דוח קיימות 2012-2013 לנטפים : עולם ומלואו...

חברת נטפים חיה ונושמת קיימות מהרגע שהוקמה, אפילו בלי להתכוון לכך (לפחות לא בשנות ה-60 כשעדיין לא היה מושג כזה)... ולכן זה רק הגיוני שהחזון העסקי שלה ילך יד ביד עם עקרונות הקיימות:

As the world's leading irrigation company, we will drive

mass adoption of drip irrigation to fight scarcity of water

land and food.

דוח הקיימות החדש של החברה אשר פורסם בשבוע שעבר מפיח רוח חיים בחזון זה בעזרת סיפורים שמדגימים לקורא כיצד נטפים, במקור חבורה של קיבוצניקים מהנגב, חולשת היום על שוק ההשקיה בטפטוף העולמי ועוזרת לחקלאים קטנים כגדולים, במדינות שונות, לגדל יותר תוצרת עם פחות משאבים. בכך, לא רק מגשימה נטפים את החזון העסקי שלה אלא יוצרת ערך משותף.

הכותרת של הדוח והנושא המרכזי שלו, At the Heart of the Food, Water and Land Nexus  (בתירגום חופשי – צומת המפגש של מזון, מים ואדמה), משקף בצורה הטובה ביותר את ההוויה של השקיה בטפטוף: האפשרות לגדל יותר מזון, עם פחות מים ופחות אדמה מציבה את ההשקיה בטפטוף בלב ליבה של ה"צומת". בנוסף, חלק גדול מהפרויקטים של נטפים המפורטים בדוח (בעיקר במדינות עולם שלישי) גם תורמים לפיתוח כלכלי של האיזור והתושבים.

על מנת להעלות את המודעות ליתרונות ההשקיה בטפטוף, ול"חנך" את השוווקים הן במדינות המתפתחות והן במפותחות להשתמש בשיטת השקיה זו, נטפים משתפת פעולה עם ארגונים, מדינות, חברות עסקיות ועוד וכמו כן פועלת באופן מתמיד למציאת פתרונות טכנולוגיים לגידולים שונים, סוגי אקלים ואדמה שונים. חלק גדול מהפיתוח מושקע בהנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות שונות הן מבחינת מחיר המערכות והן מבחינת רמת הקושי של תפעולן.

כל זה בא לידי ביטוי גם באסטרטגית הקיימות החדשה של נטפים ל- 2020 אשר נמצאת כרגע בתחילת הדרך כשאר במשך 2013 הוגדרו המעטפת של האסטרטגייה ויעדים כלליים:

מדווחים G4

הדוח של נטפים מכסה את פעילות החברה ב- 2012-2013 ונכתב על פי הנחיות ה- G4  GRI ברמת CORE. בהלימה עם דרישות הנחיות דיווח אלה, תכני הדוח והמדדים שנבחרו לדיווח מבוססים על הנואשים החשובים ביותר עבור הארגון ומחזיקי העניין שלו. נושאים אשר מופו וזוהו במסגרת תהליך שכלל דיאלוג עם מחזיקי עניין מקומיים בישראל כמו גם התייעצות מחזיקי עניין גלובליים אשר להם ממשקים שונים עם נטפים. הנושאים כוללים ארבעה הקשורים לליבת הפעילות העסקית של נטפים, ושלושה נושאים המתייחסים לפעילות השוטפת שלה.
הנושאים החשובים ביותר עבור נטפים ומחזיקי העניין שלהם:

לב ליבו של הדוח מורכב מהנושאים החשובים, כאשר לכל אחד מארבעת נושאי ליבת הפעילות מוקדש פרק המפרט את המדיניות של נטפים בנושא זה, הקונטקסט הגלובלי שבו היא פועלת ומה נעשה בפועל.

בנוסף, סיפורים וביצועים המתייחסים להתנהלות הפנימית של החברה – עובדים ופעילות שוטפת – נמצאים תחת שני פרקים יעודיים.

:Mass adoption of drip irrigation מתאר כיצד נטפים פועל על מנת לקדם את אימוץ שיטת ההשקיה הזו בשווקים וקהלים שונים, ובגידולים שונים על ידי פיתוח או שימוש בטכנולוגיות חדשות, התאמת השיטה לגידולים שעד כה לא ניתן היה לגדל בטפטוף, והנגשת פתרונות טפטוף הן מבחינה קלות השימוש והן מבחינה כלכלית.

Enhancing customer capabilities:  פרק זה מתאר את השותפות עם דילרים ברחבי העולם, ואת המחויבות המשותפת למצוינות ולצמיחה. כמו כן, הפרק כולל סיפורים על פרויקטים בהם נטפים עזרה ללקוחות לשפר משמעותית את היכולות שלהם בעזרת התאמת הציוד המתאים יותר, שימוש אופטימלי בהשקיה בטפטוף, ותמיכה אגרונומית מקצועית. שיפור היכולות מתייחס לגידול יותר סחורה ובאיכות גבוהה יותר, בפחות משאבים.

Sustainable productivity: נטפים פועלת בשותפות עם המגזר העסקי והמגזר הציבורי, כולל ארגונים של האו"ם, ארגונים ללא מטרות רווח ועם ממשלות על מנת לקדם את נושא ההשקיה בטפטוף הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת הנגישות. כך מצליחה נטפים  להגיע לעוד ועוד גידולים, לשפר עוד יותר האפקטיביות של המערכות ולהגיע לחקלאים שבלי שיתופי הפעולה הללו כנראה שלא היתה להם נגישות להשקיה בטפטוף ולרמת חיים טובה יותר.

Advancing public policy: נטפים פועלת במסגרות גלובליות ומקומיות על מנת לקדם את נושא ההשקיה בטפטוף בקרב קובעי מדיניות. נטפים הוזמנה ב- 2011 להשתתף בתכנית ה- LEAD של הגלובל קומפקט, וכמו כן משתתפת במדט המים של האו"ם ובקבוצות עבודה נוספות אשר מטרתן לקבוע הנחיות גלובליות לפעולה בנושאים של מים, מזון, חקלאות ונגישות לחינוך וטכנולוגיה. 

תחת Our accountabilities נמצאים שלושת הנושאים החשובים אשר נוגעים לפעילות השוטפת של נטפים:

:Employee performance לנטפים מעל ל- 3,200 עובדים ב- 27 מדינות, פרק זה מפרט את הדרך בה נטפים פועלת למען פיתוח ושימור העובדים, ודואגת ליצירת מקום עבודה משתף, הוגן, בטיחותי ומתגמל על ביצועים.

Material use and recycling, and Water conservation: שני הנושאים החשובים הללו נמצאים תחת הפרק Supply chain efficiency המתאר את יישומם של פרויקטים ב-16 המפעלים של נטפים בעולם כולל חיסכון באנרגיה, מים, התייעלות לוגיסטי, ומחזור חומרי גלם.

פרק נוסף שנמצא כאן והוא לא חלק מהנושאים החשובים כפי שמופו על ידיד מחזיקי העניין, הוא פרק הקהילה אשר מתאר כיצד נטפים משתמשת ביכולות שלה ושל עובדיה לתרום לקהילות השונות בהן היא פועלת. כך למשל, עובדי נטפים תמכו בבניית גינות לאוכל מזין בבתי ספר וגנים באוסטרליה ודרום אפריקה, עזרו לבנות חווה אורגנית שהיא גם פרויקט חברתי בישראל, ועוד. כמו כן, נטפים תורמת ציוד וידע לפרויקטים נוספים אשר מטרתן העצמת אוכלוסיות חלשות על ידי חקלאות, למשל בגיאורגיה, הונגריה וקניה.

לסיכום, הדוח השני של נטפים מראה מחויבות להתקדמות ושיפור בתחום האחריות התאגידית, ונותן הצצה לפעילות המרתקת כל כך של החברה הזו, שמי שמסתכל עליה מבחוץ לא ידמיין את העולם ומלואו שיש שם בפנים... צריך לקרוא כדי להבין...

לקריאת הדוח המלא או התקציר.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

 

דוח קיימות לשנת 2013 של קבוצת שטראוס

בשבוע שעבר פרסמה קבוצת שטראוס דוח אחריות תאגידית שביעי. כאחת החברות המדווחות הוותיקות בישראל, הקבוצה בהחלט עשתה כברת דרך מבחינת שקיפות והיקף הדיווח מאז הדוחות הראשונים שפרסמה.

שטראוס שוב מובילה את תחום הקיימות בישראל גם עם הדוח של 2013  כאחת החברות הראשונות בישראל (למעשה, היא החברה השנייה בישראל...) לפרסם דוח על פי הנחיות הדיווח G4 של ה- GRI  , הנחשבות למתקדמות ביותר בתחום הדיווח כיום.

 

 

מבט כללי

 

הדו"ח מפרט את פעולותיה של הקבוצה בשנת 2013 אל מול כלל מחזיקי העניין שלה ומתמקד בשישה נושאים אשר זוהו כנושאים המהותיים ביותר, ואשר היוו הבסיס לתכנים של דוח קיימות זה, ולבחירת מדדי הדיווח. הנושאים הם:  קידום אורח חיים בריא, שקיפות במוצרים ושיווק אחראי, צמצום צריכת משאבים ופסולת, קידום הגיוון, השקעה בעובדים ושרשרת אספקה אחראית.

דוח 2013 מדגיש שלושה תהליכים מרכזיים שקידמה הקבוצה במשך השנה כחלק מהאחריות התאגידית שלה:

• אסטרטגית הקיימות של הקבוצה ל- 2020: האסטרטגיה מבוססת על שלושה מעגלי השפעה – עובדים, צרכנים, וקהילה וסביבה. 15 יעדי האסטרטגיה נחלקים לשתי רמות ביצועים: "קידום" ביצועים בתחומים קריטיים כמו סביבה ועובדים, ו"הובלת" ביצועים בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות עובדים, גיוון ספקים, ותמיכה באורח חיים בריא. רמת ביצועים נוספת היא "ניהול" ביצועים, כלומר עמידה בדרישות בסיסיות של ניהול אחריות תאגידית.
• המשך שיפור הפרופיל התזונתי של מוצרי החברה מתוך המחויבות לשיפור איכות החיים. פירוט לגבי תחום זה נמצא תחת פרק "קידום אורח חיים בריא".
• פיתוח גישת יחסים 360 מעלות עם מחזיקי עניין ,הרחבה משמעותית של ערוצי הדיאלוג, ייזום פלטפורמות פתוחות לחיזוק הדיאלוג  והחדשנות באמצעות  מחזיקי עניין מגוונים. פירוט לגבי הדרך בה קבוצת שטראוס נמצאת בדיאלוג מתמיד עם מחזיקי העניין שלה מתואר בפרק האחרון של הדוח,  "יצירת מעורבות בקרב מחזיקי עניין". פרק זה כולל גם את פעילות ההשקעה החברתית של הקבוצה אשר מתמקדת בקידום תעסוקה של אוכלוסיות מגוונות, והעצמת נשים.

הנושאים המהותיים ביותר לקבוצת שטראוס

לכל אחד מששת הנושאים המהותיים מוקדש פרק אשר מפרט את פעילותיה וביצועיה של הקבוצה. זאת בהלימה עם הנחיות ה- G4 אשר מבקשות לבצע מיפוי וזיהוי הנושאים המהותיים של הארגון ודיווח של לפחות מדד ביצוע אחד לכל נושא מהותי.

קידום אורח חיים בריא

השנה דוח הקיימות של הקבוצה מפרט לראשונה את התכנית הרב-שנתית של הקבוצה לשיפור הרכבי המוצרים כך שיכילו פחות סוכר, מלח ושומן, ואת הפעילות להגדלת ההיצע  של מוצרים העוזרים לשמור על אורח חיים בריא, ושל מוצרים מועשרים ופונקציונליים.

הדוח נותן דוגמאות לתוצאות של מהלכים אלה: הפחתה של  20-25%בכמות הסוכר ביוגורטי פירות ומשקאות יוגורט, חומוס כפרי עם 40% פחות שומן, קפה טורקי חדש מועשר התורם לתועלות בריאותיות, והיצע של יותר מ- 30 מוצרים המאפשרים לצרכנים בחירה רחבה יותר לקידום אורח חיים בריא.

כמו כן, שטראוס ישראל משקיעה בחינוך תזונתי ובמחקר דרך מכון שטראוס, והעניקה 180,000 ₪ במענקי מחקר לארבעה סטודנטים אשר חוקרים את הקשר בין בחירות תזונתיות, מרכיבי מזון, ובריאות.

שקיפות מוצרית

פרק זה מפרט את הדרך בה הקבוצה מנהלת את יחסיה עם צרכנים ולקוחות ומספקת מידע נגיש ושקוף על המוצרים, יוצרת דיאלוג פתוח, ומטמיעה את המשוב שמתקבל על מנת לשפר את הביצועים. ב- 2013, 145,000 צרכנים יצרו קשר עם הקבוצה דרך שירות הצרכנים.

השקעה בעובדים

פרק זה כולל את פעילות הקבוצה להבטחת רווחת העובדים ולבטיחותם, ולהשקעה בפיתוח היכולות שלהם ותגמולם. כך למשל ב- 2013 הושקעו למעלה מ-190,000 שעות הדרכה ליותר מ-10,000 עובדים והושקה תכנית "מתכננים עתיד" במטרה לחנך את העובדים בנוגע לתנאים הפנסיוניים שלהם ולתת להם כלים להבין אותם ולבצע החלטות נבונות.

סקר שביעות רצון שהתקיים ב- 2013 הצביע על ציוני מעורבות עובדים בין 75% ל- 92% בחברות השונות.

בנושא הבטיחות משריעה החברה בציוד ובתכניות שונות, וב- 2013 הצליחה הקבוצה לצמצם את שיעור הפציעות הגלובלי  ל-100 עובדים ב-0.47%, כשהשיפור הגדול ביותר נרשם בישראל, 29%  הפחתה במספר הפציעות (הפחתה של 1.62% בשיעור הפציעות). 

גיוון בכל מה שאנו עושים

הקבוצה מתמקדת בנושא הגיוון בשלושה תחומים מרכזיים:

• עובדים – קידום נשים בתפקידי ניהול:  ב- 2013 נשים מייצגות 41% מכוח העבודה הגלובלי של הקבוצה ו-39% מהמנהלים.
• צרכנים – היצע מוצרים לאוכלוסיות מגוונות עם צרכים תזונתיים ובריאותיים שונים, ותקשורת שיווקית אשר מכבדת את הערכים והתרבות של אוכלוסיות מגוונות.
• קהילה וסביבה – קידום גיוון בשרשרת האספקה, תוך מיקוד על עסקים בבעלות נשים ותמיכה במאמצי קידום נשים בקהילה.

 

שרשרת אספקה אחראית

קבוצת שטראוס ממשיכה במאמציה לפיתוח והטמעת תהליכים לשרשרת אספקה אחראית וברת קיימא. בישראל למשל, ב- 2013 44% מספקי החברה היו חתומים על האמנה החברתית, ובכך התחייבו לאמץ סטנדרטים של אחריות תאגידית כפי שהוגדרו על ידי קבוצת שטראוס.

בחברת הקפה באירופה וישראל, קפה בר קיימא מאושר על ידי ארגון C4 היווה למעלה מ-6% מרכש הקפה הכולל ב- 2013.   כמו כן, 100% מרכש הקקאו בישראל, ו- 59% מרכש הקקאו של מקס ברנר הוא ממקורות ברי קיימא.

 

בתחום הסביבה, ב-4 השנים האחרונות הגדילה הקבוצה את ההשקעות הסביבתיות הגלובליות שלה ליותר מ- 72 מיליון ש"ח. הקבוצה משקיעה בחדשנות דרך אלפא שטראוס, ופועלת לשיפור הביצועים הסביבתיים של הפעילות בארץ ובעולם.

מבחינת נתוני ביצוע סביבתיים, ב- 2013 נרשמו עליות במדדים סביבתיים מסוימים, זאת בשל תוספת מפעלים לדיווח הסביבתי. כך למשל, צריכת האנרגיה בכלל הקבוצה עלתה ב-  9% לטון מוצר, וצריכת המים עלתה ב- 8% לטון מוצר. שיפור נרשם בפליטת גזי החממה עם  ירידה של 1% לטון מוצר, ובכמות הפסולת להטמנה אשר הופחתה ב- 19% בעקבות יוזמות מחזור.

 

דיווח על מדדי ביצוע

קבוצת שטראוס דיווחה בדוח זה על סה"כ 27 מדדי ביצוע, זאת לעומת חובת דיווח רק על שישה מדדים – אחד לכל נושא מהותי כפי שדורש ה- G4. כך שומרת הקבוצה על המשכיות הדיווח והשקיפות, גם במקרים בהם הנתונים לא מראים שיפור או אפילו הרעה (ראו נתוני הסביבה).

בכך מהווה קבוצת שטראוס דוגמא לשקיפות ומחויבות לנושא הקיימות, ולראייה לטווח הארוך - מעבר לתוצאות הרבעון הקרוב, אלא קדימה לפחות לשנת 2020...

 לקריאת הדוח באתר של קבוצת שטראוס

להורדת הדוח כ- PDF

 

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

 

 

 

 

 

על לוויתנים ופרפרים

הפייסבוק הוא מקור מידע מצוין לכל נושא אפשרי בעולם, ורבים מהתכנים שמופיעים בפיד שלנו קשורים בצורה זו או אחרת לנושאי האחריות התאגידית השונים. מסטטוסים העוסקים בצדק חברתי, דרך זכויות בעלי חיים, שקיפות בפוליטיקה ובעסקים, ועד לעצומות שונות ומשונות הגורפות לעיתים מאות אלפי חתימות בכל העולם.

וכך התגלגלה לידי עצומה הקוראת להחרים רשתות סופרמרקטים בגלל – שימו לב – שהניילונים בהם משתמשים מגדלי הפירות וירקות שלהם בחממות פוגעים בלוויתנים...  תשאלו: מה הקשר?

או, אז טוב ששאלתם... זוהי דוגמא מצוינת הממחישה לחברות ולמנהלי רכש, עד כמה חשוב הפיקוח על שרשרת האספקה. 

בלוויתן שנשטף לחוף הדרומי בספרד נמצאו 17 ק"ג של פסולת פלסטיק אשר רובה מזוהה כפלסטיק המשמש חממות באיזור אלמריה, שם פרוסות אלפי חממות על כ- 40,000 הקטר (400,000 דונם).

חוקרים מנתחים את הלוויתן המסכן. מ: theguardian.com

התוצרת מחממות אלה ממלאה יותר ממחצית הדרישה באירופה לפירות וירקות.
רשתות גדולות וידועות בארה"ב ואירופה כמו Tesco, Aldi, Trader's Joe, Waitrose, Sainsbury's קונות את התוצרת שלהם ממגדלים באיזור זה. 
העצומה בה נתקלתי ברשת קוראת ספציפית להחרים את    Aldiו-   Trader's Joeאך בעצם לא ברור אם יש דרך לדעת מי מאלפי החממות שם אחראי לזיהום.

אבל נשים רגע בצד את הרלוונטיות של העצומה, יש כאן case study מצוין הממחיש את מעגלי ההשפעה של חברות גלובליות אלו, ואת האחריות שלהן בתור מי שיש להן את הכוח להשפיע.

תמונה אוירית של איזור החממות באלמריה. מ: amusingplanet.com

פיקוח על שרשרת האספקה הוא לא פחות מניהול סיכונים ברמה בסיסית, שכל חברה צריכה לקחת על עצמה כי אין לדעת מאיפה תגיע המכה (ראה ערך אפקט הפרפר, רק שכאן מדובר בלוויתן...)

החיפושים שלי ברשת לא העלו טענות נגד המגדלים, אלא רק נגד החברות שקונות מהן – כלומר, בעיני הצרכן ברור לחלוטין מי האחראי. 

אז לא סתם ה- G4 הרחיב את הנושא של שרשרת אספקה בדרישות הדיווח, זהו אכן נושא חם שמשפיע על כל הולך על 2,4, בעלי הסנפיר והכנף... והגיע הזמן שחברות יתחילו לשים עליו את הפוקוס הראוי לו!

בתור יועצי אחריות תאגידית, אנו עוזרים ללקוחותינו להטמיע תכניות פיקוח ומדידה בשרשרת האספקה, ומעודדים אותם לגישה כוללת של לקיחת אחריות על כל מעגלי ההשפעה. לשאלות והתיעצויות בנושא זה או אחרים אל תהססו לפנות אלי: irisr@b-yond.biz

***************************************************

לשנת 2014 אחראית ומקיימת לכל החברות ומחזיקי העניין שלה:

אלו שכבר השמיעו את קולם

אלו שישמיעו את קולם השנה

ואלו שאנחנו הקול שלהם

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

ניתן לקרוא על מקרה הלוויתן כאן, לחתום על העצומה כאן.

על פליטות (גזי חממה), מיסים ופוליטיקה...

מאמר ב- NY Times שהתפרסם לאחרונה חושף כי תאגידי הענק של ארה"ב החלו לחשב בתכנונים הפיננסיים שלהן לשנים הקרובות, את המס הצפוי מפליטות גזי החממה שלהן.

זוהי אמנם לא חדשה מרעישה מבחינה סביבתית, אבל כן שינוי גישה של חברות ענק (לפחות 29 חברות)  כמו Google, Delta Air Lines, ExxonMobil, Walmart  ,Walt Disney  General Electric,  Microsoft  ועוד.

מגמה זו, כמו כן, מהווה התפתחות המסמלת קרע בין המפלגה הרפובליקנית לתאגידי הענק שתומכים בה (זה נושא לפוסט מעניין בפני עצמו... לא ניכנס לזה היום).

מקור:  econews.com.au

שינוי הגישה של החברות מראה שהן מבינות שנושא הפליטות והתחממות כדור הארץ הוא פה כדי להישאר, ושהיערכות לחוקים ולרגולציה בתחום זה היא הכרחית. חברות שמעוניינות להמשיך לשמור על הרווחים שלהן בעולם שבו ישנה הגבלה על פליטות הפחמן, כפי הנראה, יש סיכוי גבוה יותר שיתמכו במדיניות בתחום שינוי האקלים.

כיום עדיין אין מס בארה"ב על פליטות גזי חממה, וניסיונות שנעשו בעבר להכיל מס כזה נכשלו בעיקר בשל קמפיינים אגרסיביים שמומנו על ידי קבוצות עניין מתעשיית הנפט. כיום, כל ההערכות מצביעות על כך שהנשיא אובמה בהחלט מתקדם לכיוון, וזאת תוך כך שארה"ב התחייבה באו"ם להפחית את גזי החממה שלה ב- 17% עד 2020 (מבייסליין של 2005), וב- 80% עד 2050.

מקור: www.nap.edu 

על פי המאמר, ההיגיון שעומד מאחורי הטלת מס על פליטות פחמן  הוא שזה אחת הדרכים האפקטיביות להילחם בהתחממות כדוה"א. זאת משום שתעשיות הנפט והאנרגיה שיאלצו לשלם מס על הזיהום שלהן, יעבירו את העלות לצרכנים וגרמו לעליית מחירים של מוצרים הכרחיים כגון דלק וחשמל. כלכלנים מצפים כי מגמה זו תסיט את הצרכנים ואת השוק לכיוון של אנרגיה חלופית.

לגבי חברות ממגזרים אחרים (לא האנרגיה), האם מסים (אם הם מספיק גבוהים) לא יגרמו לחברות לרצות לבצע שינויים בפעילות שלהן על מנת להפחית פליטות פחמן?

אנו יודעים מדוחות האחריות התאגידית של חלק מהחברות שמוזכרות למעלה כי הן מבצעות פעילויות שונות על מנת להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, וזאת במקביל להיערכות הפיננסית שלהן בנוגע למיסים עתידיים על גזי חממה.

ומה אצלנו?

בישראל אין מס על פליטות גזי חממה, וכמו כן אין שום דיון, כיוון עתידי או כפי הנראה רצון להתקדם בנושא... לפחות כל עוד הממשלה מצליחה להסיט את הדיון לאיראן (כלומר הסטטוס לא ישתנה בזמן הקרובות).

דבר נוסף שלא ישתנה בזמן הקרוב היא היוזמה הממשלתית העיקרית שיש לנו בתחום זה:

התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה  שגובשה בעקבות ועידת קופנהגן ב- 2009, אושרה ב- 2010, ואשר שואפת להפחית את פליטות גזי החממה של ישראל ב- 20% עד 2020 ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל" (BAU).  כחלק מהקיצוצים בהוצאות הממשלה שמוביל משרד האוצר, הוקפא תקציב התכנית הלאומית להפחתת פליטות עד לשנת 2016.

יוזמה נוספת, של המשרד להגנת הסביבה היא המערך הוולונטרי לרישום גזי חממה. כיום אין חובה לארגונים לדווח על הפליטות שלהם ומערך זה מאפשר דיווח וולונטרי.

ארה"ב כבר מתקדמת לעבר היעד שלה, לפחות בכוונות הטובות... איך ישראל תגיע ליעד שלה ל- 2020? אולי אם נתפלל ממש חזק...

****************

פוסט זה מבוסס על הכתבה מה- NYTimes.com:

Large Companies Prepared to Pay Price on Carbon, By Coral Davenport

את הכתבה במלואה ניתן לקרוא כאן.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

ועידת הקיימות לעסקים - הגיגים ורשמים

אתמול שמחתי להיות חלק מועידה ראשונה מסוגה בארץ – ועידת הקיימות לעסקים של כלכליסט...

אז נכון שבשנים האחרונות היו כנסים שונים הנוגעים בתחום בצורה ישירה או ישירה פחות, אבל עוד לא נכחתי בכנס גדול כמו זה, מאורגן למשעי (כן, בישראל) שקיבץ לא רק את בעלי הדעה (יועצים ואנשי אקדמיה ) אלא גם את בעלי המאה (מקבלי החלטות מהמגזר העסקי) – אלה שבסופו של דבר יכולים לעשות את השינוי.

האולם המלא (אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב)
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הועידה כללה רצף של נואמים, בכירים מהמגזר העסקי אשר נתנו סקירה על הגישה של הארגון שלהם לנושא הקיימות, ודוגמאות לפעילות וההישגים שלהם בתחום זה.

הנושאים שהוצגו במסגרת זו היו מגוונים וכללו פיתוח והשקעה בטכנולוגיות מקדמות קיימות והאתגרים בתחום רגיש זה,  צמצום השפעות סביבתיות בתוך הארגון ובשרשרת האספקה, קידום צרכנות מקיימת, בניית עסק בר-קיימא, אסטרטגיה שיווקית עסקית-חברתית, וסיכוני אחריות תאגידית.

הנאומים היו בדיוק מה שהם – סקירה כללית – רובם ללא תובנות מיוחדות או חידושים.. כמו כן, מההיכרות שלי עם רוב הארגונים האלה, דרך מחקרים, קריאת דוחות אחריות תאגידית ומהעיתונות, זיהיתי פערים בהצגת הדברים לעומת מה שקורה בשטח - אם בהיקף ההשפעה, היקף הדיווח, או הבאלאנס בין מה שכן עושים למה ש"מתעלמים" ממנו באלגנטיות...



בנוסף, הנאומים שילבו עובדות "יום הדין" וסרטוני "כדור הארץ לאן" שמעבר לכמה דמעות והתקפי חרדה (שלי לפחות), לא תרמו מידע חדש, לפחות לאלה מאתנו שמכירים טוב את התחום.

 



ענת גבריאל, מנכ"לית יונילוור ישראל
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הסקירה הכללית הזו כללה בד"כ את ההצלחות והדברים הטובים ללא כל נגיעה באתגרים העומדים בפני החברות בדרך להגשמת גישת הקיימות שלהן. היה יכול להיות שיעור טוב בקיימות אם היה ניתוח מעמיק יותר של האתגרים והפתרונות.

ולמרות כל זאת, כן הופתעתי לגלות שדברים קורים במדינה שלנו בתחום האחריות התאגידית והקיימות, אולי לא בקצב ובהיקף שהם קורים בחו"ל, אבל ישנה התרחשות מתחת לפני השטח, וכאן התפקיד שלנו היועצים – לתת לחברות את הכיוון, הכלים, והתמיכה המקצועית במסע שלהם להטמעת ערכי הקיימות בכל הפעילות שלהן.


בועידה התקיימו 2 פאנלים שבהם, סוף סוף היה דיון קצת יותר מעמיק בנושאי קיימות שונים:

"צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה", עסק בגישת העסקים לנושא הקיימות בעיקר בקונטקסט של חינוך הצרכן והשתתפותו במאמצי הקיימות שיוזמים המותגים אותם הוא צורך.

 

פאנל צרכנות מקיימת: שינויים בהרגלי הצריכה.
משתתפים: מימין המנחה עמיר קורץ עם ענת גבריאל (מנכ"לית יונילוור), מוטי קרן (מנכ"ל מגה),
נחמה רונן (יו"ר תאגיד אל"ה), רמי רונן (מנכ"ל שטראוס מים), הראל ויזל (מנכ"ל פוקס). 
צילום: ענר גרין, מתוך אתר כלכליסט

הפאנל השני, "קיימות כמנוע עסקי לעירוניות מנצחת", עסק בהטמעת ערכי הקיימות במרחב העירוני וכלל דיון על התפקיד של מתכנני ערים, חברות הנדל"ן והבניה, תחבורה אלטרנטיבית (למכוניות), ובעלי התשתיות, בבניית וחידוש הערים בשנים הקרובות על מנת לאפשר ערים אשר מקיימות את תושביהן.

לסיכום, אני רואה בקיום הכנס הזה חשיבות רבה, שכן הוא בהחלט הצליח לייצר עניין לתחום הקיימות, תוך שהוא מביא בכירים מחברות מובילות במשק לשמש דוגמא והשראה לחברות אחרות ולעזור לחבר בצורה בהירה בין רווחיות וסיכונים עסקיים לנושא הקיימות.

אני השתכנעתי... עכשיו רק נותר לקוות שמנכ"לים של חברות שנכחו אתמול, שעדיין מדשדשים מאחור ולא מבינים על מה המהומה, השתכנעו גם.

וכביקורת בונה, רק כמה נקודות לכנס הבא:

• פחות זה יותר: הייתי שמחה אם לכל נואם היה יותר זמן והצגת הנושאים היתה יותר מעמיקה.

• Q&A1: אם היה יותר זמן לכל נואם, היה ניתן לפתוח דיון עם הקהל (וההוא שזרק הערות כל היום לא היה צריך לצעוק אותן בחוסר נימוס...)

• Q&A2: ברצינות אבל... היה חסרQ&A  - אם לא לכל נואם, אז אפילו משהו מרוכז בסוף היום, או רק בפאנלים.

• מישהו אמר רגולטור?: דיברו על רגולציה, אבל לא היה נציג של הרגולציה... היה יכול להיות מעניין לשמוע מה יש להם להגיד.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

 

הנחיות ה- G4: תחילתה של ידידות מופלאה

שנת 2013 הולכת ומסתימת, וכך גם תקופת פרסום דוחות האחריות התאגידית המסכמות אותה ניתן כבר להרגיש בקצה האף את 2014 מתחילה ואת התכונה של תחילת העבודה על דוחות 2013: הפגישות, ההתייעצויות, ההחלטות הקשות, התקציב... (הו, התקציב)...

השנה נוספה התלבטות נוספת לחברות המדווחות – האם לאמץ את הנחיות הדיווח החדשות של ה- GRI, ה- G4? או להישאר עם המוכר וה (לא כ"כ) נוח, ה- G3? האם לזנוח את ההנחיות הללו ולדווח בצורה חופשיה ולא מחייבת ומחויבת?

על מנת לציין את תחילתה של תקופה מופלאה זו, ולעזור לכם להחליט, רציתי לחלוק אתכם תובנות והארות בנוגע ל- G4  שאספתי מהבלוג של איליין כהן, ומספרה החדש: Understanding G4.

זהו פוסט ראשון בנושא זה ומתחיל מהבסיס:

 אז קודם כל: למה בכלל כדאי לדווח G4?

·      קודם כל – זה העתיד. אז למה ללכת אחורה אם אפשר להיות מובילים?

·   לעומת ה- G3 וגישת ה'רשימת תיוג' שלו, עם מספר אינדיקטורים שאין להם שום תכלית לחברות רבות, דוח ה- G4 מתמקד בנושאים המהותיים לחברה ומאפשר לענות רק על אינדיקטורים רלוונטיים.
 

·      במקום לעשות תחרות למי יש  A יותר גדול (הכוונה היא כמובן לשיטת ה- A, B, C של ה- G3), ה- G4 מציע שתי רמות דיווח בלבד: Core או Comprehensive, כשהראשון דורש לענות על 34 (מתוך 58) גילויים כלליים, מענה על גילויי הנהלה רלוונטיים לנושאים המהותיים, ומענה על אינדיקטור אחד לכל נושא מהותי.  האפשרות השניה היא דוח מקיף ביותר הדורש מענה על כל הגילויים והאינדיקטורים, ומתאים רק לחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר מבחינת מוכנות הדיווח שלהן.
 

·      ההנחיות החדשות מיישרות קו עם דרישות דיווח אחרות, למשל הגלובל קומפקט של האו"ם.
 

·      ה- G4 מחייב לבחון לעומק את השפעת הנושאים המהותיים על מחזיקי העניין ולהגדירם.

 

לסיכום, ה- G4 מאפשר דיווח ממוקד, יותר חופש פעולה לחברה המדווחת, ועוזר לזהות ולמפות את השפעתה על מחזיקי העניין שלה עקב כך שהוא מחייב לבצע תהליכים כמו התייעצות עם מחזיקי עניין, הערכת נושאים מהותיים ואישורם בהנהלה.

כמובן שנקודות אלה הן כלליות בלבד, וכל חברה צריכה לעשות את הניתוח שלה ולהתאים את ההחלטה ליכולות ולמשאבים שלה.

ביונד ביזנס מציעה ללקוחותיה ניתוח מוכנות ל- G4 אשר ממפה את יכולות החברה לעמוד בדרישות, נשמח לבחון עם זכוכית מגדלת גם את הדיווח שלכם ולעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה עבור הארגון שלכם. לפרטים נוספים צרו איתנו קשר ב: irisr@b-yond.biz.

על מנת ללמוד עוד על ה- G4 בצורה עניינית וקצרה, ניתן לרכוש את הספר של איליין כאן.

אם תרצו להעמיק וללמוד על ה- G4  בדרך הפחות קצרה, ישנם חומרים רבים בחינם באתר ה- GRI.

בפוסט הבא: החלטתם לדווח G4? יופי! הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנווט...

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס