הכנס עסק במגמות דיווח בארץ ובעולם וכן בהתקדמות שעושים עסקים בשנים האחרונות לשקיפות ואחריות תאגידית מעמיקה יותר.
את הכנס פתחה וונדלה הרינגהאוזן, מנהלת המשלחת הכלכלית בשגרירות הולנד בישראל, שדיברה על המכנה המשותף הכלכלי של ישראל והולנד, ועל שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום זה. היא ציינה את המסחר, החדשנות והיזמות כנושאים עיקריים המשותפים לכלכלת שתי המדינות, וכמו כן נושאים בהם הן יכולות לעבוד יחד, ללמוד ולהשלים אחת את פעילות השניה.
גב' הרינגהאוזן הזכירה את פעילות השגרירות ההולנדית בישראל לקידום נושאי איכות סביבה וקיימות – מדיניות הממשיכה את זאת של הממשלה ההולנדית בהולנד עצמה ובעולם כולו.
Wendela Haringhuizen
הממצאים הללו מעידים שהדיווח בישראל עדיין לא לגמרי "בשל" ושיש כאן עוד הרבה מקום לשיפור תהליכים ודיווח, והזדמנויות רבות לצמיחה בתחום האחריות התאגידית והדיווח בפרט.
ההרצאה של איליין כהן
תרזה פוגלברג, אורחת הכבוד של הכנס נתנה סקירה על מגמות הדיווח והשקיפות בעולם וכמו כן על ארגון ה- GRI עצמו. בעולם כיום, בו הצרכנים מלומדים ומעודכנים, עסק כבר לא יכול לצאת בהצהרות ולחשוב שהציבור מאמין לו... הציבור כיום דורש שיתנו לו את המידע, יסבירו לו וידגימו לו – במילים אחרות הוא דורש שקיפות.
כמו כן, מגמת הדיווח עוברת כיום מ"למה עלי לדווח?" ל- "למה אתם לא מדווחים?". הרגולציה של חובת הדיווח שקבעה דנמרק למשל, מושתת על יסודות העיקרון "דווח, או הסבר למה אתה לא מדווח".
Teresa Fogelberg
ואכן, יותר ויותר חברות בעולם מדווחות. תרזה השתמשה בסקר של KPMG שיצא לאחרונה על מגמות הדיווח בעולם לפי חברות גלובליות מובילות ולפי מדינות. עפ"י הסקר, ישראל נמצאת במקום האחרון מבחינת אחוז החברות המדווחות. הדוחות נמצאים במקום גבוה יחסית מבחינת איכות התקשורת (לא בדיוק מה שמצאנו בסקר שלנו על דוחות ישראלים), ובמקום נמוך מבחינת רמת הבשלות של תהליכי אחריות תאגידית בארגון.
מגמה נוספת התורמת לכמות הדוחות היא רגולציה ביותר ויותר מדינות המחייבת חברות לדווח, אם זו רגולציה לאומית מקיפה, או כזו של הבורסה – התוצאה היא בכל מקרה יותר דוחות. גם האיחוד האירופי נמצא כרגע בתהליך לאישור רגולציה דומה בכל 27 המדינות החברות. רגולציה כזו תשפיע בוודאי גם על חברות ישראליות המשתפות פעולה, או מספקות שירותים או מוצרים שונים לחברות אירופאיות.
תהליכים נוספים שקורים במסגרת ה- GRI וקידום אחריות תאגידית כוללים אתG4 , מסגרת הדיווח החדשה של ה- GRI ואת שיתוף הפעולה עם ה- IIRC: International Integrated Reporting Committee.
השוק הישראלי צריך לשלש את מספר הדוחות שמתפרסמים בו על מנת לעלות ברשימה, דוגמת זו של KPMG. כמו כן, רגולציה עתידית של ה- EU ואולי בהמשך גם של הבורסה של תל אביב תחייב חברות ללבנות תכניות אחריות תאגידית ולדווח – רצוי לראות זאת כהזדמנות לשיפור והתקדמות הפעילות העסקית.
אחרון הדוברים, אלי אברמוב, מנכ"ל קבוצת ברן סקר בפני המשתתפים את הפעילות של הקבוצה והמחויבות שלה לאחריות תאגידית, ובעיקר לתכניות התנדבות, פיתוח וקידום בקהילה ותכניות המקדמות גיוון תעסוקתי.
מר אברמוב דיבר על הכדאיות של ההשקעה בתחומים אלה המתבטאת במחויבות ונאמנות העובדים לארגון, וביכולות וידע שרכשה החברה בעקבות השקעה בקבוצות שונות.
אלי אברמוב, מנכ"ל קבוצת ברן
דוגמא יפה לכך היא תכנית שקבוצת ברן יזמה לפני מספר שנים על מנת להכשיר 1000 מהנדסים עולים מברה"מ לעבודה בארץ. כ-200 מהנדסים מקבוצה זו נשכרו לעבוד בברן ושנים לאחר מכן, כשברן נכנסה לפרויקטים ברוסיה, הידע של עובדים אלה בתרבות, בשפה ובסטנדרטים הרוסיים עזר לביצוע פרויקטים ושיתופי פעולה מוצלחים.
ולסיכום – הכנס היה מוצלח ומעניין!
הפורום הקטן והמתעניין והמצגות, השאלות, ההערות והתשובות של המשתתפים והדוברים עזרו להעביר את המסרים החשובים ותרמו לשיתוף הידע והנסיון בתחום חשוב זה.
לעוד כנסים מוצלחים...
איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה