יום רביעי, 30 במרץ 2011

אחרי טוניסיה, לוב ומצרים... מהפכת נגישות המידע מגיעה לאיכות הסביבה

בשבוע שעבר, בזמן שבישראל חגגו ברוב הדר את הענקת טקסי הגלובוס הירוק, התקיימה לה בברלין פסגה סביבתית בשם ecosummit. זו השנה השנייה שכנס זה מתקיים תוך שהוא שם דגש על האספקטים העסקיים בבניית כלכלה ירוקה ובחיבור שבין עולם המשקיעים לעולם הטכנולוגיות הירוקות. נכון הוא שבאירופה קוד הלבוש שונה מזה שבישראל אבל כמי שמבקר מכנסים סביבתיים לא מעטים, אני יכול להעיד שהפעם זה נראה ממש כמו כנס של בנקאים, כולם מעונבים ומחולפים. כנראה שאיכות הסביבה הפכה לעסק רציני של ממש...

אחד הנושאים המרכזיים אשר חזרו ועלו בכל מושבי הכנס הוא מהפכת נגישות המידע והרשתות החברתיות. אנחנו עוד לא מצליחים להבין עד כמה מהפכה זו עומדת לחולל שינוי בחיים של כולנו ולהפוך מודלים עסקיים ישנים לבלתי רלוונטיים. לא עוד מכירה של מוצרי קצה לשימוש של צרכן יחדני כי אם מעבר למכירה של שירותים במודלים מבוזרים, עם צרכני קצה רבים אשר רוכשים את השירות באופן ממוקד בהתאם לצורך האישי שלהם בנקודת זמן מסויות ובאזור גיאוגרפי רצוי. התחום בו השינוי הוא בולט מאוד הוא תחום הנגישות והתחבורה. בת"א הושקה לפי כמה שנים חברת car2go המציעה מודל של שכירת רכב לפי שעות. לפי שעוד הספקנו להתרגל לשירות חדש זה צצות להם בכל העולם חברות סטארט אפ חדשות המציעות מודלים משוכללים יותר לתחום הנגישות. כמה מחברות אלו הציגו את מרכולתן הרעננה בכנס. חברת flinc מבצעת קישור און לין בין נוסעים למסיעים. אתה נרשם לשירות החדש ומזין את נתוני הנסיעה שאתה זקוק לה, מנקודה אחת לשנייה ובתווכי הזמן הרצויים. מהצד השני נרשמים למערכת בעלי רכבים אשר מבצעים נסיעות ובאופן אוטומטי, ישירות לאייפון וליתר המכשירים, מבצעת המערכת שידוכים בין המסיעים לנוסעים. הנוסע משלם סכום יחסית נמוך, גם כאן הכל דרך הארנק האלקטרוני באייפון, והמסיע מקבל ישירות את הסכום מיד לאחר שהוא מביא את הנוסע ליעדו. הגישה של חברת flinc מתבססת על רשתות חברתיות וניתן להצטרף אליה רק אם אתה מוזמן ע"י אחד מהחברים. כך יותר שבעצם כולם מכירים את כולם.

חברה מעניינת נוספת היא חברת Tamyca (קיצור של Take my car). ב Tamyca הלכו על מודל פשוט יותר מזה של car2go ומתבססים על צי מכוניות שכבר קיים בשטח ושל בעלי מכוניות אשר מוכנים לחלוק את הרכב שלהם בשעות שאין לו שימוש עם נוסעים אחרים. האמת... זה נשמע מאוד הגיוני וגם משתלם. אם כבר יש לך מכוניות, והיא עומדת בחנייה 22 שעות מתוך 24 שעות ביממה, אז למה שאחרים לא יעשו בה שימוש ? והיא גם תייצר לך הכנסה. נכון שהנושא הביטוחי הוא מורכב אבל הם מצאו חברת ביטוח שבנתה להם מוצר ביטוחי מתאים והעסק עובד.. ונראה שעובד יפה כבר בכמה ערים בגרמניה.


תחום מרכזי נוסף אשר מתחיל להבין את המשמעות של מהפכת נגישות המידע הוא תחום ההתייעלות האנרגטית. מכל תחומי האנרגיה המתחדשת, תחום ההתייעלות האנרגטית הוא הגדול והמשמעותי ביותר והמון חברות מציעות פתרונות כאלו ואחרים. החברה המעניינת ביותר בהציגה בכנס הייתה חברת Joulex. חברה זו מציעה פתרונות לניהול אנרגטי של כל ציוד ה IP הקיים בחברה. הם פיתחו תוכנה אשר יודעת לזהות את רמות צריכת האנרגיה של כל המכשירים בחברה ולבצע אופטימיזציה די מרשימה של צריכות החשמל. מעבר לכך, פתחה Joulex מערכת היודעת לזהות מתי העובד מגיע לאזור העבודה שלו ואז להדליק את הציוד האלקטרוני השייך לו אישית. באותו האופן כאשר העובד עוזב את פינת העבודה או את המשרד, המערכת יודעת לזהות זאת באופן אוטומטי לכבות את המזגן, המחשב ושאר המכשירים האלקטרוניים. לדברי מנכ"ל החברה מדובר על חסכון של עשרות אחוזים בצריכת החשמל.


ליעד אורתר יועץ סביבתי / מנכ"ל משותף ביונדביזנס בע"מ - יועצים לאחריות חברתית-סביבתית ראש פורום חברות המיחזור www.recforum.org

יום חמישי, 10 במרץ 2011

על נשים, קריירה ו- Mad Men

הנושא של קידום נשים הוא נושא מאתגר ואף כאוב, שמעסיק אותנו כחברה... ובעיקר אותנו כנשים, כבר שנים רבות.
נכון שנעשה הרבה כדי לשנות את מנהגי החברה, ולקלוט נשים בצורה טובה יותר בשוק העבודה, אבל אנחנו עדיין לא מנצלים את מירב הפוטנציאל . חברות רבות משקיעות מיליוני דולרים בתכניות לקידום נשים, אבל השורה התחתונה נשארת אותו הדבר כבר שנים - נשים מפתחות קריירה, אבל לא מתקדמות איתה לשום מקום.
הבעיה כאן היא לא היכולות של נשים, הידע שלהן או המוטיבציה להתקדם, אלא התרבות החברתית והארגונית שלנו שבה לגברים משקל רב יותר מלנשים, ולגברים - בוא נהיה כנים - לא כ"כ משנה אם נתקדם או לא.

מהסדרה מד מן, שעלילתה מתרחשת בשנות ה- 60 בארה"ב, אפשר ממש להכין case study בנושא מעמד האישה, ודוגמא טובה לכך היא הדמות של פגי אולסון:
פגי התחילה כמזכירה של דון דרייפר, מנהל קריאטיב בחברת פרסום. לאחר שהתגלה כשרונה כקופי רייטר ניתנה לה הזדמנות להשתלב בתפקיד כשהיא אישה יחידה בעולם של גברים. על אף העובדה שהיא כעת "שווה" במעמדה לגברים העובדים איתה, הם לא שוכחים לה שהיא, אחרי הכל, אישה. בשבילם היא תמיד תהיה זו שמביאה קפה ועונה לטלפון.
ההצלחה של פגי כקופי רייטר והזוויות המיוחדות שהיא מביאה איתה לתחום הפרסום מעצם היותה אישה, ממחישים את מה שהרבה חברות כבר יודעות היום - יותר נשים=תוצאות טובות יותר.



ולמרות זאת פגי, כמו הנשים היום, לא סמכה על עזרת הגברים בקידום ובהצלחה שלה, אלא עשתה הכל בעצמה - כי אז, בדיוק כמו היום, לגברים לא באמת היה אכפת אם נשים יתקדמו או לא... ובקיצור - אם אין אני לי, מי לי?






מנהלי משאבי אנוש בשנות ה- 60 לא היו מודעים לאחריות תאגידית או לזכויות נשים במקומות עבודה, אבל היום המצב כבר צריך להיות שונה. הנשים יכולות להתקדם בעצמם - תראו את פגי אולסון, אבל זו אחריותם של אנשי משאבי אנוש ליצור ולפתח תרבות ארגונית שפותחת להן את הדלת לרווחה.

איריס רקוביצקי, ביונד ביזנס

יום ראשון, 6 במרץ 2011

על דוחות אחריות תאגידית כמעט מדויקים...ואשפה...

דוחות אחריות תאגידית הם דרך טובה להשוות בין חברות מדווחות בנוגע לעשייה שלהן בנושאי אחריות תאגידית.
כך זה אמור להיות...
אך האמירה הזאת לא עומדת במבחן המציאות.


בעוד שניתן להשוות באופן כללי בין דוחות של חברות בעלות שקיפות גבוהה, כשבוחנים ומשווים אינדיקטורים באופן פרטני, מגלים פער גדול באיכות הדיווח וההשוואה הופכת להיות בלתי אפשרית.

אמנם כל דוח עובר בדיקה של ה- GRI שמאשרת את רמת הדיווח, אך בדיקה זו מבוצעת על מדגם של אינדיקטורים ולא על כל אחד ואחד מהם.


השוואה שערכה איליין כהן בבלוג CSR Reporting בין ארבע חברות מדווחות ממחישה את הפערים בין הדיווחים.

היא השוותה את אינדיקטור EN22 שמבקש לפרט את כמויות האשפה (בטונות) המסוכנת והלא מסוכנת של הארגון עפ"י חלוקה לצורת פינוי (שריפה, הטמנה, מחזור וכו') ומצאה ששלוש מהחברות לא שיקפו את המידע המלא, על אף הצהרה כי ענו על האינידקטור במלואו.
רק חברה אחת מתוך הארבע צלחה את המשימה ודיווחה בצורה נכונה, מדויקת וברורה על האשפה שהיא מייצרת.

לקריאת הפוסט המלא של איליין כולל משוואות מתמטיות מתקדמות לחישוב טונות אשפה... לחצו כאן.

השוואה כזו מראה שאמנם הנחיות ה- GRI טובות, נכונות והגיוניות, אך אם לא ממלאים אותן בצורה דקדקנית, אנחנו מפספסים כאן חלק גדול מהערך והתועלת של הדיווח. זה לא מספיק שלחברה יש מערך דיווח ומאמצים כנים ליישום אלמנטים של קיימות, צריך גם לדעת איך לדווח עליהם.

בביונד ביזנס אנחנו משתדלים ליישם מסקנות מתחקירים כאלו בכל דוח שאנו כותבים, ולשקף את הפעילות של הלקוחות שלנו בצורה הטובה והמדויקת ביותר.


איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

שינוי ירוק במקומות עבודה

כמי שמלווה חברות עסקיות ומגיע לפגישות רבות בתאגידים, אני תמיד לוקח כמה דקות לסקור את לוחות המודעות האישיות של הגורם איתו אני ניפגש. לרוב לוחות אלו עמוסים בתמונות משפחתיות, פרצופים של ילדים, נכדים, אחיינים ושאר נציגי הדורות הבאים. עוד בולט בלוחות אלו הם אותם דפים 'מקושקשים' פרי מכחולם של זעטוטי העובד (שהם כמובן המוכשרים מכל). גם כעת, תוך כתיבת מאמר זה, אני מביט אל לוח המודעות שלי וצופה בציור המהמם שהכינה לי אחייניתי, המהממת לא פחות, תמר שאין ספק שהיא הפיקאסו של המאה ה21 .

אותם ילדים התחילו לספוג לאחרונה באופן שיטתי ומסודר תכנים סביבתיים בבתי הספר וגני הילדים. לא משנה כמה קמפיינים סביבתיים נעלה לאוויר, מבט זועם אחד של ילד, אחיין או נכד משנה את התמונה כולה. ילדים אלו מאלצים את הוריהם לאמץ צעדים סביבתיים בתוך הבתים ולשלוח אותם לבתי הספר וגני הילדים עם קופסאות פלסטיק רב פעמיות ובקבוקים למיחזור. ההורים מצייתים מיד, כי הרי איך אפשר שלא ?! ואחרי פיזור הבוקר מגיעים למקום העבודה ומגלים שכאן לא הרבה קרה. עובדים אלו, שכבר מאמצים בביתם התנהלות סביבתית, מזהים את הפער בין ההתנהגות האחראית האישית שלהם ושל משפחתם לבין התנהלות הלא-אחראית של החברה בה הם עובדים, פער אשר מייצר תחושה של אי נוחות, משהו כאן לא בדיוק מסתדר. אדם אשר זורק מדי יום ביומו את פסולת הנייר הביתית שלו לפח המיחזור ירגיש תחושה של אכזבה ותסכול כאשר מקום העבודה שלו 'מאלץ' אותו לשבור את כללי ההתנהגות אותם הוא אימץ.


שינוי סביבתי זה, המתרחש מלמטה למעלה, הוא המשמעותי ביותר מכיוון שהוא מונע ריגשית ולא שכלתנית. בתחילת דרכי כיועץ, אחד המחסומים המרכזיים שעמדו בפני היה הצורך לשכנע בנחיצות ובחשיבות תחום איכות הסביבה. בתוך תוכי ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות ושזו החובה המוסרית שלנו אך נתקלתי ברמת מודעות נמוכה מאוד בקרב העובדים והמנהלים איתם נפגשתי. גם היום מודעות זו נמצאת עדיין רק בחיתוליה אבל היא כאן והיא קיימת ועל כך אין עוררין. או אז הייתי צריך להציג שורה של טיעונים שהמרכזי שבהם היה העלייה הצפויה במודעות הסביבתית הציבורית ובשינוי עדיפות הצרכנים כמתווה עתידי לתחום. מתווה שיש בו כדי להעיד על הסיכונים וההזדמנויות הסביבתיים ועל הנחיצות לביצוע שינוי סביבתי בחברה ולא להסתפק רק בביצוע התאמות לרגולציה משתנה.
טיעונים אלו אשר גייסתי לצדי היו והם עדיין, טיעונים שכלתניים קרים המתבססים על מודלים כלכליים מסורתיים של התייעלות, רווחיות, ניהול סיכונים ואופטימיזציה של משאבים. חלק מהמנהלים השתכנעו בטיב הטיעון ובכריזמה של הדובר ועבור היתר הטיעון היה נכנס מהאוזן הימנית ויצא מהשמאלית ובפועל דבר לא קרה.

כניסתם של הילדים הצעירים למערך הצידוקים הסביבתיים שינה את כללי המשחק מכיוון שהם מגיעים אל דרגי ההנהלה באופן שאף יועץ או אף פעיל סביבתי מסוגל, כי הרי מנהלים אלו הם ההורים של.. הסבים של.. או הדודים של... ולא אשכח את המבט הזועף של אחייני עידו אשר ראה אותי מתקרב עם מיכל פלסטיק לפח רגיל ולא הבין למה איני זורק את הבקבוק לפח המיחזור כי הרי אני "מהמשטרה של איכות הסביבה".


תחושת אי הנעימות במקום העבודה מחד והביסוס של תחום איכות הסביבה כסוגיה רגשית מוסרית מאידך, הם שני היסודות לשינויים הארגוניים אותם אני מזהה בחודשים האחרונים. יותר ויותר עובדים מציפים כלפי מעלה דרישות לשינוי התנהלות מקום עבודתם ולהתאמתו לדפוסי התנהלות 'ירוקים' ויותר מנהלים מאמצים את גישת האחריות הסביבתית פשוט כי זה הדבר הנכון לעשות אפילו אם זה יעלה יותר.

ייתכן שאני נחשף לתמונת מציאות חלקית והרי אני עובד רק עם חברות אשר כבר נמצאות ומחויבות לתהליך זה, אך אין בליבי ספק כי התחום הסביבתי בחברות וארגונים פסק מלהיות תחום הרלוונטי אך ורק לאנשי הלוגיסטיקה והתפעול אלא הוא חייב להוות חלק בלתי נפרד מתפיסת העבודה של מנהלי משאבי האנוש. מנהלים אלו, האמונים של ניהול המשאב האנושי בארגון, חייבים לזהות את הפער ההולך וגדל בין הקוד ההתנהלות הסביבתי האישי המועבר לעובדים דרך הילדים לבין קוד ההתנהלות התאגידי בו הם נמצאים מרבית שעות היום. פערים אלו, אם לא יזוהו ויטופלו יכולים ליצור את אחת התחושות הקשות ביותר למיגור והיא תחושת הציניות והניתוק הרגשי שבין אדם למקום עבודתו.

ליעד אורתר
יועץ סביבתי / מנכ"ל משותף
ביונד ביזנס

יום שלישי, 22 בפברואר 2011

אחריות תאגידית גם בדרכים

הנחיות ארגון הדיווח העולמי (ה- GRI) לכתיבת דוחות אחריות תאגידית מורכבים מסעיפים רבים הנוגעים לארגון המדווח, פעילותו, תרבות העבודה וכמובן המדיניות החברתית-סביבתית שלו.
בדוח אחריות תאגידית חייב הארגון לדווח אם קיימות הדרכות ומספר שעות הדרכה בנושאים לא מקצועיים (בנוסף על הדרכות מקצועיות) שנותנים ערך מוסף לעובדים, כולל הדרכות לגבי מחלות ומניעתן. נושא אחד שלא מקבל ביטוי בדוח, ושלא ניתן להפריד מעולם ההדרכות, הבטיחות וההשפעה שיש לו על החברה הוא בטיחות בדרכים.

האם יש מקום לנושא בטיחות בדרכים בדוח ה- GRI ? האם זה לא נחשב לחלק מפעילויות הארגון לרווחת עובדיו והחברה בכלל, ולכן כחלק מהאחריות התאגידית של החברה?

בבלוג שלה CSR-reporting, כותבת איליין כהן על
הדור הבא (G4) של הנחיות ה- GRI וכוללת את המלצותיה לשיפורם. היא מתייחסת לבטיחות בדרכים כנושא אחריות תאגידית לכל דבר שיש לתת עליו את הדעת גם בדיווח. יש להתייחס לבטיחות בדרכים כאל נושא מהותי שכולל לא רק נסיעות לצרכי עבודה, אלא גם נסיעות פרטיות אם ברכבי חברה או רכבים פרטיים. חינוך לנהיגה נכונה והתנהגות אחראית על הכביש יכול לגרום לשינוי ולהשפיע לא רק על העובדים הנוהגים אלא גם על הקהילה - מה שהופך את העניין לאחריות חברתית לכל דבר.


פרדריק פייג', כותב בבלוג אקולוג'י על יוזמה של הרשות לבטיחות בדרכים הספרדית שפונה לממשלה לחייב חברות לכלול בטיחות בדרכים תחת אחריות תאגידית וכחלק מחוק קיים הנקרא "מניעת סיכונים תעסוקתיים". התיקון לחוק יחייב חברות לדווח על הפעילות וההתקדמות שלהן במניעת תאונות דרכים וביצוע מחקרים על מנת לזהות את הגורמים להן. כמו כן, הרשות לבטיחות בדרכים קוראת לחייב חברות לדווח ולרשום תאונות דרכים הקשורות לעבודה, לעבוד על תיאום טוב יותר בין החברות עצמן לגופים הציבוריים הרלוונטיים, ולשפר את הבטיחות בנסיעות עבודה. דבר נוסף אליו חותרת הרשות הוא יצירת תקן איכות לבטיחות בדרכים שיעודד חברות ועובדים למחויבות לנושא.

ומה לנו בישראל יש להגיד על זה?
ישראל נמצאת במקום ה-12 בעולם בדירוג המדינות בעלות מספר ההרוגים הנמוך ביותר יחסית לאוכלוסיה, אבל ממש אין לנו במה להתגאות... ב- 2010 נפגעו
27735 בני אדם בתאונות דרכים בישראל, מתוכם 349 הרוגים. אז אולי אנחנו לא "מובילים" בתחום הזה בעולם, ואולי אנחנו אפילו במגמת ירידה במספר תאונות הדרכים בשנים האחרונות, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לשקוט על השמרים...
אז אמנם בכל הקשור לאחריות תאגידית אנחנו מדשדשים איפה שהוא בבוץ, אבל לפחות בנושא הזה אנחנו מקדימים מדינות אחרות.

בדומה ליוזמה המתרחשת בספרד (אלא שאצלנו זה לא מעוגן בחוק), הרשות לבטיחות בדרכים פיתחה את תכנית
"נוהגים אחרת בעסקים" המגייסת את המגזר העסקי לפעילות הסברתית למלחמה בתאונות הדרכים. במסגרת התכנית התחייבו 31 חברות וארגונים להצטרף למאבק בתאונות הדרכים ע"י קיום פעילויות והדרכות מונעות בקרב העובדים והקהילה.

אז מה המקום של בטיחות בדרכים בדיווח?
מטרת הדיווח היא לשקף מדיניות ופעילויות של חברות בנושא אחריות
תאגידית, ולגרום לשינוי מעצם הדיווח. אם חברות ידווחו על הפעילות שלהן בנושא בטיחות בדרכים, וכמו שמציעים בספרד - יאלצו לדווח באופן רשמי על כמות התאונות והנפגעים, ועל פעילות המניעה שהן מבצעות, אז גם כאן יש אפשרות לשינוי.


אין ספק שלחברות יש אפשרות לחנך את העובדים שלהם להתנהלות בטוחה בדרכים, ודרכם להגיע ולציבור נהגים רחב ולקהילות שלמות על הולכי הרגל, רוכבי האפניים וכמובן הנהגים שלהם.



איריס רקוביצקי

ביונד ביזנס

יום ראשון, 20 בפברואר 2011

מועדון קיימות - לחברים בלבד

קבוצות וארגונים רבים ומגוונים העונים על צרכים מאוד ספציפיים הם ממש לא משהו חדש. כולנו שמענו על אינספור עמותות לאינספור מחלות (שלא נדע...), ארגונים לכל בן משפחה ולכל מצב משפחתי, קבוצות תמיכה לכל התמכרות ומצב נפשי בכל רגע נתון, ועוד ועוד.

בעולם העסקי נראה שאימצו שיטה זו בכל הקשור לנושא הקיימות. בשנים האחרונות נוצרו התאגדויות "אחריות תאגידית" של חברות מאותו מגזר, ואף התאגדויות מיוחדות לתתי מגזרים.

החלוקה הברורה למגזרים גם בתחום הקיימות מאפשרת לחברות לפתח וליישם פעילויות שיועילו ויתרמו הכי הרבה למאמצי הקיימות שלהן, תוך שהן מתרכזות בנושאים הספציפיים המשפיעים על הסקטור בו הן פועלות.
חברות באיגוד כזה גם מאפשרת לחברות להחליף ביניהן ידע ולשתף פעולה ביוזמות אחריות תאגידית הנוגעות לתחום הפעילות שלהן כמו למשל השקעה במחקר, קידום נושאים מהותיים למגזר ועוד.

חלוקה פרטנית כזו בתחום האחריות התאגידית בהחלט מעצימה כל מגזר ומגזר ויכולה להשפיע רבות על אפקטיביות ה"אחריות" של כל חברה בפרט, והמגזר בכלל. אולם יש לקחת בחשבון שפילוח כזה יכול לפגוע בטיפול בנושאי קיימות המשפיעים על השוק העסקי כולו.

עד כאן בעולם... בארץ חברות עושות את צעדיהן הראשונים בעולם הקיימות, ולכן נושא ההתאגדות כמעט ולא קיים. דוגמא ייחודית הוא פורום חברות המחזור אשר מאגד את החברות למחזור פסולת ומייצג את האינטרסים שלהן.

ניתן לצפות שבעתיד הקרוב מצב זה ישתנה, כשיותר ויותר חברות ישראליות מתחילות לפתח ולהטמיע פעילויות אחריות תאגידית - מכאן, הצעד האורגני הבא הוא שיתוף מידע ולקיחת אחריות משותפת של חברות מאותו סקטור.


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס


יום רביעי, 16 בפברואר 2011

צוותים ירוקים

בארגונים רבים בעולם, חלק גדול מהפעילויות הסביבתיות נרקמות מיוזמה של העובדים. קבוצת עובדים הנקראת צוות ירוק, מעלה רעיונות לפעילויות חינמיות או בעלות נמוכה ויוזמת אותן בשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון.

כך, מפעילויות ירוקות שיזמו צוותים ירוקים, הצליחה רשות הדואר האמריקנית לחסוך 5 מיליון דולר ב-2010 ולמחזר מעל 222,000 טון של חומרים שונים. המחזור לבד הניב רווח של 13 מיליון דולר וחסך יותר מ-9 מיליון בתשלומים לאתרי פסולת.

לחברה גדולה כמו רשות הדואר האמריקנית, המפעילה 32,000 סניפים, חסכון כזה הוא תוצאה של פעילות מאורגנת למשעי הכוללת את כל חלקי הארגון. זוהי דוגמא טובה לתועלת שניתן להפיק מעידוד העובדים לפעילות ירוקה ומשיתוף פעולה בינם לבין ההנהלה בנושא זה.
בארץ, עדיין לא נרשמו סדרי גודל כאלה, אבל מספר חברות כבר עושות צעדים ראשונים בכיוון.

ביונד ביזנס, כחברת יעוץ בנושא אחריות חברתית וסביבתית, היא בעלת נסיון רב בהכוונה ועזרה לחברות בפיתוח צוותים ירוקים ופעילויות סביבתיות לשם שיפור וייעול התרומה שלהן לאיכות הסביבה בישראל.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

מדד השקיפות - חלק א'

ב- 1 במרץ תחל סקירת האתרים של החברות הנסחרות במדד תא 100 לטובת דירוגן במדד השקיפות של ביונד ביזנס.

המדד מדרג את רמת השקיפות של חברות בנושאי הפעילות החברתית סביבתית שלהן כפי שהיא מתבטאת באתר האינטרנט התאגידי.

בימים האחרונים נשלחו מיילים ומכתבים למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית בחברות שמשתתפות במדד, המודיעים על תאריך תחילת סקירת האתרים. זאת על מנת לאפשר להם לבצע שינויים אחרונים לפני תחילת הסקירה והניתוח.

...כבר קיבלנו בקשות למידע נוסף והצעות לשיפור מכמה חברות...

חברות שמעוניינות לקבל מידע נוסף על מדד השקיפות מוזמנות ליצור איתנו קשר.

בשבועות הקרובים נמשיך לעדכן מ"חמ"ל מדד השקיפות" בביונד ביזנס.

איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

ביונד ביזנס ב- CSR Minute

דוח האחריות התאגידית של ביונד ביזנס ממשיך לעשות גלים, ומסוקר בתכנית CSR Minute של 3BLMedia . התכנית היומית, בהנחיית אמילי פולק המקסימה, נותנת דקה של כיסוי אירועי אחריות תאגידית בעולם כולל דוחות קיימות בולטים, מגמות בתחום וחדשות.

ביונד ביזנס גם כאן מדגימה איך חברה קטנה יכולה לייצר גלים גדולים!

להנאתכם - דקה על אחריות תאגידית וביונד ביזנס:


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

עדכון סטטוס - דוחות קיימות 2011

אליין כהן, בלוגרית ידועה בתחום ומנכ"לית משותפת בביונד ביזנס, סוקרת בפוסט האחרון שלה את דוחות הקיימות הראשונים לשנת 2011 שהתפרסמו באתר ה- GRI (את רשימת הדוחות ניתן להוריד מכאן). למרבה ההפתעה, היא מצאה רק 4 דוחות...
יתכן שישנן חברות שפרסמו את הדוח, אך הוא עדיין לא עודכן באתר ה- GRI (כמו למשל הדוח שלנו)
אז אמנם זו רק תחילת השנה, אך כבר אפשר לצפות שהחברות שיפרסמו דוחות השנה לרוב לא יהיו מישראל או מארה"ב - מגמה שכולנו תקווה שתשתנה ב- 2011.

בימים אלו נפתח בארה"ב משרד של ה- GRI שאמור לעורר ולדחוף את השוק האמריקאי למקום בו הוא אמור להיות גם בנושא האחריות התאגידית - מוביל עולמי. בישראל, חברות כמו ביונד ביזנס וארגונים כמו מעלה עובדים קשה ובנאמנות ע"מ לקדם את הנושא בארץ...
אז נקווה שב- 2011 עוד חברות יכירו בערך הקיימות ויטמיעו את נושא השקיפות, כך שעוד ועוד חברות יצטרפו בשנים הקרובות למעגל הדיווח.


איריס רקוביצקי
ביונד ביזנס