יופי של אחריות תאגידית!

הפוסט של היום הוא תרגום חופשי לפוסט שכתבה איליין כהן בבלוג שלה CSR-Reporting, שעוסק באחריות התאגידית של חברת הקוסמטיקה L'Oreal ובדוח שפרסמה הקבוצה באפריל 2012.

מכיוון שקוסמטיקה זו תעשייה סקסית ועם המון נקודות רגישות, היא תעשייה מרתקת שמעניין לעקוב אחר ההתפתחות שלה בשנים האחרונות ובעתיד. עם נושאים מהותיים כמו איכות המוצרים, שיווק אחראי ואמין וניסויים על בע"ח נושפים בעורפה – תעשיית הקוסמטיקה עובדת קשה בשנים האחרונות להתאים את עצמה לקהל צרכנים מגוון, מודע ודורש.


לטובת הפוסט, ראיינה איליין את אלכסנדרה פאלט, מנהלת האחריות התאגידית החדשה של    L'Oreal Group שנכנסה לתפקיד בתחילת 2012.


Alexandra Palt
מנהלת אחריות תאגידית,  L'Oreal Group

בראיון מתייחסת אלכסנדרה לקשר עם מחזיקי העניין של החברה, ולציפיות שלהם שבמקרים רבים כוללים נושאים שהם כבר חלק בלתי נפרד מהאג'נדה של הקבוצה (דברי אלכסנדרה בתרגום מאנגלית):

"אנחנו מקיימים מפגשים עם מחזיקי עניין וארגונים ללא מטרות רווח. לעתים נושאים שבשבילם הם מהותיים, בשבילנו הם כבר היסטוריה."

כך למשל היא מזכירה את נושא המיקור של שמן דקל: "יש דגש רב על המיקור של שמן דקל, גם אנחנו רואים בכך נושא חשוב, אך אנחנו צרכן קטן מאוד של שמן דקל, ו- 100% מהצריכה שלנו כבר מגיעה ממקורות ברי-קיימא."

אלכסנדרה גם מתייחסת לנושא של ניסויים על בע"ח, שהוא נושא בהחלט בוער בעולם היום: "אנחנו עובדים על מציאת חלופות לניסויים בבע"ח כבר משנת 1989, וכיום 99% מהרכיבים לא מנוסים על בע"ח, וכך גם לגבי כל המוצרים המוגמרים."

כמובן שלאלה מאתנו שמתנגדים לניסויים בבע"ח (לפחות לגבי ניסויים לא רפואיים או מצילי חיים), 99% זה לא מספיק... ואותם צרכנים עדיין לא קונים בלי ארנב...

דוח האחריות התאגידית של הקבוצה (GRI  רמה +B) פורסם באפריל 2012  כאתר  sustainable development וחוברת תקציר. באתר יש גם איזור למומחים הכולל התייחסות פרטנית לאינדקס ה- GRI.

האתר הייעודי לדוח האחריות התאגידית 2012 של  L'Oreal Group

באתר הייעודי ניתן למצוא את כל המידע וה- case studies של הדוח ביניהם בנושא החדשנות (כאן יש התייחסות על איך החברה פועלת להפחתת הניסויים בבע"ח), יעדים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית, צריכת המים וייצור הפסולת. כמו כן הדוח כולל את הדגש על שוויון מגדרי –  בחברה 63% נשים, ו- 58% מנהלות. בהנהלה הבכירה 41% נשים. 43% מהחברות של הקבוצה מנהלות על ידי נשים.

לשאלה איך תגדיר "דיווח אחריות תאגידית חכם", ענתה אלכסנדרה: "בשבילי זה אומר להתייחס למה שמטריד את מחזיקי הענין שלנו אך בד בבד להמשיך לשים דגש על החזון ארוך הטווח של החברה ולזכור מה באמת מהותי לעסק ולעולם. חשוב שאלמנט זה יהיה חלק מהדוח. זו אמנם עבודה תמידית, אבל  L'Oreal התקדמה יפה בשנים האחרונות, והדוח השנה מבוסס על ניתוח מעמיק של הנושאים המהותיים לעסק שלנו.

נושא נוסף שהוא מרכזי לתעשיית הקוסמטיקה, ו-  L'Oreal עוסקת בו הרבה הוא נושא היופי. החברה משקיעה במחקרים רבים על ההשפעה של היופי שתומכים בכך שיופי הוא צורך הכרחי לאנושות ומראים כי יש ליופי השפעה חיובית על חולי סרטן, נערות עם בעיות אכילה, אנשים עם בעיות השתלבות ועוד – בשביל קבוצות אלה היופי החיצוני שלהם תורם רבות למצבם הנפשי.

לשאלתה של איליין לגבי השטחיות והביקורתיות שביופי ועל טיב הקשר עם פיתוח עולם בר-קיימא, ענתה אלכסנדרה: "המציאות היא שאנו מרגישים טוב מבפנים כשאנחנו שומרים על עצמנו ומציגים את ה"הכי יפה שלנו" לעולם."

מעבר לתרבות היופי בארגון... מתייחסת אלכסנדרה גם לתרבות הארגונית ומציינת שיש הקשבה רבה בחברה לצרכי העובדים, וחופש להעלות רעיונות ונושאים לדיון. התרבות היא כזו שיוצאת מנקודת הנחה שלכל עובד יש כישרון, ואם הוא לא מתבטא בתפקיד אחד, עוזרים לו למצוא תפקיד אחר (בתוך החברה) בו יהיה שימוש לכישורים שלו ותופק התועלת המקסימלית לשני הצדדים.

 

הראיון עם אלכסנדרה וההתקדמות שניתן לראות בדוח האחריות התאגידית של החברה מראים לנו שאמנם (וכמו בכל חברה) תמיד יש לאן להתקדם ואיך להשתפר, אך L'Oreal  אכן עובדת יחד ולמען מחזיקי העניין שלה תוך הקשבה מצד אחד, ודגש על צרכי החברה עצמה מצד שני.

 

ומה קורה בבועה הקטנה שלנו?

בישראל תעשיית הקוסמטיקה עדיין לא הבשילה בתחום האחריות התאגידית, זאת למרות שחברות רבות מייצאות למדינות רבות בעולם וחלקן אף מפעילות חנויות (סבון של פעם למשל) או מייצרות בחול (למשלJADE ).  אז אמנם לברות הישראליות אין 68,000 עובדים והן לא מגלגלות 20 מיליארד יורו בשנה, אבל להתנהלות אחראית אין מגבלת גודל!

היינו שמחים לראות התעוררות 'ברת-קיימא' בסקטור הזה בישראל.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

כנס מידות 2012 - או מה מידת ההשראה שלך?



http://www.midot.org.il/

ביום ראשון ה- 2.12 התקיים כנס מידות לאפקטיביות תחת הכותרת "להשיג הרבה עם מעט".

נושא הכנס נשמע מבטיח ומעניין וקיוויתי ללמוד ולהרחיב את אופקיי על המגזר השלישי מעבר למה שאני רואה בקמפיינים מזילי דמעות או קוראת בביקורות בעיתונים או ברשתות החברתיות.

 ציפיתי לשמוע איך עמותות "עושות את זה"(לפחות חלקן) – איך הן מתגברות על חוסר התקציבים, הציניות של החברה הישראלי, ועוד אתגרים רבים ושונים – ומצליחות להתנהל באפקטיביות ולייצר את כל הטוב שהן יכולות...

 לצערי, כל זה לא היה בכנס. במקום שנושא הכנס "להשיג הרבה עם מעט" יהווה פלטפורמה לדיון ולמידה על התנהלות עמותות, הקשר שלהם עם המגזר העסקי, ועל החברה הישראלית, הכנס עסק בנושא זה כהשראה, באמצעות "inspirational speakers".

הבוקר נראה מבטיח

 

הכנס החל בצורה מבטיחה, עם פאנל של חברי הועד המנהל של ארגון מידות -  טליה אהרוני (חברת הועד המנהל),  יעקב בורק (יו"ר מידות היוצא), אבנר סטפק (ממייסדי הארגון), אבינעם ערמוני (יו"ר מידות הנכנס).   בהנחיית  גלית חמי, עורכת "כלכליסט" ענו חברי הפאנל על שאלות מהותיות הנוגעות למדידת האפקטיביות והחשיבות בכך.

כמו כן כלל הדיון קווים לדמותו של התורם התאגידי היום שהפך מ"כספומט" שרק מספר כסף לארגון, ל"בנקאי אישי" שמעורב בתהליכים בארגון, דורש תוצאות ומשקיע בצורה אסטרטגית.

Inspirational spekaer no. 1 

לאחר הפאנל עלה לבמה ג'פרי שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ופילנטרופ ואקטיביסט חברתי ידוע, שהוא גם במקרה יהודי שמחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב.

כאן החל החלק "ההשראתי" של הכנס – במקום לדבר על נושאים מהותיים לארגונים ללא מטרות רווח, או על נושאים פילנטרופיים מהותיים לחברות גלובליות, ה- QA  הקצר בין אורלי וילנאי לשוורץ התמקד בסיסמאות על איך להביא לשינוי ... שוורץ זכה לאהדה רבה מהקהל שהתבטאה במחיאות כפיים סוערות בכל פעם שאמר משהו מצחיק על גבול הציני, או איזו הערה על המחאה החברתית.

שוורץ יכול היה לתרום כאן מנסיונו העשיר כמנכ"ל חברה גלובלית מחד, וכפילנטרופ מנגד ולשתף מחוויותיו, האסטרטגיה שלו כאדם ומנהל, ומההישגים שלו. ציפיתי ללמוד משהו חדש ולא רק לשמוע

את דעתו על התנהלות המחאה החברתית בישראל שכשלה כי המנהיגים שלה לא באמת ציינו בצורה ברורה מה הם רוצים להשיג ואיך, אלא התרכזו במה לא טוב כשהם משליכים אחריות הלאה.

ועל כך, כשנשאל מה אנשי המחאה היו צריכים לעשות, אמר את המשפט ההשראתי הבא:

"…Articulate the vision of a worthy Israel…"  

Inspirational spekaers no. 2- 7 

החלק הבא של הכנס היה סבב של דוברים שארך כשעה ובו כל דובר קיבל 6 דקות לספר את סיפורו, או לתת הרצאה קטנה כשהחוט המקשר בין כולם היה לעשות הרבה עם מעט.

הדוברים אכן היו מעוררי השראה וחלקם ריגשו והראו לכולנו שבאמת הכל אפשרי (גם עם מעט), אבל חלק זה של הכנס התאים יותר אולי לכנס השראה לחיים מאשר לכינוס שבו הקהל הוא נציגי עמותות והקהילה העסקית.

"Take responsibility for the change you demand"  (ג'פרי שוורץ)

 

לסיכום, הכנס היה אומנם יפה ומושקע (במיקומו במוזיאון תל אביב, בכיבוד והשתיה, באולם הגדול והיפה) אך התוכן לקה בחסר ולדעתי פספס הזדמנות פז, בו יושבים בחדר אחד קהילת המגזר השלישי ונציגים מקהילת העסקים, להעלות נושאים מהותיים לשני הצדדים שיכולים לעזור להביא  לשינוי קצת יותר מסיסמאות.

 
וברוח הדברים של ג'פרי שוורץ שאמר שכדי להביא לשינוי צריך להיות אקטיביים ובעלי חזון ולא רק לציין מה לא בסדר, אני מביאה כאן את חזוני עם כמה הצעות לנושאים שציפיתי שיוצגו בכנס כזה, ושהייתי רוצה ללמוד עליהם יותר:

v      הצגת הממצאים מדירוג מידות האחרון ככלי למידה ושיפור

v      דוגמאות להתנהלות אפקטיבית של ארגונים

v      דוגמאות לתכניות ושת"פים אפקטיביים של ארגונים ועסקים

v      דוגמאות מהעולם בנושא אפקטיביות של ארגונים

v      שיחה קצת שונה ממה שהיתה עם ג'פרי שוורץ הכוללת למשל יותר דוגמאות מדברים שעשה,  או סקירה על האסטרטגיה שלו כמנכ"ל-פילנטרופ.

v      הטמעת כלים לאפקטיביות

וזה, כמו שאומרים – from the top of my head...

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס