יום חמישי, 19 בינואר 2012

אחריות תאגידית ב- 2012: המגמות התחזיות והציפיות...

אחריות התאגידית נוכחת בעולם העסקי כבר משנות ה-80 אבל זה תחום שכל הזמן מתפתח ומשתנה, כך שמה שהוגדר אחריות תאגידית לפני 30 שנה, כבר פחות תקף להיום (למרות שיש חברות שלא התקדמו ועדיין מתנהלות כמו בשנות ה-80...). משנה לשנה אנו רואים הגדרות ומגמות חדשות, דגשים אחרים, אתגרים ופתרונות שונים ואפילו תחומים חדשים שמתפתחים תחת המטריה של אחריות תאגידית.

לקראת 2012 אספתי לנו כאן מרחבי העולם האינטרנטי, מספר מגמות שכנראה יתרחשו בתחום האחריות התאגידית:

גלובליזציה – הכפר הגלובלי ממשיך לקטון, כך שבקרוב יהפוך לבית אחד קטן וגלובלי... מגמה זו משפיעה באופן ניכר על נושא שרשרת האספקה – בעיקר על מיקור חומרי גלם וייצור. כמו כן מגמה זו תורמת לכך שאחריות תאגידית כבר לא שמורה לחברות מערביות בלבד, אלא אומצה במדינות מתפתחות כמו סין וברזיל.

שקיפות ובקרה – הלחץ על חברות לשקיפות ודיווח הולך וגדל בשנים האחרונות וימשיך כך גם ב- 2012. הבקרה על ביצועי החברות תגדל, וכבר עכשיו אנו רואים את חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם מרחיבים את הפעילות שלהן בנושא השקיפות, הדיווח והבקרה (כולל שתופי פעולה עם ה- GRI). ב- 2012 נראה גם יוזמה חדשה, ה- Global Initiative for Sustainability Ratings, שבאה ליישר קו עם כל דירוגי האחריות התאגידית השונים (יש כ- 100 כאלה), אך נראה שגם זה לא יפתור לגמרי את העומס ואלפי התוצאות והנתונים השונים של דירוגים אלה...

מעורבות עובדים – נמשיך לראות מגמה זו הולכת וגודלת שכן חברות מבינות את ההשפעה של עובדים מעורבים ומרוצים על הצלחת העסק. מחקרים שונים מראים שבחברות עם תכנית אחריות תאגידית טובה מורל העובדים גבוה יותר ב- 55%, התהליכים העסקיים יעילים יותר ב- 43%, תדמית החברה חזקה יותר ב- 43%, ונאמנות עובדים גבוהה יותר ב- 38% - כל זה בהשוואה לחברות עם תכנית אחריות תאגידית חלשה.* כמו כן בחברות בהן יש מעורבות עובדים גבוהה רווחי התפעול גבוהים יותר והרווח פר מניה גבוה פי 4 מזה של חברות עם מעורבות נמוכה.**

שיתופי פעולה - חברות מתחרות כמו גם משתפות פעולה בנושאי אחריות תאגידית, והמגמה תמשיך ותתעצם ב- 2012. שיתוף הפעולה עוזר לחברות להתמודד עם נושאים אלו בצורה יעילה יותר, אך לא מבטל את השאיפה ליצירת יתרון תחרותי על ידי תכנית אחריות תאגידית טובה ויצירתית.

צרכנים מודעים – דיברנו הרבה כאן בבלוג על כך שבשנים האחרונות צרכנים יותר ויותר מודעים לנושא האחריות התאגידית של חברות, בעיקר בנושאים כמו אתיקה, שרשרת האספקה וסביבה. צרכנים דורשים מהחברות היצרניות כמו גם מהחנויות בהן הם קונים לפעול באחריות, ומחפשים את המוצרים שיעזרו להם עצמם לנהל אורח חיים בר קיימא. מגמה זו תמשיך לגדול ב- 2012 ובשנים הבאות.

עובדים דורשים אחריות חברתית! – בארה"ב ישנה מגמה שהתחזקה בשנתיים האחרונות (ותמשיך להתחזק) של עובדים ומחפשי עבודה שמעדיפים לעבוד בחברה המתנהלת באחריות תאגידית. מחקר בארה"ב בקרב דור ה- Y מראה כי 88% מהם בוחרים מקום עבודה על פי ערכי האחריות התאגידית שלו ***. כמו כן, חברות גדולות יוצרות יותר ויותר משרות באחריות תאגידית ומגייסות עובדים שיעזרו לחברה לשנות ולהשפיע מבפנים כולל משרות בכירות.

מדיה חברתית – תקשורת "אינסטנט" עם מחזיקי העניין המאפשרת דו שיח תמידי בנושאי אחריות תאגידית. תחום זה עדיין יחסית חדש, וימשיך לגדול ולהתפתח בשנים הקרובות.

זכויות אדם – ימשיכו להיות עניין מרכזי כפי שהיה כבר משנות ה- 90. הקיץ האחרון בו הבינו עמים שונים (האביב הערבי) וצרכנים (המחאה החברתית אצלנו, Occupy Wallstreet ברחבי העולם) את זכויותיהם וקמו להגן עליהם, הטביע את חותמו על תאגידים רבים ועל כן בוודאי יקבל תשומת לב מיוחדת ב- 2012.

יעילות, יעילות, יעילות – אוכלוסיית כדור הארץ הולכת וגדלה ויש צורך, ויותר מתמיד, לנהוג ביעילות בכל מה שקשור לצריכת משאבים. מוצרים ושירותים שמתאימים למגמת חיסכון זו ימצאו שוק בשנים הקרובות (בשאיפה שכבר ב-2012). דגש מיוחד יושם על פיתוח מוצרים עם תכונות ברות קיימא.

אחריות תאגידית במקום אחריות ממשלתית – חברות וארגונים ללא מטרות רווח ימשיכו למלא את מקומן של ממשלות שתפקודן בנושאים של חברה וסביבה לוקה בחסר.

כיסוי תקשורתי נרחב יותר – לתחום האחריות התאגידית ימשיך להעלות את המודעות לנושא בזירה העסקית, המדינית, ובקרב צרכנים והקהל הרחב. כרגע סוקרים תחום זה בעיקר אתרים ובלוגים העוסקים "בנישה" של אחריות תאגידית, אך אנו נראה יותר אמצעי תקשורת "מיינסטרימים" מדווחים על הנושא (דוגמת ה- Guradian).

רגולציה - חוקים ותקנות הקשורים להתנהלות האחראית של חברות הולכים ומתווספים לספרים במדינות שונות. אנו רואים בעיקר רגולציות לגבי איכות הסביבה (חוקים שמגבילים פליטות פחמן כמו בישראל, ארה"ב ובריטניה למשל, או חוקים לגבי מחזור כמו בגרמניה או הולנד), או רגולציות של מדינות או בורסות לגבי דיווח ושקיפות בנושאי אחריות תאגידית. מגמה זו לבטח תמשיך להתרחב ב- 2012 ובשנים הבאות, ובמיוחד באירופה לאור העובדה שה- GRI מקדם את הנושא באיחוד.

מקווה שנהניתם מהסקירה ומצאתם אותה מעניינת... כדאי לציין כי המגמות הללו מתאימות יותר לשוק העולמי, מאשר לשוק הישראלי שדווקא רואה האטה בתחום בחודשים האחרונים.

נראה בשנה הבאה אם התחזיות היו נכונות ונקווה שהשוק המקומי יפתיע ומגמות אלה יתבטאו גם כאן...


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס


מידע מהמחקרים השונים המצוטטים כאן:

*http://www.towerswatson.com/assets/pdf/3848/Towers-Watson-EmployeeSurvey_power-of-three%281%29.pdf

http://www.shrm.org/Research/SurveyFindings/Articles/Documents/11-0066_AdvSustainHR_Exec_Summary.pdf

** http://www.gallup.com/consulting/52/employee-engagement.aspx

*** http://www.pwc.com/gx/en/managing-tomorrows-people/future-of-work/pdf/mtp-millennials-at-work.pdf

הפוסט מתבסס על כתבות אלה:

http://www.forbes.com/sites/forbesleadershipforum/2012/01/18/the-top-10-trends-in-csr-for-2012/

http://www.triplepundit.com/2011/12/top-12-predictions-for-csr-corporate-responsibility-in-2012/

יום חמישי, 12 בינואר 2012

עוד הוכחה לכך שמאחריות תאגידית אפשר רק להרוויח

אם עדיין לא השתכנעתם שאחריות תאגידית תורמת לרווחיות והצלחת החברה בטווח הארוך, אז יש לי כאן עוד הוכחה בשבילכם.

מחקר (נוסף...) שבוצע לאחרונה על ידי צוות חוקרים מ- Harvard ו- London Business School השווה בין ההישגים של 180 חברות אמריקאיות: 90 חברות שאימצו בשנות ה-90 מדיניות של אחריות תאגידית (מעורבות אחריות תאגידית גבוהה), ו- 90 חברות שלא אימצו את התחום בשנים אלו (מעורבות אחריות תאגידית נמוכה).

המחקר מגדיר אחריות תאגידית כאימוץ מדיניות בנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי. חברות עם אחריות תאגידית גבוהה אימצו בשנות ה- 90 ממוצע של 40% מנושאים אלו, ואילו חברות עם אחריות תאגידית נמוכה אימצו 10% בלבד מנושאים אלו. החברות שנבחרו למטרת המחקר הינן זהות מבחינת הביצועים הפיננסיים שלהן בשנות ה- 90 על מנת לבחון את השפעת האחריות התאגידית על הביצועים שלהן לטווח ארוך.

בהשוואה בין החברות זוהו שלוש מגמות עיקריות:

  1. בחברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה הממשל התאגידי עוסק, מעבר לניהול הביצועים הפיננסיים, גם את ניהול הביצועים החברתיים והסביבתיים של החברה ומעקב עליהם.
  2. בחברות אלה הדירקטוריון לרוב מעורב בנושאי אחריות תאגידית, וכמו כן שכר הבכירים בחברות אלה במקרים רבים תלוי (גם) מדדים חברתיים–סביבתיים. חברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה טיפחו והשקיעו יותר ביחסיהן ובתקשורת עם מחזיקי עניין שונים תוך דוח שיח מתמיד.
  3. בנוסף, חברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה לרוב מודדות ומדווחות על הביצועים החברתיים-סביבתיים שלהן, לצד הדיווח הרגיל על הביצועים הפיננסיים. כמו כן, הדיווחים החיצוניים שלהן בד"כ מתמקדים בטווח הארוך. זה לא מפתיע אם כן ,שגם נמצא שלחברות אלו יש יותר משקיעים לטווח ארוך (חלומה של כל חברה) מאשר לחברות עם מעורבות אחריות תאגידית נמוכה.

מגמות אלה משתקפות בהבדלים בביצועים הפיננסיים בין שתי הקבוצות הנבחנות במחקר. לאורך 18 שנים, החברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה הגיעו לתוצאות טובות יותר מאשר אלו עם מעורבות נמוכה, מבחינת ביצועים בבורסה ובמדדים חשבונאיים. חברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה הראו תשואה שנתית ממוצעת גבוהה ב- 4.8% מאשר זו של חברות עם מעורבות אחריות תאגידית נמוכה. תוצאות טובות יותר נמצאו גם בתשואה על הון ותשואה על נכסים.

מחקר זה מוכיח שאחריות תאגידית בהחלט משתלמת ועוזרת לחברה לייצר ערך רב יותר עבור המשקיעים שלה. התנהלות על פי אחריות תאגידית יוצרת אקלים בו העובדים מסורים יותר, והלקוחות מרוצים יותר ומאפשרת לחברה לפעול לאורך זמן כשמאחוריה עומדים מחזיקי העניין שלה. כמו כן, מכיוון שהיום אחריות תאגידית של חברות היא כבר חלק בלתי נפרד מהזירה העסקית ומהשוק, יש יתרון שרק הולך וגדל לחברות המתנהלות כך.

ממצאי המחקר הזה מתווספים לאלו של 80 מחקרים מ- 30 השנים האחרונות. מתוך מחקרים אלו נמצא קשר חיובי בין אחריות תאגידית להישגים הפיננסיים של ארגונים ב- 53% מהמחקרים וקשר שלילי רק ב- 5% מהמחקרים.

אז עכשיו שהשתכנעתם להתחיל לפעול באחריות תאגידית, אני מצפה לראות את החברה שלכם בצד של ה"חברות עם מעורבות אחריות תאגידית גבוהה" במחקר שיתבצע עוד 20 שנה...

מידע, נתונים והשראה לפוסט זה מבוססים על כתבה ב- Guardian ועל קטע מהספר Betterness: Economics for Humans של Umair Haque.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום שני, 9 בינואר 2012

6 סיבות טובות (מאוד) לדווח על אחריות תאגידית

בעשור האחרון דיווחי אחריות תאגידית תפסו מקום של כבוד בזירה העסקית. במדינות רבות בעולם דוחות אחריות תאגידית או קיימות כבר לא נתפסים כחוברת של סיפורים נעימים ומחממי לב על החברה, שביניהם שזורות תמונות של ילדים שמחים... התקדמנו משם...

היום כל חברה גדולה שמכבדת את עצמה מפרסמת דוח אחריות תאגידית - כשהחברות הגדולות בעולם (כמו למשל Microsoft, GE, Wall Mart) מבינות שבדיוק כמו דוח פיננסי, דוח אחריות תאגידית הוא MUST.

אז למה זה MUST?

כשמדובר בעסק, ושבמרכז עומדים שיקולים כמו ROI, אחריות לעובדים, לבעלי מניות וללקוחות לא מספיק לומר – "מיקרוסופט מדווחת אז גם אנחנו צריכים"... חשוב לבצע תהליך פנימי, לשאול שאלות, ולהבין למה החברה שלנו צריכה לדווח.

אז לטובת אלו מאתנו שמחפשים מידע, מתלבטים, או מנסים לשכנע את הבוס, ריכזתי כאן כמה סיבות טובות לדיווח וגם הפנייה לחברת דיווח (תגידו שאני שלחתי אתכם):

  1. בוא נתחיל מכך שאפשר לומר שחברה שלא מדווחת על יוזמות, תהליכים והישגים בתחום האחריות התאגידית, כנראה שאין לה מה לספר... זה לפחות המסר שהיא מעבירה למשקיעים ולמחזיקי העניין שלה. לכן, חברה שכן מדווחת מעבירה מסר שיש הישגים בתחום. גם אם ההישגים לא בשמיים, לפחות מחזיקי העניין יודעים שעובדים על זה.
  2. כאמור, דיווח=שקיפות. שקיפות לגבי תהליכי ניהול הסיכונים של החברה, פיננסיים ואחרים, תורמת לבניית ושיקום האמון עם מחזיקי העניין שלה – בעיקר לקוחות, עובדים ומשקיעים. סיבה זו לדיווח מקבלת חשיבות מיוחדת באקלים הפיננסי של השנתיים האחרונות (ובישראל – באקלים החברתי של השנה האחרונה), בו חברות מסקטורים שונים עמדו בפני משבר אמון קשה עם מחזיקי העניין שלהן.
  3. ואם כבר דיברנו על אקלים לא מפרגן, סיבה חשובה נוספת (שחברות אף פעם לא יודו בה בקול רם, אז אני אומר אותה) היא יחסי ציבור. קראו לזה שיווק או בניית מוניטין... בסופו של דבר דוח אחריות תאגידית שמספר לכולם כמה טוב עשתה החברה לאחרונה, בהחלט יכול לתת לחברה כמה נקודות זכות בקרב קהל מחזיקי העניין.
  4. כתיבת דוח אחריות תאגידית הוא תהליך מורכב וארוך, בו מבצעת החברה הערכה לא רק של היוזמות החברתיות-סביבתיות שלה, אלא גם של תהליכים עסקיים, משפטיים וניהוליים. תהליך זה הוא ערך מוסף של דוח אחריות תאגידית, שכן אם הוא נעשה בצורה נכונה ומעמיקה, הוא יכול להביא לשינויים חיוביים בארגון כמו למשל התייעלות בתחומים שונים, עליית מדרגה בנושא האתיקה, הידוק הקשר עם העובדים, ועוד ועוד...
  5. בשנים האחרונות ישנה מגמה בעולם של אחריות מתגלגלת. מה זה אומר? אם הכריש הגדול ביותר (להלן, התאגיד) פועל באחריות תאגידית, אבל הדגים שמהם הוא ניזון (להלן, הספקים) מעסיקים את הדגיגים שלהם בעבודת פרך ומזהמים את האקווריום, אז לכל מה שהכריש האחראי עושה אין שום משמעות. ולכן, בשנים האחרונות תאגידים אחראיים דורשים מהספקים שלהם להתנהל באחריות ולעתים אף דורשים מהם לדווח על הפעילות שלהם בתחומי חברה וסביבה. דרישה זו באה לאחר נסיון רע של תאגידים מהשנים האחרונות שעמדו תחת ממטרי השמצות מהתקשורת וארגונים שונים על התקשרותם עם ספקים מנצלים או מזהמים (אחת הדוגמאות הראשונות לכך היא כמובן נייקי וה- sweatshops). כלומר, התקשרות עם ספק כזה יכול לעלות לחברה בלקוחות ובמוניטין שלה – וזה שווה הרבה מאוד כסף. דבר נוסף לגבי ספקים אחראיים הוא שהיום כבר ידוע שיש קשר ישיר בין איכות המוצר של הספק לבין התנהלותו (בגלל חומרי גלם, תהליכי עבודה ועיבוד וכו').
  6. סיבה אחרונה, שניצנים שלה אפשר כבר לראות, היא רגולציה. במספר ארצות בעולם ישנה רגולציה לדיווח על אחריות תאגידית – בחלקן זו רגולציה של הבורסה ובאחרות זו רגולציה ממשלתית. למדינות אלה מצטרפות לאט לאט עוד מדינות ונראה שנושא הרגולציה קורם עור וגידים, כך שאמנם כיום דיווח אחריות תאגידית הוא לרוב וולונטרי, אבל נראה שתוך כמה שנים כל חברה מעל לגודל מסוים תהיה חייבת לדווח

אז למה לא להתחיל עכשיו? כשעוד אפשר לבחור מתי, למה ואיך?

אז אחרי שקראתם, הפנמתם, הערכתם והשגתם אישור הנהלה מגיע הרגע של בחירת חברת יעוץ, שתלווה אתכם בכתיבת הדוח (לא, אתם כנראה לא יכולים לבד... זה הרבה יותר עבודה ממה שאתם חושבים ודיווח ברמה טובה דורש נסיון וידע) , הרשו לי להמליץ לכם על חברה מובילה בתחום זה בישראל, ולמנות 4 סיבות טובות לבחור את חברת ביונד ביזנס לכתוב לכם דוח:

סיבה מס' 1: מובילות ומקצועיות

עבור ביונדביזנס, דוח זה לא רק דוח. דוח זה הסיפור של החברה כפי שהיא רוצה לשקף אותה, את רוח החברה בסגנון החברה. אנו בקיאים ב-best practices של דיווח ברמה העולמית ומבטיחים ליצור לכם דוח שיביא לכם גאווה גדולה וגם פלטפורמה ראויה לניהול שיח עם מחזיקי העניין שלכם. אנו קשובים לכל דגש, לכל פרט, לכל קושי ומוצאים פתרונות יצירתיים לכל בעיה. אנו יודעים להוביל תהליך דיווח מוגדר בתוך לו"ז מוסכם לשביעות רצונו של כל לקוח וצרכיו הייחודיים.

אנו מובילי דעה בתחום ברמה בינלאומית– איליין כהן, המנכ"לית, נבחרה כמומחית באירופה ובמזרח התיכון והיא כותבת לעיתים על דוחות באתרים ומגזינים בתחום דוגמת Sustainable Business Forum , .CorporateRegister.com, Ethical Corporation

עבורנו דוח זה לא רק דוח. זה לב העסק – שלך וגם שלנו.

סיבה מס' 2: ניסיון מוכח

לביונד ביזנס ניסיון רב בכתיבת דוחות אחריות תאגידית. החברה ליוותה את כתיבתם של 25 דוחות אחריות תאגידית ודוחות COP (דרישת הדיווח של יוזמת ה- Global Compact של האו"ם) במהלך 5 השנים האחרונות. היינו שותפים בתהליכים בחברות קטנות, גדולות וגלובליות –בישראל ובחו"ל. נסיון זה בכתיבת דוחות מאפשר לנו להבין את הסביבה העסקית של כל חברה במהירות, לסייע בקביעת התכנים הרלוונטיים לדיווח ולעשות סדר בדיווח שלכם תוך דבקות במטרות הדיווח.

סיבה מס' 3: התמחות במסגרת הדיווח של ה- GRI

צוות ביונד ביזנס מתמחה בתקן ה- GRI על כל דקויותיו. התקן של ה- GRI (ארגון הדיווח העולמי) הוא המוביל כיום מבחינת מספר החברות המפרסמות דוחות. למרות זאת, אנו לא מתייחסים למסגרת ה-GRI כתהליך מכני של לעשות V על כל מיני סעיפים. אנו דואגים לרוח, לסגנון ולסיפור האמיתי של החברה תוך הקפדה על הפרטים הקטנים שנדרשים על ידי ה-GRI . בנוסף, אנו דואגים לקבל (אם תרצו) את אישור ה-GRI על רמת הדיווח בהתאם לתכנים של הדוח.

סיבה מס' 4: השירות

אנו נותנים שירות מסור, מלא, קפדני, איכותי. אנו דואגים לפרטים הקטנים ושום דבר לא טרחה גדולה מדי עבורנו. אנו לא חוסכים במתן עצות מעבר לתהליך הדיווח, כמו למשל בעיצוב או תקשור הדוח, ומבטיחים לכל לקוח ערך מלא עבור כל שקל שהוא משלם לנו (אגב, המחירים שלנו תחרותיים!). כמו כן, אנו נותנים ללקוחותינו אפשרות לכתיבה גם בעברית וגם באנגלית ברמה גבוהה.

עד כאן סיבות טובות...

אני מקווה שהשתכנעתם שכדאי לדווח, ושחברת ביונד ביזנס היא הכתובת לצרכי הדיווח שלכם.

כל שנותר לי הוא לאחל לכולנו ששנת 2012 תהיה שנה של דוחות אחריות תאגידית, אחריות חברתית וסביבתית ועסקים טובים!


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

על מכוניות אמריקאיות, דלק ומושבים מפלסטיק

תעשיית הרכב האמריקאית לא ממש ידועה באחריות הסביבתית שלה או בחדשנות. עד לאחרונה, האמריקאים אהבו מכוניות גדולות, עם מנוע חזק שצורכות כמה שיותר דלק – כי למה לא? זה זול... ויצרניות הרכב האמריקאיות נתנו לצרכן את מה שביקש.

עד לפני כשנתיים נראה היה שחברות אלה לא מודעות אפילו לאתגרים הסביבתיים שלפנינו וחדשנות ופיתוח בר קיימא היו מהם והלאה.

אז מה השתנה לפני שנתיים?

בערך בתקופה הזו עלו מחירי הדלק גם בארה"ב והצרכנים החלו לעבור בהמוניהם ממכוניות אמריקאיות גדולות למכוניות יפניות קטנטנות שצורכות פחות דלק, בעלות מפרט חדשני יותר ואפילו חינניות יותר מהמכוניות האמריקאיות.

מגמה זו של מעבר ממכונית שמסמלת "גאווה אמריקאית" למכונית שמסמלת את הפיכת ה- Manufacturing Belt ל- Rust Belt החלה למעשה כבר בשנות ה- 80 אך הגיעה לשיאה בשנים האחרונות וגרמה לחברות האמריקאיות להזדקק לכספי סיוע מהממשלה לטובת השקעה בפיתוח דגמים שיכולים להתחרות ברכבי החברות הזרות.

אז למה נזכרתי בכל זה דווקא היום?
כי נתקלתי בכתבה על פורד והמאמצים ה"אחראיים" שלה לפיתוח בר קיימא... פורד היא אחת מהחברות שעמלו ושקדו בשנים האחרונות על פיתוח מכוניות שמתאימות יותר לצרכי השוק החדשים, ובמסגרת זאת לקחה את הפיתוח הבר קיימא מעבר לנושא צריכת הדלק, והחלה גם לשלב חומרים ממוחזרים ו"אחראים" יותר בתהליך הייצור ובמכוניות עצמן.קישור

כבר מ- 2009 החלה החברה לחייב את כל ספקי הבד (למושבים) להשתמש ב- 25% חומר ממוחזר, ועכשיו היא דורשת ש- 100% מהבד יהיה חומר ממוחזר: בפורד פוקוס החדשה עשויים המושבים מבד שנקרא REPREVE – פוליאסטר המורכב משילוב של חומרים ממחוזרים כולל בקבוקי פלסטיק ופסולת תעשייתית. המושבים של כל מכונית מדגם זה שווים ל- 20 בקבוקי פלסטיק. בנוסף, שטיחים בפורד אסקייפ עשויים מחומר ממוחזר אחר, ובכל מכונית כזו השטיחים מורכבים מ- 25 בקבוקי פלסטיק.

בנוסף לפיתוח מכוניות עם צריכת דלק יעילה יותר ושילוב חומרים ממוחזרים בבדים ברכבים, בשנים האחרונות פורד עבדה גם על הגדלת השימוש ברכיבים לא מתכתיים, ממוחזרים ושמבוססים על חומרים ביולוגיים. לדוגמא הספוג בכריות ומשענות הראש עשוי מפולי סויה, שילוב של רכיבים עשויים משמן קיק בלוח המצגים, חוטים ממוחזרים בכיסויי המושבים ועוד...

אז מה כל זה מלמד אותנו?
שגם חברות שלפני כמה שנים אפילו לא ידעו מה אומרת המילה sustainability היו חייבות להתעלות על עצמן ולהתקדם למקום אחראי יותר - במקרה הזה בגלל דרישות השוק.

אני מקווה שיום זה יגיע גם בארץ, ושחברות שעדיין לא החלו לחשוב על מה זה קיימות בשבילן, יהיו חייבות להתמודד עם השאלה הזו כדי להמשיך להתחרות בשוק ולמשוך צרכנים, שיותר ויותר דורשים אחריות ושקיפות.

אפשר לקרוא עוד על אחריות תאגידית וקיימות בפורד באתר החברה.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

פסולת אלקטרונית - שוק לא מנוצל?

לכל היזמים שבינינו – יש שוק לא מנוצל בפסולת אלקטרונית!

רק לפני כמה חודשים יזמה ביונד ביזנס מבצע איסוף פסולת אלקטרונית ממשרדים, ועכשיו יצא מחקר שמדבר על כך שחלק גדול מהמכשירים שנזרקים בעצם עובדים או שזקוקים לתיקון שלאחריו יעבדו בצורה תקינה. במכשירים הללו, אם כן, ניתן להשתמש שוב...

אז איפה כאן ההזדמנות העסקית?

זה לא סוד שבחברה המערבית מוצרים רבים נקנים ונזרקים שוב ושוב, כאילו היו לשימוש חד פעמי. הרדיפה המתמשכת אחר המכשיר החדש והטוב ביותר, ותרבות הצריכה שמעודדת אותנו תמיד לעמוד בקצב התחלופה שלהם (ובקצב של החברים שלנו) גורמת לכך שמוצרים רבים מוחלפים בגרסא חדשה יותר ונזרקים אפילו שהם תקינים לחלוטין.

מחקר שנערך לאחרונה בבריטניה על ידי Waste & Resources Action Programme (WRAP) מצא כי כמעט רבע מהציוד האלקטרוני שנזרק יכול עדיין להיות בשימוש. עפ"י המחקר, יש פוטנציאל כלכלי רב במכירת מוצרים אלו בשוק.

המחקר חושף מספר נקודות מעניינות:

  • שליש מהציוד האלקטרוני שנזרק כולל DVD , וידאו, רדיו וטלוויזיות.
  • יותר מחצי מקבוצת מכשירים אלה נזרקים כשהם תקינים לחלוטין, בד"כ בשל שדרוג למודלים חדשים יותר.
  • 12%מהציוד שנאסף בתחנות מחזור תקין לחלוטין. 11% נוספים זקוקים רק לתיקון קל. כלומר 23% מהציוד יכול להימכר שוב.
  • על פי סה"כ כמות המוצרים שמגיעים לתחנות מחזור בבריטניה, למכירה של מוצרים אלו יש פוטנציאל רווח שנתי של 155 מיליון דולר (לאחר חישוב הוצאות איסוף/קנייה של המוצרים ותיקונם).

מחקר זה מראה את הפוטנציאל העצום שבקידום שימוש שני (reuse) במוצרים אלקטרוניים. עסק כזה יכול בקלות לשלב בין ליבה עסקית לסביבתית-חברתית: יצירת רווחים תוך הגנה על הסביבה ע"י איסוף ומניעת הטמנה של מכשירים אלו, ופיתוח חברתי על ידי אספקת מכשירי חשמל תקינים ובעלות נמוכה לאוכלוסיות שזקוקות להם.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס