שנת 2014 - סיכום השנה של ביונד ביזנס

2014 היתה שנה עסוקה... אבל מאוד מהנה ומספקת!הנה רק מדגם מתוך כל מה שעשינו – 10 דברים שאפיינו את השנה החולפת בביונד ביזנס:

1 אתר חדש!

בחודש האחרון השקנו אתר חדש, יפה וידידותי למשתמש, אשר מרכז מידע רב על חברת ביונד ביזנס ועל עולם האחריות התאגידית. בקרו אותנו באתר.

2 ספרים

במהלך 2014 פורסמו שני ספרים חדשים שאיליין כתבה בשבילם פרקים ספציפיים:

 The Business Student's Guide to Sustainable Management: Petra Molthan-Hill

Principles of Responsible Management : Oliver Laasch, Roger N. Conaway  

3 סקירות ספרים ב- CSR Books Blog.

ב- 2014 איליין כתבה סקירות על שלושה ספרים בנושאי אחריות תאגידית:

Changing the Food Game, Overfished Ocean Strategy, ו- Ice Cream Social.

4 תחומי ייעוץ

ב- 2014 המשכנו להציע ללקוחותינו את הנסיון, הידע והמחויבות שלנו בארבעה תחומי אחריות תאגידית עיקריים: שיח עם מחזיקי עניין, מהותיות, אסטרטגיה ודיווח. קראו עוד על השירותים שלנו בעמוד תחומי ייעוץ באתר.

5 מדינות

במהלך 2014 איליין כהן הנחתה אירועים, כנסים והרצאות בחמש מדינות שונות.

6 חוות דעת

ב- 2014 פרסמנו ב-  Ethical Corporation magazine שש חוות דעת על דוחות אחריות תאגידית של חברות שונות.

7 דוחות G4

ב- 2014 המשכנו לקדם את המעבר של חברות, ובעיקר של הלקוחות שלנו, להנחיות הדיווח החדשות GRI G4. ליווינו השנה 7 לקוחות בפרסום דוחות  G4.

8 עקרונות האתיקה של ביונד ביזנס

גם במהלך 2014 המשכנו לנהל את הפעילות שלנו על פי עקרונות האתיקה שלנו. במסגרת המחויבות שלנו לאחריות חברתית וסביבתית השתתפנו ביום התנדבות עם ארגון לקט, תמכנו ביוזמות להעצמת נשים בקהילה, מחזרנו כל מה שאפשר, ואיזנו את פליטות הפחמן שלנו דרך יוזמת האנרגיה הטובה. קראו עוד על האתיקה שלנו באתר ביונד ביזנס.

9 דוחות ללקוחות

זו היתה שנה בה ליווינו תשע לקוחות ממקומות שונים בעולם בפיתוח ופרסום של דוחות האחריות התאגידית שלהם – שבע מתוכם דוחות GRI G4, אחד G3, ואחד נוסף לא GRI.

העבודה שלנו עם לקוחות אלה כללה בחלק מהמקרים גם תהליכים מעמיקים של התייעצות עם מחזיקי עניין, או פיתוח אסטרטגיה. ניתן לעיין בדוחות בעמוד דוחות עבור לקוחות באתר ביונד ביזנס.

10 הציון אליו אנו שואפים

השנה, כבכל שנה, שאפנו להתנהל בצורה הטובה והאחראית ביותר כחברה, ולתת את השירות הטוב ביותר עבור הלקוחות שלנו. גם בשנה הבאה נשאף תמיד לקבל את הציון 10!

שתהיה שנת 2015 טובה, מהנה ומלאת אחריות ושקיפות!

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

שנה חדשה, אתר חדש!

חברת ביונד ביזנס שמחה להשיק אתר חדש בדיוק בזמן לשנה החדשה.

האתר החדש שלנו יפה, מסודר וידידותי ומציע מידע רב על חברת ביונד ביזנס ועל תחום האחריות התאגידית וכולל קישורים לבלוגים, ספרים ומאמרים שיכולים להרחיב את אופקיו של כל מי שמתעניין בתחום.

בעמוד תחומי הייעוץ הכולל בתוכו את עמודי שיח עם מחזיקי עניין, מהותיות, אסטרטגיה, דיווח  והכנה לדיווח ניתן למצוא מידע רב על ההתמחויות שלנו בתחום ועל קשת השירותים שאנו מציעים ללקוחותינו, משלב ההכנה לדיווח ועד לפרסום, דרך סיוע בשיח עם מחזיקי עניין ותכנון אסטרטגיית אחריות תאגידית.

בעמודים אלה תמצאו גם דוגמאות לעבודה עם לקוחות אשר ממחישות היטב את הישגינו בתחום.

עמוד מעניין במיוחד לקהילת האחריות התאגידית הישראלית הוא עמוד דוחות שפורסמו בישראל אשר מרכז את כל הדוחות שפורסמו על ידי חברות ישראליות, החל מהדוח הראשון ב- 2004.

עמוד נוסף שכדאי לבקר בו הוא דוחות עבור לקוחות, ובו כל חמישים (+) הדוחות שכתבנו.

ואל תפספסו את הסרטון של Dr. Sustainability בעמוד הבית שנותן ארבעה טיפים חשובים לדיווח מוצלח. 

אנו מזמינים אתכם להיכנס לאתר, לקרוא ולהתרשם.

אנו כמובן נשמח לכל פידבק כדי שנוכל להמשיך ולשפר את האתר לטובת הגולשים.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

דוח קיימות 2012-2013 לנטפים : עולם ומלואו...

חברת נטפים חיה ונושמת קיימות מהרגע שהוקמה, אפילו בלי להתכוון לכך (לפחות לא בשנות ה-60 כשעדיין לא היה מושג כזה)... ולכן זה רק הגיוני שהחזון העסקי שלה ילך יד ביד עם עקרונות הקיימות:

As the world's leading irrigation company, we will drive

mass adoption of drip irrigation to fight scarcity of water

land and food.

דוח הקיימות החדש של החברה אשר פורסם בשבוע שעבר מפיח רוח חיים בחזון זה בעזרת סיפורים שמדגימים לקורא כיצד נטפים, במקור חבורה של קיבוצניקים מהנגב, חולשת היום על שוק ההשקיה בטפטוף העולמי ועוזרת לחקלאים קטנים כגדולים, במדינות שונות, לגדל יותר תוצרת עם פחות משאבים. בכך, לא רק מגשימה נטפים את החזון העסקי שלה אלא יוצרת ערך משותף.

הכותרת של הדוח והנושא המרכזי שלו, At the Heart of the Food, Water and Land Nexus  (בתירגום חופשי – צומת המפגש של מזון, מים ואדמה), משקף בצורה הטובה ביותר את ההוויה של השקיה בטפטוף: האפשרות לגדל יותר מזון, עם פחות מים ופחות אדמה מציבה את ההשקיה בטפטוף בלב ליבה של ה"צומת". בנוסף, חלק גדול מהפרויקטים של נטפים המפורטים בדוח (בעיקר במדינות עולם שלישי) גם תורמים לפיתוח כלכלי של האיזור והתושבים.

על מנת להעלות את המודעות ליתרונות ההשקיה בטפטוף, ול"חנך" את השוווקים הן במדינות המתפתחות והן במפותחות להשתמש בשיטת השקיה זו, נטפים משתפת פעולה עם ארגונים, מדינות, חברות עסקיות ועוד וכמו כן פועלת באופן מתמיד למציאת פתרונות טכנולוגיים לגידולים שונים, סוגי אקלים ואדמה שונים. חלק גדול מהפיתוח מושקע בהנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות שונות הן מבחינת מחיר המערכות והן מבחינת רמת הקושי של תפעולן.

כל זה בא לידי ביטוי גם באסטרטגית הקיימות החדשה של נטפים ל- 2020 אשר נמצאת כרגע בתחילת הדרך כשאר במשך 2013 הוגדרו המעטפת של האסטרטגייה ויעדים כלליים:

מדווחים G4

הדוח של נטפים מכסה את פעילות החברה ב- 2012-2013 ונכתב על פי הנחיות ה- G4  GRI ברמת CORE. בהלימה עם דרישות הנחיות דיווח אלה, תכני הדוח והמדדים שנבחרו לדיווח מבוססים על הנואשים החשובים ביותר עבור הארגון ומחזיקי העניין שלו. נושאים אשר מופו וזוהו במסגרת תהליך שכלל דיאלוג עם מחזיקי עניין מקומיים בישראל כמו גם התייעצות מחזיקי עניין גלובליים אשר להם ממשקים שונים עם נטפים. הנושאים כוללים ארבעה הקשורים לליבת הפעילות העסקית של נטפים, ושלושה נושאים המתייחסים לפעילות השוטפת שלה.
הנושאים החשובים ביותר עבור נטפים ומחזיקי העניין שלהם:

לב ליבו של הדוח מורכב מהנושאים החשובים, כאשר לכל אחד מארבעת נושאי ליבת הפעילות מוקדש פרק המפרט את המדיניות של נטפים בנושא זה, הקונטקסט הגלובלי שבו היא פועלת ומה נעשה בפועל.

בנוסף, סיפורים וביצועים המתייחסים להתנהלות הפנימית של החברה – עובדים ופעילות שוטפת – נמצאים תחת שני פרקים יעודיים.

:Mass adoption of drip irrigation מתאר כיצד נטפים פועל על מנת לקדם את אימוץ שיטת ההשקיה הזו בשווקים וקהלים שונים, ובגידולים שונים על ידי פיתוח או שימוש בטכנולוגיות חדשות, התאמת השיטה לגידולים שעד כה לא ניתן היה לגדל בטפטוף, והנגשת פתרונות טפטוף הן מבחינה קלות השימוש והן מבחינה כלכלית.

Enhancing customer capabilities:  פרק זה מתאר את השותפות עם דילרים ברחבי העולם, ואת המחויבות המשותפת למצוינות ולצמיחה. כמו כן, הפרק כולל סיפורים על פרויקטים בהם נטפים עזרה ללקוחות לשפר משמעותית את היכולות שלהם בעזרת התאמת הציוד המתאים יותר, שימוש אופטימלי בהשקיה בטפטוף, ותמיכה אגרונומית מקצועית. שיפור היכולות מתייחס לגידול יותר סחורה ובאיכות גבוהה יותר, בפחות משאבים.

Sustainable productivity: נטפים פועלת בשותפות עם המגזר העסקי והמגזר הציבורי, כולל ארגונים של האו"ם, ארגונים ללא מטרות רווח ועם ממשלות על מנת לקדם את נושא ההשקיה בטפטוף הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת הנגישות. כך מצליחה נטפים  להגיע לעוד ועוד גידולים, לשפר עוד יותר האפקטיביות של המערכות ולהגיע לחקלאים שבלי שיתופי הפעולה הללו כנראה שלא היתה להם נגישות להשקיה בטפטוף ולרמת חיים טובה יותר.

Advancing public policy: נטפים פועלת במסגרות גלובליות ומקומיות על מנת לקדם את נושא ההשקיה בטפטוף בקרב קובעי מדיניות. נטפים הוזמנה ב- 2011 להשתתף בתכנית ה- LEAD של הגלובל קומפקט, וכמו כן משתתפת במדט המים של האו"ם ובקבוצות עבודה נוספות אשר מטרתן לקבוע הנחיות גלובליות לפעולה בנושאים של מים, מזון, חקלאות ונגישות לחינוך וטכנולוגיה. 

תחת Our accountabilities נמצאים שלושת הנושאים החשובים אשר נוגעים לפעילות השוטפת של נטפים:

:Employee performance לנטפים מעל ל- 3,200 עובדים ב- 27 מדינות, פרק זה מפרט את הדרך בה נטפים פועלת למען פיתוח ושימור העובדים, ודואגת ליצירת מקום עבודה משתף, הוגן, בטיחותי ומתגמל על ביצועים.

Material use and recycling, and Water conservation: שני הנושאים החשובים הללו נמצאים תחת הפרק Supply chain efficiency המתאר את יישומם של פרויקטים ב-16 המפעלים של נטפים בעולם כולל חיסכון באנרגיה, מים, התייעלות לוגיסטי, ומחזור חומרי גלם.

פרק נוסף שנמצא כאן והוא לא חלק מהנושאים החשובים כפי שמופו על ידיד מחזיקי העניין, הוא פרק הקהילה אשר מתאר כיצד נטפים משתמשת ביכולות שלה ושל עובדיה לתרום לקהילות השונות בהן היא פועלת. כך למשל, עובדי נטפים תמכו בבניית גינות לאוכל מזין בבתי ספר וגנים באוסטרליה ודרום אפריקה, עזרו לבנות חווה אורגנית שהיא גם פרויקט חברתי בישראל, ועוד. כמו כן, נטפים תורמת ציוד וידע לפרויקטים נוספים אשר מטרתן העצמת אוכלוסיות חלשות על ידי חקלאות, למשל בגיאורגיה, הונגריה וקניה.

לסיכום, הדוח השני של נטפים מראה מחויבות להתקדמות ושיפור בתחום האחריות התאגידית, ונותן הצצה לפעילות המרתקת כל כך של החברה הזו, שמי שמסתכל עליה מבחוץ לא ידמיין את העולם ומלואו שיש שם בפנים... צריך לקרוא כדי להבין...

לקריאת הדוח המלא או התקציר.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

 

דוח קיימות לשנת 2013 של קבוצת שטראוס

בשבוע שעבר פרסמה קבוצת שטראוס דוח אחריות תאגידית שביעי. כאחת החברות המדווחות הוותיקות בישראל, הקבוצה בהחלט עשתה כברת דרך מבחינת שקיפות והיקף הדיווח מאז הדוחות הראשונים שפרסמה.

שטראוס שוב מובילה את תחום הקיימות בישראל גם עם הדוח של 2013  כאחת החברות הראשונות בישראל (למעשה, היא החברה השנייה בישראל...) לפרסם דוח על פי הנחיות הדיווח G4 של ה- GRI  , הנחשבות למתקדמות ביותר בתחום הדיווח כיום.

 

 

מבט כללי

 

הדו"ח מפרט את פעולותיה של הקבוצה בשנת 2013 אל מול כלל מחזיקי העניין שלה ומתמקד בשישה נושאים אשר זוהו כנושאים המהותיים ביותר, ואשר היוו הבסיס לתכנים של דוח קיימות זה, ולבחירת מדדי הדיווח. הנושאים הם:  קידום אורח חיים בריא, שקיפות במוצרים ושיווק אחראי, צמצום צריכת משאבים ופסולת, קידום הגיוון, השקעה בעובדים ושרשרת אספקה אחראית.

דוח 2013 מדגיש שלושה תהליכים מרכזיים שקידמה הקבוצה במשך השנה כחלק מהאחריות התאגידית שלה:

• אסטרטגית הקיימות של הקבוצה ל- 2020: האסטרטגיה מבוססת על שלושה מעגלי השפעה – עובדים, צרכנים, וקהילה וסביבה. 15 יעדי האסטרטגיה נחלקים לשתי רמות ביצועים: "קידום" ביצועים בתחומים קריטיים כמו סביבה ועובדים, ו"הובלת" ביצועים בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות עובדים, גיוון ספקים, ותמיכה באורח חיים בריא. רמת ביצועים נוספת היא "ניהול" ביצועים, כלומר עמידה בדרישות בסיסיות של ניהול אחריות תאגידית.
• המשך שיפור הפרופיל התזונתי של מוצרי החברה מתוך המחויבות לשיפור איכות החיים. פירוט לגבי תחום זה נמצא תחת פרק "קידום אורח חיים בריא".
• פיתוח גישת יחסים 360 מעלות עם מחזיקי עניין ,הרחבה משמעותית של ערוצי הדיאלוג, ייזום פלטפורמות פתוחות לחיזוק הדיאלוג  והחדשנות באמצעות  מחזיקי עניין מגוונים. פירוט לגבי הדרך בה קבוצת שטראוס נמצאת בדיאלוג מתמיד עם מחזיקי העניין שלה מתואר בפרק האחרון של הדוח,  "יצירת מעורבות בקרב מחזיקי עניין". פרק זה כולל גם את פעילות ההשקעה החברתית של הקבוצה אשר מתמקדת בקידום תעסוקה של אוכלוסיות מגוונות, והעצמת נשים.

הנושאים המהותיים ביותר לקבוצת שטראוס

לכל אחד מששת הנושאים המהותיים מוקדש פרק אשר מפרט את פעילותיה וביצועיה של הקבוצה. זאת בהלימה עם הנחיות ה- G4 אשר מבקשות לבצע מיפוי וזיהוי הנושאים המהותיים של הארגון ודיווח של לפחות מדד ביצוע אחד לכל נושא מהותי.

קידום אורח חיים בריא

השנה דוח הקיימות של הקבוצה מפרט לראשונה את התכנית הרב-שנתית של הקבוצה לשיפור הרכבי המוצרים כך שיכילו פחות סוכר, מלח ושומן, ואת הפעילות להגדלת ההיצע  של מוצרים העוזרים לשמור על אורח חיים בריא, ושל מוצרים מועשרים ופונקציונליים.

הדוח נותן דוגמאות לתוצאות של מהלכים אלה: הפחתה של  20-25%בכמות הסוכר ביוגורטי פירות ומשקאות יוגורט, חומוס כפרי עם 40% פחות שומן, קפה טורקי חדש מועשר התורם לתועלות בריאותיות, והיצע של יותר מ- 30 מוצרים המאפשרים לצרכנים בחירה רחבה יותר לקידום אורח חיים בריא.

כמו כן, שטראוס ישראל משקיעה בחינוך תזונתי ובמחקר דרך מכון שטראוס, והעניקה 180,000 ₪ במענקי מחקר לארבעה סטודנטים אשר חוקרים את הקשר בין בחירות תזונתיות, מרכיבי מזון, ובריאות.

שקיפות מוצרית

פרק זה מפרט את הדרך בה הקבוצה מנהלת את יחסיה עם צרכנים ולקוחות ומספקת מידע נגיש ושקוף על המוצרים, יוצרת דיאלוג פתוח, ומטמיעה את המשוב שמתקבל על מנת לשפר את הביצועים. ב- 2013, 145,000 צרכנים יצרו קשר עם הקבוצה דרך שירות הצרכנים.

השקעה בעובדים

פרק זה כולל את פעילות הקבוצה להבטחת רווחת העובדים ולבטיחותם, ולהשקעה בפיתוח היכולות שלהם ותגמולם. כך למשל ב- 2013 הושקעו למעלה מ-190,000 שעות הדרכה ליותר מ-10,000 עובדים והושקה תכנית "מתכננים עתיד" במטרה לחנך את העובדים בנוגע לתנאים הפנסיוניים שלהם ולתת להם כלים להבין אותם ולבצע החלטות נבונות.

סקר שביעות רצון שהתקיים ב- 2013 הצביע על ציוני מעורבות עובדים בין 75% ל- 92% בחברות השונות.

בנושא הבטיחות משריעה החברה בציוד ובתכניות שונות, וב- 2013 הצליחה הקבוצה לצמצם את שיעור הפציעות הגלובלי  ל-100 עובדים ב-0.47%, כשהשיפור הגדול ביותר נרשם בישראל, 29%  הפחתה במספר הפציעות (הפחתה של 1.62% בשיעור הפציעות). 

גיוון בכל מה שאנו עושים

הקבוצה מתמקדת בנושא הגיוון בשלושה תחומים מרכזיים:

• עובדים – קידום נשים בתפקידי ניהול:  ב- 2013 נשים מייצגות 41% מכוח העבודה הגלובלי של הקבוצה ו-39% מהמנהלים.
• צרכנים – היצע מוצרים לאוכלוסיות מגוונות עם צרכים תזונתיים ובריאותיים שונים, ותקשורת שיווקית אשר מכבדת את הערכים והתרבות של אוכלוסיות מגוונות.
• קהילה וסביבה – קידום גיוון בשרשרת האספקה, תוך מיקוד על עסקים בבעלות נשים ותמיכה במאמצי קידום נשים בקהילה.

 

שרשרת אספקה אחראית

קבוצת שטראוס ממשיכה במאמציה לפיתוח והטמעת תהליכים לשרשרת אספקה אחראית וברת קיימא. בישראל למשל, ב- 2013 44% מספקי החברה היו חתומים על האמנה החברתית, ובכך התחייבו לאמץ סטנדרטים של אחריות תאגידית כפי שהוגדרו על ידי קבוצת שטראוס.

בחברת הקפה באירופה וישראל, קפה בר קיימא מאושר על ידי ארגון C4 היווה למעלה מ-6% מרכש הקפה הכולל ב- 2013.   כמו כן, 100% מרכש הקקאו בישראל, ו- 59% מרכש הקקאו של מקס ברנר הוא ממקורות ברי קיימא.

 

בתחום הסביבה, ב-4 השנים האחרונות הגדילה הקבוצה את ההשקעות הסביבתיות הגלובליות שלה ליותר מ- 72 מיליון ש"ח. הקבוצה משקיעה בחדשנות דרך אלפא שטראוס, ופועלת לשיפור הביצועים הסביבתיים של הפעילות בארץ ובעולם.

מבחינת נתוני ביצוע סביבתיים, ב- 2013 נרשמו עליות במדדים סביבתיים מסוימים, זאת בשל תוספת מפעלים לדיווח הסביבתי. כך למשל, צריכת האנרגיה בכלל הקבוצה עלתה ב-  9% לטון מוצר, וצריכת המים עלתה ב- 8% לטון מוצר. שיפור נרשם בפליטת גזי החממה עם  ירידה של 1% לטון מוצר, ובכמות הפסולת להטמנה אשר הופחתה ב- 19% בעקבות יוזמות מחזור.

 

דיווח על מדדי ביצוע

קבוצת שטראוס דיווחה בדוח זה על סה"כ 27 מדדי ביצוע, זאת לעומת חובת דיווח רק על שישה מדדים – אחד לכל נושא מהותי כפי שדורש ה- G4. כך שומרת הקבוצה על המשכיות הדיווח והשקיפות, גם במקרים בהם הנתונים לא מראים שיפור או אפילו הרעה (ראו נתוני הסביבה).

בכך מהווה קבוצת שטראוס דוגמא לשקיפות ומחויבות לנושא הקיימות, ולראייה לטווח הארוך - מעבר לתוצאות הרבעון הקרוב, אלא קדימה לפחות לשנת 2020...

 לקריאת הדוח באתר של קבוצת שטראוס

להורדת הדוח כ- PDF

 

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

 

 

 

 

 

על לוויתנים ופרפרים

הפייסבוק הוא מקור מידע מצוין לכל נושא אפשרי בעולם, ורבים מהתכנים שמופיעים בפיד שלנו קשורים בצורה זו או אחרת לנושאי האחריות התאגידית השונים. מסטטוסים העוסקים בצדק חברתי, דרך זכויות בעלי חיים, שקיפות בפוליטיקה ובעסקים, ועד לעצומות שונות ומשונות הגורפות לעיתים מאות אלפי חתימות בכל העולם.

וכך התגלגלה לידי עצומה הקוראת להחרים רשתות סופרמרקטים בגלל – שימו לב – שהניילונים בהם משתמשים מגדלי הפירות וירקות שלהם בחממות פוגעים בלוויתנים...  תשאלו: מה הקשר?

או, אז טוב ששאלתם... זוהי דוגמא מצוינת הממחישה לחברות ולמנהלי רכש, עד כמה חשוב הפיקוח על שרשרת האספקה. 

בלוויתן שנשטף לחוף הדרומי בספרד נמצאו 17 ק"ג של פסולת פלסטיק אשר רובה מזוהה כפלסטיק המשמש חממות באיזור אלמריה, שם פרוסות אלפי חממות על כ- 40,000 הקטר (400,000 דונם).

חוקרים מנתחים את הלוויתן המסכן. מ: theguardian.com

התוצרת מחממות אלה ממלאה יותר ממחצית הדרישה באירופה לפירות וירקות.
רשתות גדולות וידועות בארה"ב ואירופה כמו Tesco, Aldi, Trader's Joe, Waitrose, Sainsbury's קונות את התוצרת שלהם ממגדלים באיזור זה. 
העצומה בה נתקלתי ברשת קוראת ספציפית להחרים את    Aldiו-   Trader's Joeאך בעצם לא ברור אם יש דרך לדעת מי מאלפי החממות שם אחראי לזיהום.

אבל נשים רגע בצד את הרלוונטיות של העצומה, יש כאן case study מצוין הממחיש את מעגלי ההשפעה של חברות גלובליות אלו, ואת האחריות שלהן בתור מי שיש להן את הכוח להשפיע.

תמונה אוירית של איזור החממות באלמריה. מ: amusingplanet.com

פיקוח על שרשרת האספקה הוא לא פחות מניהול סיכונים ברמה בסיסית, שכל חברה צריכה לקחת על עצמה כי אין לדעת מאיפה תגיע המכה (ראה ערך אפקט הפרפר, רק שכאן מדובר בלוויתן...)

החיפושים שלי ברשת לא העלו טענות נגד המגדלים, אלא רק נגד החברות שקונות מהן – כלומר, בעיני הצרכן ברור לחלוטין מי האחראי. 

אז לא סתם ה- G4 הרחיב את הנושא של שרשרת אספקה בדרישות הדיווח, זהו אכן נושא חם שמשפיע על כל הולך על 2,4, בעלי הסנפיר והכנף... והגיע הזמן שחברות יתחילו לשים עליו את הפוקוס הראוי לו!

בתור יועצי אחריות תאגידית, אנו עוזרים ללקוחותינו להטמיע תכניות פיקוח ומדידה בשרשרת האספקה, ומעודדים אותם לגישה כוללת של לקיחת אחריות על כל מעגלי ההשפעה. לשאלות והתיעצויות בנושא זה או אחרים אל תהססו לפנות אלי: irisr@b-yond.biz

***************************************************

לשנת 2014 אחראית ומקיימת לכל החברות ומחזיקי העניין שלה:

אלו שכבר השמיעו את קולם

אלו שישמיעו את קולם השנה

ואלו שאנחנו הקול שלהם

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

ניתן לקרוא על מקרה הלוויתן כאן, לחתום על העצומה כאן.

על פליטות (גזי חממה), מיסים ופוליטיקה...

מאמר ב- NY Times שהתפרסם לאחרונה חושף כי תאגידי הענק של ארה"ב החלו לחשב בתכנונים הפיננסיים שלהן לשנים הקרובות, את המס הצפוי מפליטות גזי החממה שלהן.

זוהי אמנם לא חדשה מרעישה מבחינה סביבתית, אבל כן שינוי גישה של חברות ענק (לפחות 29 חברות)  כמו Google, Delta Air Lines, ExxonMobil, Walmart  ,Walt Disney  General Electric,  Microsoft  ועוד.

מגמה זו, כמו כן, מהווה התפתחות המסמלת קרע בין המפלגה הרפובליקנית לתאגידי הענק שתומכים בה (זה נושא לפוסט מעניין בפני עצמו... לא ניכנס לזה היום).

מקור:  econews.com.au

שינוי הגישה של החברות מראה שהן מבינות שנושא הפליטות והתחממות כדור הארץ הוא פה כדי להישאר, ושהיערכות לחוקים ולרגולציה בתחום זה היא הכרחית. חברות שמעוניינות להמשיך לשמור על הרווחים שלהן בעולם שבו ישנה הגבלה על פליטות הפחמן, כפי הנראה, יש סיכוי גבוה יותר שיתמכו במדיניות בתחום שינוי האקלים.

כיום עדיין אין מס בארה"ב על פליטות גזי חממה, וניסיונות שנעשו בעבר להכיל מס כזה נכשלו בעיקר בשל קמפיינים אגרסיביים שמומנו על ידי קבוצות עניין מתעשיית הנפט. כיום, כל ההערכות מצביעות על כך שהנשיא אובמה בהחלט מתקדם לכיוון, וזאת תוך כך שארה"ב התחייבה באו"ם להפחית את גזי החממה שלה ב- 17% עד 2020 (מבייסליין של 2005), וב- 80% עד 2050.

מקור: www.nap.edu 

על פי המאמר, ההיגיון שעומד מאחורי הטלת מס על פליטות פחמן  הוא שזה אחת הדרכים האפקטיביות להילחם בהתחממות כדוה"א. זאת משום שתעשיות הנפט והאנרגיה שיאלצו לשלם מס על הזיהום שלהן, יעבירו את העלות לצרכנים וגרמו לעליית מחירים של מוצרים הכרחיים כגון דלק וחשמל. כלכלנים מצפים כי מגמה זו תסיט את הצרכנים ואת השוק לכיוון של אנרגיה חלופית.

לגבי חברות ממגזרים אחרים (לא האנרגיה), האם מסים (אם הם מספיק גבוהים) לא יגרמו לחברות לרצות לבצע שינויים בפעילות שלהן על מנת להפחית פליטות פחמן?

אנו יודעים מדוחות האחריות התאגידית של חלק מהחברות שמוזכרות למעלה כי הן מבצעות פעילויות שונות על מנת להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, וזאת במקביל להיערכות הפיננסית שלהן בנוגע למיסים עתידיים על גזי חממה.

ומה אצלנו?

בישראל אין מס על פליטות גזי חממה, וכמו כן אין שום דיון, כיוון עתידי או כפי הנראה רצון להתקדם בנושא... לפחות כל עוד הממשלה מצליחה להסיט את הדיון לאיראן (כלומר הסטטוס לא ישתנה בזמן הקרובות).

דבר נוסף שלא ישתנה בזמן הקרוב היא היוזמה הממשלתית העיקרית שיש לנו בתחום זה:

התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה  שגובשה בעקבות ועידת קופנהגן ב- 2009, אושרה ב- 2010, ואשר שואפת להפחית את פליטות גזי החממה של ישראל ב- 20% עד 2020 ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל" (BAU).  כחלק מהקיצוצים בהוצאות הממשלה שמוביל משרד האוצר, הוקפא תקציב התכנית הלאומית להפחתת פליטות עד לשנת 2016.

יוזמה נוספת, של המשרד להגנת הסביבה היא המערך הוולונטרי לרישום גזי חממה. כיום אין חובה לארגונים לדווח על הפליטות שלהם ומערך זה מאפשר דיווח וולונטרי.

ארה"ב כבר מתקדמת לעבר היעד שלה, לפחות בכוונות הטובות... איך ישראל תגיע ליעד שלה ל- 2020? אולי אם נתפלל ממש חזק...

****************

פוסט זה מבוסס על הכתבה מה- NYTimes.com:

Large Companies Prepared to Pay Price on Carbon, By Coral Davenport

את הכתבה במלואה ניתן לקרוא כאן.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס