הנחיות ה- G4: תחילתה של ידידות מופלאה

שנת 2013 הולכת ומסתימת, וכך גם תקופת פרסום דוחות האחריות התאגידית המסכמות אותה ניתן כבר להרגיש בקצה האף את 2014 מתחילה ואת התכונה של תחילת העבודה על דוחות 2013: הפגישות, ההתייעצויות, ההחלטות הקשות, התקציב... (הו, התקציב)...

השנה נוספה התלבטות נוספת לחברות המדווחות – האם לאמץ את הנחיות הדיווח החדשות של ה- GRI, ה- G4? או להישאר עם המוכר וה (לא כ"כ) נוח, ה- G3? האם לזנוח את ההנחיות הללו ולדווח בצורה חופשיה ולא מחייבת ומחויבת?

על מנת לציין את תחילתה של תקופה מופלאה זו, ולעזור לכם להחליט, רציתי לחלוק אתכם תובנות והארות בנוגע ל- G4  שאספתי מהבלוג של איליין כהן, ומספרה החדש: Understanding G4.

זהו פוסט ראשון בנושא זה ומתחיל מהבסיס:

 אז קודם כל: למה בכלל כדאי לדווח G4?

·      קודם כל – זה העתיד. אז למה ללכת אחורה אם אפשר להיות מובילים?

·   לעומת ה- G3 וגישת ה'רשימת תיוג' שלו, עם מספר אינדיקטורים שאין להם שום תכלית לחברות רבות, דוח ה- G4 מתמקד בנושאים המהותיים לחברה ומאפשר לענות רק על אינדיקטורים רלוונטיים.
 

·      במקום לעשות תחרות למי יש  A יותר גדול (הכוונה היא כמובן לשיטת ה- A, B, C של ה- G3), ה- G4 מציע שתי רמות דיווח בלבד: Core או Comprehensive, כשהראשון דורש לענות על 34 (מתוך 58) גילויים כלליים, מענה על גילויי הנהלה רלוונטיים לנושאים המהותיים, ומענה על אינדיקטור אחד לכל נושא מהותי.  האפשרות השניה היא דוח מקיף ביותר הדורש מענה על כל הגילויים והאינדיקטורים, ומתאים רק לחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר מבחינת מוכנות הדיווח שלהן.
 

·      ההנחיות החדשות מיישרות קו עם דרישות דיווח אחרות, למשל הגלובל קומפקט של האו"ם.
 

·      ה- G4 מחייב לבחון לעומק את השפעת הנושאים המהותיים על מחזיקי העניין ולהגדירם.

 

לסיכום, ה- G4 מאפשר דיווח ממוקד, יותר חופש פעולה לחברה המדווחת, ועוזר לזהות ולמפות את השפעתה על מחזיקי העניין שלה עקב כך שהוא מחייב לבצע תהליכים כמו התייעצות עם מחזיקי עניין, הערכת נושאים מהותיים ואישורם בהנהלה.

כמובן שנקודות אלה הן כלליות בלבד, וכל חברה צריכה לעשות את הניתוח שלה ולהתאים את ההחלטה ליכולות ולמשאבים שלה.

ביונד ביזנס מציעה ללקוחותיה ניתוח מוכנות ל- G4 אשר ממפה את יכולות החברה לעמוד בדרישות, נשמח לבחון עם זכוכית מגדלת גם את הדיווח שלכם ולעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה עבור הארגון שלכם. לפרטים נוספים צרו איתנו קשר ב: irisr@b-yond.biz.

על מנת ללמוד עוד על ה- G4 בצורה עניינית וקצרה, ניתן לרכוש את הספר של איליין כאן.

אם תרצו להעמיק וללמוד על ה- G4  בדרך הפחות קצרה, ישנם חומרים רבים בחינם באתר ה- GRI.

בפוסט הבא: החלטתם לדווח G4? יופי! הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנווט...

 

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

הכלי הפיננסי העתיק ביותר בעולם – ערכי היהדות

עולם ההשקעות הוא מורכב ודורש ידע נרחב בפיננסים או איזה יד מכוונת טובה... אלה מאתנו שברי מזל מספיק כדי שיהיה להם משהו להשקיע, מחפשים להשקיע בחברות יציבות עם ביצועים טובים על מנת למקסם את ההשקעה ולקבל תשואה טובה. הכנסות החברה, תשואה על הון והערך שלה בהשוואה לחברות אחרות, הם כמה אספקטים עיקריים שבוחנים משקיעים כיום.

אולם בשנים האחרונות, נוסף לעקרונות אלה אספקט נוסף – מעורבות החברה בתחומי האחריות התאגידית. צרכנים ומשקיעים דורשים היום יותר שקיפות, אחריות ומעורבות ולכן זה לא מפתיע שמחקרים רבים מצאו שחברות אחראיות מצליחות יותר.

מקור: www.africaimpactgroup.com

טרנד זה אמנם עדיין לא מהווה נדבך עיקרי בהחלטת המשקיעים, אך הוא בהחלט תופס תאוצה בעולם וחברות ייעוץ פיננסי וקרנות רבות כבר "רוכבות" על הטרנד ומציעות שירותי ייעוץ להשקעות ממוקדות 'אחריות'.

חברת ייעוץ כזו היא JLens, חברה אמריקאית שמספקת שירותי ייעוץ פיננסי מבוסס על עקרונות ה'השקעה עם השפעה' (Impact Investing), ו...ערכי היהדות.

המשמעות של  Impact Investingהיא בחירה בהשקעות אשר נותנות תשואה פיננסית, יחד עם השפעה חיובית על החברה או הסביבה.

המושג הזה מוכר כיום בשווקים וכבר כולל לא רק משקיעים חדשים וקטנים בעלי מצפן מוסרי-חברתי גבוה במיוחד, אלא גם משקיעים ותיקים מה"מיינסטרים" שמבינים שצריכת המשאבים וההתנהלות הסביבתית של חברות כפי שהיא כיום משפיעות במידה רבה על הרווחיות העתידית ומכאן – שעל השקעותיהם.

בהמשך לזאת, נתונים מ- 2012 מצביעים כי 11% מההון המושקע בארה"ב ($3.74 טריליון) הוא ב'השקעות אחראיות' למיניהן. ברחבי העולם, יותר מ- 1,000 חברות השקעות המנהלות כ- $30 טריליון, (המהווה 20% מההון העולמי) חתמו על עקרונות ההשקעה האחראית של האו"ם (ה- PRI).

ערכי היהדות – מבוא לפיננסים

אסטרטגיות השקעה מבוססות דת הן גם טרנד קיים שתופס תאוצה, וביהדות הן עושות שימוש בעקרון 'תיקון עולם' – האחריות והמחויבות של העם היהודי לתקן את העולם, מה שבמקרה הוא גם עמוד התווך של ה- Impact Investment.

JLens היא מיסודה חברת ייעוץ פיננסית המנוהלת על ידי אנשים עם רקע פיננסי וחברתי-קהילתי אשר מחברים את העולם הפיננסי לעולם היהדות על ידי שיתוף פעולה עם רבנים ומובילי דעה אחרים בחברה היהודית.

כמובן שלישראל טרנד כזה של השקעה אחראית-יהודית הוא מבורך במיוחד שכן JLens שמים דגש על השוק הישראלי כהשקעה טובה גם מבחינה פיננסית וגם יהודית... כשרה...

כדאי לקרוא עוד על החברה המיוחדת הזאת, וללמוד מהם איפה כדאי לנו להשקיע את המיליונים שלנו ועדיין לשמור על מצפון נקי. אולי לא נצטרך לצום ביום כיפור...

 קראו עוד על השקעה אחראית בפוסט נוסף שפרסמנו כאן בנושא: השקעה אחראית - זה כדאי!

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

קואופרטיב עובדות הנקיון - comme il faut שוב סוחפת את כולנו לנתינה חברתית

חברת האפנה קום אילו פו ידועה באג'נדה החברתית הנרחבת שלה – עבודה עם פליטים, קידום השוויון המגדרי והעצמת נשים, תמיכה באוכלוסיות חלשות בכלל – כל אלו רק חלק קטן מהמעורבות של סיביל גולדפיינר, מנכ"לית Comme il faut, אשר סוחפת את החברה ועובדיה לעבודת קודש.

הפרויקט האחרון של Comme il faut הוא הקמת קואופרטיב עובדות הנקיון, שמגיע בעקבות מצבם התעסוקתי הקשה של עובדי/ות הנקיון המועסקות על ידי חברות קבלן.

זהו פרויקט "מימון המונים", אשר מטרתו לאסוף 110,000 ₪ לצרכי הקמת הקופוארטיב.

קצת עובדות

5-10%" מהעובדות והעובדים בישראל מועסקים דרך חברות קבלן, וזאת כאשר השיעור הממוצע במדינות המפותחות עומד על 1.5% בלבד. רוב העובדות והעובדים האלה הם נשים ובני מיעוטים, אוכלוסיות מוחלשות מראש, שהעובדה שאינם זוכים לתנאי העסקה בסיסיים, אינם מוגנים מפני פיטורים ובמקרים רבים אפילו לא זכאים לביטוח רפואי בסיסי והפרשות לקרן פנסיה - רק מחלישה אותן יותר, מנציחה ומעמיקה את הקיטוב המעמדי בחברה שלנו."   (מעמוד הפרויקט ב- headstart.co.il)

החזון

רעיון הקואופרטיב נועד לאפשר לעובדים אלו להשתחרר מהתלות ההרסנית בחברות הקבלן, לנצל את הכוח הטמון בקבוצה מאורגנת ולשפר את תנאי העסקתן/ם.

הכסף שמגייס הקמפיין ישמש לבניית תכניות הכשרה, ויאפשר להעניק לחברי הקואופרטיב כלים ניהוליים, שיווקיים ופיננסיים איתם הם יכולים לבנות ארגון חזק ויציב.

הקמפיין

הקמפיין החל בשיתוף פעולה עם האמנית מרים כבסה וברתימת לקוחות Comme il faut דרך פרויקט 'מעבירות'. במסגרת הפרויקט הביאו לקוחות סדינים וכלי מטה אחרים שהן לא צריכות בתמורה לשובר הנחה בחנות. סדינים אלו הפכו בידי האמן של מרים כבסה, למפות שולחן ייחודיות, שהן עבודות אמנות.

השלב השני של הקמפיין לטובת הקואופרטיב הוא רתימת הציבור לתרומות, כשתרומה מעל 950 ₪

מקבלת את אחת מ- 65 עבודות האמנות של מרים כבסה.

במסגרת קידום הקמפיין התראיינה סיביל גולדפיינר בתכנית של אורלי וגיא בערוץ 10, בו היא מסבירה את הרעיון של הקואופרטיב ומטרתו:

 

הצלחה מסחררת

נכון להיום, שלושה ימים לפני סוף הפרויקט, הוא השיג 103% מימון – 113,350 ₪!

444 תומכים תרמו כסף לפרויקט, ביניהם אנשים פרטיים וחברות (למשל שטראוס, עיתון הארץ, וגם – ביונד ביזנס).

אין ספק שהיוזמה הזו מבורכת ויכולה לעזור להעצים חברתית וכלכלית אוכלוסייה שכיום היא שקופה וחסרת אמצעים.

Comme il faut שוב הצליחה לרתום אנשים רבים לטובת מטרה חברתית חשובה...

מעניין מה יהיה הפרויקט הבא שלהם...

עוד על Comme il faut והאג'נדה החברתית, באתר החברה:   www.comme-il-faut.com

קבוצת שטראוס מחויבת לאחריות ומשיקה דוח קיימות לשנת 2012

השבוע פורסם דוח הקיימות של קבוצת שטראוס לשנת 2012.

הדוח נכתב על פי הנחיות ה- GRI  ברמה A ומקיף את פעילותה הגלובלית של הקבוצה ב- 2012.

דוח זה שונה במובנים רבים מקודמיו (זהו הדוח השישי של שטראוס, אשר מדווחת משנת 2007), ומצביע על תהליך "התבגרות" שעוברת החברה בתחום האחריות תאגידית, ועל הנכונות שלה לשפר את הדיווח והשקיפות.

אחד מהחידושים הבולטים בדוח הוא השפה. הדוח השנה כתוב בצורה של פניה אישית לכל אחד ואחת ממחזיקי העניין, ויוצר עניין ברמה האישית, המקומית והגלובלית תוך שהוא שם את הקורא במרכז. הדוח מעלה נושאים רגישים, אתגרים והישגים שהם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו ומעודד שיתוף ושיח באמצעות הרשתות החברתיות.

כולנו חוטאים לפעמים - קונים יותר מידי ואז זורקים... זו דוגמא מצוינת ליצירת מעורבות והזדהות אישית של הקורא, במקרה זה בנושא בזבוז מזון. (דוח קיימות שטראוס 2012, עמ' 42)

בהמשך לכך, החידוש הנוסף בדוח הוא המוטיבים ה"שיתופיים" שלו – הטוויטים, אשר מאפשרים לקוראים לשתף תכנים מהדוח בצורה מהירה וקלה על ידי "ציוצים" כתובים ומוכנים לשיתוף.

 

הדוח מציג, בחמישה חלקים עיקריים על פי הנושא "מחויבים לאחריות", תכנים מגוונים כולל סיפורים, נתונים ומידע אקטואלי, הנמצאים תחת מטריית הנושאים המהותיים לשטראוס כחברת מזון גלובלית:

אחריות בשטראוס

כאן מפורטת הפעילות העסקית של החברה ושרשרת הערך שלה כולל ההשפעות הכלכליות על מחזיקי העניין השונים.

אחריות בענף המזון
חלק זה מורכב מחמישה פרקים:

• פעילות הקבוצה וההשפעות שלה על צרכנים, כולל מענה לגישות וצרכים משתנים והיצע מוצרים אשר תומכים בקיום אורח חיים בריא יותר. 
• סקירת הפעילות של שטראוס מים בעולם. 
• הפחתת פסולת מזון על ידי ייצור יעיל, מחזור והנצלת מזון ותרומתו לאוכלוסיות נזקקות.
• שרשרת אספקה אחראית הכוללת שיתופי פעולה עם חקלאים וספקים ותמיכה לקידום יכולות ושיפור מתמיד.

אחריות בפעילות העסקית

חלק זה מורכב משישה פרקים הסוקרים את פעילות החברה לצמצום ההשפעות הסביבתיות שלה, חדשנות, מענה ללקוחות וצרכנים, השקעה בעובדים, יחסים עם ספקים, והשקעה בקהילה.

אחריות לניהול תקין

בחלק זה מתוארת הפעילות של שטראוס בתחומי הממשל התאגידי, ניהול סיכונים, ציות, אתיקה וניהול תחום הקיימות. 

 

אחריות לדיווח 

כאן נמצא המידע על היקף הדוח, מסגרת הדיווח ורמתו, ואינדקס ה- GRI. כמו כן, חלק חשוב ביותר שאין לפקפק בו הוא בקשת המשוב מהקוראים ופרטי הקשר של דניאלה פרוסקי-שיאון, מנהלת אחריות תאגידית בשטראוס.

* * * * * * * * * * * * *

הדוח התקבל בתשואות בכנס השקה נוצץ אשר נערך במשרדי שטראוס השבוע. האירוע בעיקרו היה פנים-ארגוני אך הוזמנו אליו מספר נציגים מקבוצות מחזיקי העניין של החברה, ומקהילת האחריות התאגידית בישראל.

הכנס, בו נכחו עפרה שטראוס וחברי ההנהלה הבכירה של שטראוס, ומנהלים ועובדים מהיחידות העסקיות, הוא דוגמא מצוינת לחשיבות ששטראוס רואה בתחום האחריות התאגידית ובדיווח בפרט – נושא חשוב מספיק בשביל להקדיש לו כמה שעות של למידה ותשומת לב.

 

סיכום וגילוי נאות...

כמי שהיו מעורבות בתהליך כתיבת הדוח (כאן הגילוי הנאות...) איליין כהן ואני יכולות להעיד על רמת המחויבות של החברה לנושא האחריות התאגידית והקיימות. זו מחויבות שמתחילה בהנהלה ומחלחלת דרך המנהלים גם לעובדים ומגיעה ממקום של איכפתיות, דאגה ורצון אמיתי לשנות ולהשפיע.

 

אני מברכת את קבוצת שטראוס על הדרך שכבר עשתה, ועל התהליך שהיא עוברת ומקווה שתהווה מקור השראה לחברות אחרות בארץ לאמץ את עקרונות השקיפות והדיווח. 

 

לפרטים נוספים ולקריאת הדוח אנא בקרו באתר אחריות תאגידית של קבוצת שטראוס

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

מדד מעלה 2013: תמיד יש לאן לשאוף...

בשבוע שעבר התפרסמו תוצאות מדד מעלה 2013 אשר בוחן את התנהלות ורמת הביצועים של חברות בישראל בשישה תחומים מרכזיים של אחריות תאגידית: איכות סביבה, אתיקה בעסקים, זכויות אדם וסביבת עבודה, מעורבות בקהילה ממשל תאגידי ודיווח חברתי סביבתי.

קצת מידע בסיסי על דירוג מעלה 2013:

זו השנה התשיעית בה מתפרסם המדד, ואנו רואים משנה לשנה התקדמות בתחומים שונים.

על מנת לא להלאות אתכם בתוצאות המלאות, אותן תוכלו למצוא באתר מעלה, בחרתי כמה נושאים שמצאתי בהם התקדמות מעניינת או ... ההיפך...

נתחיל מהדברים הטובים

• בתחום האתיקה אחוז החברות עם קוד אתי עלה בהתמדה במהלך השנים מ- 69% ב- 2006 ל- 100% ב- 2013.

• ממוצע העסקת בני מיעוטים בחברות בדירוג הולך ומשתפר. הדרך עדיין ארוכה לגיוון והכלה משמעותיים אך לפחות ישנה התקדמות: מממוצע של 4.2% העסקה בקרב חברות הדירוג ב- 2006, לממוצע של 10% ב- 2013.

• שיפור נוסף נמצא באחוז הנשים בדירקטוריון. ב- 2008 הממוצע עמד על 17% וכיום הוא 22%.

• נראה שיש מגמה של שיפור בנושא של יחס לעובדים, דיאלוג פתוח ותרבות של הקשבה לצרכיהם. כך למשל ניתן לראות קפיצה גדולה בסקרי שביעות רצון לעובדים – 82% מול 73% בשנה הקודמת, ו- 45% בלבד ב- 2006.

• כמו כן, ב-77% מהחברות ישנה מדיניות איזון עבודה משפחה ופנאי

• 89% מהחברות מאפשרות לעובדים להתנדב על חשבון שעות העבודה

• ב- 90% מהחברות המדורגות קיימת תכנית התנדבות בקהילה, ו-42% מהחברות תורמות בין 0.5% ל- 1.5% מהרווחים שלהן.

יש אור בקצה המנהרה

נקודות נוספות המצביעות על כך שיש אור בקצה המנהרה בתחום האחריות התאגידית בישראל, ושהחברות הישראליות מתחילות לאט לאט להטמיע תהליכי אחריות תאגידית בתהליכים ארגוניים ובאסטרטגיה העסקית:

• 20% מהחברות מציעות הטבה כספית לעובדים אשר לא מגיעים עם רכב לעבודה

• ב- 88% מהחברות במדד מונה חבר הנהלה כגורם בכיר לטיפול בנושאי אחריות תאגידית, וב- 38% ישנה ועדת אחריות תאגידית בדירקטוריון (לעומת 9% ב- 2008).

• מאז שעלה לכותרות לפני כשנתיים, ניהול נושא עובדי הקבלן מקבל בקרב חברות הדירוג יחס מיוחד. כך למשל 50% מהחברות מבצעות ראיונות אקראיים עם עובדי כוח האדם על תנאי העסקתם, ו- 76% מבצעות בדיקות תקינות תשלומים בתלושי השכר של העובדים.

להמשיך ולהשתפר, או – השמים הם הגבול...

לעומת זאת יש תחומים בהם השיפור איטי ונחוצה בהם עוד עבודה רבה.

• 38% מהחברות מפרסמות דוחות אחריות תאגידית. זה נשמע מכובד אבל לעומת מה שקורה היום בעולם בתחום זה, אנחנו עדיין רחוקים משקיפות מלאה... (ראו סקר של KPMG מסוף 2011 , שלצערנו המספרים שלו עדיין רלוונטיים לגבינו).

• למשל אחוז הנשים ב-10% מקבלי השכר הגבוה בחברה. כאן אנו רואים שאמנם היתה קפיצה יפה מ- 2006 (20%) ל- 2008 (24%), אך משם לא היתה התקדמות רבה, והשנה נתון זה עומד על 25%. 

• עוד בגיוון והכלה, אמנם ל- 68% מהחברות במדד יש מדיניות ויעדים לקליטה של אוכלוסיות בתת תעסוקה, אך בשטח התוצאות רחוקות מלהיות אידאליות.  

התרשימים הבאים מתוך מצגת תוצאות הדירוג מראים בצורה פשוטה ויעילה איפה החברות במדד עומדות:

לקוחות אחראיים

ולסיום, אני רוצה לציין שמתוך 82 החברות במדד השנה, 19 חברות קיבלו את דירוג פלטינה פלוס,                       ומתוכן 6 הן לקוחות שלנו!

אז, לקוחות יקרים:

אלביט מערכות, נטפים, קבוצת שטראוס, קבוצת ברן, ECI Telecom וטבע

וכמו כן, נס טכנולוגיות שקיבלה דירוג זהב

 אנו מברכים אתכם על ההישגים המרשימים במדד מעלה השנה

נשמח להמשיך ולתמוך בכם ביישום אחריות תאגידית

ושיפור ההישגים, להמשך השפעה חיובית והתנהלות אחראית!

איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

מקור להשוואת נתונים סטטיסטיים של מדד מעלה לאורך השנים:

http://www.maala.org.il/warehouse/userUploadFiles/File/dirug/2013/Comperd%20Statistics%202013(1).pdf