יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

נשים בהנהלה זה עסק טוב!

נציגות נשים בהנהלה בכירה ודירקטוריון זה נושא כאוב ובעייתי בכל העולם. אמנם בשנים האחרונות קידום נשים במקום העבודה נעשה טרנד רציני, ושלל אסטרטגיות, תכניות הדרכה, מצגות ומיליוני דולרים יכולים להעיד על כך, אבל נשים עדיין ברב המקרים נשארות מאחור – אולי בתפקידי ניהול, אבל לא בכירים.

בארץ למשל, מחקר של שדולת הנשים בישראל מצא כי בחברות הנסחרות במדד תא 100 (החברות המובילות במשק) יש 18% נשים בהנהלה ו- 15% בדירקטוריון. המצב בעולם דומה, וישראל אף נחשבת יחסית מובילה בעניין זה.

כמובן שהסיבות ל"תופעה" הזו הן מרתקות ועמוקות, ואפשר לדון עליהן ימים שלמים (ולכתוב אין ספור עבודות מחקר), אבל בפוסט הזה אני דווקא רוצה ללכת לכיוון אחר – למה כדאי לחברה לדאוג שיהיו נשים בדירקטוריון ובהנהלה הבכירה?

מחקרים שונים מהשנים האחרונות מצביעים שיש קשר ישיר בין יותר נשים בדירקטוריון לבין הצלחה פיננסית. במחקר של Catalyst למשל נמצא כי חברות בהן יש יותר נשים בדירקטוריון מראות תוצאות טובות יותר בכ- 16% בתשואה למכירות (ROS), מאשר חברות עם פחות נשים. כמו כן, חברות בהן יש יותר נשים בדירקטוריון מראות תוצאות טובות יותר בכ- 26% בתשואה להון מושקע (ROIC), מאשר חברות עם פחות נשים.

מחקר נוסף, של ,McKinsey מצא שבכל המגזרים שנבדקו החברות בהן בדירקטוריון יש את מספר הנשים הגבוה ביותר מראות תוצאות פיננסיות טובות יותר מאשר חברות ללא נשים בדירקטוריון: בכ- 41% בתשואה על הון (ROE), ובכ- 56% ברווחי התפעול. מחקר אחר מראה כי חברות עם יותר נשים בהנהלה הבכירה הראו חסינות רבה יותר למשבר הכלכלי.

כמו כן, נוכחות נשים בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון משפיעה לטובה על יוזמות האחריות התאגידית של החברה – הן מבחינת איכות היוזמות והתכניות, והן בגובה התרומות והמעורבות בפילנטרופיה בכלל.

חברות רק צריכות לקרוא את המחקרים כדי להבין שנשים בהנהלה זה עסק טוב, אבל למקרה שזה לא מספיק יש תמיד אפשרות לחקיקה – בנורווגיה וספרד כבר יש חקיקה למכסת נשים בהנהלה, בבריטניה דוח שיצא לאחרונה ממליץ להגדיל את ייצוג הנשים בדירקטוריון בחברות הנסחרות בבורסה לפחות ל- 25% עד 2015. גרמניה, בלגיה, הולנד וצרפת מתכננות גם הן צעדים לקראת רגולציה בנושא.

חבל שחברות רבות כל כך סגורות בסבך של חוסר פתיחות, מסורת, ערכים מיושנים וחוסר ראיה לטווח ארוך, מכדי להבין שהנהלה והון אנושי מגוונים ככל האפשר מובילים לחברה טובה וחזקה יותר, ולתוצאות טובות יותר.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


יום שני, 14 בנובמבר 2011

איך לפטר ולא לגדל קרניים?

בשבועות האחרונים דובר רבות על פיטורי מאות עובדי חברת פרטנר בעקבות המיזוג עם 012 וירידה בהכנסות החברה כתוצאה מרגולציות של משרד התקשורת וכהכנה לתחרות הקרובה עם חברות הסלולר החדשות שייכנסו לשוק ב- 2012.
גם סלקום ופלאפון עומדות לקצץ, אך לא מאות משרות. בכלל, יש כרגע בארץ גל פיטורים במגזרים שונים ומסיבות שונות...

האם כל הפיטורים האלו מוצדקים? האם זה באמת הכרחי?
כמובן שיש כאן פוטנציאל לפערים בגודל הגרנד קניון או לפחות מכתש רמון בתשובות שנקבל. החברות ובעלי המניות יגידו שכן – כי צריך לשמור על הרווח בצל שינויים במשק, והעובדים יגידו שלא – כי אם בעלי המניות רוצים לשמור על רווח אז שיקטינו את המשכורות להנהלה הבכירה... למשל...

הכרחי או לא – גל הפיטורים הזה כבר כאן.
אז לכבוד עונת הפיטורים הבאה עלינו לרעה, אני רוצה להקדיש פוסט זה לטובת מספר טיפים ל: "איך לפטר עובדים בצורה אחראית והוגנת".



הפוסט נכתב בהשראתה של איליין כהן שכתבה לפני מספר ימים בבלוג שלה את:
I am not a human resource: 10 tips for handling layoffs


  • להודיע לעובדים מוקדם ככל האפשר על השינויים. אם אפשר, לפני שהתקשורת מודיעה להם...

  • לערב ועדי עובדים אם יש, ולהגיע להסכמים שייטיבו עם העסק ועם העובדים.

  • לראות את העובד כאינדיבידואל ולא כחלק מקבוצת מפוטרים – להתאים את חבילת הפיצויים, ההטבות והתמיכה למה שהעובד באמת צריך.

  • מקום עבודה אחראי לא רק לעובד עצמו אלא לכל בני משפחתו, ולכן כשעובד מפוטר ייתכן שהמשפחה כולה תצטרך תמיכה והכוונה. זה אולי קצת מוגזם לדאוג ככה גם למשפחה, אבל מאוד אחראי...

  • לוודא שעובדים מבינים את חבילת הפיטורים שמגיעה להם ואת המשמעויות של כל חלק בחבילה. הדבר נכון גם לגבי הזכויות הסוציאליות שלהם כמפוטרים ומחפשי עבודה.

  • לתת תמיכה בהכנה לחזרה לשוק מחפשי העבודה – סדנאות, עזרה בכתיבת קו"ח, ייעוץ קריירה ועוד.

  • לנסות ולאתר הזדמנויות למפוטרים בחברות אחרות או מגזרים אחרים שיכולים להשתמש בכישוריהם.

  • לוודא שההנהלה נוהגת ברגישות כלפי העובדים, ומראה חזית אחידה.

  • לנסות להציג לעובדים גם את הצדדים החיוביים של הפיטורים, כמו למשל הזדמנות למשהו חדש, לפיתוח הקריירה או לקידום.

  • לשמור על תקשורת פתוחה עם העובדים, להמשיך ליידע אותם במתרחש ולענות על שאלות.

מה הסיכוי שאפילו 10% מהטיפים האלו באים לידי ביטוי בחברות בארץ? לצערנו כנראה שואף לאפס... אם ככה – באמת עדיף לא לעבוד בחברה כזו!
אמרנו לראות את הצדדים החיוביים של הפיטורים, לא?


איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

ברבי מחבקת עצים

זוכרים את ברבי? הבובה המושלמת שמהצד גם ידועה בתור משמידה סדרתית של יערות גשם? (אפשר לקרוא על מעלליה בפוסט שכתבתי בנושא)
אני שמחה לספר שברבי תחזור בשנים הקרובות לעיסוקיה הרגילים - אתם יודעים - שיזוף, קניות, ספורט, נשפים, קן
...

,Mattel החברה שמייצרת את ברבי, ושהיתה בחודשים האחרונים תחת התקפה מארגונים סביבתיים (ובראשם (Greenpeace בנוגע למקורות חומרי הגלם לאריזות המוצרים שלה, יצאה בשבועות האחרונים עם הצהרות ומדיניות חדשה למיקור חומרי הגלם שלה. המדיניות החדשה מתרכזת סביב שלוש פעילויות עיקריות: הגברת מחזור האריזות לאחר שימוש, הימנעות משימוש בחומרים ממקורות שנויים במחלוקת, והגדלת השימוש בחומרים שמקורם מאושר על ידי גורם שלישי.

כמו כן קבעה Mattel יעדים שאפתניים לנושא מיקור חומרי אריזה:

  • עד סוף 2011, ב- 70% מאריזות המוצרים יהיה שימוש בחומרים ממוחזרים או חומרים ממקור "בר-קיימא" מוסמך.
  • יעד זה יגדל ל- 85% עד לסוף שנת 2015
  • החברה תיתן העדפה לשימוש בחומרים שהוסמכו על ידי ה- Forest Stewardship Council במידת האפשר

כמו כן, Mattel הורתה לספקיות שלה שלא ליצור קשרים עם חברות שנויות במחלוקת. Mattel אמנם לא הזכירה שמות של ספקיות "שנויות במחלקות", אך ברור שהאצבע מופנית כלפי Asia Pulp & Paper (APP), ש"מואשמת" בכריתת יערות גשם באינדונזיה בצורה לא חוקית, ושבגללה Mattel וחברות רבות אחרות מצאו את עצמן תחת ביקורת קשה מארגונים סביבתיים ומה שיותר כואב – מצרכנים.

Hasbro, יצרנית צעצועים נוספת (Transformers, GI Joe, Monopoly) שגם בה הוטחו האשמות לגבי קשריה עם APP ושימוש בחומרי גלם ממקורות לא ברי קיימא בעליל, יצאה גם היא עם מדיניות חדשה – אפילו שאפתנית ונוקשה יותר מזו של Mattel:

  • עד סוף 2015, ב- 90% מאריזות המוצרים יהיה שימוש בחומרים ממוחזרים או חומרים ממקור "בר-קיימא" מוסמך (היעד של Mattel הוא 85%)
  • דרישה מספקים לקבל אישור מגורם שלישי על כך שחומרי הגלם שלהם מגיעים ממקורות ברי קיימא
  • הפסקת השימוש בסיבית בתוליים של תערובות עצים טרופיים – כך ימנע השימוש בחומרים ממקורות שהם לא ברי קיימא

מדיניות שאפתנית יותר או פחות... העיקר שיש מדיניות!

קמפיין ברבי ותוצאותיו רק מוכיח שחברות היום כבר לא יכולות להרשות לעצמם לזלזל בנושאים סביבתיים – אם השינוי לא מגיע מבפנים כי החברה באמת מאמינה בקיימות ואחריות לחברה ולסביבה, אז יהיו גופים שיגרמו להם לעשות את השינוי, וכמו שהזכרתי קודם, אחד הגורמים הללו הם הצרכנים שהיום מודעים יותר ויותר לנושאים אלו.

לקח חשוב נוסף הוא בתחום ה- B2B - ספקיות היום צריכות לעמוד ביותר תנאים מאשר מחיר ועמידה בזמנים. החברות הגדולות היום דורשות מהספקים שלהם לעמוד באותם סטנדרטים אתיים, סביבתיים וחברתיים שהן (ומחזיקי העניין שלהן) דורשות מעצמן.

חברת APP היא דוגמא מצוינת לכך – גם לאחר שבשנים האחרונות איבדה לקוחות רבים כולל Nestlé, Unilever Home Depot ועכשיו גם את Mattel ו- Hasbro, מנהיגיה עדיין לא מפנימים שחוסר אחריות תאגידית שווה הפסדים כספיים כבדים. השאלה היא לא אם אי פעם הם יפנימו את העניין, אלא מתי וכמה לקוחות עוד יפסידו עד שזה יקרה...קישור

APPהיא לא היחידה שעדיין לא הפנימה שקורה כאן שינוי... אני יכולה לחשוב על עוד כמה חברות כאלה...

*** קרדיט לתמונה של environmentalist Barbie:

http://earthday.tumblr.com/post/372574081/barbie-r-going-green

איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

יום שני, 31 באוקטובר 2011

אחריות תאגידית - הכל או כלום

זו תקופה קשה לאחריות תאגידית - המשבר הכלכלי, חוסר הוודאות לגבי העתיד ולחץ מפני בעלי המניות דוחפים את הנושא הצידה.

ממחקר שנעשה לאחרונה על ידי Sloan Management Review בקרב מנהלים בחברות שונות ברחבי העולם, נראה שאחריות תאגידית היא לא בעדיפות גבוהה אצל רב החברות, וגם לא תהיה בזמן הקרוב.

על פי תוצאות הסקר, פחות מחצי המנהלים שהשתתפו טוענים שהחברה שלהם עוברת תהליכי שינוי על מנת להכיל ערכי קיימות ואחריות תאגידית. לעומת זאת, רב המנהלים טוענים כי אחריות תאגידית היא לא אלמנט אסטרטגי עיקרי כרגע, אך מכיוון שהפכה לאלמנט שמהווה יתרון תחרותי הציבה לעצמה החברה מטרות לשילוב פעילות אחריות תאגידית.

הטרנד העולמי - מייצג את הכלכלה, אחריות תאגידית, התמיכה בביבי,המכירות של תנובה ועוד ועוד

מה שהסקר לא שואל, זה אם היו שינויים ארגוניים או שינויים בקרב ההנהלה על מנת להטמיע את נושא האחריות התאגידית בחברה. על פי תוצאות הסקר, ניתן להבין שלא.

החברות הללו, שהמנהלים שלהם השתתפו בסקר זה, בטח עשו את מה שעושים בארץ – אחריות תאגידית שטחית, לא פעולות חוצות ארגון והנהלה, לא שינוי מהותי החל מראשון הדירקטורים ועד לאחרון העובדים... הם בטח עשו הרבה ישיבות ושמו המון יעדים ושינו קצת מדיניות... אבל זה לא מספיק.

הסקר הזה מראה שמצב האחריות התאגידית בארץ לא שונה בהרבה ממה שקורה אצל רב החברות בעולם (חוץ מזה שבישיבות שלהם אוכלים donuts ובישיבות בארץ יש בורקס).

על מנת שחברה תצליח להפיק תוצאות טובות ב- "Triple Bottom Line" של רווחיות, קיימות והשפעה חברתית, יש לבצע 'אתחול' של ההנהלה על מנת שתהיה מסוגלת לייצר אסטרטגיה שמיועדת להביא תוצאות חיוביות בכל שלושת הנושאים.

פיתוח אסטרטגיה כזו יכול לקרות אך ורק אם הנהלת החברה מאמינה ומבינה שפעילות אחריות תאגידית היא קריטית להצלחת החברה ושהיא יכולה להצליח רק אם ההנהלה כולה מחויבת לכך.

עם הזירה העסקית השברירית בימים אלו, קשה להאמין שחברות יבצעו שינויים חוצי ארגון כמו אלה הנדרשים לטובת שילוב אחריות תאגידית. כמו כן, לא סביר שבזמן הקרוב תהיינה איזו שהן רגולציות אשר יחייבו ארגונים לבצע שינויים אלו ולכלול פעילות אחריות תאגידית,

לכן נראה שבעתיד הקרוב, נושא האחריות התאגידית אמנם יקבל את הפוקוס שהוא מקבל היום מחברות, אך לא יותר מזה.

נותר להישען על חברות אלו שהמנהיגים שלהן מאמינים שאחריות תאגידית וקיימות זה פשוט הדבר הנכון לעשות, ולקוות שחברות אחרות יקבלו השראה וילמדו מהן...

הגיג קטן לסיום...

אחרי הכל, צריך לזכור - לטובת הציבור עדיף שחברה תעשה קצת מבכלל לא, אז אולי לחברה זה לא ממש מועיל כמו שיועילו תהליכים חוצי ארגון, אבל לקהילה ולסביבה גם אחריות תאגידית "שטחית" היא בסדר גמור.

הפוסט היום מבוסס על כתבה שהתפרסמה ב- Forbes.com

ניתן לקרוא את הכתבה במלואה באנגלית כאן.


איריס רקוביצקי

ביונדביזנס

יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

תחרות דוחות אחריות תאגידית - מי שמצביע משפיע!

אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת הבחירות... של דוחות האחריות התאגידית הטובים בעולם!
ה- Corporate Register עורך את תחרות הדוחות The CRRA - The CR Reporting Awards זו השנה החמישית, וכמו בכל שנה התחרות כוללת דוחות מכל העולם ומסוגים שונים של ארגונים - מתאגידי ענק ועד ארגונים ללא מטרות רווח.

מילה על ה- Corporate Register
זהו האתר המקיף ביותר בנושא דוחות אחריות תאגידית וכולל מאגר של יותר מ- 36,000 דוחות של יותר מ- 8,400 ארגונים מכל העולם.

מילה גם על ה- CRRA של שנת 2011
בתחרות השנה משתתפים 93 דוחות מ- 29 מדינות שונות, אשר התפרסמו בשנה שעד אוקטובר 2011.
השנה כל חברה גם התבקשה לכתוב בקצרה סיכום של הדברים העיקריים בדוח, כך שמצביעים יכולים להתרשם מהדוח גם בלי לקרוא את כולו.
בתחרות תשע קטגוריות, וכל דוח יכול להתחרות בכמה קטגוריות כל עוד הן רלוונטיות לדוח ולארגון. הקטגוריות הן:
- הדוח הטוב ביותר - Best report
- הדוח הראשון הטוב ביותר - Best 1st time report
- הדוח הטוב ביותר לחברה קטנה-בינונית - Best SME report
- הדוח המשולב הטוב ביותר (דוח פיננסי ודוח אחריות תאגידית באותו מסמך) - Best integrated report
- חשיפת הטביעה הפחמנית הטובה ביותר - Best carbon disclosure
- יצירתיות בתקשורת - Creativity in communications
- רלוונטיות ונושאים מהותיים - Relevance & materiality
- פתיחות והגינות - Openness & honesty
- אמינות דרך הבטחת איכות - Credibility through assurance

השנה ביונדביזנס היא "מחזיקת עניין" בשני דוחות שנמצאים בתחרות - דוח אחריות תאגידית של ביונדביזנס לשנת 2010, ודוח אחריות תאגידית של קבוצת ברן לשנת 2010.
הדוח של ביונדביזנס מתחרה בארבע קטגוריות - הדוח הטוב ביותר, הדוח הראשון הטוב ביותר, יצירתיות בתקשורת והדוח הטוב ביותר לחברה קטנה-בינונית.
הדוח של קבוצת ברן מתחרה בשתי קטגוריות - רלוונטיות ונושאים מהותיים, ופתיחות והגינות.

נשמח לקבל את הקולות שלכם לשני דוחות אלה!
כל מה שצריך זה להירשם באתר, וניתן להצביע עד ה- 27 בינואר 2012.
ניתן להצביע לעד חמש דוחות בכל קטגוריה, ובין המצביעים שיבחרו לפחות דוח אחד בכל קטגוריה תערך הגרלה לפרס כספי... אז רוצו לקלפיות! זה משתלם!
יש לשים לב, שעובדים של חברות מתחרות לא יכולים לבחור בדוח של החברה שלהם.
לאחר ההרשמה באתר, ההצבעה נערכת כאן: www.corporateregister.com/crra

נמשיך לעדכן מזירת התחרות בשבועות הקרובים.
ובינתיים, שיהיה בהצלחה לכל המתמודדים!

איריס רקוביצקי
ביונדביזנס

יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

אחריות ממשלתית?


כן! אחריות ממשלתית.

אולי זו התשובה להתדרדרות המצב הכלכלי והחברתי, לא רק בארץ, אלא במדינות מערביות נוספות.

תנועת Occupy Wall Street שתופסת בחודש האחרון תאוצה בארה"ב ובעולם כולו, מוחה כנגד התנהלותם של חברותגדולות וגופים פיננסיים שמניעים את הכלכלה אשר יוצרים מצב שבו העושר וההכנסות לא מתחלקים בצורה הגיונית. מחאה זו נולדה בעקבות המשבר הכלכלי אותו גרמו אותן חברות - משבר שממנו החברות הללו יצאו כמעט בלא נזק, ואילו האזרח הקטן הוא הנושא בנטל.

נשמע לכם מוכר? לפחות בארה"ב קוטג' לא עולה 8 שקלים...


בתרגום חופשי: הון, שלטון, עולם תחתון

חברות גדולות בארה"ב מתנהלות במידה זו או אחרת באחריות תאגידית כבר מספר שנים, כולל פרסום דוחות. אבל התנהלות אחראית ועל פי החוק לא שווה כלום אם החוקים והסטנדרטים לא אחראיים... כך קרה שחברות אמריקאיות הפילו את כלכלת העולם תוך שהן פועלות "במסגרת החוק והרגולציות". אחריות ממשלתית - זה מה שהיה חסר במקרה הזה.

בארץ רוב החברות לא מתנהלות באחריות תאגידית, וגם הממשלה לא - מכאן המחאה החברתית... בניגוד לארה"ב שחלק מהחברות לוקחות על עצמן מידה מסוימת של אחריות ואפילו מצליחות לזכות באמון הציבור, בישראל גם זה לא ממש קיים ולציבור כרגע אין הרבה אמון לא בחברות הגדולות ולא בממשלה.

שאלת הביצה או התרנגולת...

האם מחויבות לאחריות תאגידית צריכה לבוא קודם כל מהממשלה ולטפטף אל המשק בעזרת רגולציות ותגמולים? או שאולי, כדי לרצות את קהל הצרכנים, אחריות תאגידית תמיד תגיע קודם מחברות, כי בעצם לממשלה אין אינטרס להתנהל באחריות לאחר שנבחרה...?

הפוסט נכתב בהשראת מאמר ב-CsrWire.com שמעלה את נושא מידת האחריות הממשלתית אל מול מידת האחריות התאגידית באקלים הכלכלה הנוכחי בארה"ב.

* * * * *

ניתן לקרוא את הכתבה כאן: http://www.csrwire.com/blog/posts/179-for-responsibility-occupy-government-as-well-as-wall-street


איריס רקוביצקי

ביונדביזנס