יופי של אחריות תאגידית!

הפוסט של היום הוא תרגום חופשי לפוסט שכתבה איליין כהן בבלוג שלה CSR-Reporting, שעוסק באחריות התאגידית של חברת הקוסמטיקה L'Oreal ובדוח שפרסמה הקבוצה באפריל 2012.

מכיוון שקוסמטיקה זו תעשייה סקסית ועם המון נקודות רגישות, היא תעשייה מרתקת שמעניין לעקוב אחר ההתפתחות שלה בשנים האחרונות ובעתיד. עם נושאים מהותיים כמו איכות המוצרים, שיווק אחראי ואמין וניסויים על בע"ח נושפים בעורפה – תעשיית הקוסמטיקה עובדת קשה בשנים האחרונות להתאים את עצמה לקהל צרכנים מגוון, מודע ודורש.


לטובת הפוסט, ראיינה איליין את אלכסנדרה פאלט, מנהלת האחריות התאגידית החדשה של    L'Oreal Group שנכנסה לתפקיד בתחילת 2012.


Alexandra Palt
מנהלת אחריות תאגידית,  L'Oreal Group

בראיון מתייחסת אלכסנדרה לקשר עם מחזיקי העניין של החברה, ולציפיות שלהם שבמקרים רבים כוללים נושאים שהם כבר חלק בלתי נפרד מהאג'נדה של הקבוצה (דברי אלכסנדרה בתרגום מאנגלית):

"אנחנו מקיימים מפגשים עם מחזיקי עניין וארגונים ללא מטרות רווח. לעתים נושאים שבשבילם הם מהותיים, בשבילנו הם כבר היסטוריה."

כך למשל היא מזכירה את נושא המיקור של שמן דקל: "יש דגש רב על המיקור של שמן דקל, גם אנחנו רואים בכך נושא חשוב, אך אנחנו צרכן קטן מאוד של שמן דקל, ו- 100% מהצריכה שלנו כבר מגיעה ממקורות ברי-קיימא."

אלכסנדרה גם מתייחסת לנושא של ניסויים על בע"ח, שהוא נושא בהחלט בוער בעולם היום: "אנחנו עובדים על מציאת חלופות לניסויים בבע"ח כבר משנת 1989, וכיום 99% מהרכיבים לא מנוסים על בע"ח, וכך גם לגבי כל המוצרים המוגמרים."

כמובן שלאלה מאתנו שמתנגדים לניסויים בבע"ח (לפחות לגבי ניסויים לא רפואיים או מצילי חיים), 99% זה לא מספיק... ואותם צרכנים עדיין לא קונים בלי ארנב...

דוח האחריות התאגידית של הקבוצה (GRI  רמה +B) פורסם באפריל 2012  כאתר  sustainable development וחוברת תקציר. באתר יש גם איזור למומחים הכולל התייחסות פרטנית לאינדקס ה- GRI.

האתר הייעודי לדוח האחריות התאגידית 2012 של  L'Oreal Group

באתר הייעודי ניתן למצוא את כל המידע וה- case studies של הדוח ביניהם בנושא החדשנות (כאן יש התייחסות על איך החברה פועלת להפחתת הניסויים בבע"ח), יעדים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית, צריכת המים וייצור הפסולת. כמו כן הדוח כולל את הדגש על שוויון מגדרי –  בחברה 63% נשים, ו- 58% מנהלות. בהנהלה הבכירה 41% נשים. 43% מהחברות של הקבוצה מנהלות על ידי נשים.

לשאלה איך תגדיר "דיווח אחריות תאגידית חכם", ענתה אלכסנדרה: "בשבילי זה אומר להתייחס למה שמטריד את מחזיקי הענין שלנו אך בד בבד להמשיך לשים דגש על החזון ארוך הטווח של החברה ולזכור מה באמת מהותי לעסק ולעולם. חשוב שאלמנט זה יהיה חלק מהדוח. זו אמנם עבודה תמידית, אבל  L'Oreal התקדמה יפה בשנים האחרונות, והדוח השנה מבוסס על ניתוח מעמיק של הנושאים המהותיים לעסק שלנו.

נושא נוסף שהוא מרכזי לתעשיית הקוסמטיקה, ו-  L'Oreal עוסקת בו הרבה הוא נושא היופי. החברה משקיעה במחקרים רבים על ההשפעה של היופי שתומכים בכך שיופי הוא צורך הכרחי לאנושות ומראים כי יש ליופי השפעה חיובית על חולי סרטן, נערות עם בעיות אכילה, אנשים עם בעיות השתלבות ועוד – בשביל קבוצות אלה היופי החיצוני שלהם תורם רבות למצבם הנפשי.

לשאלתה של איליין לגבי השטחיות והביקורתיות שביופי ועל טיב הקשר עם פיתוח עולם בר-קיימא, ענתה אלכסנדרה: "המציאות היא שאנו מרגישים טוב מבפנים כשאנחנו שומרים על עצמנו ומציגים את ה"הכי יפה שלנו" לעולם."

מעבר לתרבות היופי בארגון... מתייחסת אלכסנדרה גם לתרבות הארגונית ומציינת שיש הקשבה רבה בחברה לצרכי העובדים, וחופש להעלות רעיונות ונושאים לדיון. התרבות היא כזו שיוצאת מנקודת הנחה שלכל עובד יש כישרון, ואם הוא לא מתבטא בתפקיד אחד, עוזרים לו למצוא תפקיד אחר (בתוך החברה) בו יהיה שימוש לכישורים שלו ותופק התועלת המקסימלית לשני הצדדים.

 

הראיון עם אלכסנדרה וההתקדמות שניתן לראות בדוח האחריות התאגידית של החברה מראים לנו שאמנם (וכמו בכל חברה) תמיד יש לאן להתקדם ואיך להשתפר, אך L'Oreal  אכן עובדת יחד ולמען מחזיקי העניין שלה תוך הקשבה מצד אחד, ודגש על צרכי החברה עצמה מצד שני.

 

ומה קורה בבועה הקטנה שלנו?

בישראל תעשיית הקוסמטיקה עדיין לא הבשילה בתחום האחריות התאגידית, זאת למרות שחברות רבות מייצאות למדינות רבות בעולם וחלקן אף מפעילות חנויות (סבון של פעם למשל) או מייצרות בחול (למשלJADE ).  אז אמנם לברות הישראליות אין 68,000 עובדים והן לא מגלגלות 20 מיליארד יורו בשנה, אבל להתנהלות אחראית אין מגבלת גודל!

היינו שמחים לראות התעוררות 'ברת-קיימא' בסקטור הזה בישראל.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

כנס מידות 2012 - או מה מידת ההשראה שלך?



http://www.midot.org.il/

ביום ראשון ה- 2.12 התקיים כנס מידות לאפקטיביות תחת הכותרת "להשיג הרבה עם מעט".

נושא הכנס נשמע מבטיח ומעניין וקיוויתי ללמוד ולהרחיב את אופקיי על המגזר השלישי מעבר למה שאני רואה בקמפיינים מזילי דמעות או קוראת בביקורות בעיתונים או ברשתות החברתיות.

 ציפיתי לשמוע איך עמותות "עושות את זה"(לפחות חלקן) – איך הן מתגברות על חוסר התקציבים, הציניות של החברה הישראלי, ועוד אתגרים רבים ושונים – ומצליחות להתנהל באפקטיביות ולייצר את כל הטוב שהן יכולות...

 לצערי, כל זה לא היה בכנס. במקום שנושא הכנס "להשיג הרבה עם מעט" יהווה פלטפורמה לדיון ולמידה על התנהלות עמותות, הקשר שלהם עם המגזר העסקי, ועל החברה הישראלית, הכנס עסק בנושא זה כהשראה, באמצעות "inspirational speakers".

הבוקר נראה מבטיח

 

הכנס החל בצורה מבטיחה, עם פאנל של חברי הועד המנהל של ארגון מידות -  טליה אהרוני (חברת הועד המנהל),  יעקב בורק (יו"ר מידות היוצא), אבנר סטפק (ממייסדי הארגון), אבינעם ערמוני (יו"ר מידות הנכנס).   בהנחיית  גלית חמי, עורכת "כלכליסט" ענו חברי הפאנל על שאלות מהותיות הנוגעות למדידת האפקטיביות והחשיבות בכך.

כמו כן כלל הדיון קווים לדמותו של התורם התאגידי היום שהפך מ"כספומט" שרק מספר כסף לארגון, ל"בנקאי אישי" שמעורב בתהליכים בארגון, דורש תוצאות ומשקיע בצורה אסטרטגית.

Inspirational spekaer no. 1 

לאחר הפאנל עלה לבמה ג'פרי שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ופילנטרופ ואקטיביסט חברתי ידוע, שהוא גם במקרה יהודי שמחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב.

כאן החל החלק "ההשראתי" של הכנס – במקום לדבר על נושאים מהותיים לארגונים ללא מטרות רווח, או על נושאים פילנטרופיים מהותיים לחברות גלובליות, ה- QA  הקצר בין אורלי וילנאי לשוורץ התמקד בסיסמאות על איך להביא לשינוי ... שוורץ זכה לאהדה רבה מהקהל שהתבטאה במחיאות כפיים סוערות בכל פעם שאמר משהו מצחיק על גבול הציני, או איזו הערה על המחאה החברתית.

שוורץ יכול היה לתרום כאן מנסיונו העשיר כמנכ"ל חברה גלובלית מחד, וכפילנטרופ מנגד ולשתף מחוויותיו, האסטרטגיה שלו כאדם ומנהל, ומההישגים שלו. ציפיתי ללמוד משהו חדש ולא רק לשמוע

את דעתו על התנהלות המחאה החברתית בישראל שכשלה כי המנהיגים שלה לא באמת ציינו בצורה ברורה מה הם רוצים להשיג ואיך, אלא התרכזו במה לא טוב כשהם משליכים אחריות הלאה.

ועל כך, כשנשאל מה אנשי המחאה היו צריכים לעשות, אמר את המשפט ההשראתי הבא:

"…Articulate the vision of a worthy Israel…"  

Inspirational spekaers no. 2- 7 

החלק הבא של הכנס היה סבב של דוברים שארך כשעה ובו כל דובר קיבל 6 דקות לספר את סיפורו, או לתת הרצאה קטנה כשהחוט המקשר בין כולם היה לעשות הרבה עם מעט.

הדוברים אכן היו מעוררי השראה וחלקם ריגשו והראו לכולנו שבאמת הכל אפשרי (גם עם מעט), אבל חלק זה של הכנס התאים יותר אולי לכנס השראה לחיים מאשר לכינוס שבו הקהל הוא נציגי עמותות והקהילה העסקית.

"Take responsibility for the change you demand"  (ג'פרי שוורץ)

 

לסיכום, הכנס היה אומנם יפה ומושקע (במיקומו במוזיאון תל אביב, בכיבוד והשתיה, באולם הגדול והיפה) אך התוכן לקה בחסר ולדעתי פספס הזדמנות פז, בו יושבים בחדר אחד קהילת המגזר השלישי ונציגים מקהילת העסקים, להעלות נושאים מהותיים לשני הצדדים שיכולים לעזור להביא  לשינוי קצת יותר מסיסמאות.

 
וברוח הדברים של ג'פרי שוורץ שאמר שכדי להביא לשינוי צריך להיות אקטיביים ובעלי חזון ולא רק לציין מה לא בסדר, אני מביאה כאן את חזוני עם כמה הצעות לנושאים שציפיתי שיוצגו בכנס כזה, ושהייתי רוצה ללמוד עליהם יותר:

v      הצגת הממצאים מדירוג מידות האחרון ככלי למידה ושיפור

v      דוגמאות להתנהלות אפקטיבית של ארגונים

v      דוגמאות לתכניות ושת"פים אפקטיביים של ארגונים ועסקים

v      דוגמאות מהעולם בנושא אפקטיביות של ארגונים

v      שיחה קצת שונה ממה שהיתה עם ג'פרי שוורץ הכוללת למשל יותר דוגמאות מדברים שעשה,  או סקירה על האסטרטגיה שלו כמנכ"ל-פילנטרופ.

v      הטמעת כלים לאפקטיביות

וזה, כמו שאומרים – from the top of my head...

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

גלידה טובה

http://www.benjerry.com/activism/mission-statement

כמו בשרשרת המזון בעולם הטבע, בה היצור הגדול והחזק מתקיים מאכילת היצור הקטן והחלש ממנו, כך גם בעולם העסקים – תאגידי ענק קונים חברות קטנות אם לצרכי גיוון עסקי, מניעת תחרות או מסיבות שונות ואחרות.


הטרנד בשנים האחרונות הוא לקנות חברות קטנות שפונות לקהלי נישה בתחומים שונים - ובתחום הירוק, האורגני והבריאות השוק הזה פורח. כך למשל חברת Clorox  קנתה את Burt's Bees (חברת קוסמטיקה אורגנית), חברת MacDonald קנתה את Chipotle (רשת מסעדות של אוכל מקסיקני מחומרים אורגניים), ו- Unilever קנתה לפני מספר שנים את Ben & Jerry's חברת הגלידות הקטנה שהתגאתה מאז ומתמיד באחריות החברתית והסביבתית שלה ובשרשרת האספקה האחראית שלה.

השאלה הנשאלת היא – מה קורה לחברות האלו כאשר הן נעשות חלק מתאגיד ענק, שבמקרים רבים הערכים שלו די רחוקים מאלו של חברות הבת החדשות? האם לחברה הקטנה יש מקום לשמור על צביונה, או שהיא נעשית חלק ממכונה משומנת היטב שמונעת מלחצים של בעלי המניות?

כדי לא לדכא את הקוראים ולשמור על אופטימיות, הפוסט הזה הוא על סיפור הצלחה – חברה שכן הצליחה לשמור על הערכים והפעילות האחראית שלה גם בתוך הסבך של התאגיד שרכש אותה.

Ben & Jerry's

חברת הגלידות האמריקאית ידועה בעולם כחברה הפועלת בצורה אחראית מבחינה חברתית וסביבתית, תוך דגש על קידום מטרות חברתיות (תומכת ב- Occupy Wall street, ובארגונים חברתיים רבים), שימוש בחומרי גלם מספקי Fair Trade וממחלבות משפחתיות ששומרות על ערכי הקיימות, וקידום נושא איכות הסביבה דרך פעולות החברה והספקים.

בשנת 2000 נמכרה החברה  ל- Unilever ושאלה מרכזית לגבי עתידה של Ben & Jerry's היתה האם תשמור על רוח העצמאות והצדק החברתי הגלובלי שלה...

http://benandjerrys.tumblr.com/page/3

על פי כתבה משנת 2000 של ה- NY Times  על מכירתה של החברה נראה כי נושא האחריות התאגידית היה חלק עיקרי מאוד במו"מ עם Unilever, ואכן החברה לכל אורך השנים המשיכה בפועלה ואף הצליחה להשפיע על חברת האם (שכיום היא אחת החברות המובילות בתחום האחריות התאגידית בעולם).

 Ben & Jerry's קיבלה לאחרונה מעמד של B Corporation – מעמד הניתן לחברות העומדות בסטנדרטים גבוהים של אחריות סביבתית וחברתית, ושקיפות. על ידי ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח (ה- B Lab).

Ben & Jerry's היא החברה הראשונה שבבעלות מלאה של תאגיד 

((wholly owned subsidiary שקיבלה מעמד זה, מה שמוכיח שהחברה בהחלט שמרה על צביונה וערכיה במהלך השנים.

מנסיון זה של חברה קטנה ומהפכנית כ- Ben & Jerry's אפשר ללמוד שחברות קטנות יכולות בהחלט להשפיע על החברה והסביבה ואף יותר מזה – להשפיע על הסביבה העסקית ולהטמיע משהו מהערכים שלה בפעילותם של חברות האם שלהן.

לחיי חברות קטנות, מטריפות ואחראיות...

ולגלידה!

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

 

להרחבה על הנושא:
כתבה מ- 2012 שעוסקת בנושא זה עם דגש על אספקט האחריות התאגידית, הפעם במבט לאחור... 
http://www.fastcompany.com/3000398/when-unilever-bought-ben-jerrys-story-ceo-adaptability

כתבה על  Ben & Jerry's והמעמד החדש שלה כ- B Coproration:

 http://www.guardian.co.uk/sustainable-business/ben-jerrys-b-corporation-social-responsibilities?newsfeed=true

 

 

 

GSK רומניה - אמון ושקיפות מעל הכל

בחודשים האחרונים עמלנו בביונד ביזנס על דוח אחריות תאגידית ל- (GSK) GlaxoSmithKline ברומניה. ענקית התרופות ומוצרי ההיגיינה שכולנו מכירים (למשלAquafresh, Tums ) פועלת ביותר מ- 100 מדינות ברחבי העולם, מעסיקה יותר מ- 97,000 עובדים, ורושמת רווחים של מעל ל- 27 מיליארד יורו (ב- 2011).GSK  רומניה  מעסיקה כ- 1000 עובדים ומורכבת מארבעה עסקים שונים – חברת פארמה, חברה למוצרי צריכה בריאותיים, וחברות הפצה וייצור המייצאות לכ- 80 מדינות.

חברת GSK  העולמית מדווחת על האחריות התאגידית של הארגון כבר משנת 2002 על פי הנחיות ה- GRI. דוח האחריות התאגידית 2011 שלGSK  רומניה הינו הדוח הראשון של החברה הרומנית והוא נכתב על פי הנחיות ה- GRI  ברמה B.

GSK רומניה היא חברת הפארמה הראשונה ברומניה לפרסם דוח אחריות תאגידית, והחברה הראשונה במדינה להיות מחזיקת עניין רשמית של ארגון ה- GRI.  GSK  רומניה מפגינה רמת שקיפות גבוהה וחריגה לשוק המקומי, בו רק שבע חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית מ- 2006 ועד היום, מתוכן שש פרסמו דוחות GRI.

הנושא העיקרי של הדוח הוא אמון – נושא רגיש בימים אלה של משבר כלכלי עולמי שערער את אמון הצרכנים לא רק בחברות הגדולות אלא גם בשיטה כולה.
כותרת הדוח, בהתאמה, היא "Valuing Your Trust" ומשקפת את הערכים של GSK  רומניה ואת הדגש שהחברה שמה על חשיבות האמון הציבורי וכיצד היא בונה אמון זה עם מחזיקי העניין שלה.

GSK  רומניה פועלת על פי ערכי החברה הגלובלית ומתאימה אותם לאתגרים וההזדמנויות הרלוונטיות לשוק המקומי ולמחזיקי העניין ברומניה. ערכים אלה מתמקדים בשיפור איכות החיים של אנשים בעולם, לחיים בריאים יותר וארוכים יותר. ברומניה ערכים אלה מקבלים משנה תוקף שכן מערכת הבריאות המקומית חסרת מימון והנהגה נאותים מה שגורם לכך שהרפואה לא נגישה לאזרחים רבים ברומניה, ולכך שתוחלת החיים ברומניה היא הנמוכה ביותר באירופה.

הדוח הושק בתחילת אוקטובר במסיבת עיתונאים חגיגית, שלא רק באה לקדם ולבשר את פרסום הדוח אלא גם לקדם את ארגון ה- GRI  ברומניה ולהעלות את המודעות בקרב הקהילה העסקית לנושא הדיווח של אחריות תאגידית.

איליין כהן, כמלווה ושותפה מרכזית של GSK  רומניה בתהליך כתיבת הדוח לקחה חלק באירוע ההשקה וכתבה בבלוג שלה על הארוע והדוח. ניתן לקרוא בהרחבה על כך בבלוג שלה.

אפקט הפרפר 

או איך פרסום דוח אחריות תאגידית של חברה ברומניה, יכול להשפיע על חברה ב...סין למשל...

הכניסה שלGSK   רומניה לקבוצת המדווחות מעודדת הן במישור המקומי והן במישור העולמי. השוק הרומני עדיין צעיר מאוד ולא מפותח מבחינת אחריות תאגידית, וכל חברה שמדווחת מעלה את המודעות ואת סף התחרותיות בנושא זה מבחינה מקומית. בנוסף, חברה מקומית כזו שמפרסמת דוח משפיעה במישור הגלובלי על ידי כך שהיא משמשת דוגמא לחברות נוספות ומייצרת שיח ועניין בנושאים המהותיים לחברות מקומיות אחרות (במדינות שונות) באותו מגזר. גם כאן כמובן יש אלמנט של תחרותיות – כשחברת פארמה מקומית אחת מפרסמת דוח היא מבססת רף חדש שחברות אחרות (אם באותו תאגיד גלובלי, או בתאגיד אחר) יהיו חייבות להתייחס אליו במוקדם או במאוחר.

 

לקריאת דוח האחריות התאגידית 2011 של GSK העולמית לחצו כאן

לקריאת הדוח של GSK  רומניה לחצו כאן

 

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

על מעורבות עובדים, ציניות, קשתות ודובים

בעולם האחריות התאגידית מדברים הרבה על מעורבות עובדים ועל החשיבות שברתימת העובדים להשגת מטרות הארגון בתחום זה. מעבר להשגת מטרות אלה, מעורבות עובדים תורמת לבניית וביסוס מערכת יחסים של אמינות ונאמנות בין העובד לארגון, וכתוצאה מכך – לשגשוגם של שני הצדדים.

עובדים בסה"כ מעריכים ונהנים לעבוד במקום עבודה שמטפח לא רק הישגים כלכליים, אלא גם ערכים של אחריות לחברה ולסביבה, אבל – הם גם מסוגלים לזהות בקלות כשפעילויות בתחום זה נעשות מתוך ניצול ציני, ושההנהלה לא מאמינה ולא מחויבת למטרות אלה.

מסיבות אלה, רתימת העובדים למאמצי הארגון בתחומים אלה הוא לעיתים אתגר רציני בפני עצמו. אז מה תעשה חברה שבאמת ובתמים רוצה להשקיע בחברה ובסביבה? איך תוכל לרתום את העובד העסוק, הציני, שהיה רוצה שהנהלת החברה שלו באמת תרצה לשנות את העולם, אבל חושב  שבסופו של דבר מה שחשוב להם זו (אך ורק) השורה התחתונה...?

יש מספר אלמנטים שכדאי לשים לב אליהם בתקשורת לעובדים בנושאי אחריות תאגידית. אספתי כאן כמה טיפים שמצאתי בפוסט ב- Sustainable Business Forum לתקשורת ויצירת מערכת יחסים נכונה, תורמת ורותמת:

נסו לא להביא את העובדים שלכם לסף דמעות...

עובדים נוטים למחוק ולהתעלם מהודעות ומסרים שמראים ילד קטן מקבל דובי כתרומה מתאגיד ענק המגלגל מיליונים... (הציניות גברה עלי...). זה לא כי לא אכפת להם מהילד הקטן, זה פשוט כי הם עסוקים בלעמוד ביעדים ואין להם זמן אליו או לדובי שלו...

כדי לרתום את תשומת הלב של העובדים, את הרצון שלהם להיות מעורבים וכדי לרכך את הציניות, חשוב שהמסר יהיה קצר וקולע, ומרגש אך לא "שמאלצי". רעיון טוב יהיה לחבר מסר לא פורמלי, אלא חברי ומזמין, ולעשות שימוש במדיה החברתית.

 גאוות יחידה

דוגמא לתרומה של עובדים שתשפר איכות חיים

עובדים רוצים להיות גאים במקום העבודה שלהם, וכשזה אכן המצב – הם חברת הפרסום והיח"צ הכי טובה שאפשר לבקש, הם שגרירי החברה שפזורים על פני טריטוריות שונות ומכסים אוכלוסיות שלמות של לקוחות פוטנציאליים.

כשהחברה מעורבת בפעילויות אחריות תאגידית, יש לעובדים סיבה טובה להיות גאים בה. חשוב לתקשר לעובדים מה נעשה בתחום, לדאוג שהם מעודכנים בתוצאות הפעילויות, ובהשפעה של החברה על הקהילה והסביבה – לא רק לזרוק מספרים של כמה כסף הם תרמו, אלא על כמה אנשים השפיעו, על מי ואיך.... חשוב גם להדגיש את התרומה של העובדים להישגים אלה ואת החשיבות שבמעורבותם.

גאוות יחידה 2

העובדים הם שגרירים לא רק בשוק הכלכלי, אלא גם בשוק העבודה. חברות כבר מזמן הבינו את הבונוס הגדול שבשיטת הגיוס "חבר מביא חבר", ודואגות ליידע את העובדים על משרות פתוחות ואף לתגמל אותם על גיוס מוצלח שהגיע דרכם. עובדים ממליצים לחבריהם להצטרף לחברה אם הם מרגישים שכדאי להם, ולכן חברה שיש לה מוניטין שהיא דואגת לעובדים שלה תרוויח הון אנושי איכותי שמאמין בחברה ומחויב לה.

תשתיות חזקות

לעובדים קל יותר להיות מעורבים כשיש להם תשתית מוכנה. חושב לייצר לעובדים הזדמנויות ופלטפורמות של אחריות חברתית בהן יוכלו להשתלב, לתרום מהכישורים שלהם ולהרגיש שהם משפיעים לטובה בתחום שמעניין אותם.

 

דוגמא ל"שמאלצ"...

לסיכום, חברות רבות מפרסמות סיפורים מרגשים על תרומתם לקהילה, תמונות של ילדים שמחים על רקע של קשת (בשמיים או מצוירת על הקיר של הבניין שהיה לפני שניה חורבה) ועוד אלמנטים מקדמי דמעות ומוניטין, אבל במקרים רבים בין המסרים והתמונות לבין ההתנהלות האמיתית של החברה בנושאי אחריות תאגידית, יש פער עצום שאולי לא נראה מחוץ לחברה – אך שהעובדים לא יכולים לפספס. ולכן, קודם כל, לפני שמנסים לרתום את העובדים, חברה צריכה לעמוד מאחורי ההצהרות שלה ולהפגין מחויבות שכוללת את ההנהלה כולה. 

כי כמו שהזכרתי קודם – העובדים יכולים להריח ציניות ו"מריחות" מקילומטרים וכדי שהם יאמינו שיש כאן כוונה אמיתית לשנות ולהשפיע, הנהלת החברה צריכה קודם כל להאמין בכך בעצמה.

ספרו לנו מה דעתכם

 מה יותר מאתגר – רתימת ההנהלה לאחריות תאגידית? או רתימת העובדים?

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס