יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

אחריות חברתית בחברות קטנות – Keep it Simple!

בשנים האחרונות התנדבות ותרומה לקהילה הפכו לחלק בלתי נפרד כמעט בכל חברה גדולה. היום זה כבר ברור לכל חברה גדולה שמכבדת את עצמה שלקהילה בה היא פועלת יש חלק חשוב בהצלחתה – אם זה בגלל העובדים שמגיעים מתוכה, כוחם של הצרכנים או של ארגונים מקומיים ואגודות שתומכות בפעילותה. לכן, חברות ללא תכנית מעורבות חברתית נתפסות כמנותקות מאותם גורמים שיש להם חלק בשגשוגן.

אבל לא רק חברות גדולות ותאגידים עוסקים היום באחריות חברתית, יותר ויותר עסקים קטנים ובינוניים מבינים את החשיבות שבשמירה על קשר הדוק עם הקהילה דרך פעילות חברתית. בישראל, עסקים קטנים ובינוניים מהווים 96% מכלל העסקים, אחראים ל-50% מתוצרת המגזר העסקי ומעסיקים כ-60% מעובדיו. כלומר, למרות גודלם, לעסקים קטנים יש השפעה רבה על הקהילה.

תכנית אחריות חברתית בקטן

אז אם המשאבים שלך מוגבלים, אפשר לוותר על תרומות של מיליונים, פרסומות של עמוד בעיתון שמספרות שתרמנו מיליונים, מנהל אחריות חברתית, הפקות ענק בקהילה וכו'... אפשר להשפיע גם בקטן.

מצאתי כמה טיפים בדיוק בשביל זה בבלוג של ה- Guardian והתאמתי אותם לשפה ולרוח הישראלית...

  1. זהה את המנהיג – כמו כל פרויקט או יוזמה עסקית, גם יוזמה חברתית צריכה מנהיג. אז אמנם לעסק קטן אין את המשאבים להעסיק "מנהיג חברתי" במשרה מלאה (או בכל משרה), אבל תמיד אפשר למצוא את העובד שירצה להרים פרויקט כזה ושיש לו את המוטיבציה והאנרגיות שילהיבו את כולם.
  2. ראה בזה השקעה בעסק – מעורבות בקהילה יכולה לעתים קרובות לעזור להרחיב את קשרי העסק ולפתוח דלתות להזדמנויות עסקיות חדשות. כמו כן, תכנית כזו יכולה לתת יתרון תחרותי לעסק, שכן התנהלות אחראית ואתית נחשבת בעיני חברות גדולות, וחברות ציבוריות וממשלתיות לדרישת סף בהתקשרות עסקית.
  3. חשוב להיות ריאליים ומדויקים – בהגדרת התכנית החברתית חשוב להתמקד בתחום שקרוב לליבך, או שקרוב לליבה העסקית. אפשר לתמוך גם במטרות שחשובות לך ולעובדים ובמקביל לקדם תחומים שמשפיעים או מושפעים מהעסק. כמו כן, חשוב לקבוע מטרות מדויקות וריאליות לתכנית.
  4. להצליח וליהנות – מעורבות מוצלחת בתכנית התנדבות תיתן מוטיבציה להמשיך בפעילות ולהגדיל אותה. עובד שמגיע למשרד ומספר על חווית ההתנדבות שלו יכול לסחוף אנשים נוספים לקחת חלק בפעילות.

כמובן שלחברות קטנות ובינוניות אין את המשאבים וכח האדם כדי לנהל תכניות אחריות חברתית מורכבות, אבל אם יש מוטיבציה, נכונות ומחויבות – הרי זה אפשרי!

דוגמא לחברה קטנטנה שמשפיעה בענק היא לא אחרת מאשר ביונד ביזנס שלנו. רק בספטמבר האחרון יזמנו את פרויקט Restart בו אספנו פסולת אלקטרונית מהמשרד שלנו וממשרדים שכנים והעברנו אותו ליוזמת אקולוגיה לקהילה מוגנת אשר מעסיקה אנשים עם מוגבלויות בפירוק המכשירים והכנתם למחזור. מעבר לזאת, איליין מתנדבת באופן קבוע בארגון אישית, שם היא חברת הועד המנהל. ואני? אני, וברונו הכלב שלי, מתנדבים בבית אבות בתל אביב במסגרת פרויקט כלבי ליטוף של הג'וינט.

יש לכם בעסק תכנית אחריות חברתית?

שתפו אותנו בעמוד הפייסבוק שלנו במה אתם עושים ואיך אתם מתמודדים עם האתגרים של עסק קטן ואחראי. נשמח לשמוע וללמוד על יוזמות ותכניות חדשות.

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

שיווק ואחריות תאגידית - דיסוננס או הרמוניה?

למרות שחברות גדולות רבות בעולם מתנהלות כבר מספר שנים באחריות תאגידית, ומשקיעות משאבים רבים כדי להטמיע את הנושא בארגון, יש עדיין לעתים ניתוק בין אסטרטגיה זאת והתקשורת שלה, לבין מותגי החברה. כלומר, מיתוג שלא עומד בקנה אחד עם ערכי האחריות התאגידית שלו ושל החברה.

בשנים האחרונות עולה מודעות הצרכנים ומחזיקי העניין לאחריות תאגידית, והם כיום כבר לא נותנים לחברות את האמון שיעשו את הדבר הנכון, אלא דורשים שיראו להם וישקפו להם את מעשיהן. מתוך כך, לא רק החברה עצמה צריכה לנהוג ולתקשר באחריות , אלא חשוב יותר – המותגים שלה צריכים. המותג הוא חזית החברה, ומייצג אותה אל מול הצרכן והשוק. לכן, זה תמוה שיש עדיין חברות, שלמרות נסיון של מספר שנים באחריות תאגידית, ולמרות שהן מעסיקות את טובי מנהלי המותג, לא הצליחו להטמיע את ערכי הקיימות והאחריות התאגידית בשיווק המותג.

מצאתי שתי דוגמאות שממחישות בצורה נפלאה את הנושא בכתבה ב- Sustainable Business Forum. דוגמא אחת של יצרנית המכוניות (GM) General Motors, והשניה של חלוצת הרעיון של שיתוף רכבים - ZipCar. שתי החברות יצאו בקמפיינים לקהל הסטודנטים ברחבי ארה"ב.

הקמפיין "Reality Sucks"של GM נועד לקדם הנחות מיוחדות לסטודנטים בקניית מכוניות GM. בהתעלמות מוחלטת מערכי הקיימות שהחברה מתקשרת הכוללים מחויבות לחינוך הציבור על אחריות סביבתית, הפרסומת מראה בחורה במכונית ולידה נוסע אופניים שנראה מבויש משהו. כדי להוסיף חטא על פשע הסלוגן של הקמפיין הוא "תפסיק לפדל, תתחיל לנהוג" (Stop pedalling… start driving).

מעבר למימד של ה"חוסר" אחריות כאן, גם מבחינה שיווקית בסיסית הקמפיין מנותק לחלוטין מקהל היעד שלו – השימוש באפניים בקרב הסטודנטים ברחבי ארה"ב הפך לתרבות רווחת, בעיקר בשנים האחרונות עם עליית הוצאות הדלק, הביטוח וכו'.

הקמפיין ספג ביקורת קשה ברשת בעיקר מארגוני סטודנטים ונוסעי אפניים. GM עשתה לפחות דבר אחד נכון – התגובות לביקורת ברשתות החברתיות נענו באופן מיידי ואחראי, החברה התנצלה והקמפיין הוחלף.

לעומת זאת, חברת ZipCar, ההשראה לחברה הישראלית Car2Go, שגם היא יצאה בקמפיין לעודד סטודנטים להצטרף לשירות, מפגינה הבנה של קהל היעד וקושרת את אסטרטגית האחריות התאגידית של החברה במיתוג השירות. הקמפיין "מנגן" על ההשלכות הכלכליות של אחזקת רכב פרטי ועל ההשלכות הסביבתיות הכוללות זיהום וצפיפות. הקמפיין מציג את השירות כמה שהוא באמת – אלטרנטיבה ברת קיימא לרכב פרטי.

המיתוג של ZipCar והשירות שהיא מציעה בהחלט עובד – מספר המנויים שירות הכפיל את עצמו מ- 2008 ל- 2010, וביחד עם גידול של 30% ברבעון השלישי של 2011, לחברה יש כיום יותר מחתי מיליון מנויים בצפון אמריקה.

מעבר למשמעויות השיווקיות של ניתוק בין מיתוג לתקשורת אחריות תאגידית, יש כאן גם פספוס תועלות רבות. כמו שהזכרתי קודם, לצרכנים כיום חשובים יותר ויותר ערכי הקיימות של החברות שאת מותגיהן הם צורכים, ולכן הטמעתם יכולה למנף את המותג בדרכים חדשות – לתת למותג ערך מוסף.

כמו כן, בעיקר בעידן זה של רשתות חברתיות ונגישות למידע ולתקשורת, יש חשיבות רבה למסר אחיד ומגובש של חברות. הדוגמא של GM מוכיחה שכשיש ניתוק וחוסר תיאום בין מסרי החברה האמון בין המותג לצרכנים נשבר. על אחת כמה וכמה כשהמסרים הסותרים נוגעים לאחריות תאגידית.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

כנס דיווח, שקיפות ופיתוח עסקים ברי קיימא – 8.12.2011

שגרירות הולנד בישראל בשיתוף עם ביונד ביזנס, אירחה כנס קטן ואינטימי בהשתתפות כ- 20 מוזמנים מקהילת העסקים הישראלית. אורחת הכבוד בכנס היתה תרזה פוגלברג, סמנכ"לית ארגון ה- GRI , היושב בהולנד.

הכנס עסק במגמות דיווח בארץ ובעולם וכן בהתקדמות שעושים עסקים בשנים האחרונות לשקיפות ואחריות תאגידית מעמיקה יותר.

את הכנס פתחה וונדלה הרינגהאוזן, מנהלת המשלחת הכלכלית בשגרירות הולנד בישראל, שדיברה על המכנה המשותף הכלכלי של ישראל והולנד, ועל שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום זה. היא ציינה את המסחר, החדשנות והיזמות כנושאים עיקריים המשותפים לכלכלת שתי המדינות, וכמו כן נושאים בהם הן יכולות לעבוד יחד, ללמוד ולהשלים אחת את פעילות השניה.

גב' הרינגהאוזן הזכירה את פעילות השגרירות ההולנדית בישראל לקידום נושאי איכות סביבה וקיימות – מדיניות הממשיכה את זאת של הממשלה ההולנדית בהולנד עצמה ובעולם כולו.





Wendela Haringhuizen
ההרצאה הראשונה , של איליין כהן מנכ"לית ביונד ביזנס, נתנה סקירה מעמיקה על דוחות אחריות תאגידית בישראל. המצגת הראתה למשתתפים לא רק כמה מדווחים, איזה סוג של דיווח ובאיזו רמה, אלא גם מהי איכות הדיווח. נמצא למשל, שישנן מדדים שהחברה דיווחה שנענו בצורה מלאה, וכש"חופרים" לעומק מגלים שהתשובות לוקות בחסר והמדד לא דווח בצורה מלאה.

הממצאים הללו מעידים שהדיווח בישראל עדיין לא לגמרי "בשל" ושיש כאן עוד הרבה מקום לשיפור תהליכים ודיווח, והזדמנויות רבות לצמיחה בתחום האחריות התאגידית והדיווח בפרט.


ההרצאה של איליין כהן

תרזה פוגלברג, אורחת הכבוד של הכנס נתנה סקירה על מגמות הדיווח והשקיפות בעולם וכמו כן על ארגון ה- GRI עצמו. בעולם כיום, בו הצרכנים מלומדים ומעודכנים, עסק כבר לא יכול לצאת בהצהרות ולחשוב שהציבור מאמין לו... הציבור כיום דורש שיתנו לו את המידע, יסבירו לו וידגימו לו – במילים אחרות הוא דורש שקיפות.

כמו כן, מגמת הדיווח עוברת כיום מ"למה עלי לדווח?" ל- "למה אתם לא מדווחים?". הרגולציה של חובת הדיווח שקבעה דנמרק למשל, מושתת על יסודות העיקרון "דווח, או הסבר למה אתה לא מדווח".

Teresa Fogelberg

ואכן, יותר ויותר חברות בעולם מדווחות. תרזה השתמשה בסקר של KPMG שיצא לאחרונה על מגמות הדיווח בעולם לפי חברות גלובליות מובילות ולפי מדינות. עפ"י הסקר, ישראל נמצאת במקום האחרון מבחינת אחוז החברות המדווחות. הדוחות נמצאים במקום גבוה יחסית מבחינת איכות התקשורת (לא בדיוק מה שמצאנו בסקר שלנו על דוחות ישראלים), ובמקום נמוך מבחינת רמת הבשלות של תהליכי אחריות תאגידית בארגון.

מגמה נוספת התורמת לכמות הדוחות היא רגולציה ביותר ויותר מדינות המחייבת חברות לדווח, אם זו רגולציה לאומית מקיפה, או כזו של הבורסה – התוצאה היא בכל מקרה יותר דוחות. גם האיחוד האירופי נמצא כרגע בתהליך לאישור רגולציה דומה בכל 27 המדינות החברות. רגולציה כזו תשפיע בוודאי גם על חברות ישראליות המשתפות פעולה, או מספקות שירותים או מוצרים שונים לחברות אירופאיות.

תהליכים נוספים שקורים במסגרת ה- GRI וקידום אחריות תאגידית כוללים אתG4 , מסגרת הדיווח החדשה של ה- GRI ואת שיתוף הפעולה עם ה- IIRC: International Integrated Reporting Committee.

השוק הישראלי צריך לשלש את מספר הדוחות שמתפרסמים בו על מנת לעלות ברשימה, דוגמת זו של KPMG. כמו כן, רגולציה עתידית של ה- EU ואולי בהמשך גם של הבורסה של תל אביב תחייב חברות ללבנות תכניות אחריות תאגידית ולדווח – רצוי לראות זאת כהזדמנות לשיפור והתקדמות הפעילות העסקית.

אחרון הדוברים, אלי אברמוב, מנכ"ל קבוצת ברן סקר בפני המשתתפים את הפעילות של הקבוצה והמחויבות שלה לאחריות תאגידית, ובעיקר לתכניות התנדבות, פיתוח וקידום בקהילה ותכניות המקדמות גיוון תעסוקתי.

מר אברמוב דיבר על הכדאיות של ההשקעה בתחומים אלה המתבטאת במחויבות ונאמנות העובדים לארגון, וביכולות וידע שרכשה החברה בעקבות השקעה בקבוצות שונות.

אלי אברמוב, מנכ"ל קבוצת ברן

דוגמא יפה לכך היא תכנית שקבוצת ברן יזמה לפני מספר שנים על מנת להכשיר 1000 מהנדסים עולים מברה"מ לעבודה בארץ. כ-200 מהנדסים מקבוצה זו נשכרו לעבוד בברן ושנים לאחר מכן, כשברן נכנסה לפרויקטים ברוסיה, הידע של עובדים אלה בתרבות, בשפה ובסטנדרטים הרוסיים עזר לביצוע פרויקטים ושיתופי פעולה מוצלחים.

ולסיכום – הכנס היה מוצלח ומעניין!

הפורום הקטן והמתעניין והמצגות, השאלות, ההערות והתשובות של המשתתפים והדוברים עזרו להעביר את המסרים החשובים ותרמו לשיתוף הידע והנסיון בתחום חשוב זה.

לעוד כנסים מוצלחים...


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

מעורבות עובדים = אחריות תאגידית יעילה

מעורבות עובדים בתכניות אחריות תאגידית והתנדבות היא קריטית להצלחתן, ולכן חברות עם מערך אחריות תאגידית
מובנה מתקשרות בצורה שוטפת עם העובדים בנושא זה. לאחרונה יצאו שני 'מדריכים' אשר נותנים טיפים לחברות איך להגביר את מעורבות העובדים בתכניות התנדבות ואחריות תאגידית בכלל.

המדריך הראשון “Making Environmental Employee Engagement Happen,” פורסם על ידי גוף של ה- UN ומתמקד באסטרטגיות שפיתחו חברות פיננסיות גלובליות שונות במטרה לעודד מעורבות עובדים. מעבר לכך, 69% מהחברות שלקחו חלק במחקר למדריך מאמינות שלמעורבות עובדים יש ערך רב בשיפור האחריות התאגידית בחברה.

אז מה דרוש כדי לעודד עובדים לקחת חלק בפעילות האחריות התאגידית בחברה?

  1. תמיכה מההנהלה
  2. קשר בין פעילות סביבתית לבין חיי היום יום
  3. תרבות פנימית אשר מעודדת עובדים להיות מעורבים בפיתוח פרויקטים
  4. כדאי לכלול אלמנטים תחרותיים ביוזמות סביבתיות
  5. תקשורת פנימית יעילה

מדריך נוסף אשר כולל טיפים למעורבות עובדים נקרא 'Green the Team' ופורסם על ידי חברת השיווק BBMG. הדוח מסתמך על נסיון שצברה החברה בפרויקטים עם חברות מובילות (כמו Wallmart), ומסדרת ראיונות שערכה עם חברות וארגונים נוספים.

ולטיפים של BBMG:

  1. עובדים יהיו נכונים יותר להיות מעורבים בתכניות חברתיות או סביבתיות שהם מתחברים אליהם.
  2. דרושה תשתית לשיתוף של הצלחות ולקחים ברחבי הארגון, על מנת שניתן יהיה להטמיע תכניות בקלות ועם ככמה שפחות טעויות נשנות
  3. צריך לעזור ללקוחות להתגבר על מכשולים כמו משאבים מוגבלים או חוסר ידע ונסיון.

המסקנות די ברורות וגם לא מפתיעות לארגון שפועל עם הגיון בריא מלכתחילה. אני חושבת שניתן לסכם את הטיפים משני המדריכים תחת שתי נקודות עיקריות – חשוב לתקשר עם העובדים ולהקשיב לרעיונות שלהם ולמה הם מצפים מתכנית אחריות תאגידית, וכמו כן חשוב לייצר תרבות של דוגמא אישית ומעורבות החל מהנהלת הארגון.

based on the article: Engaged employees = more effective corporate social responsibility


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום שני, 28 בנובמבר 2011

השקעה אחראית (SRI) - זה כדאי!

אני חייבת להודות שתחום הכלכלה והפיננסים הוא לא הצד החזק שלי – אני יודעת איך לנהל את הכסף שלי, אני מבינה איך עובדת הבורסה ובגדול איפה כדאי להשקיע אבל פחות או יותר זהו...

ובכל זאת אני רוצה לדבר על תחום בעולם ההשקעות שצובר תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם ומתקשר כמובן לשקיפות ואחריות תאגידית - תחום ה'השקעות האחראיות', השקעות הלוקחות בחשבון התנהלות חברות בתחומי חברה, סביבה וממשל תאגידי. (SRI- Socailly Responsible Investing).

נתחיל מעובדה היסטורית – השקעה אחראית היא לא תופעה חדשה מהשנים האחרונות, אלא קיימת כבר מאות שנים. בארה"ב, קהילת הקוויקרים למשל במאה ה-18 אסרו על חבריה לעסוק בסחר עובדים או לקשור קשרים עם אלה הקשורים לכך. באופן כללי, הטפה להשקעה אחראית בא באותה תקופה ממניעים דתיים שקראו למאמינים לא להיות מעורבים בעסקים שפוגעים ב"שכנים" או בעובדים.

בשנות ה- 60 בארה"ב חזר לתודעה תחום ההשקעה האחראית בעקבות פעילותו של מרטין לותר קינג, ומלחמת ויאטנם ששמה באור הזרקורים (השליליים) את חברות הנשק. בשנות ה- 70 הדגש היה על אנרגיה גרעינית ופליטות גז של מכוניות. במשך השנים השקעה אחראית הרתיעה אנשים רבים שראו את התחום כ"היפי" או כתחום שלא יכול להביא להחזר מספק על ההשקעה. היסטוריה מעניינת, שהביאנו עד הלום...אפשר לקרוא עוד כאן.

מחקרים בשנים האחרונות מראים כי הגישה הספקנית כלפי השקעות אחראיות, היא לא הגישה הנכונה – השקעות בעסקים אחראיים לא נופלות, ובמקרים רבים אף משיגות תשואה גבוהה יותר מהשקעות "רגילות". מחקר של ה- Social investment Forum מצא כי ב- 2009 65% מתוך 160 קרנות ה- SRI החברות בפורום הגיעו להישגים גבוהים יותר מהישגיהן בשנים קודמות וזאת למרות המשבר הכלכלי. כמו כן, רובן של קרנות ה- SRI הגדולות השיגו את תוצאות מדד ה- (Standard & Poor's) S&P ב- 10 השנים האחרונות.

אחד ההסברים לכך שהשקעה בחברות אחראיות זו השקעה טובה הוא שהן חברות שבד"כ יש בהן הנהלה וממשל תאגידי טוב יותר עם חשיבה חדשנית וארוכת טווח. אלו בד"כ חברות שמצליחות לאורך זמן ומספקות ROI גבוה למשקיעים.

השקעה אחראית היא כמובן דרך מצוינת להשקיע את הכסף בצורה חכמה, מבלי להתפשר על ערכים חשובים. אם עניינתי אתכם עם סקירת 'קצה המזלג' שלי, אפשר לקרוא עוד על SRI באתר של ה- Social investment Forum SIF - אתר אמריקאי, אמנם למשקיעים מקצועיים ולא פרטיים, אבל עם חומר נרחב בנושא. כמו כן, אפשר לקרוא בעברית ולראות מה קורה בארץ בתחום זה באתר מעלה.

השקיעו בתבונה

שיהיה לכולם רווח נעים...


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס