על ידי מפעלות חינוך וחברה, ומובילים אותה בעלי הקבוצה לשעבר, משה תאומים וסמי סגול.

האחריות החברתית של הפועל נוגעת בכ- 30,000 ילדים, רובם בישראל אך גם ברשות, בירדן, האיטי, קמרון, רואנדה ובקרוב גם בהודו וארה"ב. הפעילות היא לא רק ספורטיבית, אלא בעיקרה חינוכית ומטרתה לסייע לילדים מאזורי עוני ומצוקה, כולל אלה עם מוגבלויות שונות.

יש דוגמאות רבות לספורטאים בקנה מידה עולמי, בארץ ובעולם שהגיעו משכבות חלשות, או מדינות עולם שלישי ולכן אפשר היה לחשוב שספורט ואחריות חברתית זה חיבור די טבעי. אז מסתבר שלא...

בארץ יש כמה דוגמאות יפות למעורבות חברתית ותמיכה במטרות שונות וחשובות (מכבי תל אביב, ההתאחדות לכדורגל), אך מספר הקבוצות שמעורבות בנושא באופן שוטף ורציני, הוא קטן.

לקבוצות הספורט יש אינטרס לקדם פעילות חברתית, גם בתור ראייה לעתיד - הצמחת שחקנים חדשים, וגם מתוך ראייה כלכלית - צרכנים מעדיפים חברות עם מוסר חברתי, וכך זה גם בספורט.

עם המעורבות הדלה של השוק הישראלי באחריות תאגידית, זו בהחלט הפתעה גדולה שדווקא קבוצה ישראלית נחשבת למובילה עולמית בתחום. מה שמפתיע זה לא שיש רצון לעזור ולקדם ילדים, אלא שהנהלת הקבוצה מעריכה את התרומה של הפעילות הזו לקבוצה עצמה, ולעסקים.

אם עוד כמה קבוצות יפעלו באחריות חברתית, אפשר יהיה לפתוח ליגת אחריות תאגידית, על משקל ה- Dow Jones Sustainability Index, או ברמה המקומי - מדד מעלה...

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

H&M הולכת על קו אחראי

חברת H&M השיקה ב- 2011 ליין חדש, שכל הפריטים הנכללים בו מוגדרים כברי קיימא - החל מהרכש של החומרים ועד נקודת המכירה. כאחת מחברות האפנה המובילות בתחום האחריות התאגידית, H&M לא רק מבצעת אלא גם שואפת לשמש דוגמא לחברות אחרות ולקדם את ערכי האחריות והשקיפות בתעשייה, שידועה לשמצה בתור אחת שמעסיקה מיליוני עובדים עלומי שם במדינות עולם שלישי - עובדים שאין להם את היכולת להגן על עצמם ועל זכויותיהם.

כמובן שאחריות באפנה לא מסתכמת בתנאי העסקה, והאתגרים בעולם הזה מתחילים מרכש, דרך הייצור, ועד להשלכות על הצרכנים (כמו הדוגמניות הרזות מדי והשפעתם על נערות ונשים "רגילות"...).

H&M כבר נמצאת בעסקי ה"אחריות" שנים רבות, וארכיון הדיווח שלה כולל דוחות אחריות תאגידית שנתיים החל מ- 2002.

הליין החדש נקרא Conscious Collection והוא כולל בגדי נשים, ילדים וגברים שעשויים מכותנה ובדים אורגנים וממוחזרים. בעזרת העיצובים הייחודיים והבדים האיכותיים, שואפת H&M להראות לעולם האפנה מה אפשר לעשות עם חומרים ברי קיימא. מעבר לזאת, הליין החדש נמכר ככל ליין אחר, באותו טווח מחירים נמוך ובר השגה למרבית הצרכנים.

הליין "האחראי" הוא כמובן חלק קטן מהפעילות של H&M בתחום האחריות התאגידית. החברה פועלת לשנות ולהשתפר בתחום זה על כל רבדיו - מאתיקה, הדרכות, שרשרת האספקה, ועד לפליטות פחמן, שימוש באנרגיה ומים וכו'.

חלק מהרעיון בקו "האחראי" הוא גם לפזר את האחריות אל מחוץ לחברה, לצרכנים - לגרום להיות להיות מעורבים על ידי כך שהם בוחרים בגד שעשוי מחומרים ברי קיימא ומיוצר בצורה שאחראית לעובדים ולסביבה. מעבר למעורבות של התרכנים והעלאת המודעות, הצרכן מרגיש בטוח שעשה את הבחירה האחראית.

למרות השקת הליין החדש, השנה האחרונה לא עברה ללא ביקורת על מנהגי הייצור של H&M, כמו גם של חברות אחרות (כמו Adidas, Puma, Calvin Klein, Converse ואחרים). Greenpeace פרסמה דוח שנקרא Dirty Laundry ובו היא חושפת השלכת חומרים מסוכנים וזיהום מקורות מים בסין על ידי תעשיית הטקסטיל.

תשובת חברות האפנה לדוח זה, ואיתם גם H&M היתה התחייבות לפעול להפסקת הזיהום.

אם כל האחריות והשקיפות, H&M לא היתה הראשונה שיצאה בהצהרות ונתנה ל- Nike, Adidas ו- Puma לגנוב לה את ההצגה. ההתחייבות הגיעה רק לאחר לחץ מ- Greenpeace ומחזיקי עניין אחרים.

מקרה זה רק מראה שלא משנה כמה חברה תנהג באחריות, תמיד יהיה משהו שבו היא טועה או במקרה הגרוע - מעלימה עין.

תשובה מהירה במקרה זה, כמו זו של החברות האחרות היתה נותנת חוסכת ל H&M כמה אי נעימויות עם ארגונים שהיום הקול שלה לא רק חזק אלא מכריע...

והחוק הראשון ביחסי ציבור הוא שגם אם (חברה או אדם פרטי) תעשה הרבה דברים טובים, תמיד זוכרים אותך בגלל הדברים הרעים.

ולכן, גם בסיפור הזה המסקנה העיקרית היא שתמיד, אבל תמיד כדאי יותר לחברה להיות שקופה...

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

בדרך לשרשרת אספקה ירוקה

בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת לנושא הסביבתי בקרב חברות גדולות, ובעיקר לפליטות הפחמן ולזיהום.

חברות גלובליות רבות מודדות כבר מספר שנים את רמות פליטות הפחמן שלהן, ומדווחות על כך דרך דוחות סביבתיים, דוחות אחריות תאגידית או לארגונים שונים המאגדים נתונים אלה.

נתון נוסף שנמדד על ידי חברות גלובליות עם אחריות סביבתית ממוצעת ומעלה, הוא כמות פליטות הפחמן העקיפות שלהן כולל אלו של הספקים שלהן. בעקבות כך, יותר ויותר חברות דורשות מהספקים שלהן לדווח על פליטות הפחמן שלהם.

green supply chain

במחקר שנערך על ידי ה- Carbon Trust Advisory וכלל ראיונות טלפוניים עם נציגים מ- 100 חברות גלובליות עם לפחות 1,000 עובדים ברחבי העולם, נמצא שחצי מהחברות המשתתפות מתכוונות בעתיד לבחור את הספקים שלהם על פי המדרך הפחמני שלהם.

כמו כן, להלן מספר ממצאים עיקריים נוספים מהמחקר:

• 93% מהחברות במחקר מתייחסות ומטפלות במדרך הפחמני הישיר שלהן.
• 40% מהחברות מתייחסות למדרך הפחמני העקיף שלהן, כולל זה של הספקים.
• 58% מהחברות מוכנות לשלם בעתיד מחיר פרימיום לספקים עם מדרך פחמני נמוך, וכך להשפיע בצורה חיובית על המדרך שלהן.
• 29% מהספקים עלולים לאבד את מקומם ב"שרשראות האספקה הירוקות" שייוצרו אם לא ידווחו בצורה מסודרת על פליטות הפחמן שלהם.

המחקר גם מראה שאמנם יש התקדמות והרבה התעניינות בשנים האחרונות בעניין זה, אבל הדרך עדיין ארוכה ליצירת ה"שרשרת אספקה ירוקה" אמיתית. בקרב החברות שהחלו לטפל בנושא המדרך הפחמני של ספקים רק ל- 43% יש אסטרטגיה מסודרת ומובנית, ורק ל- 60% יש מטרות מוגדרות.

למי שמעורב בעולם האחריות התאגידית, המחקר הזה הוא לא הפתעה גדולה. הצורך והרצון של חברות גלובליות לצמצם את טביעות הפחמן הישירות והעקיפות שלהן הוא ידוע, אך ההתנהלות סביב העניין היא לא פשוטה ודורשת אסטרטגית עבודה שמקורה בדירקטוריון, דרך ההנהלה הבכירה ושמתבטאת דרך הפעילות היומיומית של אחרון העובדים. בחברות עם 200,000 עובדים ויותר זה לא תמיד קל...

הדרישה לדיווח וצמצום המדרך הפחמני מספקים היא אתגר בפני עצמו מכיוון שהיא כוללת מצד אחד התחייבות טוטאלית של הארגון וההנהלה, וכמו כן יש לה השלכות מבחינה כלכלית,שיווקית ואטסטרטגית.

הדרך עדיין ארוכה ליום שבו שרשרת האספקה בעולם תהיה ירוקה... היום היא אפילו עדיין לא צהובה. אם כל החברות שמשתתפות במחקר הזה יעמדו בכוונות שלהן אז אולי עוד שנתיים תהיה לנו שרשרת ירקרקה...

ובנימה ישראלית...

חברות רבות בישראל מספקות מוצרים ושירותים לחברות בינלאומיות, שידועות בתור חברות עם פעילות אחריות תאגידית ענפה, כולל דיווחי מדרך פחמני ישיר ועקיף.

חברות בישראל, גם אלו שלגביהם מחקר כזה יכול להיות מאוד רלוונטי, לא נראה שמבינות מה מונח כאן על הכף. אולי זו החוצפה הישראלית, הבטחון שהכל יהיה בסדר, זה שאנחנו מרוחקים, או ש"בעברית לא מבינים מה אנחנו עושים או אומרים..." או אולי זה פשוט חוסר אכפתיות כלפי הכדור והדורות הבאים... תהיה הסיבה שלא תהיה, בישראל אנחנו מפגרים אחרי העולם בשקיפות ודיווחי אחריות תאגידית ומדרך פחמני.

כדאי לאותם חברות ספקיות לבחור בדרך המתגבשת של "שרשרת האספקה הירוקה" ולהתחיל לדווח ולצמצם את טביעות הפחמן שלהן, כדי שלא יאבדו את מקומן בשרשרת האספקה של חברות גלובליות מובילות, ויהפכו לחוליות מיותרות שאין להן מקום בשרשרת.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

ארגון מעלה מארח השבוע את Jeffrey Hollender, מייסד חברת מוצרי הנקיון וההגיינה הטבעיים והירוקים Seventh Generation, לסדרת הרצאות בפני קהילת האחריות התאגידית (הקטנטונת) בארצנו (הקטנטונת).

Hollender הקים את Seventh Generation בשנת 1988 וכיהן כמנכ"ל החברה עד שעזב ב- 2010. כאקטיביסט בתחום האחריות התאגידית הוא כתב 6 ספרים בנושא, יושב בראשם של ארגונים שונים לעידוד עסקים לקיימות, ובארגונים המקדמים מטרות סביבתיות שונות, כולל Greenpeace בו הוא מתפקד כיו"ר המטה האמריקאי.

ביום שלישי באתי גם אני לשמוע מה יש ל- Hollender בתור יזם-איש עסקים-יועץ-מוביל-אקטיביסט-סופר בתחום האחריות התאגידית, לומר לקהילה הטריה של ה- CSR בישראל...

Hollender מאמין גדול בשקיפות ובשיח כנה עם מחזיקי העניין. הוא מסביר שיותר חשוב שחברה תהיה שקופה מאשר "מושלמת" - אין חברה שמתנהלת בצורה מושלמת, ועדיף להודות בכך בפני מחזיקי העניין ולשאוף ולפעול לשיפור.

Hollender בעצמו בתור CEO חשף מספר פעמים בפני הציבור חולשות או אתגרים שהחברה עומדת בפניהם בשרשרת האספקה, הייצור או המוצרים עצמם. האסטרטגיה שלו אם כן, היא לשקף ולשתף ותוך כדי, לעבוד לטובת תיקון ושיפור.

דבר נוסף שמדגיש Hollender הוא החשיבות שבגישה פרואקטיבית של חברות. הציבור יעריך יותר חברה שיוזמת שינוי, מאשר חברה שיוצרת שינוי כתגובה על חוסר שביעות רצון או התקפה של קבוצה זו או אחרת.

כמובן שאין דוגמא טובה יותר לכך מהתנהלות יצרניות ורשתות המזון בתקופה האחרונה - שרובם פתחו את העיניים והגיבו רק לאחר התקפות וחרם מצד הצרכנים. זאת במקום להתנהל בצורה אחראית ללקוחות מלכתחילה (כמו למשל לזהות מבעוד מועד שהעלאת מחירי הקוטג' ליותר מ- 8 ש"ח לא הוגנת ללקוחות שלה ולדרוש מהיצרניות שינוי)...

דוגמא חיובית ניתן למצוא ב- Seventh Generation שלפני כמה שנים גילתה שגידול שמן הדקל בו השתמשה בא על חשבון יערות הגשם באינדונזיה. החברה דיווחה על כך לציבור בצורה שקופה לחלוטין והתחייבה לעשות את השינויים הדרושים. שוב - אף חברה אינה מושלמת, אבל תמיד רצוי לשקף ולשפר ולא להסתיר ולטייח.

מתוך ספרו האחרון The Responsibility Revolution, ציין Hollender מספר עקרונות מנחים לאסטרטגית CSR אמיתית ומוצלחת. דבר ראשון הוא שאחריות תאגידית היא גישה כוללת של הארגון שלוקחת בחשבון את התמונה כולה ואת ההשלכות של כל חוליה בשרשרת הפעילות של הארגון על החברה, הסביבה, הארגון עצמו ואנשיו.

דבר שני מתייחס לכך שאחריות תאגידית כנה מתרחשת כשהנהלת החברה נוקטת עמדה בנושא, ומכוונת את החברה לכיוון של תוצאות ארוכות טווח. כך למשל Paul Polman, מנכ"ל יוניליוור הודיע לאחרונה שהחברה התחייבה להפחית ב- 50% את ההשפעות הסביבתיות שלה עד שנת 2020. כשנשאל איך התחייבות שאפתנית כזו תשפיע על רווחי החברה בשנים הקרובות, המנכ"ל לא התבייש לענות שמי שחושב על הרווח שלו בשנים הקרובות אז עדיף שלא ישקיע בחברה... (אפשר לקרוא עוד על Polman כאן).

חברה שמאמצת אחריות תאגידית באופן מלא היא חברה שהעומדים בראשה לא מפחדים מלוותר על רווחים קצרי טווח כדי להשיג תוצאות חיוביות כספיות, ארגוניות, סביבתיות וחברתיות - לאורך זמן.

לסיום, וכחומר למחשבה לכל מנהלי האחריות התאגידית (בעיקר לאלה שאין להם מנכ"ל כמו Polman), מציע Hollender

לעבוד על לשנות את הדרך בה ההנהלה חושבת ולעשות זאת בצורה יצירתית...

למשל - לשכנע את ההנהלה למה אחריות תאגידית זה כדאי... מבחינה כלכלית, ואיך לפעול באחריות תאגידית זה הדבר הרווחי ביותר בשביל העסק. אחר כך אפשר לדבר על הרווח לחברה, לקהילה ולסביבה...

Hollender הוא בהחלט דמות כריזמתית בעולם האחריות התאגידית, ונראה שהוא לא רק מדבר אלא מאמין גדול באחריות תאגידית, רואה בה דרך חיים ופועל על פי עקרונותיה.

מעניין לשמוע איש עסקים, יזם ואקטיביסט כמוהו שמבין את החשיבות ויודע לאזן בין פעילות עסקית, פעילות אחראית ושקיפות.

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס